טכנולוגיה שיודעת לקרוא את האזור במוח שנמצא בפעילות יתר / צילום: באדיבות גריי מאטרס
בשנים האחרונות חלה התפתחות בתחום הטיפול בטראומה, וגם לישראל יש בה חלק. כמה מהטכנולוגיות החדשניות פותחו בארץ, ואחרות שפותחו ברחבי העולם נמצאות כאן בהטמעה מוקדמת. רק לאחרונה, בתחילת החודש, קיבלה חברת גריי מאטרס הישראלית הכרה בינלאומית כשזכתה ב־Prix Galien USA עבור הסטארט־אפ המבטיח ל־2023. עוד קודם לכן, במרץ השנה, היא קיבלה אישור FDA לשיווק הטכנולוגיה שלה. לצדה, פועלות כעת שתי חברות נוספות להטמעת טכנולוגיות חדשניות.
● חזית המדע | "כמו אדם שעולה מצלילה למעמקים": איך משקמים אנשים שחזרו מהשבי
● חזית המדע | הלקח מעיירה שהוצפה במים מזהמים: מה מלמדים מחקרים על טראומה קולקטיבית
גריי מאטרס: למתן את פעילות היתר במוח
גריי מאטרס הוקמה על ידי עודד קרפט (היום המנכ"ל) ורני כהן (יו"ר פעיל) ושי עטיה (היום סמנכ"ל הפיתוח), על בסיס טכנולוגיה שפיתחה פרופ' תלמה הנדלר מאוניברסיטת תל אביב. "התחלנו במכירות ראשוניות בארה"ב, ובמקביל התחלנו בתהליכים לקבלת האישור בארץ. מרגע שקרו האירועים, החלטנו שאנחנו חייבים לשים דגש גדול יותר על ישראל", אומר כהן. "ביקשנו ממשרד הבריאות הישראלי לשים לב שטכנולוגיה כזו מגיעה לפתחם ושאנחנו מתכוונים להשקיע בארץ". לדברי כהן, בתוך כמה שבועות כבר קיבלה החברה אישור ממשרד הבריאות.
החברה גייסה עד היום קרוב ל-20 מיליון דולר. בין המשקיעים: רשות החדשנות האירופית, חברת OMD היפנית שקיבלה זכויות שיווק מסוימות למוצר באסיה, הקרנות Joy J־Ventures ,Ventures ו־J־Impact, מריוס נאכט ו־Joyance Ventures.
הטכנולוגיה שפיתחה גריי מאטרס יחד עם פרופ' הנדלר מצליחה באמצעות בינה מלאכותית לקרוא מתוך מכשיר ה־EEG ביומרקר של פעילות האמיגדלה, האזור במוח שנמצא בפעילות יתר אצל אנשים הסובלים מתסמונת פוסט־טראומטית.
"פעילות היתר באמיגדלה יכולה להסביר את עוררות היתר של המטופל הפוסט־טראומטי, את הקושי בשינה ואת החרדה המוגברת", אומר כהן. "פרופ' הנדלר הצביעה על כך שניתן להראות למטופלים הדמיה של פעילות האמיגדלה שלהם ולהנחות אותם בשיטות של ביופידבק להפחתת הפעילות שלה בהדרגה. כאשר יש להם חיווי ספציפי לגבי פעילות האמיגדלה, הם מצליחים לשלוט בה ולמתן את פעילותה".
הטיפול שמציעה החברה ניתן ב־15 ביקורים בני חצי שעה, שבמסגרתם המטופלים רואים מולם אווטארים שעליהם להניע - לדוגמה לגרום להם לעבור מעמידה לישיבה. כל מטופל עושה זאת בדרכו. אחד חושב על אדם אהוב, אחר סופר לאט עד 15, ואחר מנסה לא לחשוב על כלום. כשמשהו "נתפס", האווטאר יושב, והמטופל יכול להמשיך באותו כיוון שעובד עבורו.
"אנחנו רואים שיפור גם בפעילות האמיגדלה וגם בתוצאות הקליניות, ברמה שלא ראינו עד היום", אומר כהן. "בהדרגה המטופלים לומדים להפחית את פעילות האמיגדלה שלהם לבד, בלי מכשיר. לא כולם משיגים אותן תוצאות, אבל עבור קבוצה מתוכם, הטיפול יכול להיות מאוד משמעותי".
המכשיר הותקן בינתיים בבתי החולים שיבא, ברזילי ומעלה הכרמל. בשבועות הקרובים, הוא צפוי להגיע לאיכילוב ובהמשך הוא יותקן בארבעה בתי חולים נוספים. במקביל עורכת החברה ניסוי קליני בשישה בתי חולים באירופה.
"בעזרת האימון אפשר להפחית את המחשבות הפולשניות ואת הנרטיב הטראומטי ש'נתקע' ומאוד מפריע להמשיך הלאה", אומרת ד"ר דניאלה עמיאל, מבית החולים ברזילי. "האימון הזה עוזר להשיג חזרה את תחושת השליטה במחשבות. אנחנו כמובן בעד טיפול שיחתי, אבל יש יתרון בטיפול הזה, שלא מבוסס על כימיה עם המטפל. הוא עובד באופן אובייקטיבי".
הטכנולוגיה של גריי מאטרס מאושרת לשימוש בשלב הפוסט־טראומה.
מדיקל קר: מכשיר שנועד למניעה
"גם אם רק 10% מהאוכלוסייה יפתחו תסמינים של פוסט־טראומה, עדיין מדובר ב-900 אלף איש, מספר שמערכת הבריאות לא יכולה להתמודד איתו", אומר שאולי פז, מנכ"ל בית החולים השיקומי מדיקל קר. "הכלי שלנו עוזר לאנשים לטפל בעצמם".
מדיקל קר מייבאת את Heartmath, שיטת ביופידבק המבוססת על מכשיר לביש שבודק את רמת הוויסות של המערכות בגוף. המטרה היא להפחית את הסיכון להתפתחות פוסט־טראומה. המוצר כבר נמצא בשימוש במלונות המפונים, ו־100 מתנדבים שעברו הכשרה מטעם המרכז מעבירים את הטיפול.
המכשיר הוא רכיב מהותי בטיפול, אבל נלווים אליו תרגילי נשימה ותרגילים קוגניטיביים מוכרים יותר, כמו הרפיה של כל חלק בגוף בנפרד, או מחשבה על מקום בטוח, מסבירה ורד עצמון משולם, מנהלת תחום הפסיכולוגיה במדיקל קר.
בית החולים עשה מחקר בשיטה הזאת עם בית החולים שערי צדק, עוד לפני אירועי 7 באוקטובר. "טיפלנו בחולים שחוו את מחלה שלהם כטראומה, וראינו שיפור מהותי במצב הנפשי, בתפקוד וברמות האנרגיה הכלליות", אומר פז.
פז ועצמון מבקשים תקציב מהמדינה, או הקצאה של זמן שידור, כדי שיוכלו ללמד את כולנו את התרגילים הללו בהפסקות הפרסומות בחדשות, בין זוועה לזוועה.
"אני עצמי, כשגויסתי ביום הראשון של המלחמה לליווי המשפחות, נחשפתי למראות ולסיפורים שאי אפשר לתאר", אומרת ורד עצמון. "מתוך הבנה שגם אני צריכה להיזהר, עשיתי כל מה שהכלי הזה אפשר לי, ומאז אני עושה זאת כל יום. למערכת הבריאות קשה להגיע לכל מי שזקוק לה, ואנחנו רוצים להגיע אליהם".
בריינסוויי: שימוש מחודש בקסדה שנזנחה
חברה נוספת שמצטרפת למאמץ הטיפול בנפש היא בריינסוויי, המוכרת היטב בשוק ההון הישראלי. החברה פיתחה קסדה לגירוי מגנטי של המוח, ומשווקת אותה בעיקר בארה"ב לטיפול בדיכאון והפרעה כפייתית טורדנית (OCD). באירופה, ובעקבות זאת גם בישראל, המוצר מאושר להתוויות נוספות שהצליחו בניסויי פיילוט, ובהן טיפול בתסמונת פוסט־טראומטית.
ב־2020 החברה אמנם הודיעה על כישלון בניסוי קליני בהתוויה זו מאחר שלא היה ניתן להצביע על הבדל מובהק בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת, אך האישור האירופי והישראלי נותר בתוקף. בעקבות האירועים בישראל, החליטה בריינסוויי להציע את המכשיר שלה לטיפול בפוסט־טראומה בחינם בחודשים הקרובים.
"נביא את המוצר לכל מקום שיבקש אותו בהתנדבות מלאה, כולל לבתי המלון שבהם נמצאים המפונים, אבל נצטרך שיקצו לנו צוות מטפלים, וכרגע זה צוואר בקבוק", אומר הדר לוי, מנכ"ל החברה. הפעילות בתחום הפוסט־טראומה תהיה נפרדת מהפעילות המסחרית בדיכאון ו־OCD שהחלה לאחרונה גם בישראל, אחרי ארה"ב.