בוטל את האיסור המונע מגוף מוסדי לרכוש את כאל מבנק דיסקונט / צילום: Shutterstock, Ti_ser
הוסר המכשול שימנע מאחד מהגופים המוסדיים לרכוש את השליטה בחברת כרטיסי האשראי "כאל", אם בנק דיסקונט המחזיק בשליטה בה יחליט למכור אותה ולא להנפיק אותה בבורסה. זאת לאחר שמשרד האוצר פרסם אמש (ב') תזכיר חוק המבטל את האיסור המונע כיום מגוף מוסדי לרכוש את חברת כרטיסי האשראי מהבנק באופן ישיר. הסיבה לביטול האיסור היא ששתי המתחרות של כאל - ישראכרט ומקס, כבר בידיים או בדרך לידיים של חברות ביטוח. כזכור, מקס נמכרה לחברת כלל ואילו ישראכרט בהליך מכירה מתקדם להראל, כשהעסקה מחכה לאישור רשות התחרות והחלטה בנושא צפויה להתקבל עד סוף החודש הבא.
● קבוצת חנן מור מנסה להרגיע את הנושים: לא מבקשים פריסה - נחזיר את כל החובות
● ניתוח | גם לאחר נפילת המניה: לפסגות נותר יהלום פיננסי נחשק
תזכיר החוק נעשה בהמשך ליישום המלצות הצוות לבחינת החזקת גופים מוסדיים בחברות כרטיסי אשראי, בראשות הממונה על התקציבים יוגב גרדוס ובהשתתפות מ״מ הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון עמית גל והיועץ המשפטי של משרד האוצר עו״ד אסי מסינג, שהוגשו לשר האוצר בחודש מאי.
מהלך שנסלל בעקבות חקיקת החוק להגברת תחרות בשוק הבנקאות
צוות הבחינה הוקם בחודש ינואר בהמשך להחלטתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להפריד את חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט, בדומה לשתי חברות כרטיסי האשראי שהופרדו מהבנקים (ישראכרט מהפועלים ומקס, לשעבר לאומי קארד, מלאומי) בעקבות חקיקת החוק להגברת תחרות בשוק הבנקאות בשנת 2017. חוק זה קבע כי גופים מוסדיים לא יוכלו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי מידי הבנקים, אך לא נאסר עליהם לרכוש אותן בעתיד. בכך, נוצר מצב ייחודי בו כאל, בניגוד לשתי המתחרות שלה שכבר אינן בבעלות בנק, אינה יכולה להימכר כיום לגוף מוסדי.
"התועלת המרכזית שזוהתה בעבודת הצוות מרכישת חברת כרטיסי חיוב בידי גוף מוסדי היא הגברה אפשרית של התחרות בשוק האשראי וחיזוק חברות כרטיסי האשראי כמתחרות לבנקים. שכן, כיום הן בפני הגופים המוסדיים והן בפני חברות כרטיסי החיוב עומדים חסמים המונעים את הפיכתן לשחקנים שיתרמו באופן משמעותי להגברת התחרות בענף האשראי. בפני הצוות נטען כי שילוב של שתי שחקניות אלה תשלב את המומחיות והידע החיתומי של חברת כרטיסי החיוב יחד עם החוסן הפיננסי של הגופים המוסדיים ובכך תוביל לתרומה משמעותית להגברת התחרות בענף האשראי הנשלט על ידי המערכת הבנקאית הריכוזית", הוסבר בתזכיר החוק.
בנוסף, התזכיר קובע מגבלה על בנק בעל היקף פעילות בינוני, שחלקו 5%-10% מהמערכת הבנקאית, לשלוט בחברת כרטיסי אשראי, ולמעשה לא מאפשר לבנק הבינלאומי, שמחזיק ב-28% מכאל, להפוך לבעלת שליטה. נציין כי ככל הידוע לבינלאומי עצמו לא היו תכניות להפוך לבעל שליטה בכאל ולהגדיל את אחזקותיו בחברה.
לפי החוק הקיים, לפני התזכיר שהוגש אמש, הבנק הבינלאומי יוכל להמשיך להחזיק ב-28% מאמצעי השליטה בכאל, שכן היקף נכסיו עומד על 8% מהמערכת הבנקאית, ואילו האיסור להחזיק בחברת כרטיסי חיוב חל רק על בנק בעל היקף פעילות רחב - שהוא בנק שהיקף נכסיו הוא מעל 10%.
"במצב זה קיימת אפשרות לכך שהבנק הבינלאומי - שאינו בנק בעל היקף פעילות רחב ושלשר האוצר לא ניתנה סמכות לכלול אותו בהגדרה זו - יהפוך לשולט בכאל, בכפוף לקבלת היתר שליטה מנגיד בנק ישראל. תרחיש זה יכול להתממש הן במקרה שבו בנק דיסקונט ינפיק את אחזקותיו לציבור ולא לבעל שליטה אחר ובפועל, אחזקותיו של הבנק הבינלאומי יקנו לו שליטה בכאל; והן במקרה שבו שבו הבנק הבינלאומי ירכוש אמצעי שליטה נוספים בכאל, ב'רכישה שנייה' ואילך, כלומר ממי שירכוש אותם מבנק דיסקונט, בשיעור שיגדיר אותו כבעל שליטה. בתרחיש זה, שבו הבנק הבינלאומי שולט בכאל ומכווין את פעילותה, קיים חשש שהרציונל שעמד בבסיסה של ההפרדה שבין דיסקונט לכאל - להקים שחקן בר קיימא שיתחרה במערכת הבנקאית - לא ייצא אל הפועל", הסבירו באוצר.
עוד טענו באוצר כי כל הנימוקים שעמדו בבסיס ההפרדה בין בנק דיסקונט לבין כאל מתקיימים גם בשליטה של בנק בעל היקף פעילות בינוני, ובפרט הבנק הבינלאומי, בכאל. "הבנק הבינלאומי הוא חלק מחמש הקבוצות הגדולות במערכת הבנקאית, שכפי שנכתב בהמלצות ועדת היישום יש לה תמריץ ששיווי המשקל שאינו תחרותי בשוק הבנקאות - יישמר, שכן הוא מקנה לכל בנק כוח שוק כלפי לקוחותיו ביחס למוצרים בנקאיים רבים. תמריצי הבנק הבינלאומי דומים מאוד לתמריצי בנק דיסקונט, שכן שניהם בנקים בינוניים בתוך המערכת הבנקאית; בהקשר זה יצוין, כי נתח השוק של הבנק הבינלאומי בשוק הקמעונאי, שהוא השוק הרלוונטי לעניין, גדול מחלקו היחסי במערכת הבנקאית. זאת, לאור מיקודו של הבנק בשוק הקמעונאי.
נתח השוק של הבינלאומי בשנת 2022 באשראי הצרכני עמד על 13%
כך, לדוגמה, נתח השוק של הבנק הבינלאומי בשנת 2022 באשראי הצרכני עמד על 13% ובפיקדונות משקי הבית עמד על 12%, פער משמעותי משיעורו של הבנק הבינלאומי בסך נכסי המערכת הבנקאית. נוכח זאת, ניתן לצפות כי מבנה התמריצים של כאל והתנהלותה בפועל תחת שליטת הבנק הבינלאומי תהיה דומה להתנהלותה כאשר הייתה בשליטת בנק דיסקונט", הסבירו באוצר.
על כן, על מנת שלא לאיין, הלכה למעשה, את מטרת ההפרדה בין דיסקונט לכאל - קידום התחרות בשוק הבנקאות ובשוק האשראי הקמעונאי באמצעות הפיכת כאל לגורם תחרותי אל מול המערכת הבנקאית - המליץ הצוות לתקן את חוק הבנקאות (רישוי) ולקבוע שבנק בעל היקף פעילות בינוני לא יוכל לשלוט בחברת כרטיסי חיוב.