דיון ועדת הכספים על אישור החוק להגדלת הגירעון / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
עבודת החקיקה של תקציב המדינה המעודכן נמצאת עדיין בחיתוליה וכבר סופגת טלטלות קואליציוניות. דיון שנערך ביום שלישי בוועדת הכספים של הכנסת על אישור החוק להגדלת הגירעון, שנדרש להעברת תקציב 2023 המחודש, הופסק למשך כשלוש שעות בשל התנגדות מרכז הקואליציה בוועדה, ח"כ אליהו רביבו. הקשיים המצטברים מעלים ספק אם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצליח להשלים את המשימה בזמן.
● בלעדי | מינהלת תקומה מציגה: כך תיראה התוכנית לשיקום עוטף עזה
● ועדת הכלכלה לוחצת על בנק ישראל להרחיב את מתווה האשראי לעסקים קטנים
● בלעדי | המשבר בוועדת הכספים נגמר? בקואליציה הגיעו להסכמות לאישור התקציב
רביבו הביע ביקורת על משרד האוצר ועל סמוטריץ', על כך שלדבריו לא קיצצו מספיק בכספים הקואליציוניים. רק אחרי הסתודדות ארוכה בחדרו של יו"ר הוועדה משה גפני, בה ישב גם סגן הממונה על התקציבים באוצר איתי טמקין, הודיע רביבו שהוא ושאר חברי הכנסת של הליכוד בוועדה יצביעו בעד - בתמורה להבטחה שניתנה לו לצמצום עמוק יותר של כספים קואליציונים בתקציב 2024, תוך שקיפות גבוהה יותר מצד האוצר. הדרמה הסתיימה לעת עתה, לאחר שהדיון בוועדה התחדש והצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
ההבטה שניתנה לרביבו
רביבו סבור שניתן לצמצם הוצאות תוך ביטול משרדי ממשלה מיותרים, למשל. מנגד, הוא תומך בהשארת הכספים הקואליציוניים להוספת רשתות החינוך החרדיות למסלול אופק חדש. לא ברור מה הערובה לקיום ההבטחה שניתנה לו בחדר הסגור. אבל כבר עכשיו ברור שאחת המשוכות הגבוהות ביותר בדרך לאישור התקציב היא דווקא בליכוד.
רבים במפלגה רואים איך הקיצוצים לטובת המלחמה פוסחים בחלקם הגדול על כספים שהובטחו למפלגות אחרות בקואליציה, בדגש על הסעיפים שחשובים לשר האוצר סמוטריץ'. האחרון הסכים לקצץ רק כ־800 מיליון שקל מהכספים הקואליציונים שנותרו זמינים עד סוף השנה, אל מול ההמלצה המקצועית של פקידי האוצר לקצץ 2.5 מיליארד שקל. את הכספים הקואליציוניים של השנה הבאה, שם יש כ־6 מיליארד שקל, בינתיים סמוטריץ' עוד לא משחרר.
רביבו אומר שלא היה מתואם בצעד המחאה שלו עם לשכת ראש הממשלה. הוא לא הראשון בליכוד שיוצא נגד התקציב החדש. מוקדם יותר השבוע סירב שר הכלכלה ניר ברקת להצביע בכנסת בעד הצעת חוק הגירעון, תוך שהוא משמיע טענות אחרות כלפי התקציב שהציג סמוטריץ' וקרא להרחיבו.
זאת רק ההתחלה
כאמור, זוהי רק ההתחלה. אחרי אישור חוק הגירעון בשלוש קריאות בכנסת, תעלה הצעת חוק התקציב עצמה לקריאה ראשונה במליאה, תעבור לוועדת הכספים להכנה, ובחזרה למליאה לקריאה שנייה ושלישית. את כל זה צריכים באוצר להספיק עד אמצע החודש, ואז להתחיל בדחיפות את הכל מחדש עם תקציב 2024, שצפוי להיות מסובך הרבה יותר מאשר שינויים תקציביים לחודש אחד בלבד ב־2023.
תקציב 2024 צפוי לכלול הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון, כשמנגד חזויה באוצר ירידה תלולה בהכנסות המדינה ממסים והאטה בצמיחה. כדי שהגדלת ההוצאה לא תבוא כולה על חשבון ניפוח הגירעון וייקור החזרי החוב שמשלמת המדינה, מתכננים אנשי המקצוע באוצר תוכנית התכנסות לשנה הבאה.
זו צפויה להיות קשה לעיכול עבור חלק מחברי הקואליציה, כאשר תכלול המלצות לקיצוץ הטבות מס, סגירת משרדי ממשלה וקיצוץ בשכר הבכירים בשירות המדינה. הצעת החוק שאושרה בוועדת הכספים מבקשת להגדיל את הגירעון המותר בחוק ל־3.7% תוצר. זאת, כדי להוסיף כ־30 מיליארד שקל להוצאות הממשלה, מהן 17 מיליארד שקל בהוצאות ביטחוניות ועוד 13 מיליארד שקל לטיפול בעורף.
"אני נגד הגדלת הגירעון ל־3.7%", אמר רביבו בתחילת הדיון, טרם הגיעו להסכמות. "אם האוצר לא מציג בפנינו מהיכן ניתן לקצץ מבלי להגדיל את הגירעון באופן כל כך משמעותי אצביע נגד".
רביבו פנה לסגן הממונה על התקציבים באוצר, איתי טמקין, ואמר: "מצאתם סעיפי תקציב שניתן לקזז לטובת מינוף צרכי המלחמה. חלקם לא מגיעים לכאן לוועדה כי הם נפלו בדרך. תנקוב בבקשה מה ראית לנכון לקצץ ולא קיבלו את ההמלצה שלכם".
טמקין השיב כי באגף התקציבים המליצו להעביר לצורכי השעה תקציבים של משרדים ממשלתיים קטנים, שכל תקציביהם מבוססים על כספים קואליציוניים. "הצענו שב־2023 המשרדים הללו לא יהנו מתקציב, שנמצא כולו מתוקף החלטה 511 (חלוקת כספים קואליציוניים - א.ד). בסוף הוחלט לקצץ מהם, אבל אנחנו המלצנו על קיצוץ גדול יותר".
באוצר לא פירטו באילו משרדים בדיוק מדובר, אבל חברי הכנסת בוועדה ציינו את משרדי הנגב והגליל, המורשת, המסורת, המשימות הלאומיות והתפוצות. רביבו אמר "אנחנו יודעים שמדובר ב־6 מיליארד שקל שהיה אפשר לקצץ".