גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאן תגיע ריבית בנק ישראל בשנת 2024? גבוה בהרבה ממה ששוק ההון חושב

בניגוד לתחזיות של בנק ישראל, בשוק ההון מתמחרים ירידות ריבית חדות בשנה הבאה ומתעלמים מהסיכונים בשער השקל ובגזרת האינפלציה ● מה המשמעויות ובאיזו אג"ח עדיף להשקיע?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ הפיננסי Complex

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

לאן הולכת הריבית בישראל? האם לפנינו הורדות ריבית משמעותיות ב־2024, על רקע האטה במשק בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", או שמא הישארות בסביבת ריבית גבוהה יותר, בדומה להיום?

האירו צולל לשפל של ארבעה חודשים מול השקל. מדוע זה קורה?
דצמבר התחיל ברגל שמאל בשווקים. מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?
"השקל יפול": האנליסט שמעריך מה יקרה ביום שאחרי המלחמה

מחד, שוק ההון מגלם ציפיות להפחתות ריבית משמעותיות. מק"מ לשנה נסחר בתשואה ברוטו של כ־4%. כלומר, ריבית שקלית ממוצעת של כ־4% לאורך השנה הקרובה על איגרות החוב לטווח קצר (עד שנה) שמנפיק בנק ישראל. ביחס לנקודת מוצא של 4.75% כיום, המשמעות היא שהשוק מצפה שעד סוף 2024 יבוצעו בהדרגה שש הפחתות ריבית, עד שבסוף 2024 תעמוד ריבית בנק ישראל על 3.25% בלבד. זוהי ירידה משמעותית בציפיות, שכן רק לפני חודש תשואת המק"מ הייתה גבוהה יותר ב־0.6%־0.7%. גם באג"ח הממשלתית השקלית הקבועה התשואות צנחו משמעותית.

בנק ישראל רחוק מתחזיות השווקים

מנגד, בנק ישראל צופה ריבית גבוהה יותר. לאחר שבסוף נובמבר הותיר הבנק המרכזי את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.75%, בפעם הרביעית ברציפות, תחזית חטיבת המחקר צופה בסוף 2024 ריבית של 3.75%־4%.

 

תחזיות אלה מתכתבות עם המסרים היוצאים מבנק ישראל בהודעות הריבית. הוא מתבטא בזהירות, כמי שאינו מעונין לנקוט בהורדת ריבית לפני שפרמיית הסיכון על מדינת ישראל יורדת, הן בשוק האג"ח והן בשער השקל.

בנוסף, הסיכון לפיחות במטבע הישראלי מתעצם בשל התמשכות הריביות הגבוהות בארה"ב ובאירופה. הורדות ריבית חדות בישראל יפתחו פערי ריביות שליליים משמעותיים מול הדולר והאירו, מה שיקטין את האטרקטיביות של השקל.

גם בארה"ב, בדומה לישראל, שווקי האג"ח והחוזים העתידיים, מתמחרים הורדת ריבית אגרסיבית של כ־1%־1.25% אחוז בסוף 2024. אולם מנגד, תחזיות הריבית של הפד עומדות על 5.25%־5, נמוך רק ברבע אחוז מהרמה הנוכחית. זוהי אינה מגמה חדשה. לאורך כל 2023 שוק הריביות בארה"ב ציפה לעצירת העלאות הריבית ולהפחתות ריבית לקראת סוף השנה, תקוות שהתנפצו על קיר העלאות הריבית. באופן כללי, שוק ההון בארה"ב תמחר בשנה האחרונה בעקביות הורדת ריבית ראשונה כ־10 חודשים קדימה, שלא התממשה. להערכתנו, גם בארה"ב, בדומה לישראל, הריבית תרד בקצב איטי יותר מתחזיות השוק.

סיכון אינפלציה משמעותי

סיכון משמעותי נוסף הקשור בטבורו לשער החליפין, נוגע להתפתחות האינפלציה. פיחות בשקל יוביל לעלייה במחירי המוצרים המיובאים ויתדלק את האינפלציה, שאמנם מתמתנת בעקביות בחודשים האחרונים, אך עדיין נמצאת הרחק מהיעד של בנק ישראל. בזמן שהבנק המרכזי שואף לקצב שנתי של עד 3%, האינפלציה בחודש אוקטובר עמדה על 3.7%. במקביל, חוסר הוודאות הנוגע להשפעות המלחמה על האינפלציה גדל.

להערכתנו, בטווח הקצר צפויה ירידה באינפלציה עקב התמתנות הביקושים, הירידה בצריכה, והידוק חגורות מצד משקי בית שפרנסתם נפגעה בשל המלחמה. אולם, לאחר מכן, האינפלציה עלולה לעלות מחדש. התפרצות ביקושים שינסו "לצפות" על המחסור בצריכה בזמן הלחימה; הזרמות כספים מסיביות של הממשלה לעסקים ואזרחים שנפגעו המגדילים את כמות הכסף במשק; ופתיחת ברזי האשראי הצפויה בסיום המלחמה מצד הבנקים והמוסדיים - כולם עלולים להוביל לעלייה מחודשת באינפלציה.

לכן, להערכתנו, מרחב הפעולה של בנק ישראל להפחתת ריבית, בראי אילוצי השקל והאינפלציה, מצומצם יותר מהערכות השוק והציפיות להפחתת הריבית המגולמות במחירי המק"מ מוגזמות.

הריבית כבר יורדת בפועל

להערכתנו, בנק ישראל מנסה לפעול בדרכים חלופיות להפחתת הריבית במשק.

בנובמבר פרסם הבנק תוכנית להלוואות מוניטריות לבנקים להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים, בהיקף של 10 מיליארד שקל. במסגרתה, יועמדו הלוואות בריבית בנק ישראל פחות 1.5%, לתקופה של שנתיים, בכפוף לאשראי שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים. הדבר מהווה בפועל הקלה בתנאי המימון לבנקים, כמעין הפחתת ריבית סקטוריאלית ממוקדת, שמאפשרת לבנק ישראל לפעול כירורגית לסיוע למגזר ספציפי, מבלי להוריד את הריבית בפועל.

במקביל, בנק ישראל מגדיל את כמות הכסף באמצעות הקטנת הנפקות המק"מ ובכך מקל על תנאי הנזילות בשוק. להמחשה, השבוע פקעה סדרת מק"מ בהיקף של 49 מיליארד שקל, ובמקומה הונפקו שתי סדרות חדשות בהיקף מצטבר של 34 מיליארד שקל בלבד - כלומר, הרחבה כמותית של 15 מיליארד שקל, המייצרת אפקט מקביל להורדת ריבית קטנה.

הקיטון בהנפקות המק"מ עומד בסתירה חדה לגידול המשמעותי בהנפקות האג"ח הממשלתיות. אלו הגיעו ל־14 מיליארד שקל בנובמבר וצפויות להיות 12 מיליארד שקל בדצמבר - יותר מכפול מאשר לפני המלחמה, מה שמלמד על האתגר העצום העומד בפני בנק ישראל באיזון בין שמירה על יציבות כלכלית ליעד אינפלציה.

מהן המסקנות למשקיעים?

להערכתנו, ציפיות השוק להורדות ריבית ב־2024 אופטימיות מדי ואינן מביאות מספיק בחשבון את המגבלות העומדות בפני בנק ישראל בקביעת הריבית.

לכן, ברמות התמחור הנוכחי בשוק, לדעתנו, מכשירים במח"מ (משך חיים ממוצע) קצר בריבית משתנה צפויים לספק עודף תשואה ביחס למכשירים בריבית קבועה שתמחורם כבר מגלמים ציפיות אגרסיביות להורדות ריבית. כך, בעוד ריבית המק"מ לשנה היא 4% בלבד, אג"ח בריבית משתנה, הנושאת ריבית בנק ישראל של 4.75%, מספקת כיום עודף תשואה משמעותי בטווח הקצר, והסתברות גבוהה לתשואה עודפת בפועל, ככל שהריבית בפועל לא תרד בשיעורים ששוק ההון מצפה.

משמעות נוספת היא שלא צפויים רווחי הון משמעותיים במח"מ קצר ובינוני בשנה הקרובה, שכן עקום התשואות כבר מגלם הורדות ריבית חרדות גם לאורך העקום.

לבסוף, היכולת של בנק ישראל לתרום לתמרוץ המשק לאחר המלחמה באמצעות הורדת ריבית הינה מוגבלת, ותצריך מעורבות משמעותית מצד הממשלה בכלים תקציביים. זאת, בעיקר בתוכניות ייעודיות להתאוששות הכלכלה באמצעות מענקים ואשראי בערבות מדינה, כתנאי להתאוששות שוק ההון בטווח הארוך.

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס