GALAXY LEADER, הספינה שנחטפה ע''י החותים / צילום: marinetraffic.com
מתקפות החות'ים על אוניות עם זיקה ישראלית מתגברת לאחרונה ונדמה שהלוחמה הימית הופכת למרכיב חשוב במלחמה. אז איך בעצם הגענו לכאן ומה צריך להיות היחס שלנו לנושא? כדי ללבן את הסוגיה דיברנו עם פרופ' שאול חורב, ראש המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, לשעבר סגן מפקד חיל הים וראש הוועדה לאנרגיה אטומית.
● דיווחים ערביים: תקיפה אווירית התבצעה בבירת תימן
● החות'ים רוצים לפגוע בישראל, אך בדרך הם עלולים לרסק למצרים את הכלכלה
● שאלות ותשובות| הסיכוי למלחמה אזורית עלה? ארה"ב מאיימת ישירות על איראן בעקבות המתקפות בים
"בהסתכלות אחורה הסיפור הימי בינינו לבין האיראנים, מתחיל עוד במלחמת הצללים איתם", מסביר פרופ' חורב. "כבר בסביבות שנת 2019, ישראל החליטה להיכנס למרחב הימי ולפגוע במכליות איראניות שמובילות דלק לסוריה ולעוד מקומות. האיראנים הגיבו ופגעו באוניות עם זיקה ישראלית. למעשה, חודש לפני השבעה באוקטובר נפגעה אונייה ישראלית בידי האיראנים".
לדברי פרופ' חורב, "החות'ים למדו מהאיראנים והחלו להתקדם בתחום. למעשה הם התאמנו והתמקצעו מול הקואליציה הסעודית שנלחמת מולם. כך הם תקפו מגוון אוניות וכלי שייט סעודים ואמירתים. מכאן ואילך אני חושב שהאיראנים הפעילו אותם והדריכו אותם מתי ואיך לפעול מול אוניות ישראליות, או בעלות זיקה ישראלית או מערבית".
"כל הפעילויות האמריקאיות עד כה הן הגנתיות"
"לפני כשבוע ראינו משהו בעייתי כיוון שפיראטים, שאינם החות'ים, השתלטו על אונייה והאמריקאים מיד פעלו וסיכלו את ההשתלטות", מסביר פרופ' חורב. "המסר שזה שלח לחות'ים הוא שארה"ב יכולה לטפל בפיראטים, אבל לא ששים כרגע להתעסק בהם. לאמריקאים יש כוחות גדולים באזור, והעובדה שבינתיים הם לא פועלים משדרת חולשה ולכן ההתקפות האלה יימשכו. כל הפעילויות האמריקאיות עד כה הן הגנתיות, אין כאן עכשיו ניסיון לבוא ולהגיד אנחנו מתמודדים עם תקיפות של החות'ים בים בצורה יזומה".
מה ישראל צריכה לעשות בעניין?
"לנו יש מחויבות אמריקאית משנת 1975, לפיה האמריקאים מתחייבים שלישראל יהיה חופש שייט במצרי באב אל-מנדב וגיברלטר. כל זאת בעקבות מלחמת יום הכיפורים, שבה המצרים הטילו סגר על השייט בים האדום וגבו מאיתנו מחיר כבד. כעת, אנו חוזרים לאותו המצב וארה"ב גם משחקת בזהירות ונוגעת בעיקר בעניין ההרתעה, אבל כאמור, לא יוזמת.
אנחנו צריכים להציע לארה"ב שחיל היום הישראלי יפעל יחד עם הכוחות האמריקאים כדי להסיר את האיום הזה, כדי לממש את ההתחייבות וגם לטפל בעניין העקרוני הזה. לדעתי, בגלל האלמנט הפוליטי, מדינות אחרות לא ירצו להתערב אפילו אם הן נפגעות. הם בעצם אומרים - תפתרו את העניין עם חמאס, והבעיה תיפתר. לכן יחד עם ארה"ב צריך לפעול בעניין".
פרופ' חורב אומר שבישראל העניין הימי כמעט לא מקבל ביטוי וזו טעות. "מבחינה כלכלית מדינת ישראל היא מדינת אי, כאשר 99% מנפח הסחר מתבצע דרך הים. אנחנו לא כמו אירופה שאפשר להשתמש בכבישים או במסילות ברזל על מנת לשנע סחורות. אנחנו מעלימים עין מהעניין הזה וזה בעייתי. כנראה שאין לנושא הזה קבוצת לחץ ואין הפגנות, אז זה לא מקבל תהודה".
אם באמת המצב הזה יימשך לאורך זמן, ואוניות יצטרכו לשנות מסלולים, עד כמה זה יפגע בכלכלה העולמית?
"יהיו לזה השפעות משמעותיות מבחינת הסחר העולמי, לא רק כאן בישראל. קודם כל 12% מהסחר העולמי עובר דרך הים האדום ותעלת סואץ, אז ככה שבטוח יהיו לזה השפעות מרחיקות לכת".
האם ישראל יכולה לפגוע בחות'ים לבדה, ללא ארה"ב?
"הייתי מפקד פלגת ס"טילים בים סוף ב-76, ויש לנו את היכולות. אבל בהחלט עדיף מכל הבחינות לעשות זאת יחד עם ארה"ב".