גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמת חיל טילים ושילוש כמות הטנקים: הצעות המומחים לשדרוג צה"ל

תלות בטכנולוגיה ובניית חומות ניוונו כמה מהיכולות שהיו עשויות לשפר את תגובת צה"ל לפלישת אלפי מחבלי חמאס ● האלוף במיל׳ יצחק בריק סבור כי יש להגדיל את צי הטנקים ולצייד את כוחות הח"יר בטילי נ"ט ● עוזי רובין מציע לשלב את חיל הים בהגנה האווירית ● צה"ל ביום שאחרי, פרויקט מיוחד

מערכת ''קלע דוד'', תוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל
מערכת ''קלע דוד'', תוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

אין עוררין על כך שצה"ל לא היה מוכן למלחמה המשתוללת מאז ה־7 באוקטובר בעזה ובגבול הצפון. כשל מודיעיני, מבצעי ותפיסתי הביא להפתעה האסטרטגית הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

ראש אמ"ן לשעבר: "אנחנו תלויים בארה"ב אפילו ברמת אספקת התחמושת הבסיסית"
ניתוח גלובס | למה יש התרעות שווא על חדירת כלי טיס בצפון?

צמצום מתמשך בסדרי כוחות רגליים, שריון וארטילריה, קיצוץ בפטרולים, תצפיות וסיור והסתגרות מאחורי חומות ומצלמות ניוונו כמה מהיכולות שהיו עשויות לשפר במעט את התגובה לפלישת אלפי מחבלי החמאס. על רקע זאת, תידרש מערכת הביטחון לחשיבה מחדש שתאפשר לצה"ל להתמודד עם האיומים שכעת מתבררים: מערכה רב־זירתית, לוחמת מנהרות, התמודדות עם מסות של רחפנים וטילים והצורך לתמרן על הקרקע עם כוחות רבים.

חזרה לצבא היבשה

האלוף (במיל') יצחק בריק, שהגיש למערכת הביטחון ולצמרת צה"ל דוח ובו הצעות לשדרוג ושיפור הצבא עוד לפני טבח ה־7 באוקטובר, סבור כי לאחר קיצוץ של אלפי טנקים ומחצית מכח הארטילריה במהלך עשרים השנה האחרונות, וקיצוץ של 80% אחוז בימי המילואים בין השנים 2004 ל־2017, יש להחזיר את חילות היבשה לכשירות כפי שהייתה בעבר.

אלוף (במיל') יצחק בריק / צילום: אביב חופי

"צריך איזון מתאים בין חיל האוויר לחיל היבשה", הוא אומר לגלובס. "בשנים האחרונות, רוב התקציב של סיוע החוץ האמריקאי הלך למטוסים ופחות מדי ליבשה - אבל אסור לעשות את ההיקש שאם אנחנו עובדים יפה בעזה, זה יעבוד גם בגזרות אחרות. עזה היא שטח מאוד קטן ובו מרוכזות יחידות רבות. לכן אין מנוס מלהגדיל את צי הטנקים - אנחנו רואים כיצד היא משמשת מכונת מלחמה הכרחית, בשטח בנוי ובשטח שאינו בנוי".

לצורך כך, מסביר בריק, אין צורך להשקיע מיליארדים בבניית טנקי מרכבה מהדגם החדש ביותר, מרכבה 4 - ניתן לשדרג טנקי מרכבה ישנים גם מדגם 2 ו-3 ולהשתמש בהם למשימות הגנה, כמו ביהודה ושומרון או במקומות שבהם הלחימה אינה אינטנסיבית וצפופה. "יש טנקים שניתן להחזיר לכשירות, הוא אומר. "אנחנו צריכים להגדיל את כמות הטנקים פי שלוש ממה שיש לנו כעת. היינו שם לפני עשרים שנה". גם בתחום הארטילריה, מסביר בריק, ניתן למלא את השורות החסרות ברכש של תותחים משומשים מצבאות מערביים זרים.

מערכת ''מעיל רוח'' על טנק ישראלי / צילום: דוברות משרד הביטחון

שובם של הגששים

עוד טוען בריק כי יש לעבות את מספר כוחות היבשה, להחזיר חטיבות הגנה מרחביות, ולצייד חיילי חי"ר בטילי נ"ט - "האויב כבר צייד את כוחות הרגלים של המחבלים בטילים שכאלה", הוא אומר. במסגרת החטיבות המרחביות, הוא מציע להחזיר את הפטרולים התכופים סביב הגדרות, להגדיל בחזרה מספר יחידות התצפיתנים הניידים, לכלול גם את אותן תצפיתניות שמאיישות את חדרי המלחמה ולהחזיר לשירות גששים רבים שפוטרו.

יש מקום, לדבריו, לצייד את מערכי התצפית באמצעים טכנולוגים טקטיים רבים יותר, ולהחזיר את השירות הצבאי בחזרה למשך של 3 שנים, ולא שנתיים וחצי כפי שהוא כיום.

העמקת בטן התחמושת

עוזי רובין, לשעבר ראש מנהלת חומה וכיום חוקר במכון בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן ובמכון ירושלים, טוען כי האיום הרב זירתי שהוצב בפני ישראל במלחמה הנוכחית מחייב עיבוי משמעותי של מערך ההגנה האווירית המשולבת על ישראל, הכולל סוללות הגנה מפני טילים בליסטיים וטילי יירוט.

"השאלה הגדולה שצריכה להישאל כיום היא כמה עמוקה היא בטן התחמושת של ישראל כדי לעמוד בפני האיומים העתידיים - ישראל צריכה להיות במקום שבו תהיה לה בטן תחמושת גדולה של הגנה אווירית, וכן שיהיו מספיק מיירטים של כיפת ברזל, קלע דוד, וחץ על דורותיו החדשים. אם נפזול לאוקראינה נראה שעיקר האתגר שלהם בשנתיים של לחימה הוא בהשגת תחמושת מן המערב, וללא תחמושת אין להם בעצם הגנה אווירית".

עוד מציין רובין כי לא ניתן להסתפק רק בהגדלת מספר סוללות היירוט והמיירטים, אלא גם בהוזלת העלויות שלהם. מחירו של מיירט חץ כמו זה שמנטרל באוויר את טילי השיוט של החות'ים, עומד על 3 מיליון דולר. טיל קלע דוד אחד עולה למערכת הביטחון כמיליון דולר ואילו עלותו של מיירט אחד של כיפת ברזל עומד על כ־100 אלף דולר.

"ניתן להוריד את העלויות גם ל־50 אלף דולר לטיל באמצעות פיתוחים הנדסיים, אפילו תמורת ירידה מינורית בביצועים, ואפשר לייצר אותה גם במדינות בהן עלויות היצור זולות יותר, או להסתמך גם על חלקים זולים יותר", הוא אומר.

תותחי לייזר

אחד המועמדים המדוברים בהשתלבות במערך ההגנה האווירית העתידית הוא תותח הלייזר "מגן אור" המפותח ברפאל ובאלביט שיועד במקורו לנטרל טילים קצרי טווח, כטמ"מים ורחפנים. בריק מציין את תותחי הלייזר כפתרון יעיל וזול למיירטי כיפת ברזל וחץ אשר עלותם גבוהה. תותח הלייזר של מגן אור מקרין קרן לייזר בעלת הספק גבוה במיוחד, כ־100 קילוואט, המתבייתת על נקודה מסוימת בגוף הטיל או הרחפן ומחממת אותו בבת אחת עד פיצוצו. עלות ירי אחד צפוי להיות דולרים בודדים, אלא שרובין טוען כי חזון הלייזר איננו קרוב למימוש. ראשית, קרן הלייזר איננה פעילה במזג אוויר גשום או מעורפל.

בריק טוען כי ניתן לצייד מטוסים בתותחי לייזר וליירטם מעל לעננים, אלא שהתותחים בתצורתם הנוכחית צריכים גנרטור להפקת מתח חשמלי כה גבוה עד כי הם דורשים מטוסים כבדים במיוחד. בנוסף, קרן לייזר יכולה לטפל בכל פעם רק בטיל אחד, בעוד שכיפת ברזל יודעת ליירט כמה טילים באותו הרגע.

הכירו את חיל הטילים

המומחים ממליצים לעבות את יכולות התקיפה בעומק האויב באמצעות הקמת מערך טילי קרקע־קרקע לטווחים של עשרות ומאות קילומטרים שניתן לירות ממשגרים ניידים. לטענת בריק, הדבר יסייע לנטרל מטרות מעבר לגבול בזמן ירי לטייסות חיל האוויר ומרכזים אסטרטגיים נוספים.

רובין סבור שאין צורך להקים חיל או זרוע מיוחדת, אלא להכפיף יחידות טילים אלה לחיל האוויר.

תורת לחימה ברחפנים

איום הרחפנים הודגם היטב עם פעולת הפלת הרימונים שביצע החמאס על מצלמות התצפית של צה"ל. כלי טיס בלתי מאוישים פלשו גם הם לשמי ישראל לאחר שנשלחו על ידי הכוחות הפרו־איראניים בתימן, סוריה ולבנון. ישראל תזדקק לפתח, בדומה לאוקראינה, תורת לחימה הכוללת הפעלת רחפני תקיפה ומערכות המשבשות אותות רחפנים על מנת להלחם באיום המתגבר.

כמו כן, ישראל תידרש למצוא פתרון זול יותר להפלת רחפנים וכטמ"מים - לא באמצעות כיפת ברזל וטילי פטריוט כפי שהיא עושה היום.

יירוטים של ''כיפת מגן'' ימית מספינת סער 6 / צילום: דוברות משרד הביטחון

כיפת ברזל על כל ספינה

רובין טוען כי חיל הים צפוי לשחק תפקיד מכריע יותר בהגנה על העורף: ספינות סער 5 וגם סער 6 שהושקו לאחרונה מסוגלות לשאת עליהן מערכות כיפת ברזל. "חיל הים הוא נייד ולכן יהיה יותר קשה להשמיד את הסוללות. אזור הכיסוי של ספינה הוא נרחב ובצורה שכזו יוכל חיל הים להגן על חלק גדול ממישור החוף".

עוד כתבות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: הבנק שצופה כי למיטב יש לאן לטפס

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק