גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמת חיל טילים ושילוש כמות הטנקים: הצעות המומחים לשדרוג צה"ל

תלות בטכנולוגיה ובניית חומות ניוונו כמה מהיכולות שהיו עשויות לשפר את תגובת צה"ל לפלישת אלפי מחבלי חמאס ● האלוף במיל׳ יצחק בריק סבור כי יש להגדיל את צי הטנקים ולצייד את כוחות הח"יר בטילי נ"ט ● עוזי רובין מציע לשלב את חיל הים בהגנה האווירית ● צה"ל ביום שאחרי, פרויקט מיוחד

מערכת ''קלע דוד'', תוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל
מערכת ''קלע דוד'', תוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

אין עוררין על כך שצה"ל לא היה מוכן למלחמה המשתוללת מאז ה־7 באוקטובר בעזה ובגבול הצפון. כשל מודיעיני, מבצעי ותפיסתי הביא להפתעה האסטרטגית הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

ראש אמ"ן לשעבר: "אנחנו תלויים בארה"ב אפילו ברמת אספקת התחמושת הבסיסית"
ניתוח גלובס | למה יש התרעות שווא על חדירת כלי טיס בצפון?

צמצום מתמשך בסדרי כוחות רגליים, שריון וארטילריה, קיצוץ בפטרולים, תצפיות וסיור והסתגרות מאחורי חומות ומצלמות ניוונו כמה מהיכולות שהיו עשויות לשפר במעט את התגובה לפלישת אלפי מחבלי החמאס. על רקע זאת, תידרש מערכת הביטחון לחשיבה מחדש שתאפשר לצה"ל להתמודד עם האיומים שכעת מתבררים: מערכה רב־זירתית, לוחמת מנהרות, התמודדות עם מסות של רחפנים וטילים והצורך לתמרן על הקרקע עם כוחות רבים.

חזרה לצבא היבשה

האלוף (במיל') יצחק בריק, שהגיש למערכת הביטחון ולצמרת צה"ל דוח ובו הצעות לשדרוג ושיפור הצבא עוד לפני טבח ה־7 באוקטובר, סבור כי לאחר קיצוץ של אלפי טנקים ומחצית מכח הארטילריה במהלך עשרים השנה האחרונות, וקיצוץ של 80% אחוז בימי המילואים בין השנים 2004 ל־2017, יש להחזיר את חילות היבשה לכשירות כפי שהייתה בעבר.

אלוף (במיל') יצחק בריק / צילום: אביב חופי

"צריך איזון מתאים בין חיל האוויר לחיל היבשה", הוא אומר לגלובס. "בשנים האחרונות, רוב התקציב של סיוע החוץ האמריקאי הלך למטוסים ופחות מדי ליבשה - אבל אסור לעשות את ההיקש שאם אנחנו עובדים יפה בעזה, זה יעבוד גם בגזרות אחרות. עזה היא שטח מאוד קטן ובו מרוכזות יחידות רבות. לכן אין מנוס מלהגדיל את צי הטנקים - אנחנו רואים כיצד היא משמשת מכונת מלחמה הכרחית, בשטח בנוי ובשטח שאינו בנוי".

לצורך כך, מסביר בריק, אין צורך להשקיע מיליארדים בבניית טנקי מרכבה מהדגם החדש ביותר, מרכבה 4 - ניתן לשדרג טנקי מרכבה ישנים גם מדגם 2 ו-3 ולהשתמש בהם למשימות הגנה, כמו ביהודה ושומרון או במקומות שבהם הלחימה אינה אינטנסיבית וצפופה. "יש טנקים שניתן להחזיר לכשירות, הוא אומר. "אנחנו צריכים להגדיל את כמות הטנקים פי שלוש ממה שיש לנו כעת. היינו שם לפני עשרים שנה". גם בתחום הארטילריה, מסביר בריק, ניתן למלא את השורות החסרות ברכש של תותחים משומשים מצבאות מערביים זרים.

מערכת ''מעיל רוח'' על טנק ישראלי / צילום: דוברות משרד הביטחון

שובם של הגששים

עוד טוען בריק כי יש לעבות את מספר כוחות היבשה, להחזיר חטיבות הגנה מרחביות, ולצייד חיילי חי"ר בטילי נ"ט - "האויב כבר צייד את כוחות הרגלים של המחבלים בטילים שכאלה", הוא אומר. במסגרת החטיבות המרחביות, הוא מציע להחזיר את הפטרולים התכופים סביב הגדרות, להגדיל בחזרה מספר יחידות התצפיתנים הניידים, לכלול גם את אותן תצפיתניות שמאיישות את חדרי המלחמה ולהחזיר לשירות גששים רבים שפוטרו.

יש מקום, לדבריו, לצייד את מערכי התצפית באמצעים טכנולוגים טקטיים רבים יותר, ולהחזיר את השירות הצבאי בחזרה למשך של 3 שנים, ולא שנתיים וחצי כפי שהוא כיום.

העמקת בטן התחמושת

עוזי רובין, לשעבר ראש מנהלת חומה וכיום חוקר במכון בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן ובמכון ירושלים, טוען כי האיום הרב זירתי שהוצב בפני ישראל במלחמה הנוכחית מחייב עיבוי משמעותי של מערך ההגנה האווירית המשולבת על ישראל, הכולל סוללות הגנה מפני טילים בליסטיים וטילי יירוט.

"השאלה הגדולה שצריכה להישאל כיום היא כמה עמוקה היא בטן התחמושת של ישראל כדי לעמוד בפני האיומים העתידיים - ישראל צריכה להיות במקום שבו תהיה לה בטן תחמושת גדולה של הגנה אווירית, וכן שיהיו מספיק מיירטים של כיפת ברזל, קלע דוד, וחץ על דורותיו החדשים. אם נפזול לאוקראינה נראה שעיקר האתגר שלהם בשנתיים של לחימה הוא בהשגת תחמושת מן המערב, וללא תחמושת אין להם בעצם הגנה אווירית".

עוד מציין רובין כי לא ניתן להסתפק רק בהגדלת מספר סוללות היירוט והמיירטים, אלא גם בהוזלת העלויות שלהם. מחירו של מיירט חץ כמו זה שמנטרל באוויר את טילי השיוט של החות'ים, עומד על 3 מיליון דולר. טיל קלע דוד אחד עולה למערכת הביטחון כמיליון דולר ואילו עלותו של מיירט אחד של כיפת ברזל עומד על כ־100 אלף דולר.

"ניתן להוריד את העלויות גם ל־50 אלף דולר לטיל באמצעות פיתוחים הנדסיים, אפילו תמורת ירידה מינורית בביצועים, ואפשר לייצר אותה גם במדינות בהן עלויות היצור זולות יותר, או להסתמך גם על חלקים זולים יותר", הוא אומר.

תותחי לייזר

אחד המועמדים המדוברים בהשתלבות במערך ההגנה האווירית העתידית הוא תותח הלייזר "מגן אור" המפותח ברפאל ובאלביט שיועד במקורו לנטרל טילים קצרי טווח, כטמ"מים ורחפנים. בריק מציין את תותחי הלייזר כפתרון יעיל וזול למיירטי כיפת ברזל וחץ אשר עלותם גבוהה. תותח הלייזר של מגן אור מקרין קרן לייזר בעלת הספק גבוה במיוחד, כ־100 קילוואט, המתבייתת על נקודה מסוימת בגוף הטיל או הרחפן ומחממת אותו בבת אחת עד פיצוצו. עלות ירי אחד צפוי להיות דולרים בודדים, אלא שרובין טוען כי חזון הלייזר איננו קרוב למימוש. ראשית, קרן הלייזר איננה פעילה במזג אוויר גשום או מעורפל.

בריק טוען כי ניתן לצייד מטוסים בתותחי לייזר וליירטם מעל לעננים, אלא שהתותחים בתצורתם הנוכחית צריכים גנרטור להפקת מתח חשמלי כה גבוה עד כי הם דורשים מטוסים כבדים במיוחד. בנוסף, קרן לייזר יכולה לטפל בכל פעם רק בטיל אחד, בעוד שכיפת ברזל יודעת ליירט כמה טילים באותו הרגע.

הכירו את חיל הטילים

המומחים ממליצים לעבות את יכולות התקיפה בעומק האויב באמצעות הקמת מערך טילי קרקע־קרקע לטווחים של עשרות ומאות קילומטרים שניתן לירות ממשגרים ניידים. לטענת בריק, הדבר יסייע לנטרל מטרות מעבר לגבול בזמן ירי לטייסות חיל האוויר ומרכזים אסטרטגיים נוספים.

רובין סבור שאין צורך להקים חיל או זרוע מיוחדת, אלא להכפיף יחידות טילים אלה לחיל האוויר.

תורת לחימה ברחפנים

איום הרחפנים הודגם היטב עם פעולת הפלת הרימונים שביצע החמאס על מצלמות התצפית של צה"ל. כלי טיס בלתי מאוישים פלשו גם הם לשמי ישראל לאחר שנשלחו על ידי הכוחות הפרו־איראניים בתימן, סוריה ולבנון. ישראל תזדקק לפתח, בדומה לאוקראינה, תורת לחימה הכוללת הפעלת רחפני תקיפה ומערכות המשבשות אותות רחפנים על מנת להלחם באיום המתגבר.

כמו כן, ישראל תידרש למצוא פתרון זול יותר להפלת רחפנים וכטמ"מים - לא באמצעות כיפת ברזל וטילי פטריוט כפי שהיא עושה היום.

יירוטים של ''כיפת מגן'' ימית מספינת סער 6 / צילום: דוברות משרד הביטחון

כיפת ברזל על כל ספינה

רובין טוען כי חיל הים צפוי לשחק תפקיד מכריע יותר בהגנה על העורף: ספינות סער 5 וגם סער 6 שהושקו לאחרונה מסוגלות לשאת עליהן מערכות כיפת ברזל. "חיל הים הוא נייד ולכן יהיה יותר קשה להשמיד את הסוללות. אזור הכיסוי של ספינה הוא נרחב ובצורה שכזו יוכל חיל הים להגן על חלק גדול ממישור החוף".

עוד כתבות

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן הגידור שחשף: אני בשורט על השוק האמריקאי

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם