גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוח קרב, סנטימנט לאומי וצורך בהנצחה: פריחת הגרפיטי בימי מלחמה

בשלהי נובמבר, הורה צה"ל למחוק את כתובות הגרפיטי שריססו חיילים בעזה, בטענה כי התנהגות זו מפרה את הקודים האתיים של הצבא ● גם המרחב האזרחי בישראל התמלא בגרפיטי ● בכל רחבי הארץ, הכתלים החשופים מהדהדים את התחושות הקשות בעקבות אירועי 7 באוקטובר

פריחת הגרפיטי בימי מלחמה / צילום: Shutterstock
פריחת הגרפיטי בימי מלחמה / צילום: Shutterstock

1

בשלהי נובמבר, הורה צה"ל למחוק את כתובות הגרפיטי שריססו חיילים ברצועת עזה, בטענה כי התנהגות זו מפרה את הקודים האתיים של הצבא.

על מבנים וחומות ברצועה שורבטו קריאות להתיישבות מחודשת בגוש קטיף, כגון "תכף נשוב", הצהרות תמיכה בחטופים והנרצחים, דוגמת "אנחנו באים" ו"לזכר 7.10", לצד משפטים כמו "יש לי חור בלב בצורה שלך", שירה של להקת "ג'ירפות", שמות של קבוצות כדורגל וציורים של מגן דוד.

6 הערות | איך הדסקית הצבאית הפכה לאביזר שכל ישראלי עונד אותו?
חשיבותם של מספרי הסיפורים בחברות הקדומות
יצירת האמנות המשחזרת את התופת שהתחוללה בקיבוץ רעים, מילה במילה

2

לכתובות הגרפיטי שיצרו חיילים היסטוריה ארוכה, כמעט כמו זו של המלחמות. לרוב עומד מאחוריהן צורך פרקטי, כמו סימון גזרות, העברת ציוד או מסרים אסטרטגיים, אך יש להן גם משמעות סימבולית.

חיילי צבאות רבים, ביניהם גם צה"ל, מבטאים באמצעותן רוח קרב, סנטימנט לאומי, צורך בהנצחה, פורקן של רגשות שליליים ודחפים מרדניים נגד המסגרת הצבאית הנוקשה.

במאמר שפירסם ב"ניו יורק טיימס" ב־2018, בו סקר את ההיסטוריה של הגרפיטי לאורך מלחמות ארצות הברית, ההיסטוריון הצבאי האמריקאי ג'ונתן ברטן, הסביר את טיבו: "הרישומים, השריטות והסימונים הללו משרתים מטרה הרבה יותר גדולה - הם הכרזה מתריסה ופומבית על קיומו של האדם".

3

המלחמה בעזה, כך נראה, הציפה ביתר שאת גם את המרחב האזרחי בישראל בגרפיטי. בכל רחבי הארץ, מדן ועד אילת, הכתלים החשופים מהדהדים את גיבורי הרגע, הסיסמאות המלכדות והתחושות הקשות שצפו בעקבות אירועי 7 באוקטובר, עם אוצר מילים ואסתטיקה משלהם.

כך, למשל, דמותה של רחל אדרי מאופקים, בלבוש וונדר וומן, מקשטת חזית בניין בתל אביב. לצד הכביש הראשי בקרית מוצקין מתנוססת כתובת ענקית Bring Them Home Now שציירו חבריה של ענבר הימן, אמנית גרפיטי שנחטפה מהמסיבה ברעים.

בציור קיר במפרץ חיפה נראים שני ילדים מבועתים על רקע דגלי ישראל קרועים. באשדוד יצרו אמנים מקומיים גרפיטי בשחור ואדום עם הכיתוב "לא נסלח ולא נשכח". וזה רק מקבץ חלקי.

4

את כתובת הגרפיטי הישראלית הידועה ביותר יצר ברוך ג'מילי (1923-2004), לוחם בחטיבת הראל של הפלמ"ח.

על מבנה שיועד לשאיבת מים בפאתי שער הגיא, עליו שמר במלחמת העצמאות, הוא כתב בזפת שחורה, בהשראת החיילים הבריטים שנהגו להטביע את שמותיהם בקירות בעזרת זפת חמה, "ברוך ג'מילי פ"ת פלמ"ח 1948!". לחבריו לנשק הותיר צוואה: אם ייפול בקרב, עליהם לעדכן את הגרפיטי - מפ"ת (פתח תקווה, מקום הולדתו) לפ"נ (שמשמעו "פה נקבר").

5

שנים רבות לא היה ידוע מי האיש שמאחורי הגרפיטי. התעלומה הזו הניעה את שלמה ארצי לכתוב את השיר "הבלדה על ברוך ג'מילי", שב־1974 התחרה ב"פסטיבל הזמר והפזמון" וקטף את המקום הראשון. מארגני האירוע, שרצו להעצים את המעמד, איתרו את ג'מילי, והעלו אותו אחר כבוד לבמה, לצד ארצי.

הכתובת והאיש מאחוריה הונצחו ביצירות ישראליות נוספות, בין השאר במערכונים של "הגשש החיוור", "החמישייה הקאמרית" ו"ארץ נהדרת", וגם היוו השראה להצגת תיאטרון וספר קומיקס.

אמני רחוב ישראליים, צעירים כוותיקים, רואים בג'מילי את אביהם הרוחני ומייסד האמנות הפוליטית במרחב הציבורי.

6

"גרפיטי מלחמה", אם לדייק את שם הסוגה, אינו תופעה ייחודית לישראל. בימי מלחמת העולם הראשונה, חיילים גרמנים סימנו בכתובות מבזות את בתי האזרחים במדינות האויב. בצרפת, הממשלה התירה לחיילים לכתוב על קרונות הרכבות מסרים שירוממו את המורל הלאומי. אולם לקראת סוף המלחמה, החיילים בחזית ניצלו זאת כדי להעביר לעורף את עומק ייאושם מהמלחמה המתמשכת.

שנים אחרי, ב־1945, כשהצבא האדום כבש את בניין הרייכסטאג בברלין, כיסו החיילים הרוסים את הקירות בכתובות דוגמת "חלום שהתגשם" ו"מוות לגרמנים".

בזמן שיקומה של גרמניה, לאורך שנות החמישים, הממשל דאג לטשטש אותן.

רק יובל אחרי, כשהמבנה שופץ על ידי האדריכל נורמן פוסטר, העזו הגרמנים להתמודד עם הטקסטים. יתרה מזאת: הם שימרו אותם, למורת רוחם של כמה פוליטיקאים שחשו פגועים מהביטויים הבוטים. ריטה סוסמוט, נשיאת הבונדסטאג באותן שנים, אמרה בריאיון ל"אטלנטיק" שהשימור "הופך אותנו, הגרמנים, לחזקים יותר, לא לחלשים".

7

מלחמת העולם השנייה הזרימה לאירופה מיליוני חיילים אמריקאים, ולאן שהלכו בה, הקדימה אותם הכתובת המסתורית "קילרוי היה פה" (Kilroy Was Here), מלווה בדמות מצוירת בעלת ראש קירח ואף מאורך, מציצה מאחורי קיר. איש לא ידע מיהו אותו קילרוי שצץ בכל מקום, אבל לא חסרו מי שטענו לכתר. אחד מהם, עובד מספנות אמריקאי בשם ג'יימס קילרוי, טען בתוקף שהוא זה שהמציא את הביטוי והאיור. לדבריו, כך סימן את הספינות שהיו מוכנות להפלגה. האגדה מספרת שאופיו החידתי של הגרפיטי הצליח אף למשוך את תשומת הלב של ראשי המעצמות: היטלר סבר שקילרוי הוא קוד סודי או שמו של מרגל. סטאלין, כך אומרים, נתקל בגרפיטי בשירותי ה־VIP בוועידת פוטסדאם ב־1945, ודרש מעוזריו לברר מיהו הקילרוי הזה.

עוד כתבות

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן