שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
ה"סיירת" של משרד התחבורה, יחידת המאיץ, שאחראית על פרויקטים הכוללים 23.3 מיליארד שקלים, הולכת ומתפרקת, לאחר שעובדת נוספת הודיעה השבוע על עזיבתה. מדובר בעובדת החמישית מתוך שבעה שעוזבת את היחידה מאז נכנסה השרה מירי רגב לתפקידה. "הכאוס במשרד משתק ומחרב, כולם בורחים", אומר גורם בענף לגלובס.
● גלנט וברקת נעדרו, גנץ התנגד: התיקון לתקציב עבר בקריאה ראשונה
● משרד השיכון יוזם תוכנית לצירוף דירות לא מכורות של יזמים ל"דירה בהנחה"
ב־2021, בתקופת הממשלה הקודמת, סוכם בין משרד האוצר למשרד התחבורה (אז בראשות מירב מיכאלי) על הקצאת תקציבי עתק לשיפור רשתות התחבורה בערים. משרד התחבורה הסיר את ההתנגדות הפוליטית להחלת אגרות גודש בערים, ועד שאלו היו יוצאות לפועל ב־2025 (לפי התוכנית), הועברו התקציבים למשרד. מדובר היה לא רק בצעד מדיניות אלא גם ב"דיל" שנסגר בין שרת התחבורה הקודמת לבין משרד האוצר.
תחת ההנהלה הקודמת במשרד התחבורה הוקמה יחידה חדשה, סיירת מובחרת של אנשי מקצוע מובילים וצוערים לשירות המדינה. הסיירה כללה כשבעה עובדים שהופקדו על חתימת הסכמים מול רשויות מקומיות לביצוע פרויקטים בהיקפים תקציביים אדירים, וכן על התנעת פרויקטים נוספים. כך למשל, נוספו 6 מיליארד שקלים להקמת נתיבים לאוטובוסים, בנוסף לכ־3 מיליארד שקלים שתוכננו במסגרת תוכנית קודמת ("מהיר לעיר").
ההסכמים מול הרשויות המקומיות היו פורצי דרך בכך שהעניקו לרשויות "גזרים ומקלות" גם יחד. ראשי ערים דורשים בד"כ תוספות של שירות אוטובוסים, קרי הגברת תדירות וקווים ושבילי אופניים - שכן את שני אלו תושביהם רוצים - אבל בתמורה לכך הם נדרשו לחתום על הסכמים להקמת נתיבים לתחבורה ציבורית והקמת מסופים לאוטובוסים - תשתיות שלרשויות המקומיות קשה יותר "להעביר" מבחינה פוליטית. הסיבה היא שלמסופים יש פעמים רבות התנגדות גורפת בציבור, שמיוחסת בחלק מהמקרים לתופעת נימבי ("לא בחצר האחורית שלי"), ואל נתיבי העדפה לאוטובוסים ההתנגדות עולה כיוון שאלו באים על חשבון נתיבים לרכב פרטי או מקומות חניה.
בדרך כלל, משרדי האוצר והתחבורה מתדיינים על פרויקטים ספציפיים שזוכים לתקצוב, אולם הפעם במשרד האוצר שוכנעו שנכון לתת למשרד התחבורה לנהל בעצמו "סלים" תקציביים על פי אמות מידה מקצועיות שנבנו יחד. נוסף לתקציבים אלו היחידה אחראית גם על הקמת הקו הכחול בין רחובות לראשון לציון (3 מיליארד שקלים) והקו החום בין רמלה לוד וראשון לציון (5 מיליארד), שיבוצעו על ידי חברת נתיבי איילון ויסעו באופן דומה למטרונית בחיפה. תקציב נוסף שעליו אחראית היחידה הוא הקמת חניוני ענק שמהם יוצאים שאטלים בסך 800 מיליון.
"עד לכניסת רגב למשרד, עשו שם עבודה מטורפת"
מעבר לתקציבים שניתנו עם הרבה שיקול דעת ליחידה, היא היוותה פיילוט ממשלתי במובן זה שעד כה כל יחידה עבדה בנפרד - התקציבים מנוהלים אצל החשבות, התכנון בנפרד, הביצוע מפוקח בנפרד וכן הלאה.
"בעצם כינסו אנשי מקצוע מתחומים שונים בגוף אחד עם סמכויות ותקציב. זה דבר חריג שנעשה", אומר גורם בענף. "משאבים בסך 12 מיליארד שקל שניתן לנהל בגמישות כתוצאה מהסכמים מול רשויות - סוף סוף המדינה עשתה מעטפת שלמה לנושא מורכב כמו תשתיות תחבורה עירוניות. הגיעו לשם האנשים הכי טובים, ובמשך שנה עד לכניסת השרה מירי רגב עשו שם עבודה מטורפת", הוא מוסיף.
כמה גורמים בענף שעמם שוחח גלובס תיארו כיצד מאז כניסתה של רגב לתפקיד שרת התחבורה, היחידה דעכה, צעד אחר צעד. זאת, עד שבשבוע האחרון עזבה אותה דמות מקצוע מרכזית נוספת - טל אבישי. כעת נותרה עובדת אחת בלבד ומנהל היחידה, שנמצא במילואים.
"המכה הראשונה התחילה עם ההצהרות של השרה נגד נתיבי תחבורה ציבורית ריקים. איפה נשמע דבר כזה?", אומר גורם בענף. "מצד שני היא אומרת שנתיבי תחבורה ציבורית זה חשוב. המסרים הסותרים משדרים שהיא לכאורה אומרת את הדברים הנכונים, אבל בפועל נותנת גב לסרב לזה ולתקוע את זה. היא לא מתווה מדיניות אלא סוכנת כאוס", הוא מוסיף. "המדיניות של ישראל כץ הייתה לא להמיר נתיבים רגילים לנ"תצים, אז במשרד ידעו לא להציע את זה ולקדם דברים אחרים. אבל עכשיו יש כאוס, והוא משתק ומחרב".
לאחר מכן, התקציבים לתוספת שירות באוטובוסים הומרו לטובת הנחות בתעריפים שהובילה רגב, וכתוצאה מכך ההסכמים מול הרשויות כבר לא כללו תוספות והפכו ללא אטרקטיבים. עם הזמן הבחירות ברשויות המקומיות הלכו התקרבו, וזה נוסף להעדר הגיבוי מהשרה ומהמנכ"ל שמינתה. "זו שרה שמתעניינת ברשויות שלא רוצות את המאיץ - אז מה יש למאיץ לעשות? רק לתת סוכריות של שבילי אופניים לרשויות?"
גורם אחר העיד כי "אנחנו נמצאים בתקופה ארוכה שבלתי אפשרי לעבוד במשרד, אז אני מבין את ההחלטה של כל אנשי המאיץ, מלבד אחת בינתיים, לעזוב. כמה אפשר לבוא לעבודה ולדעת שאתה יוצא למלחמה כל בוקר? השרה מבטיחה לראשי רשויות דברים שאין דרך לבצע אותם מבחינה תקציבית או תכנונית, והאנשים האלה בין הפטיש לסדן. הרשויות יודעות שלאנשים האלו אין גב מקצועי אז ראשי ערים הולכים לשרה וסוגרים איתה כל מה שהם רוצים".
הערכה: האוצר ימשוך את הכסף ממשרד התחבורה
יחד עם קריסת הרעיונות המסדרים שעמדו מאחורי המהלך, העובדים החלו לעזוב בטפטופים שהתגברו משמעותית מאז תחילת המלחמה. כעת לא ברור מה יעלה בגורל התקציבים הרבים שחלקם כבר "נצבעו". גורמים שאיתם שוחח גלובס מעריכים שמשרד האוצר ימשוך את הכסף, אולי באצטלה של מימון המלחמה, כדי לא להשאיר אותו במשרד התחבורה במצב לא מנוהל.
גורם ממשלתי בכיר אמר לגלובס כי "העובדים האלו הם יחידת העילית של המשרד והם ברחו. החשש של האוצר היה לתת למשרד התחבורה סלים גמישים. אין ספק ששיקול דעת כזה כבר לא יינתן למשרד התחבורה".
בינתיים, ההערכה היא שרגב ומנכ"ל משרדה משה בן זקן מכוונים להעברת היחידה לרשות הארצית לתחבורה ציבורית, שבראשה עומד עידן מועלם - מינוי שביצעה רגב חרף מועמדים שוועדת האיתור המליצה עליהם יותר. מועלם נחשב "נוח יותר" להנהלת המשרד, והחשש של גורמים עמם שוחח גלובס הוא שניתן יהיה לשים יד על חלוקת תקציבים לפי שיקולים פוליטיים מול הרשויות המקומיות, ותוך נטרול אנשי המקצוע במשרד התחבורה ובאוצר באמצעות בריתות שתוכל לכרות רגב עם סמוטריץ'. "הניסוי שהיה הצלחה גדולה, פשוט קרס", סיכם גורם בענף.
ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.