300 אלף אנשי מילואים אינם יכולים לעבוד וזקוקים לתמיכה בהתאם / צילום: Reuters, FADI AMUN
עשרות בכירי מטה ההייטק, בהם המשקיעים שמעון אקהויז וגיגי לוי, יצאו בקריאה למשרד האוצר על מנת לעצור את אישור התקציב, ולנתבו ללחימה, לשיקום, לפיצוי ולצמיחה, לדבריהם. "זהו תקציב סקטוריאלי-פוליטי שאיננו נותן מענה הולם לאתגרים הלאומיים", נכתב בפנייה שנשלחה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליו"ר ועדת הכספים גפני. הצעת חוק תיקון התקציב לשנת 2023 עברה בכנסת בקריאה ראשונה, לה התנגד השר בני גנץ, בעוד השרים יואב גלנט וניר ברקת נעדרו ממנה.
● המשבר בענף ההייטק הישראלי: היקפי האקזיטים נחתכו ב-56% בשנת 2023
הצעת החוק שהתקבלה בכנסת בקריאה ראשונה כוללת תוספות תקציב של כ-30 מיליארד שקל עד סוף השנה הנוכחית, מהם 17 מיליארד שקל להוצאות ביטחוניות ועוד כ-13 מיליארד שקל לצורכי העורף.
"המשך ההתנהלות הכלכלית הנוכחית, בעיקר בזמן חירום, עלולה לערער את יציבות המשק הישראלי אל מול הכלכלה הגלובלית", כתבו הבכירים. "עלות המלחמה עשויה להסתכם ב-190 מיליארד שקל - לא כולל השלכות העלות של חזית בצפון, וזאת כאשר ההכנסות ממסים ירדו השנה ב-12 מיליארד שקל. כ-200 אלף איש פונו מבתיהם, אינם יכולים לעבוד וזקוקים לתמיכה כלכלית יומית. כ-300 אלף אנשי מילואים אינם יכולים לעבוד וזקוקים לתמיכה בהתאם.
"ההייטק הישראלי, שאחראי על כשליש מהכנסות המדינה, נפגע משמעותית מהלחימה: עובדים רבים גויסו וחברות רבות נקלעו לקשיים ואף עלולות להיסגר. נסיגת ההייטק תגרום למפלה כלכלית ותפגע בכל אזרח באובדן מקומות עבודה ופגיעה במעגלי משנה.
"המשך ההתנהלות הכלכלית הנוכחית עלולה לערער את יציבות המשק הישראלי, ועלולה לפגוע שוב בדירוג האשראי ולגרור ירידה נוספת בהשקעות בישראל.
"לאור נתונים אלה, אנו קוראים לממשלה להתעשת, לבטל את הכספים הקואלצייוניים שאינם הכרחיים, להפנות את הכספים אך ורק למטרות החיוניות שהוגדרו, ובעיקר לשמש דוגמה אישית ולבטל משרדי ממשלה מיותרים".
עוד חתומים על המכתב: היזם הסדרתי בני שניידר, כיום מייסד ויו"ר סאלטו; לירן דמרי, ממייסדי חד-הקרן פורטר; יונתן אידלסהיים, מנכ"ל נטורל אינטליג'נס; דני פלד, שותף בקרן סטארדום; אסף יעקובי מקרן ג'ייב; יודפת הראל-בוכריס, שותפה בקרן בלאמברג; וארז שחר, שותף מייסד בקומרה קפיטל.