אלוף (במיל') יצחק בריק / צילום: אביב חופי
"החומות והגדרות נבנו מתוך תפיסה של ביטחון שוטף, איש לא התייחס אליהן כאל כלי במלחמה", כך אומר בראיון לגלובס האלוף (במיל') יצחק בריק, שנחשב למבקר חריף של מערכת הביטחון וחיבר דוח מפורט על כשירותה (לכתבה המלאה על קונספציות החומות של ישראל במוסף G לחצו כאן). "נבנתה גדר שחלקה חומות סביב גבולותיה של ישראל שעלותה מיליארדים רבים מאוד המבוססת על מצלמות ואמצעים אלקטרוניים. בנו חומות מסוגרות ואז הלכו והתרחקו מהן, מבלי שהיה מספיק פיקוח ובקרה עליהן. בחסות הגדרות והחומות ביטלנו כוחות, הורדנו את מספר ימי המילואים ואת מספר הסיורים על הגדר, ותפיסת ההכלה הזו, לפיה אנחנו מסתתרים מאחורי גדרות קרסה לחלוטין בעזה אבל גם ביהודה ושומרון - שם נפתחו יותר מאלף פרצות עם הזמן, ובימי מתיחות היו מפסיקים את אימוני הצבא הסדיר ומציבים כחמישה חיילים מול כל פרצה במשך חודשים ארוכים".
● לרדת מהגדר: האם ישראל תוכל להמשיך להקיף עצמה בחומות אחרי 7 באוקטובר
● הצוללת | המגזר העסקי דינמי ומוצלח, והוא ידע לזהות הזדמנויות בנדל"ן, פיננסים והייטק גם אחרי המלחמה"
● הבחירות המקומיות נדחו, ולהרבה מהמועמדים נגמר הכסף. מי המרוויחים הגדולים?
על פי בריק, בחסות פרויקט שעון החול צומצמה השמירה על הגבולות מהבקעה ועד אילת. "פעם היו סיורים, אבל עכשיו דוגלים בגישה של תצפיות חכמות. במהלך עשרים השנה האחרונות קיצצו בימי המילואים, קיצצו אלפי טנקים, הורידו כמחצית מכוח הארטילריה, קיצצו ביחידות ההנדסה וחתכו ביחידות ההגנה המרחבית שהיו העתודה היישובית - הלכו על תפיסה של צבא קטן וטכנולוגי. חשבו שאם יש הסכמי שלום עם ירדן ומצרים אז לא צריך להחזיק צבא גדול, וכל זאת בחסות ההתעצמות של איראן וגרורותיה בתחומי הטילים, הרקטות, הכטב"מיים וכוחות הרגלים שלהם שחמושים גם בטילי נ"ט. זו מלחמה אזורית עם חמש זירות במקביל שצה"ל לא מוכן אליה מבחינת גודלו וכשירותו". להערכתו, מספר ימי המילואים בין השנים 2004 ל- 2017 ירד בכ-80% מ-10 מיליון ימי מילואים בשנה ל-2 מיליון בשנה בלבד.
אם לא חומות, מהו הפתרון הנכון לשיטתך?
"מרחב הגנה של כמה מאות מטרים עם שדות מוקשים, עמדות, אמצעי לחימה ואמצעים טכנולוגיים רבים לפני היישובים בצפון ובדרום שבו ישהו כוחות צבא כמגננה לפני היישובים - כך שהיישובים יפסיקו להיות בקו המגע עם האויב. במיליארדים שבנו את החומות והגדר עם אמצעים טכנולוגיים מהשורה הראשונה, אפשר יהיה להקים מרחב מוגן על בסיס כוחות לוחמים, עם פטרולים לאורך הגדרות, יחידות מבצעיות וסדירות מחולקות לפי גיזרה, וצריך להחזיר גם את הגששים שרובם פוטרו מתוך רצון לחסוך ולהחזיר יחידות רבות של איסוף מודיעין קרבי. זו דוגמה קלאסית לכך שהריצה אחרי הטכנולוגיה עיוורה את עיני הדרג המדיני והביטחוני".
התיק שנסגר
בריק מטיח ביקורת במינהלת גבולות ותפר במשרד הביטחון, הגוף האמון על בניית הגדרות והחומות סביב ישראל וטוען כי "המטרה היתה לבנות גוף ביצוע שבונה על פי תפיסה מבצעית באמצעות קבלנים חיצוניים, אבל לאורך הזמן הבקרה והמעקב אחריו התרופפו, ונוצר מצב שבו כסף גדול מתנהל באופן לא מפוקח מספיק".
בריק אף מעיד על מעורבות ישירה שהיתה לו כנציב קבילות החיילים בחקירת מצ"ח ופרקליטות צבאית בדבר ניגוד עניינים וחריגה מתנאי התקשרות שהתנהלה סביב מינהלת הגבולות בשנת 2015. בריק הגן, על קצין במינהלת שהחליט לחשוף אי-סדרים מפני הדחה בשל טענה לפעילות ממניעי נקמנות - ולבסוף לאחר שאיים בפנייה לבג"ץ, הוחלט להשאיר את הקצין ולהעבירו יחידה.
"תחילה מינו את ראש המינהלת, ערן אופיר, לחקור את הפרשה, אך לאחר מכן היא הועברה לחקירת מצ"ח", אומר בריק. רק בשנת 2016, שנים לאחר התלונה, הודתה הפרקליטות הצבאית כי אומנם אחת העובדות - סא"ל א'- היתה נתונה במצב שבו לבעלה היתה יכולה לצמוח טובת הנאה מהפעילות בה עסקה, אך חלה על הנושא התיישנות, ולכן הוא נסגר בשיחה פיקודית. בדוח אחר סיכמה הפרקליטות כי תא"ל אופיר היה מודע לחריגות באשר להתקשרויות עם חברת תקשורת וחברת שילוט, וכי העדויות של רס"ן מ' זכו לחיזוק ראייתי, אך לא הצטברו ראיות כי ראש המינהלת פעל בחוסר תום־לב. לבסוף הוחלט שלא לנקוט בהליכים נגד אופיר, והפרקליטות הסתפקה בהמלצה לבדק בית באשר למנגנוני הפיקוח והבקרה במינהלת. לטענת בריק, "מצ"ח מצאו בעיות של שחיתות, אבל הפרקליטות מצאה דרך לסגור את התיק", הוא אומר באכזבה.
האחריות על תפיסת ההתגוננות מאחורי חומה לא מוטלת לדעתך על הדרג המדיני שטיפח אותו?
"נתניהו עסק בגרעין האיראני. דיברו על סכנת הגרעין, ולא שמו לב שמתחת לאף גדל כאן פוטנציאל של יכולות קונבנציונליות בעלי פוטנציאל סכנה שדומה לזה של פצצה גרעינית - ללא הנשורת. במקום להתכונן למלחמה הקונבנציונלית, עסקנו במה שקוראים לו בצבא 'המב"ם' - המערכה בין המלחמות. שנים שעושים פה סבבי לחימה אבל לא נוגעים בשורש הבעיה, ובנוסף לכך, בגלל שהעיסוק במב"ם הפך להיות 95% מהעשייה של צה"ל, הוא לא התאמן מספיק למלחמה מתוך איזו קונספציה שתמו המלחמות. המדינה שקעה בסטגנציה - משרד ראש הממשלה לא מפקחת על מה שקורה בצבא, הם ניזונים ממה שאומר להם הרמטכ"ל, אבל הם לא קוראים את דוחות מבקר המדינה, מבקר מערכת הביטחון ומבקר הצבא".
צה"ל התמכר לטכנולוגיה כפתרון לקיצוצים בצבא?
"אהוד ברק כרמטכ"ל אומנם תבע עת הביטוי 'צבא קטן וחכם', אבל היישום שלו החל בעידן משה (בוגי) יעלון, ובמידה רבה המשיך עד כוכבי. מקצצים דרמטית בצבא, מפחיתים את ימי המילואים, אבל מתעקשים שכמו במלחמת יום כיפור - כוח המילואים ינצח במלחמה. קחו לדוגמה את פרויקט הכוח הרב־ממדי שפיתח כוכבי. מדובר בגדוד שמייצר לעצמו את המטרות באמצעות הטסת רחפן, מפעיל ארטילריה, שריון ונ"ט, ופועל ישירות מול חיל האוויר ותותחנים. כדי להקים את הגדודים האלה נדרשו מיליארדי שקלים, אבל קיצוץ סד"כ היבשה בעיקר בכוחות המילואים הביא לירידה באימונים של היחידה הזו, למחסור במומחים אנשי קבע שאינם מתחלפים ולאי הטמעה של אמל"ח חדש עד כדי אי הכנסתם לתכנית תנופה בשנה הראשונה. כתוצאה, מספר היחידות שנלחמות כיום בשיטה הזו קטן משתוכנן".
תגובת משרד הביטחון: טענות אלה מוכחשות. הפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה קבעה כי אין מקום לנקוט בהליכים פליליים. המינהלת פועלת על פי פקודות צה"ל והוראות משהב"ט בנושא הקמת הגבולות והקצאת משאבים. מטעמי צנעת הפרט לא נוכל להתייחס לטענות הרס"ן, אך נפנה למכתבו של נציב קבילות החיילים דאז, אלוף (מיל') יצחק בריק, שכתב בהחלטתו לדחות את קבילתו של הקצין כי "ההחלטה להעביר את הקובל מתפקידו הייתה מתבקשת בנסיבות העניין".
מטעם השר גדי איזנקוט, שהיה רמטכ"ל בזמן חקירת מצ"ח המדוברת נמסר: "הטענות כבר עלו בעבר, נבדקו ונשללו פעמים רבות. החומרים שנמסרו על ידי הרס"ן הועברו על ידי איזנקוט בהיותו סגן רמטכ"ל עוד באותו היום לטיפול הפרקליט הצבאי הראשי, שלימים פתח בחקירת מצ"ח בנושא.
"תא"ל אופיר לא הונחה בשום שלב לבצע את הבדיקה בעצמו. לא מוכר ניסיון הדחה של הקצין, אלא להפך, איזנקוט היה מי שסייע והגן על זכויותיו והמשך שירותו בצה"ל".