ח"כ יואב סגלוביץ', יש עתיד (הבוקר הזה, כאן ב', 4.12.23) / צילום: דוברות הכנסת
המדיניות שמקדם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, להקלה בקבלת רישיונות לכלי נשק, זכתה להרבה כותרות מאז תחילת המלחמה. הנושא שב ועלה על רקע האירוע הטראגי שבו ירה חייל מילואים ביובל קסטלמן ז"ל, במהלך פיגוע ירי שאירע בירושלים. כשהנושאים הללו ברקע מתח ח"כ יואב סגלוביץ', שכיהן כסגן השר לביטחון פנים בממשלה הקודמת, ביקורת על מדיניות חלוקת הנשק של השר הממונה. "היום אנשים שלדעתי לא נכון שיחזיקו נשק או שיקבלו נשק אישי, יכולים לקבל אותו…", הוא אמר בכאן ב', "הורידו את התבחינים ל'רובאי 02' מה שנקרא, בזמנו זה היה 07".
● המשרוקית | האם חייל מילואים מקבל שליש משכרו של אברך בישיבה?
● המשרוקית | נתניהו טען שהמורים החרדים יקבלו רק 30 מיליון שקל. כמה באמת הוקצה?
● המשרוקית | הוויכוח על התקציב: מהו הסכום שבמחלוקת, והאם החרדים מופלים
מה שמעניין בטענה של סגלוביץ' הוא שהיא מהדהדת דברים דומים שאמר השר בן גביר עצמו. בבדיקה שערכנו בסוף אוקטובר עסקנו בסרטוני טיקטוק שפורסמו על־ידו, שבהם התגאה כי הרחיב את הקריטריונים כך ש"גם 'רובאי 02' שלא סיים שירות צבאי מלא" יוכל לקבל רישיון נשק. הראנו אז כי המידע בסרטונים אינו עולה בקנה אחד עם השינוי שאכן נעשה. אבל יכול להיות שאלה היו כל כך מוצלחים שגם ח"כ סגלוביץ' השתכנע?
נחזור ליסודות. סעיף 21 לחוק כלי היריה תש"ט־1949 מסמיך את השר לביטחון פנים לקבוע תקנות בדבר תנאי הכשירות וההכשרה למבקשי רישיון נשק פרטי, באישור הוועדה לביטחון פנים בכנסת. לאורך השנים השתנו הפרמטרים להחזקת כלי ירייה בהתאם למדיניות השר, כשהשינוי המשמעותי האחרון נעשה בשנת 2018 בתקופת השר גלעד ארדן: אז התאפשר לכל "רובאי 07" (הכשרה שמאפיינת בדרך כלל לוחמי חי"ר וסיירות) להגיש בקשה לרישיון נשק בהגיעו לגיל 21.
מה שלא השתנה לאורך השנים, ונותר בתוקף גם כיום, הוא שאחד הפרמטרים המרכזיים שלפיהם נקבעת הזכאות הוא מקום המגורים של מגיש הבקשה. מי שמתגורר ביישובים שהסיכון בהם גבוה (ההגדרה עצמה היא עמומה, אך בדרך כלל מדובר ביישובי "קו התפר" או השטחים) אכן יכול לקבל רישיון נשק בקלות רבה. ביישובים הללו יכול לבקש רישיון גם מי שעשה שירות לאומי או שירות אזרחי של שנתיים, בהגיעו לגיל 21. מי שמעל 27 יכול להגיש בקשה גם אם לא שירת בכלל.
אלא שלכך אין קשר לשר הנוכחי, וזה היה המצב גם לפניו (בן גביר כן ערך שינוי מסוים שנוגע לגבי תושבי היישובים הללו, אך הוא פחות חשוב לענייניו). השינוי המשמעותי שנעשה כעת נוגע למי שמתגורר בשאר חלקי הארץ. על־פי סעיף 10 לתקנות החדשות, כל בוגר צה"ל המחזיק ב"תעודת לוחם" יהיה זכאי לרישיון. תעודה כזאת ניתנת גם לבעלי הכשרה של "רובאי 03" ששירתו כלוחמים ביחידה לוחמת כלשהי (למשל, תותחנים) במשך תקופת זמן מסוימת. כלומר, אכן מדובר בשינוי מהותי אך לא כה קיצוני כפי שעולה מדברי סגלוביץ'.
מטעמו של הח"כ נמסר: "לאחר השינויים שעשה השר לביטחון לאומי בתנאי הסף ובתבחיני קבלת הנשק, אזרחים שלדעתי לא נכון שיחזיקו נשק אישי או שיקבלו אותו, יכולים עתה לבקש רישיון לנשק.
הבעיה המרכזית היא שבעבר, תנאי הסף לקבלת רישיון נשק היה שירות צבאי מלא, כיום קבלתו אפשרית למי ששירת שירות צבאי של שנה אחת כלוחם, שירות צבאי מכל סוג למשך שנתיים, שירות לאומי לנשים של שנה אחת או שירות צבאי לנשים של שנה בלבד. כל זה נכון למי שגר ביישוב זכאי. המשמעות היא שאזרח שהופסק שירותו הצבאי מכל סיבה שהיא לאחר שנה בלבד כלוחם או שנתיים של שירות בצה"ל, עומד בתנאי הסף.
כמו כן, אושרו שינויים בתבחינים בהיקפים גדולים שמאפשרים קבלת נשק - תבחין "עובדים ומתנדבים בגופי הצלה", והתוספת המשמעותית לתבחין ״שירות בכוחות הביטחון״ לפיו מספיקה תעודת לוחם (ולא רק רובאי 07 ומעלה). כל זאת, לצד הוספה של ישובים רבים שכעת מוגדרים ישובים מזכים. עם זאת, טעיתי כשאמרתי שהייתה הורדה לרובאי 02, אם כי התוצאה המעשית דומה.
בשולי הדברים, הבעיה המרכזית שעלתה היא דרך הפעלת הסמכות, מינוי אנשים שלא על־פי חוק לתפקידי הרישוי ועוד".
בשורה התחתונה: דבריו של סגלוביץ' לא נכונים ברובם. תחת כהונתו של השר בן גביר אכן בוצעה הקלה משמעותית בתבחינים לקבלת רישיון נשק, אך גם כעת כדי לקבל רישיון ברוב חלקי המדינה נדרשת לפחות "תעודת לוחם" (שמחייבת "רובאי 03" ותנאים נוספים). ב"יישובים זכאים" ניתן לקבל רישיון גם ללא הכשרה צבאית כלל, אך לא מדובר בשינוי שנערך לאחרונה.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו