גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השירות הסדיר יתארך וגם ימי המילואים: כך ייראה צה"ל ביום שאחרי המלחמה

בקיץ האחרון הגיעו באוצר ובמערכת הביטחון לסיכום על תוכנית רב־שנתית, אבל זו טרם נחתמה, כעת מדברים על הארכת משך הגיוס ועל הרחבת תפקידי הלוחמה לנשים ● המלחמה דחפה את צה"ל לשינויים מהותיים בכוח האדם, אבל יש מי - כמו ח"כ לשעבר עפר שלח - שמזהיר מתגובות היסטריות ● צה"ל ביום שאחרי, פרויקט מיוחד

חיילי צה''ל מגדוד קרקל באימון חורף / צילום: דובר צה''ל
חיילי צה''ל מגדוד קרקל באימון חורף / צילום: דובר צה''ל

המתקפה של חמאס תפסה את צה"ל לא מוכן. כעת מנסים במסדרונות הקריה להבין את צורכי כוח האדם החדשים־ישנים שהעירה המלחמה, ולהיערך לחודשים ולשנים הבאות. סוגיות רבות בגזרת כוח האדם נמצאות על השולחן כבר שנים, וזקוקות לטיפול דחוף.

הזנחה ומנהלת בינוי שמוביל אותו מפקד כבר 16 שנה: כך קרסה תפיסת החומות של ישראל

משך הגיוס עבר טלטלות רבות בשנים האחרונות. כבר בפברואר 2006 אישרה הממשלה את המלצות ועדת בן בסט לקיצור מדורג של שירות החובה לגברים ל־28-24 חודשים החל מ־2007. אלא שביולי של אותה שנה פרצה מלחמת לבנון השנייה, שטרפה את הקלפים ועצרה את התוכניות ללא מעט שנים. רק ביולי 2015 התבצע השינוי ומשך השירות קוצר מ־36 ל־32 חודשים.

סוגיה משמעותית נוספת שדרשה התייחסות עוד לפני ה־7 באוקטובר וכעת מדוברת ביתר שאת היא שילוב נשים בתפקידי לוחמה. באותה שבת שחורה היו לוחמות השריון מפלוגת פרא נקודת אור צבאית, לאחר שהתמודדו בהצלחה מרשימה מול כ־50 מחבלים. בשנה הבאה צפויות לצאת לדרך התנסויות לשירות נשים בתפקידי לוחמה בסיירת מטכ"ל, במקצוע חי"ר ניוד, הכוללת התמחות מקצועית של ניוד כוחות ואמצעים, וכן בשריון מתמרן.

"לא להארכה גורפת"

מקורות צבאיים מעריכים כי כל מי שנמצא בשירות מילואים פעיל יתבקש לעשות בממוצע חודש מילואים בשנה. כמו כן יעצרו האימונים לכל אורך שנת 2024, בצל הכוונת הכוחות ללחימה ולגבולות. ח"כ לשעבר עפר שלח, כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מכיר את כל הסוגיות בנוגע לביטחון ישראל שצפויות לעמוד בלב הדיונים בתקופה הקרובה. שלח היה בין השאר חבר בוועדת החוץ והביטחון, חבר בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, ויו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח. בשיחה עם גלובס הוא מסביר כי ב־7 באוקטובר קרסו כל יסודות תפיסת הביטחון. "לא הייתה הרתעה ולא הייתה התרעה. יש לזה השפעה כי הדרישה הראשונה של אזרחי ישראל מהצבא תהיה למנוע את 'ה־7 באוקטובר'. מנגד, אין כרגע אמונה בכך שההרתעה תרתיע או שההתרעה תתריע", הוא אומר.

לדבריו, האמונה הציבורית בצבא נמצאת בשפל, והמענה לכך יהיה בכוח אדם: "יותר בעזה ויותר על הגבול בלבנון. גם אם חיזבאללה יסיג כוחות צפונה מהליטני, הציבור ירצה לראות שם יותר אנשים". לשם כך יש להגדיל את היקף הכוחות. עם זאת שלח, שבכנסת ה־19 הוביל את חקיקת "חוק הגיוס", קובע נחרצות כי "אסור שתהיה הארכה גורפת של משך שירות או הגדלה גורפת של ימי מילואים".

תשלום ימי המילואים יימדד בדוח הגירעון החודשי הבא של האוצר / צילום: Reuters, Amir Cohen

"פנטזנו שזה עידן אחר"

ביולי 2020 חל שינוי נוסף במשך הגיוס לגברים ל־30 חודשים, אך כעבור שנה הוחלט להחזירו ל־32 חודשים - תוך דחיית הקיצור, לכאורה, עד 2024. החוק מ־2020 היה צפוי במקור גם להאריך את שירות החובה לנשים מ־24 חודשים ל־28 חודשים, אך בסופו של דבר לא התממש ושירות הנשים נותר על שנתיים. באוגוסט חשפו צה"ל, משרד הביטחון ומשרד האוצר את הסיכום ביניהם בנוגע לתוכנית הרב־שנתית של צה"ל עד לשנת 2027. לפי התוכנית, שנבנתה במודל חדש של משכי שירות משתנים, בתחילה כלל המשרתים הגברים יתגייסו לשירות של 32 חודשים. במהלך השירות ייקבע משכו הסופי של שירות החיילים בהתאמה לתפקיד ולמערך שבו הם משובצים. משכי השירות לגברים ינועו בין 24 ל־32 חודשים, והחל מהחודש ה־25 לשירות תינתן תוספת בדמי הקיום. נשים ימשיכו לשרת 24 חודשים והשירות הסדיר שלהן יתארך, אם בכלל, כתלות במקצוע. כעת מדברים בצבא על חזרת משך השירות להיות 36 חודשים לגברים, וכן על הארכת תקופת הקבע הראשונית.

"גילינו שאם לרגע פנטזנו שאנחנו בעידן אחר, אנחנו לא. אני לא רואה איך יקוצר השירות, הסנטימנט הציבורי לא שם וישנה ההבנה שצריך כוחות בשטח", אומרת ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, שעוסקת ביחסי צבא־חברה. "הצורך בביטחון או בתחושת ביטחון דורש מבחינת הצבא כוח אדם. אני מקווה שזה לא יהיה רוחבי, שתהיה מחשבה. העובדה שצריך הרבה אוחזי נשק, לא אומרת שצריך לגייס לכל מערך, ויש לשמר את הדיפרנציאליות. מקווה שלא יהיה מרוץ למלא כדי להגיד 'עשינו משהו'".

עמדתו של שלח דומה. הוא חושב כי יש לשמור על אותה דיפרנציאליות, גם אם יהיה צורך בהארכת שירות. "אסור להאריך באופן גורף. במערכת מסתובבים רעיונות של 'בואו נאריך לכולם'", הוא מספר. "זה רע למשק ורע לצבא. חייבת להיות דיפרנציאליות בין המערך הלוחם, הטכנולוגים ויתר צה"ל שאינו לוחם". מעבר לכך, לגבי המילואים הוא מזהיר כי הכלכלה, ההייטק והענפים היצרניים בישראל מבוססים על אנשים בגיל המילואים. לכן, כל שינוי בנושא מוכרח להיות בשום שכל.

עפר שלח / צילום: יח''צ

שלח, שהיה לוחם וקצין בחטיבת הצנחנים ואף נפצע בלבנון, מזהיר כי "תגובות היסטריות ל־7 באוקטובר, שאומרות יותר כסף, יותר אמצעים ויותר אנשים - מולידות צבא לא טוב, מעבר לכלכלה". על כן הוא קורא ללמוד מכישלונות ומטעויות העבר. "בעשור האבוד, אחרי מלחמת יום כיפור, מעבר לכך שההוצאה לביטחון הייתה למעלה מ־30% מהתמ"ג, בנינו צבא שכל כולו היה תגובה לפאניקה שהייתה ביום כיפור ולהזדמנות שהאמריקאים נתנו הכל בחינם. נבנה צבא גדול שלא היה רלבנטי למשימות. במקרה נוסף, אחרי מלחמת לבנון השנייה, ביטלו את קיצור השירות שהמליצה עליו ועדת בן בסט והגדילו את תקציב הביטחון נגד עמדת ועדת ברודט. זה היה צבא מנופח שמ־2015 גדי איזנקוט נאבק לייעל אותו".

מוטיבציה גם לקרבי

גיוסי נובמבר־דצמבר ליחידות הקרביות, שהשנה התבצעו לאחר פרוץ המלחמה, היו מורכבים מ־60.38% גברים ו־39.62% נשים. בשבוע שעבר התקיים גיוס מחזור לוחמות לצה"ל, שממנו עולה כי בכלל מקצועות הלוחמות ההתנדבות גואה והגיוס עלה על 100% (ביחס ליעדי הצבא). השיאנים היו באיסוף קרבי ובתותחנים, אצלם הגיוס ביחס ליעדים עמד על 133% ו־132% בהתאמה. מבין כלל המתגייסות למערכים הלוחמים, כ־12% הן מלש"ביות שביקשו להתגייס לתפקידי לחימה מאז תחילת המלחמה. נוסף על כך, שתי מועמדות לשירות הביטחון הפכו בימים האחרונים לראשונות שעוברות את המיונים ליחידה 669, וצפויות להתגייס בהמשך החודש.

"למדנו עד כמה הגנת הגבולות היא קריטית, וגם שם נראה שינויים", אומרת ד"ר שפרן גיטלמן. לדבריה, בג"ץ היה לאחרונה על סף של הנחתת הוראה על צה"ל לפתוח את כל השורות לנשים באופן גורף. על כן, היא ממליצה לצבא לקבוע קריטריון מקצועי לגברים ולנשים. "טענות הצבא, כמו להגיד 'פיילוט', או 'בעיות עם רבנים, צריך להתחשב בדתיים', לא רלבנטיות. יש פקודת שירות משותף ויש רגולציה לצד דתיים. אני מקווה ומאוד מאמינה שהצבא יעבור לקריטריון מקצועי שעיוור לשאלות מגדריות".

בנוגע למוטיבציה של כלל המגדרים, היא מוסיפה כי "כשהתחושה היא חירומית, כשמרגישים איום, אז המוטיבציה גדולה, גם לשירות קרבי. אני מניחה שלא נראה קריסה במוטיבציה, אלא הפוך". בנוסף צה"ל יידרש לבחון את ההתמודדות עם השדרה של הפיקוד, בכיר ולא בכיר. "לפני 7 באוקטובר דיברנו על משבר בדרגות סרן ורס"ן. אנשים יגידו שזה ארגון חולה ופצוע. גם כך יש תחושות של כישלון ואכזבה שעשויים לראות שם". ד"ר שפרן גיטלמן מציינת כי תגובת האומה כולה תנבע מהתוצאות. "אם המלחמה תסתיים בהישג משמעותי, הופתענו אך לא הוכרענו. אם זה יסתיים בתחושות קשות, לאו דווקא צבאיות, יהיו מלחמות גנרלים והצבא לא יצליח להתנקות מהאירוע".

ד"ר שפרן גיטלמן מסכמת כי "כשהתותחים יורים, המוזות שותקות. צריכים לראות מה המוזות יגידו כדי להגיד משהו אחראי. נקודת ההנחה האינסטינקטיבית היא שיהיו שינויים, כולל שילוב נשים. אם חשבנו שנשים לוחמות זו שאלה של שוויון, או משוואה, ברור שבשביל הביטחון צריכים נשים לוחמות. זה לא רק בגלל סיפורי הגבורה, וזה לא שונה ממלחמת יום כיפור, שגם שם היה שינוי בהיבטי כוח אדם".

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות