גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך חזרה לבית המשפט? הפשרה סביב תביעת הקבלנים בגין תיקון חוק המכר עומדת לפני פיצוץ

לפני חודשיים נראה היה כי הפשרה עומדת לפני חתימה, אך כעת מודיע משרד הבינוי והשיכון שלא יחתום • השר גולדקנופף במכתב לשר האוצר סמוטריץ': "הופתעתי לגלות כי אנשי משרדך מגבשים פשרה שונה"

גולדקנוף וסמוטריץ'. הפשרה סביב תביעת הקבלנים בגין תיקון חוק המכר עומדת לפני פיצוץ / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), דני שם-טוב (דוברות הכנסת)
גולדקנוף וסמוטריץ'. הפשרה סביב תביעת הקבלנים בגין תיקון חוק המכר עומדת לפני פיצוץ / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), דני שם-טוב (דוברות הכנסת)

שוב התנגשות בין משרדי הממשלה בזמן המלחמה - והפעם נראה כי אנחנו בדרך לפיצוץ השיחות על הפשרה בין המדינה לקבלנים, סביב עתירתם לבג"ץ נגד תיקון 9 לחוק המכר. הטענה שנשמעת מצד משרד הבינוי והשיכון היא שמשרד האוצר מגבש מתווה פשרה שונה מזה שסוכם בין הצדדים, ובמכתב ששלח השר יצחק גולדקנופף לשר בצלאל סמוטריץ' הוא מכריז כי הוא מתנגד למתווה המגובש - וקורא לשר האוצר לעשות כמוהו.

הקביעה של בית המשפט שעשויה לעלות לקבלנים מאות מיליוני שקלים
דיון סוער בוועדת הכספים; סמוטריץ': "לאשר מהר שהכסף יעבור"
מתווה הפיצויים לעסקים הוארך גם לדצמבר. אבל יש אותיות קטנות

הפשרה המדוברת נמצאת בגיבוש כבר כמה חודשים על־ידי משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד המשפטים ונציגי הקבלנים. זאת בעקבות העתירה שהגישו הקבלנים נגד תיקון 9 לחוק המכר, שנכנס לתוקף ביולי 2022, ובין היתר, מאפשר להם להצמיד רק 40% ממחיר דירה חדשה למדד תשומות הבנייה.

עיקר הבעיה בהקשר הזה נוגעת למכרזי "דירה בהנחה", בהם משווקות דירות בסבסוד המדינה: ברבים ממכרזים אלו, הכוללים עשרות אלפי דירות, הקבלנים זכו בקרקע וחתמו על הסכם החכירה מול רשות מקרקעי ישראל טרם כניסת תיקון החוק לתוקף, אך ההסכם מול רוכשי הדירות נחתם אחריו או שטרם נחתם. במקרים הללו, הקבלנים תמחרו את התשלום על הקרקע בהתחשב בכך שיוכלו להצמיד את המחיר למדד תשומות הבנייה באופן מלא - אך מול הדיירים, בשל התיקון לחוק, הם לא יכולים לגבות הצמדה מלאה ממחיר הדירה. כך, נוצרו פערים משמעותיים מבחינת התחשיב הכלכלי של כל פרויקט, המתבטאים בכסף רב.

הרוכשים ישלמו שליש - כמו הקבלנים והמדינה?

במשרד המשפטים הבינו, בעיקר לאחר שבחנו את טענות הקבלנים בעתירה, כי ישנה כאן בעיה וכי המדינה עשויה להיחשף לתביעות במיליארדים מצד הקבלנים. לכן, הוחלט לחתור לגיבוש פשרה, והכיוון היה ברור: "חלוקת הנטל" בין המדינה, הקבלנים והרוכשים, במתווה שבו כל צד יישא בנתח שווה: "שליש־שליש־שליש".

ההערכות מדברות על כ־50 אלף דירות באותם פרויקטים שנפלו בין הכיסאות, ובפערי הצמדה של כ־24 אלף שקל בממוצע לדירה, בהתאם לקצב העלייה במדד השנה (1.9% מתחילת 2023). המשמעות, על פניו: כל אחד מהגורמים - הרוכשים, המדינה והקבלנים - ישלם פערי הצמדה של כ־8,000 שקל על כל דירה. מבחינת המדינה, מדובר על כ־400 מיליון שקל, אך תשלום זה קטן משמעותית מזה שתשלם, על־פי ההערכות, אם הקבלנים יתבעו את המדינה ישירות על הנזק שנגרם להם לכאורה.

עד כאן הכל טוב ויפה: לפני כחודשיים, פרסמנו כאן באופן בלעדי על הפשרה המתגבשת, ואף ציינו כי במשרד הבינוי והשיכון פועלים לכך שהמאזן בין שלוש הצלעות ייטה לטובת הרוכשים - קרי, שישלמו חלק קטן יותר מהמדינה ומהקבלנים. בתחילה דיברו במשרד על כך שהרוכשים ישלמו רק 25%, ובסופו של דבר נראה היה שיסכימו גם ל־30%, אלא שאז נטרפו כל הקלפים.

לאחרונה, כפי שנודע לגלובס, נערך דיון בוועדת הפשרות שבאחריות החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג. ועדה זו החליטה כי מתווה הפשרה שיצג לבית המשפט, במסגרת המענה של המדינה לעתירת הקבלנים, לא יציע נתח השתתפות קטן יותר לרוכשים - אלא נתח שווה בין כל הצדדים, קרי חזרה למתווה "שליש־שליש־שליש".

עבור אנשי משרד הבינוי והשיכון מדובר בהחלטה לא מקובלת. במכתב ששלח היום (ב') השר גולדקנופף לשר האוצר סמוטריץ', אשר הגיע לידי גלובס, הוא מוחה על כך, וגם חושף את ההתנהלות בין אנשי שני המשרדים לאורך החודשים האחרונים, כך לטענתו, במסגרת המאמצים לגיבוש הפשרה: "סוכם בינינו באופן מפורש ושאינו משתמע לשני פנים כי גם אם יחליטו רשויות המדינה לסיים את ההליך בהסכמה, לא יושתו על הרוכשים עלויות אשר בוטלו במסגרת תיקון החוק", כתב שר הבינוי והשיכון לשר האוצר. "עם זאת, לאחר התעקשות משמעותית של אנשי משרדך שחלק מהעלות תוטל גם על הרוכשים, הוסכם לכך במשרדי, אך בתנאי שהתשלום שיושת על הרוכשים יהיה פחות מתשלום המדינה והקבלנים".

"הופתעתי לגלות כי אנשי משרדך מגבשים פשרה שונה", המשיך גולדקנופף. "על כן, הריני להודיעך כי אני מתנגד לחתימה על הסכם הפשרה במתכונתו הנוכחית וכך הנחיתי את גורמי המקצוע במשרדי". גולדקנופף אף קורא לסמוטריץ' לפעול באופן דומה, "לאור חלקך בחקיקת החוק ולאור הצהרותיך הברורות בנושא".

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד השיכון / צילום: כדיה לוי

לאן הולכים מכאן?

מתווה משרד הבינוי והשיכון חתר לכך שהרוכשים ישתתפו, כאמור, ב־30% מהעלויות, שהמדינה תישא ב־37% מהעלויות ושהקבלנים יישאו ב־33%. מצד אחד, תוספת של עוד 4% למדינה לא משקפת סכומים אדירים - מדובר על עוד 44 מיליון שקל בסך הכול - אך נראה כי בסביבת האוצר מעוניינים להימנע מפשרה אשר תשדר, לכאורה, כי אחריות המדינה בסיפור היא הגדולה יותר. מצד שני, תוספת של 3% לחלק של הרוכשים (33% במקום 30% במתווה משרד הבינוי והשיכון) משמעותה עוד כ־720 שקל לכל רוכש. על כך כתב במכתבו השר גולדקנופף כי "מדובר בנטל קשה מנשוא עבור משפחות צעירות. הנטל קשה תמיד, וקשה שבעתיים בעת זו, כאשר אנחנו בעיצומה של מלחמה, של אינפלציה עולה ושל ריבית גבוהה".

בתווך יש לזכור גם את מקומם של הקבלנים, שכאמור התחייבו באותם מכרזי "דירה בהנחה" למחיר מסוים בעת רכישת הקרקע, כשהם מסתמכים על יכולתם להצמיד את מחיר הדירה במלואו למדד תשומות הבנייה - שממשיך לעלות גם השנה, אחרי עליות משמעותיות בשנתיים הקודמות. עבורם הפשרה מחויבת המציאות, ולכן הם נוטים להסכים לשאת רק בשליש מההפרש, אחרת הנטל עבורם יהיה כבד מנשוא.

ומה הלאה? האם להתנגדות של שר הבינוי והשיכון ואנשי משרדו יש השפעה ממשית על ההליך, עד כדי טרפוד המאמצים לפשרה? גורמים המקורבים לשר מציינים כי מאחר שמשמעות מתווה הפשרה היא שינוי של תנאי המכרזים, נדרש אישור של ועדת המכרזים של המשרד - וזה לא יינתן במתווה הנוכחי, כך שלא ניתן להוציא את הפשרה לפועל. מנגד, גורמים במשרד האוצר טוענים כי מאחר שהחלטת ועדת הפשרות היא בסמכות החשכ"ל, ניתן להמשיך ולהתקדם עם הפשרה מול בית המשפט ולהוציאה לפועל. נראה כי בימים הקרובים ייבדק העניין מול גורמים משפטיים מכריעים, ולאחר מכן ניתן יהיה להבין כיצד מתפתחת הפרשה.

עוד כתבות

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות