גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השירות הסדיר יתארך וגם ימי המילואים: כך ייראה צה"ל ביום שאחרי המלחמה

בקיץ האחרון הגיעו באוצר ובמערכת הביטחון לסיכום על תוכנית רב־שנתית, אבל זו טרם נחתמה, כעת מדברים על הארכת משך הגיוס ועל הרחבת תפקידי הלוחמה לנשים ● המלחמה דחפה את צה"ל לשינויים מהותיים בכוח האדם, אבל יש מי - כמו ח"כ לשעבר עפר שלח - שמזהיר מתגובות היסטריות ● צה"ל ביום שאחרי, פרויקט מיוחד

חיילי צה''ל מגדוד קרקל באימון חורף / צילום: דובר צה''ל
חיילי צה''ל מגדוד קרקל באימון חורף / צילום: דובר צה''ל

המתקפה של חמאס תפסה את צה"ל לא מוכן. כעת מנסים במסדרונות הקריה להבין את צורכי כוח האדם החדשים־ישנים שהעירה המלחמה, ולהיערך לחודשים ולשנים הבאות. סוגיות רבות בגזרת כוח האדם נמצאות על השולחן כבר שנים, וזקוקות לטיפול דחוף.

הזנחה ומנהלת בינוי שמוביל אותו מפקד כבר 16 שנה: כך קרסה תפיסת החומות של ישראל

משך הגיוס עבר טלטלות רבות בשנים האחרונות. כבר בפברואר 2006 אישרה הממשלה את המלצות ועדת בן בסט לקיצור מדורג של שירות החובה לגברים ל־28-24 חודשים החל מ־2007. אלא שביולי של אותה שנה פרצה מלחמת לבנון השנייה, שטרפה את הקלפים ועצרה את התוכניות ללא מעט שנים. רק ביולי 2015 התבצע השינוי ומשך השירות קוצר מ־36 ל־32 חודשים.

 

סוגיה משמעותית נוספת שדרשה התייחסות עוד לפני ה־7 באוקטובר וכעת מדוברת ביתר שאת היא שילוב נשים בתפקידי לוחמה. באותה שבת שחורה היו לוחמות השריון מפלוגת פרא נקודת אור צבאית, לאחר שהתמודדו בהצלחה מרשימה מול כ־50 מחבלים. בשנה הבאה צפויות לצאת לדרך התנסויות לשירות נשים בתפקידי לוחמה בסיירת מטכ"ל, במקצוע חי"ר ניוד, הכוללת התמחות מקצועית של ניוד כוחות ואמצעים, וכן בשריון מתמרן.

 

"לא להארכה גורפת"

מקורות צבאיים מעריכים כי כל מי שנמצא בשירות מילואים פעיל יתבקש לעשות בממוצע חודש מילואים בשנה. כמו כן יעצרו האימונים לכל אורך שנת 2024, בצל הכוונת הכוחות ללחימה ולגבולות. ח"כ לשעבר עפר שלח, כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מכיר את כל הסוגיות בנוגע לביטחון ישראל שצפויות לעמוד בלב הדיונים בתקופה הקרובה. שלח היה בין השאר חבר בוועדת החוץ והביטחון, חבר בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, ויו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח. בשיחה עם גלובס הוא מסביר כי ב־7 באוקטובר קרסו כל יסודות תפיסת הביטחון. "לא הייתה הרתעה ולא הייתה התרעה. יש לזה השפעה כי הדרישה הראשונה של אזרחי ישראל מהצבא תהיה למנוע את 'ה־7 באוקטובר'. מנגד, אין כרגע אמונה בכך שההרתעה תרתיע או שההתרעה תתריע", הוא אומר.

לדבריו, האמונה הציבורית בצבא נמצאת בשפל, והמענה לכך יהיה בכוח אדם: "יותר בעזה ויותר על הגבול בלבנון. גם אם חיזבאללה יסיג כוחות צפונה מהליטני, הציבור ירצה לראות שם יותר אנשים". לשם כך יש להגדיל את היקף הכוחות. עם זאת שלח, שבכנסת ה־19 הוביל את חקיקת "חוק הגיוס", קובע נחרצות כי "אסור שתהיה הארכה גורפת של משך שירות או הגדלה גורפת של ימי מילואים".

תשלום ימי המילואים יימדד בדוח הגירעון החודשי הבא של האוצר / צילום: Reuters, Amir Cohen

"פנטזנו שזה עידן אחר"

ביולי 2020 חל שינוי נוסף במשך הגיוס לגברים ל־30 חודשים, אך כעבור שנה הוחלט להחזירו ל־32 חודשים - תוך דחיית הקיצור, לכאורה, עד 2024. החוק מ־2020 היה צפוי במקור גם להאריך את שירות החובה לנשים מ־24 חודשים ל־28 חודשים, אך בסופו של דבר לא התממש ושירות הנשים נותר על שנתיים. באוגוסט חשפו צה"ל, משרד הביטחון ומשרד האוצר את הסיכום ביניהם בנוגע לתוכנית הרב־שנתית של צה"ל עד לשנת 2027. לפי התוכנית, שנבנתה במודל חדש של משכי שירות משתנים, בתחילה כלל המשרתים הגברים יתגייסו לשירות של 32 חודשים. במהלך השירות ייקבע משכו הסופי של שירות החיילים בהתאמה לתפקיד ולמערך שבו הם משובצים. משכי השירות לגברים ינועו בין 24 ל־32 חודשים, והחל מהחודש ה־25 לשירות תינתן תוספת בדמי הקיום. נשים ימשיכו לשרת 24 חודשים והשירות הסדיר שלהן יתארך, אם בכלל, כתלות במקצוע. כעת מדברים בצבא על חזרת משך השירות להיות 36 חודשים לגברים, וכן על הארכת תקופת הקבע הראשונית.

"גילינו שאם לרגע פנטזנו שאנחנו בעידן אחר, אנחנו לא. אני לא רואה איך יקוצר השירות, הסנטימנט הציבורי לא שם וישנה ההבנה שצריך כוחות בשטח", אומרת ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, שעוסקת ביחסי צבא־חברה. "הצורך בביטחון או בתחושת ביטחון דורש מבחינת הצבא כוח אדם. אני מקווה שזה לא יהיה רוחבי, שתהיה מחשבה. העובדה שצריך הרבה אוחזי נשק, לא אומרת שצריך לגייס לכל מערך, ויש לשמר את הדיפרנציאליות. מקווה שלא יהיה מרוץ למלא כדי להגיד 'עשינו משהו'".

עמדתו של שלח דומה. הוא חושב כי יש לשמור על אותה דיפרנציאליות, גם אם יהיה צורך בהארכת שירות. "אסור להאריך באופן גורף. במערכת מסתובבים רעיונות של 'בואו נאריך לכולם'", הוא מספר. "זה רע למשק ורע לצבא. חייבת להיות דיפרנציאליות בין המערך הלוחם, הטכנולוגים ויתר צה"ל שאינו לוחם". מעבר לכך, לגבי המילואים הוא מזהיר כי הכלכלה, ההייטק והענפים היצרניים בישראל מבוססים על אנשים בגיל המילואים. לכן, כל שינוי בנושא מוכרח להיות בשום שכל.

עפר שלח / צילום: יח''צ

שלח, שהיה לוחם וקצין בחטיבת הצנחנים ואף נפצע בלבנון, מזהיר כי "תגובות היסטריות ל־7 באוקטובר, שאומרות יותר כסף, יותר אמצעים ויותר אנשים - מולידות צבא לא טוב, מעבר לכלכלה". על כן הוא קורא ללמוד מכישלונות ומטעויות העבר. "בעשור האבוד, אחרי מלחמת יום כיפור, מעבר לכך שההוצאה לביטחון הייתה למעלה מ־30% מהתמ"ג, בנינו צבא שכל כולו היה תגובה לפאניקה שהייתה ביום כיפור ולהזדמנות שהאמריקאים נתנו הכל בחינם. נבנה צבא גדול שלא היה רלבנטי למשימות. במקרה נוסף, אחרי מלחמת לבנון השנייה, ביטלו את קיצור השירות שהמליצה עליו ועדת בן בסט והגדילו את תקציב הביטחון נגד עמדת ועדת ברודט. זה היה צבא מנופח שמ־2015 גדי איזנקוט נאבק לייעל אותו".

מוטיבציה גם לקרבי

גיוסי נובמבר־דצמבר ליחידות הקרביות, שהשנה התבצעו לאחר פרוץ המלחמה, היו מורכבים מ־60.38% גברים ו־39.62% נשים. בשבוע שעבר התקיים גיוס מחזור לוחמות לצה"ל, שממנו עולה כי בכלל מקצועות הלוחמות ההתנדבות גואה והגיוס עלה על 100% (ביחס ליעדי הצבא). השיאנים היו באיסוף קרבי ובתותחנים, אצלם הגיוס ביחס ליעדים עמד על 133% ו־132% בהתאמה. מבין כלל המתגייסות למערכים הלוחמים, כ־12% הן מלש"ביות שביקשו להתגייס לתפקידי לחימה מאז תחילת המלחמה. נוסף על כך, שתי מועמדות לשירות הביטחון הפכו בימים האחרונים לראשונות שעוברות את המיונים ליחידה 669, וצפויות להתגייס בהמשך החודש.

"למדנו עד כמה הגנת הגבולות היא קריטית, וגם שם נראה שינויים", אומרת ד"ר שפרן גיטלמן. לדבריה, בג"ץ היה לאחרונה על סף של הנחתת הוראה על צה"ל לפתוח את כל השורות לנשים באופן גורף. על כן, היא ממליצה לצבא לקבוע קריטריון מקצועי לגברים ולנשים. "טענות הצבא, כמו להגיד 'פיילוט', או 'בעיות עם רבנים, צריך להתחשב בדתיים', לא רלבנטיות. יש פקודת שירות משותף ויש רגולציה לצד דתיים. אני מקווה ומאוד מאמינה שהצבא יעבור לקריטריון מקצועי שעיוור לשאלות מגדריות".

בנוגע למוטיבציה של כלל המגדרים, היא מוסיפה כי "כשהתחושה היא חירומית, כשמרגישים איום, אז המוטיבציה גדולה, גם לשירות קרבי. אני מניחה שלא נראה קריסה במוטיבציה, אלא הפוך". בנוסף צה"ל יידרש לבחון את ההתמודדות עם השדרה של הפיקוד, בכיר ולא בכיר. "לפני 7 באוקטובר דיברנו על משבר בדרגות סרן ורס"ן. אנשים יגידו שזה ארגון חולה ופצוע. גם כך יש תחושות של כישלון ואכזבה שעשויים לראות שם". ד"ר שפרן גיטלמן מציינת כי תגובת האומה כולה תנבע מהתוצאות. "אם המלחמה תסתיים בהישג משמעותי, הופתענו אך לא הוכרענו. אם זה יסתיים בתחושות קשות, לאו דווקא צבאיות, יהיו מלחמות גנרלים והצבא לא יצליח להתנקות מהאירוע".

ד"ר שפרן גיטלמן מסכמת כי "כשהתותחים יורים, המוזות שותקות. צריכים לראות מה המוזות יגידו כדי להגיד משהו אחראי. נקודת ההנחה האינסטינקטיבית היא שיהיו שינויים, כולל שילוב נשים. אם חשבנו שנשים לוחמות זו שאלה של שוויון, או משוואה, ברור שבשביל הביטחון צריכים נשים לוחמות. זה לא רק בגלל סיפורי הגבורה, וזה לא שונה ממלחמת יום כיפור, שגם שם היה שינוי בהיבטי כוח אדם".

עוד כתבות

כוחות צה''ל מסיירים על הגבול ברצועת עזה. אין מודל דיפרנצאלי / צילום: דובר צה''ל

כיף של מילואים: הישראלים שהפכו את תגמולי הצבא לפרנסה משגשגת

לא מעט נותני שירותים ליחידות מילואים מבקשים ומקבלים שכר בימ"מים במקום בכסף ● המנגנון שלא מבחין בין קרביים לטרמפיסטים מנפח שכר ללא הצדקה ● במקביל לתודות ולשבחים לאלה שמתייצבים שוב ושוב למילואים, הגיע הזמן לנהל טוב יותר את חגיגת הימ"מים

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

חברות התעופה שלא נוטשות את ישראל, ולא בפעם הראשונה

מאות טיסות בוטלו מאז הפגיעה בנתב"ג, ו־25 חברות תעופה בלבד פועלות כיום בשדה התעופה ● שלוש חברות התעופה הישראליות מחזיקות כמעט 70% מהפעילות בנתב"ג ● פליי דובאי, אתיחאד, בלו בירד וטוס נמצאות בין החברות הזרות שפעילות כעת, וגם במשברים קודמים הן לרוב המשיכו לטוס לישראל

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניה שצפויה ליפול ב-7%, ומי עוד יכבידו על פתיחת השבוע בבורסה?

בורסת ת"א סגרה שבוע חיובי כאשר המדדים המרכזיים עלו ב-4% ● עם זאת, שבוע המסחר צפוי להיפתח בירידות על רקע פערי ארביטראז' שליליים של המניות הדואליות ● אילו מניות צפויות להכביד על המסחר?

נייג'ל פרג', מנהיג מפלגת הרפורמה. ניצחונות מרעישים בבחירות המקומיות / צילום: ap, Jose Luis Magana

80 שנה לתבוסת גרמניה הנאצית, והפוליטיקה העולמית עומדת בסימן עייפות כבדה

ייאוש וחרדה בין מצביעים צעירים באירופה ובאמריקה והמהלומה שהונחתה על ראשה של הפוליטיקה הבריטית: מחשבות לא אופטימיות ביום השנה ה-80 לכניעת הנאצים

ביל גייטס / צילום: ap, Andres Kudacki

למה ביל גייטס מתכנן לתרום 200 מיליארד דולר, ומה יקבלו שלושת ילדיו?

גייטס, האיש החמישי בעושרו בעולם הודיע כי יחלק בתוך 20 שנה 200 מיליארד דולר לשורה של מטרות פילנטרופיות ● מה עומד מאחורי ההחלטה וכמה יישאר למשפחתו?

פורטו, פורטוגל. התשואות הגולמיות הממוצעות גבוהות מבליסבון / צילום: Shutterstock

לידיעת משקיעי הנדל"ן בחו"ל: איפה המחיר בשיא והיכן יש מקום לעליות

הישראלים מציפים את יוון, קפריסין ופורטוגל, אולם אחרי עליות מחירים מסיביות בשנים האחרונות, לא בטוח שיהיו קונים לכל הדירות כשירצו לממש אותן

אב מתנדנד עם בתו בנורווגיה. המודל הסקנדינבי מאפשר לאבות לקחת חופשת לידה בנוסף לזו של האם / צילום: Reuters, Manuel Romano

האבהות החדשה מקבלת במה בספרות אך עדיין לא ניכרת בשוק התעסוקה

בספרו החדש מציף חיים אתגר דילמות לצד אנקדוטות משעשעות על מה זה אומר להיות אבא היום ● תפיסת האבהות שלא רוצה להסתפק רק במתן פרנסה וביטחון ניכרת בספרים רבים, אבל בשטח, נשים עובדות 10 שעות פחות מגברים בשבוע, ומפנות את הזמן הזה לגידול ילדיהן

התקווה של גנבי המכוניות / צילום: Shutterstock

"אחרי שעה, הרכב כבר היה בקלקיליה": העיר שהפכה לבירת גניבות הרכבים

בשנה וחצי האחרונות גנבי הרכבים רואים בפתח תקווה מוקד עלייה לרגל ● ארבע משכונותיה מככבות בצמרת טבלת הפריצות בישראל, ומספר המקרים בעיר זינק ב־57% ברבעון הראשון של 2025 ● הקרבה לכביש 5 והיצע המכוניות הרב והמגוון מושכים את החוליות השונות, שמגיעות עם מהלכים מתוכננים היטב ● גם עשרות מיליוני השקלים שהשקיעה העירייה לא הועילו ● למה זה קורה דווקא שם?

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

התחזית השלילית של S&P נשארת: "הצמיחה תתאושש אבל המצב הביטחוני מסכן את כלכלת ישראל"

החלטת הדירוג הניטרלית שפירסמה הפעם S&P מגיעה לאחר שתי הורדות דירוג רצופות שרשמה למדינה ● בחברת הדירוג כתבו כי ההחלטה להותיר את התחזית שלילית נובעת מהסיכונים הגיאו פוליטיים ● מדובר בהחלטה שתואמת את הקו שבו בחרו שתי החברות המתחרות מודי'ס ופיץ' בסבב הדירוג הנוכחי

הנשיא טראמפ עם השחקן ג'ון ווייט, שמונה ליועצו המיוחד. מדיניות אגרסיבית / צילום: Reuters, Brendan McDermid

מכת המכסים של טראמפ מגיעה לקולנוע, והוליווד בכוננות ספיגה

שוברי קופות אדירי תקציב כבר לא מצולמים בארה"ב ● לאחרונה קרא טראמפ לתופעה "איום ביטחוני לאומי" והודיע כי אישר הטלת מכסים של 100% על כל ההפקות שיצולמו על אדמה זרה ● כמה ההצהרה של הנשיא אפשרית, ואיך היא תשפיע על תעשיית הסרטים בארה"ב ובעולם?

שברי יירוט מהטילים בקשמיר / צילום: Dar Yasin

הודו ופקיסטן הסכימו על הפסקת אש באופן מיידי

לאחר מספר ימים של מתיחות בין שתי המעצמות הגרעיניות הודו ופקיסטן, הנשיא טראמפ הודיע כי שתי המדינות הסכימו ל"הפסקת אש מלאה ומיידית" ● ההודעה הגיעה על רקע החששות כי המדינות עלולות להפעיל את היכולות הגרעיניות שלהן

מימין לשמאל: אוטו פון ביסמרק, ולדימיר פוטין והמלכה אליזבת' הראשונה / צילומים:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב; AP - Mikhail Klimentyev; ויקיפדיה

מיוון העתיקה ועד פוטין: מדינות חתרו זו תחת זו משחר ההיסטוריה

אליזבת' הראשונה מימנה בחשאי מורדים נגד ספרד וביסמרק שילם לעיתונאים כדי לשנות את דעת הקהל בצרפת: ההיסטוריונית ד"ר ג'יל קסטנר מגלה בספר חדש שפוטין לא המציא את מבצעי ההשפעה ● בראיון לגלובס היא מסבירה למה דמוקרטיות לא צריכות להיבהל אבל כן להגן על עצמן ● ואף מילה על קטאר

יעקב ברדוגו / צילום: תמר מצפי

אחרי הטענות לסחיטה: המשטרה פתחה בחקירה נגד יעקב ברדוגו

בעקבות דבריו של השרים לוין, זוהר וקרעי פתחה המשטרה חקירה פלילית נגד פרשן ערוץ 14 • נעשתה פנייה לשרים אך לפי שעה אף אחד מהם לא מוכן להעיד במשטרה • על פי הנטען, ברדוגו ניסה לשכנע את השר זוהר למנות לתפקיד היועץ המשפטי של קק"ל את אחיינו

הריסות בפקסיטן כתוצאה מהפצצה הודית. תגובת הנגד תגיע / צילום: ap, K.M. Chaudary

זו היתה מערכה קצרה והנשק הישראלי כיכב

הנשיא טראמפ הודיע כי הודו ופקיסטן הסכימו על הפסקת אש באופן מיידי ● על רקע ההחלטה - הודו חוששת כי מלחמה כוללת תזיק לכלכלה, ולפקיסטן אין מספיק נשק ● מה עומד מאחורי האינטרס האמריקאי, ומה הקשר של ישראל להפסקת האש בין שתי המדינות?

תוך כדי המו"מ: איראן מאיימת על ישראל וארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: גרמניה רוצה לרכוש מישראל מערכות חץ 4 שנמצאות בפיתוח, ירדן גוזרת קופון מאספקת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, איראן ממשיכה לאיים על ארה"ב והמודיעין הישראלי והאמירותי ישלבו זרועות בסיוע למדינה זרה ● כותרות העיתונים בעולם

הבניין ברחוב השונית 10 במרינה של הרצליה / צילום: באדיבות אנגלו סכסון

בכמה נמכרה דירת נופש עם 2.5 חדרים במרינה של הרצליה

דירת נופש בשטח של 90 מ"ר במרינה של הרצליה, נמכרה תמורת 3.8 מיליון שקל ● במרינה ישנם פרויקטים שונים, עם הבדלים משמעותיים בין הדירות, לכן יש פערים גדולים בין המחירים הממוצעים

יירוטים / צילום: Shutterstock, Shimon Gabai

בעקבות שיגור מתימן: אזעקות הופעלו במרכז, בשרון ובאזור ירושלים

אזעקות הופעלו במרכז ובירושלים, יורט טיל אחד על ידי מערכת חץ ● סמל ישי אליקים אורבך וסמ"ר ים פריד נפלו בדרום הרצועה ● שני קצינים ושני לוחמים נוספים נפצעו קשה ופונו לבית החולים, משפחותיהם עודכנו ● משפחתו של החטוף תמיר נמרודי: אין מידע חדש - הוא עודנו מוגדר כחי ● לבקשת טראמפ: שגריר ארה"ב בישראל הודיע על התנעת תהליך הזרמת הסיוע לעזה ● 59 חטופים - 581 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

אבו מאזן / צילום: Shutterstock

דיווח פלסטיני: נשיא סוריה ואבו מאזן ישתתפו בפגישה בין טראמפ לבן סלמאן

גופתו של רס"ל פלדמן ז"ל, שנפל במלחמת לבנון הראשונה, הושבה במבצע מיוחד של המוסד וצה"ל ● משרד החוץ הקטארי: "הסכם בין ארה"ב לאיראן יחזק את הביטחון, היציבות והשלום באזור" ●  גורם ביטחוני: "ייקח לפחות שנתיים של לחימה להכריע את חמאס" ●  משפחותיהם של אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה אישרו לפרסם את סרטון חמאס ● 59 חטופים - 583 ימים בשבי • עדכונים בולטים 

ברק עילם / צילום: CRC Media

הצרות של המניה שאיבדה את התואר הישראלית הגדולה ביותר ונפרדה מהמנכ"ל הוותיק

מניית ענקית הטכנולוגיה איבדה 50% משווייה בשיא, ואת מעמד החברה הישראלית הגדולה ביותר ● זאת בעקבות פרישתו המפתיעה של המנכ"ל המוערך ברק עילם, אך גם בשל תחזית מאכזבת, חששות המשקיעים מהשפעת ה־AI ותחרות עם מיקרוסופט ● האם המחיר שאליו נפלה מניית נייס מהווה הזדמנות השקעה?

העיר צ'נגדו, נקודת המוצא של יוזמת החגורה והכביש / צילום: Shutterstock

טראמפ הולך על פופוליזם, וסין מתמקדת ביעדים כלכליים

בזמן שארה"ב שוקעת במדיניות כאוטית ולא תמיד עקבית, סין צועדת באסטרטגיה סבלנית ומחושבת - מכיבוש דרכי הסחר ועד כניסה עמוקה לקוטב הצפוני ● וכשסין משקיעה מאות מיליארדי דולרים ב"פרויקט החגורה והכביש", שנועד לפתוח אותה לשווקים חדשים, אמריקה של טראמפ ומאסק עסוקה בהתרת בריתות ארוכות שנים ● כתבה שלישית בסדרה על סין־ארה"ב ועתיד הדולר