גדר הגבול בעזה / צילום: Reuters, Alexander Ermochenko
"בסופו של דבר במדינת ישראל כמו שאני רואה אותה תהיה גדר שתקיף את כולה", אמר ב־2016 ראש הממשלה בנימין נתניהו בסיור בגדר שנבנתה אז בגבול ירדן. "בסביבה שבה אנו גרים עלינו להגן על עצמנו מפני חיות הטרף". זו התפיסה שגרמה לישראל להקיף את עצמה באלף קילומטרים של גדרות וחומות במהלך 20 השנים האחרונות.
● האלוף בריק: "בנו חומה מסוגרת ואז התרחקו ממנה"
● הצוללת | המגזר העסקי דינמי ומוצלח, והוא ידע לזהות הזדמנויות בנדל"ן, פיננסים והייטק גם אחרי המלחמה"
● הבחירות המקומיות נדחו, ולהרבה מהמועמדים נגמר הכסף. מי המרוויחים הגדולים?
פיגועי ההתאבדות בתחילת שנות האלפיים הביאו להקמת חומת ההפרדה ביהודה ושומרון. הצלחתה היחסית הביאה בהמשך העשור לשכפול תפיסת הגדר גם לגבול מצרים בניסיון למנוע חדירת מסתננים ממדינות אפריקה. הפרויקט שהושלם ב־2013 זכה לכינוי "שעון החול" וקצר שבחים בזכות הורדת מספרם לקרוב לאפס. הניסיון לפרוץ את הגבול בגולן באירועי יום הנכסה ב-2011 הביא להעתקת הקונספט גם לסוריה. גדר נבנתה כאמור גם בגבול ירדן, בין היתר כדי להגן על שדה התעופה רמון. ובסוף העשור הוחלט להקים את "המכשול" - גלאי מנהרות מבוטן תת־קרקעי שמעליו גדר ברזל חכמה לכאורה - סביב רצועת עזה, ובחלקים של גבול לבנון. מאז 2002 הוציאה המדינה על 1,064 קילומטרים של ברזל, תיל ובטון לא פחות מ-30 מיליארד שקל - כמחצית מתקציב הביטחון לשנה אחת.
כידוע, הגדר המקיפה את עזה בגובה 6 מטרים, מערך מכ"מים, מצלמות ומקלעים אוטומטיים הנשלטים מרחוק לא עמד בפרץ ב-7 באוקטובר. שנתיים בלבד לאחר שהושק בקול תרועה ועם הבטחות כי מדובר במכשול בלתי חדיר כ־3,000 מחבלי חמאס ואזרחים נוספים חדרו לישראל.
המכשול אמנם הצליח לעמוד במשימתו התת קרקעית - למנוע כניסת מנהרות, אך האכזבה מהגדרות העיליות הסתמנה כבר לפני זמן מה. לפני כשנתיים נהרג סמ"ר בראל חדריה שמואלי כשנורה מאחורי חרך ירי שנקבע בחומה באזור נחל עוז, בתקרית שעוררה שאלות רבות על המחשבה שהושקעה בתכנון המכשול. החרך היה נמוך מדי: הוא אפשר למחבל להחדיר אקדח ולירות בשמואלי מטווח אפס ובו זמנית הסתיר ממנו את תוקפיו.
המכשול בעזה אינו היחיד שנפגע: גם הגדר והחומה בגבול הלבנון נפגעו מירי רקטות, ובאזור הגליל המערבי התמוטט חלק מהחומה ויסודות הברזל נחשפו. בתחילת השנה ניצל איש חיזבאללה ציר נסתר בסמוך לגדר, טיפס עליה בסולם, ונסע עד למגידו שם הניח מטען צד ממנו נפצעה קשה צעירה. הוא לא היה הראשון: נראה כי, עשרות מסתננים נשלחו בשנים האחרונות על ידי חיזבאללה על מנת לאתר פרצות בגדר בכסות של מחפשי עבודה. הם למדו את נקודות החולשה שלה, ולאחר מכן הוחזרו בשקט ללבנון.
"העתק הדבק לגדרות"
אל"מ (במיל') ד"ר דני תרזה, מומחה לתכנון מרחבי ואסטרטגי ומי שתכנן את הגדר ביהודה ושומרון טוען שהכישלון בעזה אינו נובע מאופן בניית המכשול - אלא מתרחיש הייחוס שניסחה צמרת הצבא, המכשול נבנה לתרחישים שכבר אינם רלוונטיים, לא בעזה ולא בלבנון. "איש לא התכונן לתרחיש שהתממש", הוא אומר לגלובס, "המטרה הייתה לעצור מחבל בודד פה ושם ובעיקר להתמודד עם מנהרות". תרחישי הייחוס והדרישות המבצעיות לגדרות והחומות נקבעים בדרג סגן הרמטכ"ל ואלה מוכתבים לגוף שבונה אותה, מנהלת גבולות ותפר במשרד הביטחון.
"אם היו סוברים בתרחיש שיגיע טרקטור היו עושים תעלת נ"ט לפני המכשול", אומר תרזה. "בצפון המכשול נועד לאתר מנהרות ולהגן מפני ירי נשק קל. אף אחד לא ציפה מהחומה לעצור ירי טילי נ"ט או רקטות. בגבול מצרים תרחיש הייחוס נועד להדוף מהגרים ולכן הגדר לא מחושמלת ואין מוקשים". לטענתו, הממשלה שהייתה צריכה לאשר את הערכת הצבא הייתה חסרת כלים נאותים לבצע את משימתה וגם המטה לביטחון לאומי (מל"ל), אינו גוף חזק מספיק שיודע לבקר את המלצות הגופים השונים.
"עשינו העתק הדבק של הגדרות - העתקנו את מה שטוב נגד המסתננים לגבול הרצועה, לרמת הגולן ולגבול הלבנון, ובנינו אותן בלי מה שחסר כל כך למכשול: עומק", אומר אלוף (במיל') יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר. את אסטרטגיית ההתגוננות הוא תולה בתפיסת הגנה בת כמעט 40 שנה. לפניה, עד אמצע שנות השמונים נקטה ישראל בפעילות ביטחון שוטף התקפית שכללה פעילות קרקעית מעבר לגבול. "התפיסה אז הייתה שאם לא תראה את הלבן בעיניים של האויב, לא תצליח לפתור את הבעיה", אומר גולן. "לאחר הנסיגה אל רצועת הביטחון בלבנון ב־1985 הוכתבה תפיסה חדשה של חוסר יוזמה התקפית - ואם עושים כזו, היא אווירית. כך אפשרנו לחיזבאללה קרקע חופשית להתארגן בה. המגמה נמשכה גם בשנת 2000, עם הנסיגה הכוללת מלבנון - ראש הממשלה דאז אהוד ברק אמר אז שכל פרובוקציה תיענה, אבל זה לא קרה".
שמונה חודשים בלבד לפני הטבח בעוטף עזה פרסם מבקר המדינה דוח חריף על חומה אחרת, זו של גדר ההפרדה. לפיו, 20 שנה לאחר הקמתה, והשקעה של 8.3 מיליארד שקל, המדינה והצבא התרשלו בטיפול בה. הדוח חריף והקריאה בו מצביעה על קריסת התפיסה: בחסות החומות, הגלאים והמצלמות צומצם סדר הכוחות הצבאיים, עד כדי פגיעה בביטחון. הזנחת הגדר, ביתר שאת לאחר 2017, הובילה בין השאר לשלושה פיגועים ב־2022 שגבו את חייהם של 11 ישראלים.
לפי תורת הלחימה שהוכתבה עם בניית החומה, מענה לניסיון חצייה או חיתוך של הגדר יינתן על ידי כוח צבאי שיגיע במהירות לנקודה ויטפל באירוע. אך לפי בדיקת המבקר, בשנה שעברה מספר הכניסות של שוהים בלתי חוקיים הגיע למספר דמיוני של 1.4 מיליון - 3,600 מסתננים בממוצע ליום ורק 1% קיבל מענה מהכוחות בשטח; זה לא במקרה: בבדיקה, כמחצית מהגדר נמצאה לא כשירה, וזאת למרות עלות תחזוקה שנתית שעמדה ב-2021 על 161 מיליון שקל.
למרות ריבוי החבלות בגדר, הוחלט בפיקוד מרכז בתחילת 2017 שלא לתקן פרצות שנפתחו שוב ושוב בשל צמצום הכוחות בגזרה - החלטה שלטענת מבקר המדינה לא תועדה או פורסמה רשמית קודם לדיווח שלו. גם הדרג המדיני כולל ראש הממשלה דאז נתניהו והמל"ל הכפוף לו ספגו ביקורת מהמבקר: למרות הנתונים שהוצגו להם שוב ושוב, לא התקיים דיון לשיפור האפקטיביות של המכשול עד ממשלת בנט, ולאחר פיגועי הטרור של מרץ ואפריל 2022.
בתגובה לדוח המבקר, הוציא משרד הביטחון באופן חד־פעמי דוח משלו. לטענת משרד הביטחון, קודם להסלמה הביטחונית ב־2022 ומבצע 'שובר גלים' עמדה כשירות גדר התפר על כ־82%, למעט באזורים שבהם הוחלט מבצעית שלא לתקן את הפרצות. "לראייה, בתוך שבועיים מתחילת המבצע סגרה מנהלת גבולות ותפר את המכשול כולו והוא עומד, כאמור על 100% כשירות מאז ועד היום", נכתב.
לקוח שבוי
מקום של כבוד שומר מבקר המדינה ל"מנהלת הגבולות והתפר", שאחראית מאז 2007 על בינוי החומות והגדרות המקיפות את ישראל, גוף ובו משרתים כ־40 קצינים ומומחים. העומד בראשה, תא"ל ערן אופיר המשרת בתפקיד כבר 16 שנה, אמנם התריע כפי שנדרש על מצב הפרצות וחוסר המענה, ואף המליץ שוב ושוב לבנות חומה - אך חוסר תקשורת מעורר תמיהה בינו לבין משרד הביטחון וצה"ל, הותיר את המצב על כנו.
לטענת המבקר, במנהלת לא טרחו להזכיר לדרגים הממונים כי קיים תקציב שנתי לסתימת הפרצות. כך, למרות שהיקף התיקונים שביצע הקבלן האזרחי צנח ב־78%, משרד הביטחון המשיך לשלם 10 מיליון שקל לשנה. שלוש החברות שאיתן עובדת המנהלת בקו התפר הולכות עמה כבר 20 שנה - ללא שינוי. שנה אחר שנה הן זוכות לפטור ממכרז כספק יחיד - לטענת המנהלת בגלל האמצעים הטכנולוגים הייחודיים ומפני שהחלפת הספק תעלה מאות מיליוני שקלים. היקף ההתקשרות הממוצע עמן עומד על 18 מיליון שקל בשנה - לא לחינם מכנה המבקר את הפטור לשנים כה רבות כמצב של "לקוח שבוי".
בתגובה לדברים טען משרד הביטחון, כי משיקולים ביטחוניים הוחלט שלא לתקן את הפרצות במוקדי נזקים חוזרים בלבד, שמהווים כ-18% מכלל המכשול. עוד טענו כי בניגוד לנטען בדוח המבקר, לא הייתה ירידה בתיקוני הגדר, אלא להיפך: "בשנים 2020-2022 בוצעו 4,371 תיקונים, עלייה של 100% ביחס לשנים 2017-2019, שבהן בוצעו 2,287 תיקונים. בניגוד לנטען, המנהלת חסכה כ־9 מיליארדי שקל במהלך העשור האחרון בגדר הביטחון במרחב התפר, כשהצליחה באחזקה נכונה להאריך את משך 'חיי הגדר' למעבר ל-22 שנים, על אף שבמקור אמורה הייתה להחזיק 15 שנים בלבד. מנהלת גבולות ותפר מקימה מחדש את המכשול בצפון השומרון, בין סאלם לאורנית. המכשול שיכלול בחלקו חומה ובחלקו גדר מחוזקת ("שעון חול", גדר פלדה מסיבית וגבוהה, א"ג) עם אמצעים טכנולוגיים ואתרי איסוף חדשים, יושלם בתוך כשנה. משרד הביטחון מגבש בימים אלה תכנית לשדרוג המכשול והמעברים שלאורכו. התכנית תובא לאישור הדרג המדיני".
"רבת עוצמה וכוחנית"
מבקר המדינה לא היה הראשון שהתריע על התנהלות בעייתית במנהלת ובמשרד הביטחון אליו היא כפופה. בכירים במערכת הביטחון התריעו בעבר על רמת פיקוח נמוכה על המנהלת ועל התנהלות של חצר ביזנטית. ב־2015 נפתחה חקירת מצ"ח בחשד לאי־סדרים באמצעות העסקת מקורבים לכאורה. שנה לאחר מכן נכתב בסיכום של הפרקליטות הצבאית כי חלק מהמקרים התיישנו וכי באחרים לא נמצאו ראיות לפעילות בחוסר תום לב. הפרקליטות הסתפקה בהמלצה כללית לבדק בית באשר למנגנוני הפיקוח והבקרה במנהלת (לקריאת ההתייחסות של האלוף יצחק בריק בראיון המלא לחצו כאן).
ממשרד הביטחון נמסר: "הטענות מוכחשות. הפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה קבעה כי אין מקום לנקוט בהליכים פליליים. המנהלת פועלת על פי פקודות צה"ל והוראות משהב"ט בנושא הקמת הגבולות והקצאת משאבים".
לא ידוע אם ההמלצה הביאה להגברת הפיקוח, אך ברור שהקמת המנהלת בתצורתה הנוכחית אפשרה לה לצבור כח חסר תקדים. המנהלת כפופה לשר הביטחון ואת החלטות התכנון והבינוי שלה היא סוגרת מול סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון. המבנה הריכוזי מאפשר לה לבנות בזמן קצר עשרות קילומטרים של חומות וגדרות תוך עמידה ביעדים התקציביים. אך העובדה שמתוקף תפקידה היא מסייעת גם לאלופים ותתי אלופים בצבא במשימות בינוי רגילות - בניית חמ"לים, מגורי חיילים ואו למות ספורט - סייעה לשפר את מעמדה כגוף פופולרי בקרב כל צמרת הצבא.
אלוף (במיל') יעקב (מנדי) אור, שהיה מבקר מערכת הביטחון מטעם מבקר המדינה אומר לגלובס כי העובדה שהמנהלת הייתה משותפת לצה"ל ומשרד הביטחון ומפוקחת לכאורה על ידי שניהם יצרה ליקוי בסיסי ביכולת הפיקוח והבקרה. "זוהי מנהלה רבת עוצמה וכוחנית, לא משום שהיא בריונית, אלא כי היא ביצועיסטית ומוצלחת ללא עוררין בראיית משרד הביטחון וצה"ל. סוד הקסם הוא ביעילותה: השליטה הכמעט מוחלטת ובפועל על ניהול המשאבים התקציביים, הקבלנים, הספקים וכו' בהיקף עצום, אפשרה לה להפוך לגוף הבינוי היעיל במערכת הביטחון". תא"ל אופיר נתפס במערכת כבולדוזר וכמומחה שאינו ניתן להחלפה: "צבא של איש אחד, ללא תחלופה", אומר אור. "אפשר להגיד עד מחר שיש על המנהלת פיקוח, ואין סוף נהלים, אבל כשמעוניינים ונדרשים בתוך זמן קצר להקים מכשול מורכב בעלות של מיליארדים, לאורך מאות קילומטרים, וכשיש אדם ששולט על התכלול והביצוע שכולל את הספקים, הקבלנים והמפקחים וכולם תלויים בו - זה נראה אפשרי. כשאדם כזה מציע לך חלופה - רוב הסיכויים שתיקח אותה".
ממשרד הביטחון נמסר: "מנהלת גבולות ותפר פוקחה ומפוקחת באדיקות בידי מבקר המדינה ומבקר מערכת הביטחון. זאת על אף שהמנהלת איננה גוף רוכש ואינה מבצעת מכרזים, אנשיה אינם מבצעים רכש וכלל המכרזים מבוצעים באמצעות הגופים הרוכשים במשרד הביטחון".
בונה החומות
קצינים שעבדו עם אופיר, מתארים מפקד עקשן ודייקן, המקפיד על קוצו של יוד גם אם הדבר מעורר זעם במקמות אחרים בצבא. כזה שיורד לשטח כדי להשגיח על אחרון הפועלים. "הוא עקשן ובעל כושר התמדה שאפשר להמשיל לטורפדו שננעל על המטרה", אומר קצין מנהלת בעבר. "גם כלפי הסובבים אותו הוא אדם תובעני, ויש גם שיאמרו תובעני מדי".
"כשהוא מתעקש על משאבים, אי אפשר להזיז אותו - גם אם זה בא על חשבון גורמים אחרים, והוא יודע להפעיל את כל רמות ההיררכיה, עד הרמטכ"ל אם יש צורך בכך", אומר קצין בכיר שעבד עימו. "חלק ממקור הכח שלו נובע מהחשש שאם יפריעו לו, הפרויקט עלול להיפגע בלוחות הזמנים. כוחו נובע משליטה על פרויקטים אדירים".
תא"ל אופיר לא הגיע מעולמות ההנדסה הקרבית, תחום שמתמחה בין השאר בבניית מכשולים וגדרות, הוא איש לוגיסטיקה מטיבו שעסק גם בבינוי. הוא מונה לראש חטיבת לוגיסטיקה בתחילת שנות האלפיים, עסק בשיקום הגדר בלבנון והיה ממובילי הבנייה של גדר ההפרדה. את הבינוי הראשון שלו בעזה עשה עוד לפני ההתנתקות - כשקידם גדר פלדה בעומק הקרקע בציר פילדלפי, לחסימת חפירת מנהרות. למרות שבמלחמת לבנון השנייה חטיבת הלוגיסטיקה ספגה ביקורת על מחסני חירום שאינם מוכנים ללחימה, ב־2007 מונה אופיר על ידי הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, אחד האנשים המקורבים לו, לעמוד בראש המנהלת שהוקמה אז.
הוא פרץ לתודעה הציבורית ב־2010 כשהציע לפרוס בגבול מצרים 242 ק"מ של גדר ברזל חדשנית שכונתה "שעון החול", שהביאה בסופו של דבר לעצירת תופעת המסתננים. הגדר המתוקשרת הפכה לאחד מסממני ההיכר של ראש הממשלה אז והיום. נתניהו התגאה באופיר ונהג להציגו כמומחה בבניית חומות וגדרות לבכירים ממדינות שונות - את המודל ביקשו לאמץ בבלקן למניעת כניסת מהגרים מוסלמים; בהודו על מנת לאטום את הגבול עם פקיסטן, ואפילו בארה"ב בגבול עם מקסיקו בימי הנשיא טראמפ. מיד לאחר מבצע "צוק איתן" ב-2014 נקרא אופיר לפקח על בניית המכשול בעזה. בנייתו החלה ב-2017 והסתיימה ב-2021 בתקציב של 3.5 מיליארד שקל, שנתיים בלבד לפני הטבח.
עם ההצלחה וההשפעה הגיעו גם ההופעות בעיתונות, שם הוצג בעיקר כבולדוזר, גאון תכנוני ואדם עתיר יכולות וכישורים שעוסק באיטום המדינה מפני אויביה. מפרסומי יחסי הציבור עולה תמונה של קצין רב השפעה שמייצר פתרונות הנדסיים מהירים וחכמים ומגייס את צמרת צה"ל לתמוך בהם.
בכתבה שפורסמה ב"וואלה" לפני שנתיים הוצג כמי ששכנע את צה"ל כי יוכל לעמוד בלוח זמנים של הקמת גדר בעזה בתוך שלושה שבועות בימי ההפגנות על רקע העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. "יממה לפני ההפגנות הסתיימה העבודה", וקצינים בכירים הודו כי "חיי אדם רבים נחסכו בזכות המכשול שבנה". עוד הוצג כמי שאחראי על הקונספט שמאחורי המכשול הימי בגבול הרצועה: "הוא פרי מוחו הקודח של תא"ל אופיר כאשר הבין מה הצורך המבצעי בשטח שנדרש לו מענה הגנתי. בתחילה נראה היה לקציני חיל הים שמדובר בפתרון מורכב מדי, אך כאשר תא"ל אופיר ואנשיו חידדו את הנתונים והציגו את התכנית היה זה נראה כמו מענה מיטבי לאיום", נכתב.
דחיקת קציני ההנדסה
סימן נוסף למעמד שתופסת המנהלת לצד מנהל הרכש במשרד הביטחון הוא דחיקת מפקדי ההנדסה הקרבית לשולי קבלת ההחלטות. לפחות ארבעה מפקדי הנדסה קרבית בכירים לשעבר מדווחים שקולם של קצינים בתחום לא תמיד נשמע בדיונים על גדר הגבול ולעיתים אף תוכננה בניגוד לעצתם. אמנם כל החלטה מתקבלת גם בפורום אוגדתי או פיקודי, אך קציני ההנדסה הם יועצים במקרה זה וההחלטה נתונה בסופו של דבר לאלוף הפיקוד או סגן הרמטכ"ל. קצין הנדסה פיקודי בכיר באחת הגזרות טען כי התריע מהגדר באחד הגבולות, כפי שנבנתה. "טענתי שאנחנו יוצרים תפיסה של גבולות בלתי עבירים וכופים על עצמנו חשיבה הגנתית", אמר. "אנשי ההנדסה הקרבית לא הובילו את החשיבה, לא את הביצוע ואפילו לא תאמו איתנו. זה היה כלי ביצוע של סגן הרמטכ"ל וכשיש לך כלי כזה אתה מסיר חסמים ביורוקרטיים, אין מספיק חשיבה, אין מספיק תכנון".
קציני ההנדסה הקרביים, שעד הקמת המנהלת היו אמונים על בניית ביצורים בגבולות, אומרים כי יש מקום למנהלה אחת שמרכזת ידע, כלים ותקציבים. אך לטענתם, אמורה להיות להם לכל הפחות יכולת פיקוח וחתימה. "אין סיבה מדוע ערן אופיר או מנהל הרכש לא יקבל את החתימה של מפקד ההנדסה הפיקודי לפני שמשלמים לקבלן", אומר קצין הנדסה בכיר לשעבר. "את העבודה של מנהלת הגבולות עשו בעבר קציני הנדסה קרבית: חישופים, טשטוש, בניית חומות, ביצורים. כל זה עבר לקבלנים אזרחיים - יש לזה יתרון בעלויות, אבל טומן בחובו גם חסרונות: הצבא מאבד יכולות בינוי והנדסה בהן החזיק בעבר ושסייעו לו לנצח במלחמות. יש לכך גם היבט פיקודי: הפעלה של כח הנדסי צבאי עשויה להיות בכל שעה ביממה, מה שלא ניתן לבקש מקבלן אזרחי. כבר היו קציני הנדסה מרחביים שביקשו שלא לעבוד עם המנהלת בדיוק בשל כך".
ממשרד הביטחון נמסר: "הטענות מוכחשות. כלל קציני המטה בכל הרמות והרבדים, חטיבה, אוגדה ופיקוד, לרבות קציני הנדסה, היו שותפים לבניית המכשולים השונים. מי שסיכם את הדרישה המבצעית בכל גזרה היו מפקדי החטיבות, האוגדות ומפקדי הפיקודים. הדרישה המבצעית אושרה על ידי סגן הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון והרמטכ"ל".
מאחורי הגדר
"התפיסה היא של הסתתרות מאחורי חומות, תפיסה שאומרת: אני לא רוצה שירו עלי, ולכן אתעלם ממה שקורה בצד השני", אומר רס"ן (במיל') יהודה כפיר, לשעבר קצין בינוי מבצעי בצה"ל, אחראי על מערך הביצורים בעזה ומראשוני מתכנני גדר הפרדה. "יש חיישנים ומצלמות ועוד אמצעים, אבל באמצעות בניית חומות אתה שולל את הדבר הכי חשוב שיש לך: לדעת מי בא אליך ומאיפה הוא מגיע. התפיסה של חומה אטומה היא שגויה והיא לא קיימת בשום מקום אחר". הוא מזהה גם בעיות בבסיסים, בעמדות ובמוצבים לאורך המכשול. "רבים מהם לא היו בני הגנה", הוא אומר. "הבינוי לא תאם את הצורך המבצעי במקרים רבים. היו קיבוצים עם יותר עמדות ירי מאשר בבסיסים. מחנה רעים (מקום מושבה של מפקדת אוגדת עזה, א"ג) נבנה כפרויקט דגל שלאחר ההתנתקות שדומה יותר לקמפוס אקדמי מאשר למחנה, רבים מהמבנים בו, בהם חמ"לים, לא היו מספיק ממוגנים. בניית מערכי הביצורים במחנות הייתה בעבר עיסוק של יחידות ההנדסה הקרבית - אבל החליטו שהבינוי המבצעי יעבור לידי אנשי הלוגיסטיקה".
תרזה לעומתו סבור שאין תחליף לגדרות וחומות בתור מכשול מעכב, אך סבור שיש מקום לביצוע שיפורים ולהתאימן לתרחישי הייחוס החדשים שייכונו ביום שאחרי המלחמה. "יש מקום לשים חיישנים ואמצעים מעכבים נוספים בשטחנו - כמו מוקשים שבהם ישראל לא משתמשת כרגע בגלל האמנה הבילאומית - אבל הוא אחד האמצעים היעילים ביותר לעיכוב אנשים וכלי רכב. במקומות אחרים שסובלים מירי לטווח קצר ניתן לבנות גדר נגד טילים, כפי שיש במוצבים בצפון או בנמל התעופה רמון".
גולן, שעבד רבות עם אופיר כסגן הרמטכ"ל מסביר כי "המנהלת היא גוף קבלני יעיל מאוד, ואין מה לבוא אליה בטענות. מי שאחראי על התפיסה המבצעית הוא לא ערן אופיר - הוא בסך הכל קצין לוגיסטיקה, קבלן־על שמצטיין ויודע לממש פרויקטים בזמן קצר והוא בוודאי אינו אחראי על התפיסה המבצעית. כל טענה אחרת היא איוולת. האחריות יושבת על הדרג המדיני שאחראי על תפיסת הביטחון ואישור המדיניות הביטחונית, והיא גם נופלת על מפקדי צה"ל לדורותיהם. הבעיה אינה הגדר - הבעיה מתחילה כאשר הגדר הופכת לתפיסה המבצעית, כאשר אתה מספר לעצמך שהיא בלתי ניתנת לחדירה בגלל עובי הברזל. אתה משקר לעצמך וכורה לעצמך בור. גם אם תהיה לנו גדר, בעזה וגם בלבנון נצטרך להמשיך לקיים לחץ התקפי כל הזמן - ואם לא, 7 באוקטובר יחזור על עצמו".
תגובת משרד הביטחון: "מנהלת גבולות ותפר במשרד הביטחון בנתה ומתחזקת למעלה מ-1,000 ק"מ של מכשול ביטחוני לאורך גבולות המדינה (לבנון, סוריה, איו"ש, עזה, מצרים וירדן). המכשולים שהקימה המנהלת, מנעו פיגועי טרור, עצרו כניסה של עשרות אלפי מסתננים מסיני וחסמו את מנהרות הטרור החודרות מעזה. מפרוץ המלחמה, עובדת המנהלת 24/7, לתמיכה בפעילות צה"ל. הפתרונות הייחודיים שהעמידה ויכולת הביצוע המוכחת של פרויקטים עתירי תקציב בזמן קצר, הצילו חיי רבים. אנו דוחים את הניסיון להכפיש עובדים ואנשי צבא, שפועלים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, תוך העלאה מהאוב של טענות מלפני עשור ויותר. טענות אלה נבחנו בחקירה מקיפה של המשטרה הצבאית החוקרת. בתום החקירה, הורו הפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה על סגירת התיק וקבעו כי אין מקום לנקוט בהליכים פליליים. הפרקליט הצבאי הראשי הורה על צעדים משמעתיים ופיקודיים בעניינם של חלק מהמעורבים. המעורבים שהועמדו לדין משמעתי זוכו. משרד הביטחון מעניק גיבוי מלא למנהלת ולמפקדיה".