בשנת 2022, לאחר חודשים שבהם נרשמה התפרצות אינפלציונית הולכת וגוברת, פתח הנגיד בארה"ב, ג'רום פאוול, בסדרה מהירה של העלאות ריבית. המהלך יצר גל של תגובות דומות בקרב בנקים מרכזיים בעולם, לרבות כמובן אצלנו בישראל.
● למה כדאי לשים לב בתלוש השכר בתקופת המילואים
● באילו ענפים מומלץ להשקיע בעת משבר?
● האם כדאי לדחות את החזרי המשכנתה?
בתוך כשנה עלתה הריבית על הדולר, שהייתה אפסית, לרמה של 5.25% עד 5.5% כיום. גם הריבית של בנק ישראל טיפסה מרמה אפסית לרמה של 4.75% כיום. בחודשים האחרונים התרבו הסימנים שהאינפלציה בארה"ב מתחילה לרדת ולהתכנס לרמות שיאפשרו לנגיד האמריקאי לסיים את גל העלאות הריבית. גם בישראל המגמה דומה ולכאורה המלחמה אף תומכת בהורדה מהירה יותר של הריבית, כבר בחודשים הקרובים, כדי לסייע לכלכלה להתאושש. אך מצד שני עלולה להיות להורדת ריבית השפעה שלילית על השקל, ועל האינפלציה שקשה לצפות את הכיוון שלה בצל המלחמה.
כך או כך, הקונצנזוס בקרב הכלכלנים מעריך כי העלאות הריבית, לפחות אלו המשמעותיות, הגיעו לשיאן. שמוליק קרפף, ראש תחום מחקר באגף הייעוץ של לאומי, אומר כי בבנק "צופים כי הריבית תפסיק לעלות בתקופה הקרובה, ואולי אף נראה הורדה הדרגתית במהלך המחצית הראשונה של 2024". לכן, הוא קובע ש"ניתן בהחלט לומר שתנאי השוק השתנו".
איך אותו שינוי בתנאי השוק ישפיע על האטרקטיביות של אפיקי ההשקעה השונים? לדברי קרפף: "לעצירה של העלאות הריבית בארה"ב קיימות השלכות משמעותיות הן על אפיק החוב (אג"ח) והן על האפיק המנייתי. באפיק החוב, בלימה של העלאות הריבית משמעה ירידה חדה באטרקטיביות של אג"ח ממשלתיות לטווחים קצרים של שנה שנתיים. עד לאחרונה הן היו חוף מבטחים בסביבה של ריביות עולות". קרפף ממליץ לעבור לאג"חים לטווחים בינוניים של 4־7 שנים: "אין צורך בשלב זה ללכת רחוק יותר לטווחים ארוכים של כ־10 שנים וצפונה מכך, אבל בהחלט יש צורך לקבע תשואה".
הסקטורים שנפגעו בשנה האחרונה חוזרים למרכז הבמה
ומה באשר לאפיק המנייתי? בישראל, כאמור, קשה להעריך את השפעת המלחמה על גובה הריבית במשק ועל הסקטורים השונים. לכן, יש לבחון מחדש בעיקר את השוק האמריקאי. הסקטור הבולט, לפחות לגבי שוק המניות בארה"ב, אומר קרפף "הוא סקטור הנדל"ן. ברמה הפיננסית, שיעור ההיוון (התשואה העתידית לפיה מחשבים את ערך הנכס בהווה. ככל שהיא גבוהה יותר, שווי הנכס כעת נמוך יותר, ח"ש) של חברות אלו עלה בשנים האחרונות והוביל לכך ששווי הנכסים ירד. ברמה העסקית, לריביות הגבוהות ישנן השלכות בהיבט של עלויות מימון יקרות יותר וכן יש קושי גדול יותר במכירות כי הריבית עלתה גם עבור הרוכשים. כך נוצר מצב של ירידה בביקוש. מאחר שאנו צופים כי השוק נמצא לקראת סוף מחזור העלאות הריבית, (גם אם לא רואים את הורדת הריבית באופק, אנחנו מבינים שהיא מתקרבת) החברות האלו צפויות ליהנות מכל אותם גורמים שפגעו בהם עד כה - עלויות המימון יפסיקו לעלות והשוק מבין ששיא הכאב בשערוך נכסים מאחורינו. מעתה כל הורדה בשיעור הריבית, גם אם תהיה הדרגתית, תוביל לשערוך כלפי מעלה".
חברות הנדל"ן בארה"ב רשמו השנה ביצועי חסר ביחד למדד ה־S&P 500. לכן בלאומי רואים הזדמנות לתשואה עודפת (אפסייד) בתחום. דוגמה למדד נדל"ן שעשוי להפוך לאטרקטיבי לפי קרפף הוא ה־VNQ, מדד חברות ריט. מתחילת השנה הוא הציג תשואה שלילית של 1%, לעומת עלייה של כ־18% במדד S&P 500.
קרפף מונה שורה של סקטורים נוספים שיהפכו אטרקטיביים ככל שהריבית תרד. בכולם המכנה המשותף הוא שמדובר בענפים שנפגעו משמעותית מהעלאות הריבית בשנה וחצי האחרונות. קרפף ממליץ על תחומי הביו פארמה והאנרגיה הירוקה. "שני הסקטורים בעלי אוריינטציה טכנולוגית מובהקת, מה שהופך אותם לרגישים מאוד למחזורי העלאות ריבית ולכן הורדות ריבית יתקבלו אצלן בברכה. לחברות בסקטורים האלו יש עלויות משמעותיות בפרויקטים ועלויות מימון כבדות, אם הריבית תרד, זה יאפשר גמישות גבוהה ברמה התפעולית וישפר את הרווחיות שלהן. על כן הורדת הריבית תבוא לידי ביטוי ביתר שאת בסקטורים אלו.
"דוגמה למדד אנרגיה ירוקה היא תעודת הסל ICLN, תעודת סל באנרגיה ירוקה שמתחילת השנה רשמה ירידה של 30% ורק בחודש האחרון עלתה ב־5%. או תעודת הסל XBI שהיא תעודת סל בתחום הביו פארמה, רשמה מתחילה שנה ירידה של 12% ובחודש האחרון עלתה ב־9%. אם תהיה הורדת ריבית בתקופה הקרובה על ידי הפד (הבנק המרכזי האמריקאי, ח"ש), גם נראה עלייה גדולה יותר ובעוצמה גדולה בכל הסקטורים שצוינו".
גילוי מלא: שאלת היום הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי
אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם
