פגיעה של מל''ט רוסי ברכב אוקראיני באזור דונייסק, השבוע / צילום: ap, Shandyba Mykyta
מלחמת חרבות הברזל נמצאת בעיצומה, אבל לא רק ישראל מתחמשת - רחוק מכך. מרבית מדינות העולם פועלות לחזק את כלל המערכים: ארה"ב משדרגת את חיל היבשה בעזרת אלביט, רוסיה שואפת להזין את מכונת המלחמה שלה נגד אוקראינה בכל דרך, והודו בדרך לרכישת נושאת מטוסים שנייה בשל החששות מסין. על כל אלו בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.
● האיום האווירי החדש, הפיתוח של רפאל וההסתייגות של משרד הביטחון
● תשואה של 200% מתחילת השנה: הזינוק של החברה הביטחונית משדרות
● אלביט מחזירה פנסיונרים לעבודה כדי לעמוד בביקוש למערכות נשק
אלביט זכתה בחוזה לאספקת משקפות לילה למארינס
אלביט הודיעה אתמול (ד') כי בהתאם להודעת משרד ההגנה האמריקאי, החברה הבת של אלביט מערכות בארה"ב זכתה בחוזה עם תקרה מרבית של 500 מיליון דולר לאספקה של מערכות משקפות ראיית לילה מחלקתיות (SBNVG); חלקי חילוף ותיקון; תמיכה לוגיסטית וציוד בדיקה. מתוך הסכום הכולל, אלביט כבר קיבלה, מיד לאחר הזכייה בחוזה, הזמנה ראשונה בהיקף של כ-127 מיליון דולר. העבודה תבוצע ברואנוק, וירג'יניה, וצפויה להסתיים ב-2028.
משקפות ראיית הלילה המחלקתיות (SBNVG) היא מערכת קלת משקל המורכבת על הקסדה שמספקת ראיית לילה איכותית בתנאים וסביבות שונים, ומשפרת את המודעות והביצועים של הלוחם. למערכת חיי סוללה ארוכים יותר ושפורפרות זרחן לבן להעצמת תמונה בעלת ביצועים גבוהים יותר לשיפור הבהירות ותפיסת העומק.
בתוך כך, אלביט גם זכתה בחוזה עם איירבוס הגנה וחלל לאספקת מערכת מתקדמת להגנה בפני טילי קרקע־אוויר מונחי חום המבוססת לייזר ויכולת גילוי ועיקוב בתחום ה-IR, שיותקנו על צי מטוסי התדלוק מסוג MRTT A330 הקנדיים. החוזה יבוצע על פני תקופה של חמש השנים. מערכת ההגנה המבוססת לייזר מסוג DIRCM צברה מאות אלפי שעות טיסה על עשרות פלטפורמות, ומספקת את מערכת הגנה טכנולוגית מתקדמת למטוסים הפועלת בשדה הקרב המודרני.
המדינה המפתיעה שתורמת למכונת המלחמה של רוסיה
היקף היצוא של טורקיה של סחורות חיוניות למכונת המלחמה של רוסיה באוקראינה זינק השנה. כך מדווח ב"פייננשל טיימס". הנושא בולט ב-45 חומרים אזרחיים שחשובים לצבא של פוטין, מה שפוגע במאבק הסנקציות של המערב נגד מוסקבה - ועוד בעזרת חברת ברית נאט"ו.
מחד, בתשעת החודשים הראשונים של השנה, טורקיה דיווחה על 158 מיליון דולר של יצוא של 45 סחורות שארה"ב מגדירה בתור "עדיפות גבוהה" - הן לרוסיה והן לחמש מדינות סובייטיות לשעבר שחשודות כמתווכות עבור מוסקבה. מדובר בפי שלושה מההיקף בתקופה המקבילה אשתקד. בד־בבד, היבוא הטורקי של סחורות בעלות חשיבות גבוהה ממדינות ה־G7 זינק עד כה השנה ב־60% ביחס לנתונים המקבילים מהשנים 2021-2015 לקרוב לחצי מיליארד דולר. מאידך, לפי אנליסטים, הזינוק מצביע על כך שאותן סחורות התגלגלו לבסוף לרוסיה.
אחד המקורות להבנה הזו היא הפערים בין נתוני יבוא הסחורות של קזחסטן מטורקיה, לבין הנתונים שפרסמו אנקרה על היצוא לאסטנה. בעת שהקזחים דיווחו על יבוא בהיקף 6.1 מיליון דולר עד ספטמבר, אלו של טורקיה הצביעו על יצוא בהיקף 66 מיליון דולר. "ברור כי המוצרים הולכים לרוסיה", הסבירה אלינה ריבאקובה, עמיתה בכירה במכון פטרסון לכלכלה בינלאומית וסגנית נשיא למדיניות חוץ של בית הספר לכלכלה של קייב.
ההתנהלות מצביעה על המשחק הכפול, אם לא המשולש של טורקיה שעבור כלכלתה הקורסת מוכנה לעשות הכל. בזמן שהיא מספקת מל"טים מסוג בייראקטר TB2 לאוקראינה, היא נהנית ממערכות הגנה אווירית מסוג S-400 מרוסיה, מסיוע רוסי בהקמת תחנת כוח גרעינית, ומהכנסות על יצוא לרוסיה. וכל זאת, כאשר טורקיה היא חברת ברית נאט"ו, שעליה מוסקבה מאיימת.
הודו תשקיע כ־4.8 מיליארד דולר בנושאת מטוסים חדשה
הודו חוששת מנוכחות הימית הסינית באוקיאנוס ההודי, ועל כן מתכוונת להשקיע 400 מיליארד רופי (כ־4.8 מיליארד דולר) ברכישת נושאת מטוסים שנייה - כך מדווח בסוכנות הידיעות בלומברג. נושאת המטוסים החדשה תוכל לשאת 28 מטוסי קרב ומסוקים.
על נושאת המטוסים יוצבו מטוסי רפאל מתוצרת דאסו הצרפתית. ביולי החליטה הודו לאשר את התוכנית של ראש הממשלה נרנדרה מודי לרכישת 26 מטוסי רפאל נוספים, לאחר שמטוסים מתוצרת דאסו נרכשו גם בשנת 2016. ההבדל המהותי היה שאותם 36 מטוסים נרכשו ב־2016 עבור חיל האוויר ההודי, ואילו 26 מטוסי רפאל החדשים מיועדים אך ורק לצי ההודי שצובר עוצמה מול סין.