אבי לוי, סמדר ברבר-צדיק, משה לארי, חנן פרידמן ודב קוטלר / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בכל הנוגע למצבם בבורסה, הבנקים נמצאים השנה ברכבת הרים. אמנם מתחילת השנה מדד חמשת הבנקים הגדולים הניב תשואה יפה לעומת מדד תל אביב 125, אבל מאחורי עלייה של כ־6.5% מסתתרת שנה של תנודות חדשות. כך למשל, עם פרוץ המלחמה, המדד התרסק בכ־20% בתוך כשבועיים.
● היא הייתה הכוכבת של התעשייה הקיבוצית. איך היא איבדה 5 מיליארד שקל בשווי?
● מה צפוי לכלכלת ישראל אחרי המלחמה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
התנודתיות הגבוהה הזו מתקיימת למרות שהסקטור הבנקאי מגלה איתנות ויציבות גם בתנאי מאקרו קשים ובזמן מלחמה. בתחזית בנק ישראל למשל, מתחילת הלחימה, נכתב שהמערכת הבנקאית נבחנה תחת תרחישי קיצון וכי "בתרחישים אלו המערכת צפויה לשמור על חוסנה".
דוחות הבנקים, שפורסמו החודש, מגלים ירידה של יותר מ־20% ברווח הנקי במערכת, ועדיין - הסקטור נהנה מרווחיות גבוהה. התשואה להון בחמשת הבנקים הגדולים נעה בין 12% (דיסקונט) ל־16.8% במזרחי. הירידה ברווחים מגיעה ברובה מהפרשות להפסדי אשראי, כריות הביטחון של הבנקים למקרה בו הלווים לא יעמדו בהתחייבויותיהם, אבל במערכת מבהירים כי לפי שעה מדובר רק בהיערכות למקרה קיצון, ולא בהרעה ממשית בשיעור כשלי האשראי.
"לא בטוח שמניות הבנקים הגיעו לתחתית"
לדברי אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון, הרבעון השלישי של השנה עשוי להיות ההתחלה של רצף רבעונים פחות מוצלחים מבחינת תוצאות הבנקים. "אנחנו בדרך לראות כמה רבעונים עם תוצאות פחות טובות והסיכון בהשקעה במניות הבנקים, בתקופה הזו, עלה משמעותית", הוא אומר. "כך שלא בטוח שראינו את התחתית בהשקעה במניות הבנקים". התחזית הזו מגיעה גם משורה של אנליסטים בשוק.
ובכל זאת, מנהלי ההשקעות איתם דיברנו בתקופה האחרונה ממליצים שוב ושוב על מניות הבנקים וטוענים שהם נסחרים במחיר נמוך מהמחיר הריאלי שלהם, כלומר שמדובר במניות זולות ביחס לפוטנציאל התשואה שלהן. מבט על מכפיל ההון (היחס בין שווי החברה להון העצמי שלה) מגלה שמרבית הבנקים הגדולים בישראל נסחרים במכפיל הון של פחות מ־1 - כלומר בפחות מההון העצמי שלהם. לאומי נסחר במכפיל הון של 0.84, הפועלים ב־0.85 ודיסקונט ב־0.83. לעומתם, מזרחי טפחות והבינלאומי הם החזקים במערכת מבחינה זו עם מכפילים של 1.33 כל אחד.
הסיבה לכך שמכפילי ההון של שני האחרונים גבוהה יותר, נעוצה ביכולת שלהם לייצר תשואה להון גבוהה יותר, כלומר להרוויח יותר על הנכסים. מזרחי טפחות מצליח להציג על פני זמן את התשואה על ההון הגבוהה במערכת (16.8% ברבעון השלישי) והבינלאומי נתפס כבנק עם סיכון נמוך יותר ובשנים האחרונות גם השתפר ברווחיות ובתשואה על ההון (16% ברבעון). זאת, בעוד תשואת יתר הבנקים עמדה על 13.6% בלאומי, 13% בפועלים ו־12% בדיסקונט.
המניות עדיין בתמחור זול?
עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי של סיגמא, מייחס את המכפיל הנמוך של רוב הבנקים לתקופה המאתגרת בה אנחנו נמצאים. "כשהיינו בתקופות טובות יותר המכפילים היו שונים ומחירי המניות היו שונים. זה סוג של דיסקאונט על המניה כי אף אחד לא יודע איך התקופה הזו תסתיים וכמה הפרשות הבנקים יידרשו לעשות בגינה", הוא אומר.
גלזר לעומתו מסביר כי מכפיל ההון של הבנקים לא שונה מהותית מזה שנרשם בין השנים 2015 ל־2020, כשהכלכלה הישראלית בכלל והבנקים בפרט התמודדו עם הרבה פחות סיכונים. "אם מסתכלים על התשואה להון ארוכת הטווח של הבנקים, היא נמוכה בהרבה ביחס לזו שראינו בשנתיים האחרונות. בעוד שברבעונים האחרונים, להוציא האחרון שהושפע מהמלחמה, הבנקים רשמו תשואה להון של בין 15% ל־20%, הרווחיות ארוכת השנים קרובה יותר ל־10%. העובדה הם עדיין נהנים מההשפעה המדהימה של עליית הריבית על התוצאות, זו הסיבה העיקרית לרווחיות הגבוהה (כמעט 15 מיליארד שקל הכנסות מריבית ברבעון השלישי, ר"ו). אך מנגד, ישנו סיכון שנראה עוד הפרשות להפסדי אשראי בקרוב. לכן בעיניי דווקא התוצאות של עכשיו, המגלמות חזרה לרמת רווחיות של 12%־16%, עשויה לייצג טוב יותר את רמות התמחור של הבנקים".
יובל באר אבן, מנהל השקעות העמיתים במגדל ביטוח ופיננסים, אומר כי התמחור בו נסחרים הבנקים כמערכת, ב־0.94 על ההון, הוא זול. "בארה"ב הבנקים נסחרים באזור מכפיל של 1 ובאירופה של 0.65. זאת בעוד התשואה להון בארה"ב עומדת באזור ה־13% ובאירופה על 12%. בסביבה החדשה של אינפלציה מתמנת וריבית קצת יותר נמוכה, הבנקים הישראליים יתכווננו לאזור הזה, של 12%, כי כנראה שזו התשואה הנכונה כעת".
בעונת הדוחות הנוכחית, חמשת הבנקים הגדולים בישראל הציגו תשואה להון ממוצעת של כ־14%. "הביצועים כאן לא רעים והבנקים לא נסחרים בצורה קטסטרופלית. כי אם הם הנסחרים ב־0.94 (מכפיל ההון, ר"ו) ומציגים תשואה להון של 12%, המשקיעים רואים תשואה של 14%־15% על ההשקעה וזה מספר לא רע, בעיקר כשיש דיבידנדים ותוכניות רכישה עצמית שהם לא רעים בכלל", מוסיף באר אבן.
אבל לא כולם משוכנעים שמניות הבנקים נסחרות במחירים זולים. גורם נוסף בשוק ההון טוען כי תמחור מתחת להון לא בהכרח מעיד שמניית הבנק זולה או יקרה. "יש פה עוד פרמטרים כגון תשואה מייצגת להון העצמי (תשואה שהבנק צפוי להציג בממוצע בשנים הקרובות), רמת סיכון ואלטרנטיבות השקעה. לכן גם ניתן לראות שונות גבוהה יחסית בין בנקים. אני לא חושב שבנקים כיום הם זולים באופן מיוחד, אבל כן רואה בהם השקעה טובה", הוא אומר.
מה הבנקים יכולים לעשות כדי לשפר את מכפיל ההון שלהם? גלזר אומר: "אני לא חושב שיש לבנקים מה לעשות, כי ללא ספק הם ביצעו מהלכים טובים בכל מה שקשור להתייעלות וכבר התייעלו מספיק. אולם, סימני השאלה שבאים לידי ביטוי בתמחור נוגעים לשאלה כמה תיק האשראי שלהם ייפגע בשל השילוב בין ריבית גבוהה למלחמה וכשאנחנו מגיעים לנקודת הזמן הזו אחרי חודשים ארוכים של אירועים פוליטיים פנימיים. המשקיעים שואלים את עצמם כמה שילוב האירועים הזה יביא להפרשות גבוהות יותר בשנים הבאות מעבר למה שראינו עד עכשיו".
הבנקים תפסו רבע מהשקעות המוסדיים
אם בשנות ה־80 טבע כונתה "מניית העם" כשהייתה מרכיב משמעותי בתיק ההשקעות של כל ישראלי, נראה כי בשנים האחרונות אמנם אין מניה אחת בולטת, אך אלה של הבנקים בהחלט זוכות לייצוג מהותי בתיקי ההשקעה והחיסכון של הציבור. לפי נתוני חברת סמארטבול, קופות החיסכון ארוך הטווח של הגופים המוסדיים החזיקו בסוף הרבעון השני של השנה מניות ישראליות הנסחרות בבורסה בתל אביב בהיקף של 192 מיליארד שקל. כמעט רבע מהם, 47.6 מיליארד, הם במניות הבנקים. רק סקטור הנדל"ן (21%) והטכנולוגיה (18.6%) מתקרבים לכך, אך שם ההשקעה מתפזרת בין הרבה יותר גופים.
לפי נתוני הבורסה, בחודש אוקטובר התנודתי שלוש המניות בעלות מחזור המסחר היומי הממוצע הגבוה ביותר היו של בנקים - לאומי (142.6 מיליון שקל), הפועלים (94.8 מיליון) ודיסקונט (72.1). אין בכך פלא, מאחר שהבנקים נתפסים כברומטר של הכלכלה הישראלית, בין היתר כיוון שהם הראשונים לספוג את שינויי מצב הרוח הלאומי. כך למשל, ביום חמישי, עם הידיעה על הפיגוע הקטלני בירושלים והירי לצפון, מדד הבנקים צנח בכ־2.7% עד שעות הצהריים.
מוצר חובה בכל תיק השקעה?
אז האם לנוכח התנודתיות הגבוהה עדיין מומלץ להחזיק במניות הבנקים בכל תיק השקעות. המומחים תמימי דעים. "באופן כללי אני חושב שבנקים חייבים להיות בתיק השקעות בישראל", אומר אזולאי. "הם כנראה האינדיקטור המהימן ביותר לכלכלה הישראלית ובתור מי שמאמין שנצלח את התקופה הקשה הזו - במחירים הנוחים בהם הבנקים נסחרים ומתוך הנחה שהמחירים ישובו להיות גבוהים יותר - הם אכן צריכים להמשיך להיות חלק מהתיק".
הגורם בשוק מציין כי גם לדעתו יש בהחלט הצדקה שהבנקים יהוו מרכיב חשוב בתיק ההשקעות של כל ישראלי. לדבריו, הביצועים העודפים על מדד ת"א 125 שהם מציגים לאורך זמן; היותם חלק משוק ללא תחרות גבוהה שנהנה מהגנה של הרגולטור; והמשך הצפי שבפרמטרים הקיימים הם יציגו תשואה דו־ספרתית לאורך שנים - כל אלו הן סיבות טובות להחזיק במניות הבנקים.
לדברי גלזר, אם מסתכלים על ביצועי הבנקים לאורך זמן, למרות התנודתיות, הם השקעה טובה. "הם לא נסחרים עכשיו במחירי מציאה לנוכח המצב… אבל גם אם תהיה תקופה רעה, הם ימשיכו להרוויח בעתיד כסף כך שזו מניה ראויה בהחלט הן בתיקים של המוסדיים והן באלו של הציבור".
גם באר אבן מסכים. "בסוף הבנקים הם המאקרו הישראלי. מי שמחפש להשקיע בישראל צריך להחזיק שלושה סקטורים - בנקים, טכנולוגיה ונדל"ן. אלו שלושת הסקטורים המשמעותיים במדינה והבנקים נמצאים בכל פינה בפעילות המשקית. אז מי שרוצה להיחשף לישראל צריך להיחשף לבנקים. הם גם תופסים כ־20% מהמדדים המובילים כך שמעבר לזה שהם חלק מהותי בכלכלה, הם גם חלק גדול מהמדד עצמו. צריך לזכור שעל פני זמן התשואה של הבנקים היא טובה ומשקפת את הכלכלה. אם בסביבה כזו עוינת עם הפרשות גדולות, ציפיות ריבית שהולכות ויורדות ומעבר מעו"ש לפיקדונות עם ריבית, הם השיגו תשואה של 14% להון - כמערכת אלו מספרים מאוד יפים".