שר הפנים משה ארבל, ש''ס (מכתב תגובה לשר איתמר בן גביר, 26.11.23) / צילום: איל יצהר
אולי זאת ההפוגה הזמנית בלחימה שהובילה את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לעסוק השבוע במעמדו האזרחי של כדורגלן ממכבי חיפה. זה קרה לאחר שבמהלך טקס שהתקיים לפני משחק בליגת העל סירבו מספר שחקנים מהקבוצה לאחוז בשלט שקרא להשבת החטופים. אחד מהשחקנים הללו, דניאל סונדגרן, הוא אזרח שוודי שלאחרונה קיבל גם אזרחות ישראלית מתוקף נישואיו. בתגובה פנה השר בן גביר לשר הפנים משה ארבל ולשר התרבות והספורט מיקי זוהר, וביקש, בין היתר, לשלול את אותה אזרחות. בתגובה, השיב לו השר משה ארבל כי "לא שוללים אזרחות מאדם על כך שלא אחז בשלט, חשוב ככל שיהיה". אנחנו לא נעסוק כאן במקרה הספציפי הזה, אבל כן ניגע בסוגיה העקרונית שנובעת ממנו ועולה לאחרונה לכותרות.
● איתמר בן גביר מאשים את בני גנץ במחדל כיתות הכוננות. האם הוא צודק?
מתי אפשר לשלול אזרחות? חוק האזרחות קובע מספר עילות לכך. הרלוונטית לעניינו מופיעה בסעיף 11(ב)(2) לחוק, שם נקבע כי ניתן לשלול אזרחותו של אדם אם "עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל". הפרת אמונים, מוסבר בהמשך, יכולה להיות ביצוע מעשה טרור או סיוע לו; בגידה או ריגול חמור; או קבלת מעמד אזרחי במדינת אויב. לפי החוק, כדי לבטל אזרחות בגין הפרת אמונים, על שר הפנים להגיש בקשה לבית המשפט לעניינים מינהליים, לאחר שקיבל הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה. השר רשאי להגיש בקשה כזאת רק לאחר שנועץ בוועדה בראשות שופט בדימוס.
מה קורה לאדם שנותר ללא אזרחות? החוק קובע שאם האזרחות נשללת מאדם שאין לו אזרחות אחרת, יינתן לו "רישיון לישיבה בישראל". בעבר היה מדובר ברישיון שאותו צריך להאריך בכל כמה שנים, אך ב־2022 פסק בית המשפט העליון כי המעמד צריך להיות קבוע. המשמעות בפועל היא שאותו אדם יוסיף להחזיק בזכות לשהות ולהתגורר בישראל; לנוע ברחבי המדינה; לעסוק בכל עיסוק; ויהיה זכאי גם לזכויות סוציאליות (למעט זכויות שיישללו ממנו על פי דין). כלומר, הזכויות העיקריות שיישללו ממנו הן הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת; הזכות להחזיק דרכון ישראלי (להבדיל מתעודת מעבר); ואם יצא מהמדינה, על פניו, לא תהיה חובה לאשר לו כניסה מחודשת.
האם אי־פעם נשללה אזרחות בהליך כזה? שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים אירעה בשני מקרים בלבד - שניהם ב־2002, במהלך האינתיפאדה השנייה. המקרים נגעו לפעילים בארגון טרור (חמאס או חיזבאללה) שביצעו עבירות ביטחון או נטלו חלק במעשי טרור. אלא שאז הסמכות לכך הייתה בידיו של שר הפנים בלבד. החל מ־2008 עברה הסמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים. מאז, הוגשו שתי בקשות לכך מטעם שרי פנים בשנים 2015 ו־2016 (סילבן שלום ואריה דרעי, בהתאמה), אך שתיהן נדחו על ידי ערכאות שיפוטיות.
מה עומד על הפרק? בתחילת החודש, על רקע מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, פרסם משרד הפנים תזכיר חוק לביטול אזרחות או תושבות בגין מעשה שנעשה בעת מצב מיוחד בעורף. החוק מציע להרחיב בעיתות כאלה את הסמכות "לביטול מעמד", גם למקרים של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. לפי ההצעה, במקרים כאלה, תוענק לשר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, הסמכות לביטול אזרחות, כשהביקורת השיפוטית תבוצע רק לאחר ההחלטה.
תחקיר: יובל אינהורן