גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המורדים החות'ים בתימן / צילום: ap, Hani Mohammed

מצרים חסמה פעמיים את שער הכניסה למפרץ אילת - מצרי טיראן, ב־1956 וב־1967, ופעמיים הובילה לפרוץ מלחמה: מבצע קדש ומלחמת ששת הימים. ועתה, המורדים החות'ים בתימן הודיעו על חסימה משמעותית בהרבה, של מיצר באב אל־מנדב.

זהו אירוע בקנה־מידה היסטורי שמשפיע במישרין על כלל עולם השיט והמסחר, לא פחות מכך. לכן, נשאלות השאלות מהי חשיבות של באב אל־מנדב? כיצד הגיבו חברות הספנות הגדולות? ואיך ישראל כבר נפגעה ממתקפות החות'ים? גלובס עושה סדר.

● על סף משבר הומניטרי: המדינה שהולידה איום חדש על ישראל

מהי הסיבה שזהו אירוע משמעותי כל-כך?

באב אל-מנדב הוא השער בין הים האדום לבין מפרץ עדן, ומשם לאוקיאנוס ההודי. באב אל-מנדב הוא נקודה חשובה בשיט בין תעלת סואץ לבין מיצר הורמוז, שניים מחמשת נתיבי השיט העמוסים בתבל. בתעלת סואץ עובר 12% מכלל הסחר העולמי ו-30% מתנועת המכולות הבינלאומית, במיצר הורמוז עוברים 21 מיליון חביות נפט ביום. בים האדום עצמו נעים כ-14% מהסחר הימי העולמי.

כלומר, כ-30 אלף ספינות בשנה שלא באמת יכולות להתחמק מהחות'ים באזור באב אל-מנדב, שבו לבדו עוברים יותר מ-50 מיליון טונות תבואה ו-6.2 מיליון חביות נפט ביום. לצורך ההשוואה, כלל ההפקה של קרטל אופ"ק+ עמד בשנת 2022 על 45.2 מיליון חביות ביום.

מדוע בלתי אפשרי להתחמק מהחות'ים?

רוחבו של הים האדום הוא אמנם כ-200 ק"מ, אבל באב אל-מנדב, שנמצא בין תימן לג'יבוטי, הוא ברוחב של פחות מ-20 ק"מ. בד בבד, בים האדום פועלת ספינת ביון של משמרות המהפכה, בהשאד (Behshad), שנתונה לסנקציות אמריקאיות מאז 2018 - ומסייעת להם.

באיזו דרך הגיבו ענקיות הספנות למתרחש?

ענקית המכולות הדנית "מארסק", שמהווה כ־14.8% מתוך כלל הסחר העולמי במכולות, הודיעה כי החל מ־8 בינואר יוטלו עלויות נוספות על משלוחים לישראל. היקף ההתייקרות יעמוד על 50 דולר למכולות 20 רגל, ו־100 דולר עבור מכולות בגודל 40 ו־45 רגל. "פרמיות הביטוח ממשיכות לעלות עבור כלי שיט ששטים לישראל, מה שהביא את הצורך של מארסק ליישם תוספת סכנת חירום (ERS)", נמסר ממארסק. "התוספת מיועדת עבור עלויות ביטוח נוספות, ומיועד להבטיח את השירות ללקוחותינו לישראל". בהעלאת מחירי הביטוח, הצטרפה מארסק כבר לצים שהוסיפה 100-20 דולר לכל מכולה, ולהפג לויד שהעלתה את המחיר ב-80 דולר למכולה.

העלאת מחירי הביטוח הייתה הצעד המשמעותי השני של מארסק בנוגע לישראל, לאחר שבשבוע שעבר הודיעה כי החליטה להסיט שתי ספינות שלה מהים האדום בשל קשר ישראלי: ליסה, שהגיעה מהודו והופנתה לנמל סלאלה בעומאן, ומארסק פגאני, שיצאה מקייפ טאון והוסטה למונדרה בהודו. קבוצת XT בראשות אודי אנג'ל (50% מהבעלות של אנג'ל ו־50% של עידן עופר) חוכרת אותן, ומארסק חששו כי גם ספינות אלה יהוו יעד למתקפה חות'ית.

ההחלטה של ענקית המכולות הדנית התקבלה לאחר הודעת צים כי היא מבצעת שינויים בקווי התובלה שלה מהמזרח לישראל עקב החמרת מצב הביטחון הימי בים האדום ובים הערבי. החברה הודיעה כי היא "שומרת על המחויבות שלה לשרת את הנמלים בישראל ובמזרח הים התיכון", אולם היא מבצעת התאמות בהתאם לפרוטוקולים מחמירים של בטיחות. אולם, מארסק היא חברה גדולה בהרבה מצים: בתחום הובלת המכולות היא עומדת על 4.1 מיליון Teu, לעומת חצי מיליון של צים, מה שמעמיד אותה במקום השני בעולם בתחום - כאשר צים במקום העשירי. ביניהן, נמצאת הפג לויד במקום החמישי בעולם עם 1.9 מיליון Teu.

עד כמה ישראל כבר נפגעה מהאירועים?

נמל אילת, שקולט בשגרה את רוב המכוניות שמגיעות לישראל, כבר נפגע מאוד. כך, בשלושת הרבעונים הראשונים השנה, דרך הנמל יובאו 37-47 אלף מכוניות בכל רבעון מתוך 105-86 אלף מכוניות שיובאו באותם רבעונים לכלל הנמלים בישראל. בחודש אוקטובר האחרון יובאו דרך הנמל רק כ־9,000 מכוניות.

חברות ספנות רבות, כאמור, הסיטו את נתיבי השיט שלהן מבאב אל-מנדב, הים האדום ותעלת סואץ אל כף התקווה הטובה ומערב אפריקה, במסלול שמאריך את דרכן ב-13 אלף ק"מ, מוסיף כ־14-10 ימים - וכמובן מייקר את המסע. על פי חברת הטכנולוגיה פרייטוס (Freightos), שעוסקת בתמחור מחירי שילוח ימי ואווירי באמצעות שימוש באלגוריתמים, לפחות חמש אוניות ישראליות או בעלות קשר לישראל החליטו להסיט את נתיב השיט שלהן מתעלת סואץ להקפת יבשת אפריקה דרך כף התקווה הטובה. בהן שתי אוניות מכולות בבעלות עידן עופר שהושכרו לחברת התובלה הדנית מארסק Maersk), שתי אוניות הובלת רכבים בבעלות רמי אונגר, ולפחות אוניית מכולות אחת של צים.

אילו מתקפות החות'ים כבר ביצעו?

המורדים החות'ים פגעו אתמול (ד') עם שני טילים במכלית ארדמור אנקוונטר (Ardmore Encounter), ששטה כשעל סיפונה מתנוסס דגל איי מרשל ונמצאת בבעלות חברת Ardmore Shipping האירית שגם מפעילה אותה. עידן עופר הוא בעל החזקות בחברה, ובינואר השנה הוא מכר כמחצית מהחזקותיו בחברה האירית, שנסחרת בבורסה בניו יורק. טרם המכירה עמדו החזקותיו על 10.5%, ולאחריה הן ירדו ל-4.9%. עופר ביצע את המהלך לאחר שמחיר המניה של ארדמור שיפינג יותר מהוכפל.

המתקפה נגד המכלית התבצעה צפונית לבאב אל־מנדב וכ־50 מייל ימי מערבית לנמל חודיידה המרכזי של החות'ים. אל אותו נמל הובלה אוניית הגלנוע (Ro-Ro) "גלקסי לידר", שבבעלות רמי אונגר, ונחטפה ב־19 בנובמבר. חמישה ימים לאחר אותה תקרית, מל"ט שאהד־136 מתוצרת איראן תקף את אוניית המכולות CMA CGM Symi. האונייה נמצאת בבעלות חברה אחרת של עידן עופר, Eastern Pacific Shipping. ב־26 בנובמבר, תופים סומלים ניסו להשתלט על המכלית "סנטרל פארק" בבעלות "זודיאק מריטיים" של אייל עופר. אותם סומלים, ככל הנראה, בעלי קשר לחות'ים.

המתקפה המשמעותית ביותר של החות'ים הייתה לפני שבוע וחצי, כאשר ספינת הצי האמריקאי USS קארני זיהתה טיל קרקע-ים ששיגרו החות'ים לעבר אוניית הצובר "יוניטי אקספלורר" (Unity Explorer), ופגע בסביבת הספינה ששטה תחת דגל בהאמה. בעלי הספינה, שעשתה את דרכה דרומה לכיוון סינגפור, הם חברת יוניטי מריטיים, חברה בריטית שהבעלים שלה הוא דני אונגר - בנו של רמי אונגר.

לאחר המתקפה על האונייה בבעלות אונגר, יוניטי אקספלורר דיווחה שהותקפה שוב באמצעות טיל ששוגר לתימן, ושוב קארני הוקפצה. תוך כדי בדיקת הפגיעה, החות'ים שיגרו מל"טים לעבר קארני ויוניטי אקספלורר. הנזק שנגרם לספינה היה זניח, ולא נגרמו נפגעים.

כעבור כשלוש שעות, שוגר טיל לעבר אוניית המכולות "מספר 9" (Number 9) ששטה תחת דגל פנמה והיא בבעלות משותפת של ברמודה ובבריטניה. לספינה שעשתה את דרכה מסינגפור לכיוון צפון אל תעלת סואץ נפגעה, ככל הנראה, באופן משמעותי.

ב-16:30 התרחש האירוע האחרון, כאשר טיל נוסף שוגר לעבר אוניית הצובר "סופי 2" (SOPHIE II), ששטה תחת דגל פנמה ולפי הרישומים הימיים יצאה מנמל אודסה באוקראינה, לא נגרם נזק. על האונייה בעת התקיפה היה צוות משמונה מדינות נוספת. תוך כדי שספינת קארני הוקפצו לאירוע, הם יירטו מל"ט ששוגר לעברם.

כיצד המצב משפיע על מצרים?

המשמעות שכל ספינה בעלת קשר ישראלי או כל ספינה ששטה לישראל הופכת למטרה עבור החות'ים, היא שגם כל אחת מאלו אינה יכולה לעבור בתעלת סואץ. בשנה הפיסקאלית 2022-2023 הכניסה מצרים מהתעלה סכום שיא של כ-9.4 מיליארד דולר, לאחר 8 מיליארד דולר בשנה הקודמת. בד בבד, ההתאוששות מהקורונה אפשרה למצרים, לפי הבנק העולמי, לסיים את 2022 בצמיחה של 6.6%.

במהלך המחצית הראשונה של שנה הפיסקאלית החולפת, רכיב ההכנסה מתעלת סואץ בתמ"ג המצרי עלה במחצית הראשונה לכ-2.91 מיליארד דולר. מדובר בזינוק של 75% ברמה השנתית, שלאחריו - בין יולי לדצמבר, תעלת סואץ היוותה כ-2% מהתמ"ג המצרי. כלומר, כל ספינה שנמנע המעבר שלה בגלל החות'ים, פוגעת בכלכלה המצרית.

מהן המדינות שמעורבות במתרחש באזור?

לצד ארה"ב שמפעילה נוכחות ימית משמעותית באזור באמצעות הצי החמישי שבסיס האם שלו בבחריין, חברת DP (Dubai Ports) האמירותית מפעילה נמלים בג'יבוטי, אריתריאה, סומליה וסומלילנד. מעבר לכך, סין מתמקדת במרחב כחלק מתוכנית "החגורה והדרך" ורוסיה פועלת לפגיעה ביציבות בסודאן במטרה לשלוט באופן מוחלט גם על העיר האסטרטגית, פורט סודאן. זאת, לאחר שבפברואר, ההנהגה בח'רטום אישרה לרוסיה להקים בסיס ימי במיקום האסטרטגי.

האם ארה"ב מתכוונת לפעול?

ארה"ב בוחנת מבצע צבאי נגד החות'ים, וכבר שוחחה על כך עם שותפותיה במפרץ. כך דווח בסוכנות הידיעות בלומברג. בוושינגטון מעדיפים למצוא פתרון דיפלומטי למשבר, במטרה למנוע מלחמה אזורית, אך הצעד הקיצוני אפילו במושגי שליחיה של איראן בתימן - עשוי להביא לשינוי בשיקוליה של ארה"ב.

● כך מתכננים האמריקאים להילחם באיום מתימן

האמריקאים כבר ניסו לשלוח מסר מרתיע, בדמות שליחת נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר למפרץ הפרסי. כל נושאת מטוסים מלווה במבנה של חמש משחתות, סיירות ולעיתים צוללות. מעבר לכך, יש לה מאות טילי טומהוק שמגיעים עד ל־2,500 ק"מ. כלומר, איראן ושליחיה החות'ים מודעים היטב כי במיקום הנוכחי של נושאת המטוסים, תימן ואף כלל הנמלים של איראן במפרץ הפרסי עלולים להיות מטווחים. כמו כן, באמצעות האמצעים שעל נושאת המטוסים, ארה"ב מסוגלת לתקוף מתקני נפט וגז טבעי שנמצאים במערב איראן. על כן, אם האמריקאים יחליטו לתקוף את החות'ים, יש ברשותם כבר בשטח את מיטב הכלים הצבאיים.

מהם האמצעים של החות'ים שמאיימים על ישראל?

מרבית האמצעים של החות'ים לא מגיעים לישראל, מרחק של כ-2,000 ק"מ, אך יש להם די אחרים אמצעים כדי להפריע לישראל מחזית נוספת באזור אילת - אף שמערכות חץ 2 וחץ 3 מעניקות הגנה מרשימה.

בגזרת הטילים הבליסטיים, יש ברשותם את טילים עימאד, קאדר־1, חוראמשאהר וסג'יל. בד בבד, בארסנל הטילים החות'י נמצאים טילי השיוט פאבה וסומאר. טילים בליסטיים נחשבים פשוטים יותר ליירוט משום שברגע שהם מסיימים את ההאצה, הם נמצאים במסלול קבוע.

מנגד, טיל שיוט קשה יותר ליירוט בגלל שהוא בעל יכולות תמרון, אך הוא איטי יותר מטיל בליסטי. בזירת המל"טים, שני המל"טים מתוצרת איראן שמאיימים על ישראל מכיוון תימן הם שאהד־136, בעל יכולת לשאת 50 ק"ג חומר נפץ, וייתכן כי שאהד־171 ללא העמסה מקסימלית מסוגל להגיע לאזור אילת.

מהן היכולות הישראליות להגנה והתקפה מול החות'ים?

לרוב, כשעוסקים במערך ההגנה האווירית האיכותי של ישראל, מדברים על כיפת ברזל (טווח של עשרות ק"מ) וקלע דוד (טווח של מאות ק"מ ספורים). אלא כשמדובר במורדים החות'ים, משתמשים בשכבות העליונות יותר של מערך ההגנה האווירית, שאותן מייצרת התעשייה האווירית: חץ 2 וחץ 3 עם טווח של בין מאות לאלפי ק"מ - כאשר ההבדל המהותי בין השניים הוא שחץ 2 מיירט בתוך האטמוספירה וחץ 3 מחוץ לאטמוספירה.

מעבר לכך, כל יירוט שלהם הרבה יותר יקר. בעת שיירוט של כיפת ברזל מוערך בכ-30 אלף דולר, ויירוט קלע דוד בכ-700 אלף דולר, יירוט של חץ 2 מוערך בכ-1.5 מיליון דולר ושל חץ 3 בכ-2 מיליון דולר. כמובן שכל יירוט חוסך נזקים עצומים שעלולים להיווצר, למשל, אם טיל יפגע בבית מלון באילת - הן בנזק כלכלי, הן בנזק גופני והן בנזק נפשי.

בפן ההתקפי, ישראל מסוגלת לתקוף את החות'ים עם מטוסי F-35 שטווח הטיסה שלהם ללא מכלי דלק חיצוניים עומד על כ־2,200 ק"מ. מן הים, ב-2021 דווח בכלי תקשורת בינלאומיים כי הותקפה ספינת הביון האיראנית "סאביז", סמוך לחופי אריתריאה. בניו יורק טיימס ייחסו את המתקפה לישראל, וברשת "אל־ערבייה" הסעודית נטען כי חיילי קומנדו ישראלים הדביקו מוקשים לספינה.

מתחת לפני המים, לישראל יש צוללות מדגם "דולפין AIP " שטווח השיט שלהן בצלילה רלוונטי להגעה לתימן. כל עוד הן מעל פני המים, הטווח שלהן אפילו מוכפל. כלומר, הן מסוגלות לפעול לא רק בתימן - אלא גם באזור איראן. לבסוף, לישראל יש גם סטי"לים בעלי יכולות תקיפה משמעותיות, שהפעלתם מול חופי עזה במלחמת "חרבות הברזל" לא מתקרבת לממש את מיטב היכולות שלהם.