גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמת חיל טילים ושילוש כמות הטנקים: הצעות המומחים לשדרוג צה"ל

תלות בטכנולוגיה ובניית חומות ניוונו כמה מהיכולות שהיו עשויות לשפר את תגובת צה"ל לפלישת אלפי מחבלי חמאס ● האלוף במיל׳ יצחק בריק סבור כי יש להגדיל את צי הטנקים ולצייד את כוחות הח"יר בטילי נ"ט ● עוזי רובין מציע לשלב את חיל הים בהגנה האווירית ● צה"ל ביום שאחרי, פרויקט מיוחד

מערכת ''קלע דוד'', תוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל
מערכת ''קלע דוד'', תוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

אין עוררין על כך שצה"ל לא היה מוכן למלחמה המשתוללת מאז ה־7 באוקטובר בעזה ובגבול הצפון. כשל מודיעיני, מבצעי ותפיסתי הביא להפתעה האסטרטגית הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

ראש אמ"ן לשעבר: "אנחנו תלויים בארה"ב אפילו ברמת אספקת התחמושת הבסיסית"
ניתוח גלובס | למה יש התרעות שווא על חדירת כלי טיס בצפון?

צמצום מתמשך בסדרי כוחות רגליים, שריון וארטילריה, קיצוץ בפטרולים, תצפיות וסיור והסתגרות מאחורי חומות ומצלמות ניוונו כמה מהיכולות שהיו עשויות לשפר במעט את התגובה לפלישת אלפי מחבלי החמאס. על רקע זאת, תידרש מערכת הביטחון לחשיבה מחדש שתאפשר לצה"ל להתמודד עם האיומים שכעת מתבררים: מערכה רב־זירתית, לוחמת מנהרות, התמודדות עם מסות של רחפנים וטילים והצורך לתמרן על הקרקע עם כוחות רבים.

חזרה לצבא היבשה

האלוף (במיל') יצחק בריק, שהגיש למערכת הביטחון ולצמרת צה"ל דוח ובו הצעות לשדרוג ושיפור הצבא עוד לפני טבח ה־7 באוקטובר, סבור כי לאחר קיצוץ של אלפי טנקים ומחצית מכח הארטילריה במהלך עשרים השנה האחרונות, וקיצוץ של 80% אחוז בימי המילואים בין השנים 2004 ל־2017, יש להחזיר את חילות היבשה לכשירות כפי שהייתה בעבר.

אלוף (במיל') יצחק בריק / צילום: אביב חופי

"צריך איזון מתאים בין חיל האוויר לחיל היבשה", הוא אומר לגלובס. "בשנים האחרונות, רוב התקציב של סיוע החוץ האמריקאי הלך למטוסים ופחות מדי ליבשה - אבל אסור לעשות את ההיקש שאם אנחנו עובדים יפה בעזה, זה יעבוד גם בגזרות אחרות. עזה היא שטח מאוד קטן ובו מרוכזות יחידות רבות. לכן אין מנוס מלהגדיל את צי הטנקים - אנחנו רואים כיצד היא משמשת מכונת מלחמה הכרחית, בשטח בנוי ובשטח שאינו בנוי".

לצורך כך, מסביר בריק, אין צורך להשקיע מיליארדים בבניית טנקי מרכבה מהדגם החדש ביותר, מרכבה 4 - ניתן לשדרג טנקי מרכבה ישנים גם מדגם 2 ו-3 ולהשתמש בהם למשימות הגנה, כמו ביהודה ושומרון או במקומות שבהם הלחימה אינה אינטנסיבית וצפופה. "יש טנקים שניתן להחזיר לכשירות, הוא אומר. "אנחנו צריכים להגדיל את כמות הטנקים פי שלוש ממה שיש לנו כעת. היינו שם לפני עשרים שנה". גם בתחום הארטילריה, מסביר בריק, ניתן למלא את השורות החסרות ברכש של תותחים משומשים מצבאות מערביים זרים.

מערכת ''מעיל רוח'' על טנק ישראלי / צילום: דוברות משרד הביטחון

שובם של הגששים

עוד טוען בריק כי יש לעבות את מספר כוחות היבשה, להחזיר חטיבות הגנה מרחביות, ולצייד חיילי חי"ר בטילי נ"ט - "האויב כבר צייד את כוחות הרגלים של המחבלים בטילים שכאלה", הוא אומר. במסגרת החטיבות המרחביות, הוא מציע להחזיר את הפטרולים התכופים סביב הגדרות, להגדיל בחזרה מספר יחידות התצפיתנים הניידים, לכלול גם את אותן תצפיתניות שמאיישות את חדרי המלחמה ולהחזיר לשירות גששים רבים שפוטרו.

יש מקום, לדבריו, לצייד את מערכי התצפית באמצעים טכנולוגים טקטיים רבים יותר, ולהחזיר את השירות הצבאי בחזרה למשך של 3 שנים, ולא שנתיים וחצי כפי שהוא כיום.

העמקת בטן התחמושת

עוזי רובין, לשעבר ראש מנהלת חומה וכיום חוקר במכון בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן ובמכון ירושלים, טוען כי האיום הרב זירתי שהוצב בפני ישראל במלחמה הנוכחית מחייב עיבוי משמעותי של מערך ההגנה האווירית המשולבת על ישראל, הכולל סוללות הגנה מפני טילים בליסטיים וטילי יירוט.

"השאלה הגדולה שצריכה להישאל כיום היא כמה עמוקה היא בטן התחמושת של ישראל כדי לעמוד בפני האיומים העתידיים - ישראל צריכה להיות במקום שבו תהיה לה בטן תחמושת גדולה של הגנה אווירית, וכן שיהיו מספיק מיירטים של כיפת ברזל, קלע דוד, וחץ על דורותיו החדשים. אם נפזול לאוקראינה נראה שעיקר האתגר שלהם בשנתיים של לחימה הוא בהשגת תחמושת מן המערב, וללא תחמושת אין להם בעצם הגנה אווירית".

עוד מציין רובין כי לא ניתן להסתפק רק בהגדלת מספר סוללות היירוט והמיירטים, אלא גם בהוזלת העלויות שלהם. מחירו של מיירט חץ כמו זה שמנטרל באוויר את טילי השיוט של החות'ים, עומד על 3 מיליון דולר. טיל קלע דוד אחד עולה למערכת הביטחון כמיליון דולר ואילו עלותו של מיירט אחד של כיפת ברזל עומד על כ־100 אלף דולר.

"ניתן להוריד את העלויות גם ל־50 אלף דולר לטיל באמצעות פיתוחים הנדסיים, אפילו תמורת ירידה מינורית בביצועים, ואפשר לייצר אותה גם במדינות בהן עלויות היצור זולות יותר, או להסתמך גם על חלקים זולים יותר", הוא אומר.

תותחי לייזר

אחד המועמדים המדוברים בהשתלבות במערך ההגנה האווירית העתידית הוא תותח הלייזר "מגן אור" המפותח ברפאל ובאלביט שיועד במקורו לנטרל טילים קצרי טווח, כטמ"מים ורחפנים. בריק מציין את תותחי הלייזר כפתרון יעיל וזול למיירטי כיפת ברזל וחץ אשר עלותם גבוהה. תותח הלייזר של מגן אור מקרין קרן לייזר בעלת הספק גבוה במיוחד, כ־100 קילוואט, המתבייתת על נקודה מסוימת בגוף הטיל או הרחפן ומחממת אותו בבת אחת עד פיצוצו. עלות ירי אחד צפוי להיות דולרים בודדים, אלא שרובין טוען כי חזון הלייזר איננו קרוב למימוש. ראשית, קרן הלייזר איננה פעילה במזג אוויר גשום או מעורפל.

בריק טוען כי ניתן לצייד מטוסים בתותחי לייזר וליירטם מעל לעננים, אלא שהתותחים בתצורתם הנוכחית צריכים גנרטור להפקת מתח חשמלי כה גבוה עד כי הם דורשים מטוסים כבדים במיוחד. בנוסף, קרן לייזר יכולה לטפל בכל פעם רק בטיל אחד, בעוד שכיפת ברזל יודעת ליירט כמה טילים באותו הרגע.

הכירו את חיל הטילים

המומחים ממליצים לעבות את יכולות התקיפה בעומק האויב באמצעות הקמת מערך טילי קרקע־קרקע לטווחים של עשרות ומאות קילומטרים שניתן לירות ממשגרים ניידים. לטענת בריק, הדבר יסייע לנטרל מטרות מעבר לגבול בזמן ירי לטייסות חיל האוויר ומרכזים אסטרטגיים נוספים.

רובין סבור שאין צורך להקים חיל או זרוע מיוחדת, אלא להכפיף יחידות טילים אלה לחיל האוויר.

תורת לחימה ברחפנים

איום הרחפנים הודגם היטב עם פעולת הפלת הרימונים שביצע החמאס על מצלמות התצפית של צה"ל. כלי טיס בלתי מאוישים פלשו גם הם לשמי ישראל לאחר שנשלחו על ידי הכוחות הפרו־איראניים בתימן, סוריה ולבנון. ישראל תזדקק לפתח, בדומה לאוקראינה, תורת לחימה הכוללת הפעלת רחפני תקיפה ומערכות המשבשות אותות רחפנים על מנת להלחם באיום המתגבר.

כמו כן, ישראל תידרש למצוא פתרון זול יותר להפלת רחפנים וכטמ"מים - לא באמצעות כיפת ברזל וטילי פטריוט כפי שהיא עושה היום.

יירוטים של ''כיפת מגן'' ימית מספינת סער 6 / צילום: דוברות משרד הביטחון

כיפת ברזל על כל ספינה

רובין טוען כי חיל הים צפוי לשחק תפקיד מכריע יותר בהגנה על העורף: ספינות סער 5 וגם סער 6 שהושקו לאחרונה מסוגלות לשאת עליהן מערכות כיפת ברזל. "חיל הים הוא נייד ולכן יהיה יותר קשה להשמיד את הסוללות. אזור הכיסוי של ספינה הוא נרחב ובצורה שכזו יוכל חיל הים להגן על חלק גדול ממישור החוף".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה