גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האלוף שהתריע מפני מלחמה חושף: זה הפתרון הטוב ביותר לגבולות ישראל

"בחסות הגדרות והחומות ביטלנו כוחות, הורדנו את מספר ימי המילואים ואת מספר הסיורים על הגדר, והתפיסה קרסה לחלוטין", אומר אלוף (במיל') יצחק בריק ● הוא גם מטיח ביקורת על ההתנהלות במנהלת גבולות ותפר במשרד הביטחון, הגוף האמון על בניית הגדרות והחומות סביב ישראל

אלוף (במיל') יצחק בריק / צילום: אביב חופי
אלוף (במיל') יצחק בריק / צילום: אביב חופי

"החומות והגדרות נבנו מתוך תפיסה של ביטחון שוטף, איש לא התייחס אליהן כאל כלי במלחמה", כך אומר בראיון לגלובס האלוף (במיל') יצחק בריק, שנחשב למבקר חריף של מערכת הביטחון וחיבר דוח מפורט על כשירותה (לכתבה המלאה על קונספציות החומות של ישראל במוסף G לחצו כאן). "נבנתה גדר שחלקה חומות סביב גבולותיה של ישראל שעלותה מיליארדים רבים מאוד המבוססת על מצלמות ואמצעים אלקטרוניים. בנו חומות מסוגרות ואז הלכו והתרחקו מהן, מבלי שהיה מספיק פיקוח ובקרה עליהן. בחסות הגדרות והחומות ביטלנו כוחות, הורדנו את מספר ימי המילואים ואת מספר הסיורים על הגדר, ותפיסת ההכלה הזו, לפיה אנחנו מסתתרים מאחורי גדרות קרסה לחלוטין בעזה אבל גם ביהודה ושומרון - שם נפתחו יותר מאלף פרצות עם הזמן, ובימי מתיחות היו מפסיקים את אימוני הצבא הסדיר ומציבים כחמישה חיילים מול כל פרצה במשך חודשים ארוכים".

לרדת מהגדר: האם ישראל תוכל להמשיך להקיף עצמה בחומות אחרי 7 באוקטובר
הצוללת | המגזר העסקי דינמי ומוצלח, והוא ידע לזהות הזדמנויות בנדל"ן, פיננסים והייטק גם אחרי המלחמה"
הבחירות המקומיות נדחו, ולהרבה מהמועמדים נגמר הכסף. מי המרוויחים הגדולים?

על פי בריק, בחסות פרויקט שעון החול צומצמה השמירה על הגבולות מהבקעה ועד אילת. "פעם היו סיורים, אבל עכשיו דוגלים בגישה של תצפיות חכמות. במהלך עשרים השנה האחרונות קיצצו בימי המילואים, קיצצו אלפי טנקים, הורידו כמחצית מכוח הארטילריה, קיצצו ביחידות ההנדסה וחתכו ביחידות ההגנה המרחבית שהיו העתודה היישובית - הלכו על תפיסה של צבא קטן וטכנולוגי. חשבו שאם יש הסכמי שלום עם ירדן ומצרים אז לא צריך להחזיק צבא גדול, וכל זאת בחסות ההתעצמות של איראן וגרורותיה בתחומי הטילים, הרקטות, הכטב"מיים וכוחות הרגלים שלהם שחמושים גם בטילי נ"ט. זו מלחמה אזורית עם חמש זירות במקביל שצה"ל לא מוכן אליה מבחינת גודלו וכשירותו". להערכתו, מספר ימי המילואים בין השנים 2004 ל- 2017 ירד בכ-80% מ-10 מיליון ימי מילואים בשנה ל-2 מיליון בשנה בלבד.

אם לא חומות, מהו הפתרון הנכון לשיטתך?
"מרחב הגנה של כמה מאות מטרים עם שדות מוקשים, עמדות, אמצעי לחימה ואמצעים טכנולוגיים רבים לפני היישובים בצפון ובדרום שבו ישהו כוחות צבא כמגננה לפני היישובים - כך שהיישובים יפסיקו להיות בקו המגע עם האויב. במיליארדים שבנו את החומות והגדר עם אמצעים טכנולוגיים מהשורה הראשונה, אפשר יהיה להקים מרחב מוגן על בסיס כוחות לוחמים, עם פטרולים לאורך הגדרות, יחידות מבצעיות וסדירות מחולקות לפי גיזרה, וצריך להחזיר גם את הגששים שרובם פוטרו מתוך רצון לחסוך ולהחזיר יחידות רבות של איסוף מודיעין קרבי. זו דוגמה קלאסית לכך שהריצה אחרי הטכנולוגיה עיוורה את עיני הדרג המדיני והביטחוני".

התיק שנסגר

בריק מטיח ביקורת במינהלת גבולות ותפר במשרד הביטחון, הגוף האמון על בניית הגדרות והחומות סביב ישראל וטוען כי "המטרה היתה לבנות גוף ביצוע שבונה על פי תפיסה מבצעית באמצעות קבלנים חיצוניים, אבל לאורך הזמן הבקרה והמעקב אחריו התרופפו, ונוצר מצב שבו כסף גדול מתנהל באופן לא מפוקח מספיק".

בריק אף מעיד על מעורבות ישירה שהיתה לו כנציב קבילות החיילים בחקירת מצ"ח ופרקליטות צבאית בדבר ניגוד עניינים וחריגה מתנאי התקשרות שהתנהלה סביב מינהלת הגבולות בשנת 2015. בריק הגן, על קצין במינהלת שהחליט לחשוף אי-סדרים מפני הדחה בשל טענה לפעילות ממניעי נקמנות - ולבסוף לאחר שאיים בפנייה לבג"ץ, הוחלט להשאיר את הקצין ולהעבירו יחידה.

"תחילה מינו את ראש המינהלת, ערן אופיר, לחקור את הפרשה, אך לאחר מכן היא הועברה לחקירת מצ"ח", אומר בריק. רק בשנת 2016, שנים לאחר התלונה, הודתה הפרקליטות הצבאית כי אומנם אחת העובדות - סא"ל א'- היתה נתונה במצב שבו לבעלה היתה יכולה לצמוח טובת הנאה מהפעילות בה עסקה, אך חלה על הנושא התיישנות, ולכן הוא נסגר בשיחה פיקודית. בדוח אחר סיכמה הפרקליטות כי תא"ל אופיר היה מודע לחריגות באשר להתקשרויות עם חברת תקשורת וחברת שילוט, וכי העדויות של רס"ן מ' זכו לחיזוק ראייתי, אך לא הצטברו ראיות כי ראש המינהלת פעל בחוסר תום־לב. לבסוף הוחלט שלא לנקוט בהליכים נגד אופיר, והפרקליטות הסתפקה בהמלצה לבדק בית באשר למנגנוני הפיקוח והבקרה במינהלת. לטענת בריק, "מצ"ח מצאו בעיות של שחיתות, אבל הפרקליטות מצאה דרך לסגור את התיק", הוא אומר באכזבה.

האחריות על תפיסת ההתגוננות מאחורי חומה לא מוטלת לדעתך על הדרג המדיני שטיפח אותו?
"נתניהו עסק בגרעין האיראני. דיברו על סכנת הגרעין, ולא שמו לב שמתחת לאף גדל כאן פוטנציאל של יכולות קונבנציונליות בעלי פוטנציאל סכנה שדומה לזה של פצצה גרעינית - ללא הנשורת. במקום להתכונן למלחמה הקונבנציונלית, עסקנו במה שקוראים לו בצבא 'המב"ם' - המערכה בין המלחמות. שנים שעושים פה סבבי לחימה אבל לא נוגעים בשורש הבעיה, ובנוסף לכך, בגלל שהעיסוק במב"ם הפך להיות 95% מהעשייה של צה"ל, הוא לא התאמן מספיק למלחמה מתוך איזו קונספציה שתמו המלחמות. המדינה שקעה בסטגנציה - משרד ראש הממשלה לא מפקחת על מה שקורה בצבא, הם ניזונים ממה שאומר להם הרמטכ"ל, אבל הם לא קוראים את דוחות מבקר המדינה, מבקר מערכת הביטחון ומבקר הצבא".

צה"ל התמכר לטכנולוגיה כפתרון לקיצוצים בצבא?
"אהוד ברק כרמטכ"ל אומנם תבע עת הביטוי 'צבא קטן וחכם', אבל היישום שלו החל בעידן משה (בוגי) יעלון, ובמידה רבה המשיך עד כוכבי. מקצצים דרמטית בצבא, מפחיתים את ימי המילואים, אבל מתעקשים שכמו במלחמת יום כיפור - כוח המילואים ינצח במלחמה. קחו לדוגמה את פרויקט הכוח הרב־ממדי שפיתח כוכבי. מדובר בגדוד שמייצר לעצמו את המטרות באמצעות הטסת רחפן, מפעיל ארטילריה, שריון ונ"ט, ופועל ישירות מול חיל האוויר ותותחנים. כדי להקים את הגדודים האלה נדרשו מיליארדי שקלים, אבל קיצוץ סד"כ היבשה בעיקר בכוחות המילואים הביא לירידה באימונים של היחידה הזו, למחסור במומחים אנשי קבע שאינם מתחלפים ולאי הטמעה של אמל"ח חדש עד כדי אי הכנסתם לתכנית תנופה בשנה הראשונה. כתוצאה, מספר היחידות שנלחמות כיום בשיטה הזו קטן משתוכנן".

תגובת משרד הביטחון: טענות אלה מוכחשות. הפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה קבעה כי אין מקום לנקוט בהליכים פליליים. המינהלת פועלת על פי פקודות צה"ל והוראות משהב"ט בנושא הקמת הגבולות והקצאת משאבים. מטעמי צנעת הפרט לא נוכל להתייחס לטענות הרס"ן, אך נפנה למכתבו של נציב קבילות החיילים דאז, אלוף (מיל') יצחק בריק, שכתב בהחלטתו לדחות את קבילתו של הקצין כי "ההחלטה להעביר את הקובל מתפקידו הייתה מתבקשת בנסיבות העניין".

מטעם השר גדי איזנקוט, שהיה רמטכ"ל בזמן חקירת מצ"ח המדוברת נמסר: "הטענות כבר עלו בעבר, נבדקו ונשללו פעמים רבות. החומרים שנמסרו על ידי הרס"ן הועברו על ידי איזנקוט בהיותו סגן רמטכ"ל עוד באותו היום לטיפול הפרקליט הצבאי הראשי, שלימים פתח בחקירת מצ"ח בנושא.

"תא"ל אופיר לא הונחה בשום שלב לבצע את הבדיקה בעצמו. לא מוכר ניסיון הדחה של הקצין, אלא להפך, איזנקוט היה מי שסייע והגן על זכויותיו והמשך שירותו בצה"ל".

עוד כתבות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

עו''ד אייל נחשון / צילום: נמרוד גליקמן

חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה