עופר קוטלר, לשעבר מנכ''ל שיכון ובינוי / צילום: תמר מצפי
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום (ה') לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתבי אישום, במסגרת הסדרי טיעון, נגד ארבעה בכירים בקבוצת שיכון ובינוי בפרשת השוחד לעובד ציבור זר. כתבי האישום הוגשו נגד עופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר; משה לחמני, היו"ר לשעבר; ובכירים בחברות-הבת, דן שחם ורוני פלוך. לחברת שיכון ובינוי נערך שימוע, והתקבלה החלטה להגיש נגדה כתב אישום, שטרם הוגש.
במקביל, התיק נגד רוית ברניב, יו"ר שיכון ובינוי לשעבר; יהודה אלימלך, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי SBI; אלכסנדר ישיש, עובד בקבוצה; וחזי קטן, לשעבר יועמ"ש שיכון ובינוי - נסגר. שימוע נערך לשורת עובדים ובכירים נוספים בקבוצה.
● מומחים ממליצים: אלה צעדי המס שיכניסו עוד מיליארדי שקלים לקופת המדינה
במסגרת ההסדר יודה פלוך בקשירת קשר לפשע ועבירה לפי חוק הלבנת הון, ויוטל עליו עונש של 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על-תנאי, קנס של חצי מיליון שקל וחילוט בגובה 2.3 מיליון שקל. שחם יודה בקשירת קשר לפשע וסיוע לרישום כוזב, ויוטלו עליו 5 חודשי עבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס של 200 אלף שקל. קוטלר יודה בקשירת קשר לפשע ועבירה לפי חוק ניירות ערך, ויוטלו עליו מאסר על-תנאי וקנס של 3 מיליון שקל. לחמני יודה באי-קיום הוראות בדוח לבורסה, ויוטלו עליו מאסר על-תנאי וקנס של 1.5 מיליון שקל.
קוטלר, שחם ופלוך מואשמים כי קשרו קשר עם אורגנים בחברות על-מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על-ידי חברות-הבת של SBI שווייץ, למרות שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים, שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.
השלושה מואשמים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע. לפלוך מיוחסת גם עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון - איסור פעולה ברכוש, זאת לאחר שפעל להטמיע את התשלומים שלא כדין במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI שווייץ.
לחמני, ששימש יו"ר שיכון ובינוי בין השנים 2012-2019, מואשם כי הובא לידיעתו עם כניסתו לתפקיד כי לא הופסק מתן התשלומים, שחלקם היו שלא כדין. לחמני אומנם הורה לקדם את קוד אתי ותוכנית אכיפה, אך לא נקט אמצעים להבטיח באופן מיידי את הפסקת התשלומים האלה, שהמשיכו להשיא רווחים לחברה. נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדוחותיה הכספיים שפורסמו לציבור את הדוחות הכספיים של החברות-הבנות SBI תשתיות ו-SBI שווייץ, במסגרתם נכללו תשלומים שלא כדין, לצד ההצהרה לפיה "תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".
לפי כתב האישום, לחמני וקוטלר לא פעלו בהתאם לחובות המוטלות עליהם לפי חוק ניירות ערך, בכך שאפשרו את פרסום הדוחות, על אף שהיו מודעים לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים את הביאור ואת ההצהרה הנ"ל, המתעלמת מהשלכות אפשריות על עסקי החברות.
החקירה עוסקת בפעילותה הבינלאומית של החברה, לאחר שנכנס לתוקף תיקון לחוק בשנת 2008 האוסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. לפי כתבי האישום, לפני כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה ואורגנים שלה לבצע תשלומים לגורמים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים. התשלומים והרווחים שנבעו מהם הוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
הסדר שלא צלח ועיכובים נוספים
בינואר 2021 נחשף בגלובס כי פרקליטות מיסוי וכלכלה מתכוונת להעמיד לדין את חברת שיכון ובינוי, את חברות-הבת בבעלותה וכן מנכ"לים ויו"רים לשעבר, בכפוף לשימוע. זאת, בחשד לעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך - כל אחד לפי חלקו - אשר נעברו אגב קידום עסקי קבוצת שיכון ובינוי מחוץ לישראל.
בפברואר 2018 החלה חקירה גלויה נגד חברת שיכון ובינוי, שבמסגרתה נחקרו עשרות מעובדי החברה. הפרשה עוסקת בחשדות למדיניות שיטתית לכאורה של שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה, בעיקר בקניה, כדי לקדם פרויקטים בהיקפים אדירים.
החוקרים תפסו חומרים מפלילים רבים נגד בכירי החברה, שחלקם התקבלו בעקבות סכסוך פנימי בין עובד בדרג ביניים שניסה להוציא ממנה כספים ובין בכירים בחברה-בת של שיכון ובינוי.
התיק נגד בעלת השליטה לשעבר שרי אריסון והיו"רית והמנכ"לית (של חברת-האם אריסון השקעות) אפרת פלד נסגר.
בעבר פרסמנו בגלובס כי חברת שיכון ובינוי קיימה משא-ומתן עם הפרקליטות לצורך חתימה על הסדר טיעון, לפיו היא תשלם עד 200 מיליון שקל כקנס ותודה בסעיף קל יותר מעבירת השוחד, זאת בנוסף לעבירות נלוות כגון עבירות דיווח לרשות ניירות ערך. נכון להיום אין הסדר עם החברה.
ההחלטה לקיים שימועים התקבלה בפברואר 2021, אך רק שנה וחצי לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום בכפוף לשימוע, הוא אכן נערך לחברה. לאחר שהתקיימו השימועים לבכירי החברה בפני פרקליט המחוז, עו"ד יוני תדמור, דרשה שיכון ובינוי כי השימוע יתקיים בפני היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט בעצמו. האחרון סירב, והחברה הגישה עתירה לבג"ץ שבסופו של דבר נדחתה, אך גררה עיכוב של למעלה משנה.
בינואר השנה אישרה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לנהל משא-ומתן, כפי שהוצע על-ידי חלק מהחשודים במהלך השימועים, כדי לנסות לייתר את הצורך לנהל את ההליך, שהוא מורכב הן משפטית, הן פרוצדוראלית והן מדינית.
היום, כאמור, תגיש הפרקליטות לבית המשפט הסדרי טיעון נגד ארבעה בכירים במסגרת הפרשה. טרם התקבלה החלטה לגבי יתר החשודים.
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק מטופל על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
עורכי דינו של לחמני, נבות תל-צור, נתי שמחוני, ליה גוני ויואב סננס, מסרו בתגובה כי הם מברכים על הסדר הטיעון שהושג בתום הליך השימוע, לפיו התקבלה עמדתם, והוסרו כליל כל החשדות החמורים שהיו נגד לחמני. עורכי הדין הביעו סיפוק "על כך שבחלוף 5 שנים מפתיחת החקירה, יוכל לחמני - מנהל מוערך ומנוסה - להניח נושא זה מאחוריו ולהמשיך במעגל העשייה והחיים".
עורכי הדין ינון סרטל וניר לזר ממשרד סרטל, לזר, עורכי דין, אשר ייצגו את עו"ד חזי קטן בשימוע מסרו בתגובה: "החלטת הפרקליטות לסגור את התיק כנגד היועץ המשפטי של קבוצת שיכון ובינוי ולקבל את שנטען על ידנו בשימוע כי לא היה מעורב בשום צורה בביצוע עבירות פליליות היא נכונה ומוצדקת ואנו מברכים על כך. עו"ד קטן הנו עורך דין ותיק, מוערך ומקצועי ומלכתחילה לא היה מקום לחשוד כי היה מעורב בפרשה. משהוחלט על סגירת התיק הוסרה העננה מעליו ואנו שמחים ומברכים על כך".
עו"ד איריס ניב-סבאג ועו"ד דפנה שטיינברג ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגות את יהודה אלימלך, מסרו בתגובה: "אנו שמחים ומברכים על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק בעניינו של יהודה אלימלך ועל כך שהגיעו לכלל מסקנה שאין הצדקה ואין יסוד לאישום כלפיו, כפי שטענו בפניהם".
מטעמם של עורכי הדין ז'ק חן וארנה פינטו-גפסון המייצגים את רוית ברניב נמסר: ״אנו שמחים מאוד על ההחלטה של פרקליטות מחוז ת״א (מיסוי וכלכלה) והיועצת המשפטית לממשלה, לגנוז את התיק ומודים להם על ההחלטה המקצועית והנכונה״.
*** חזקת חפות: כל החשודים בפרשה טוענים לחפותם, ועומדת להם חזקת החפות.