גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשהתחלנו באיתור נעדרים חשבתי שמדובר בבודדים, אירוע של יום"

פרופ' קרין נהון, ממובילי המחאה הקימה במסגרת החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק" מערך של 1,500 מתנדבים שבמשך כחודש עסקו בזיהוי נעדרים, עד שהטכנולוגיה הועברה לידי המדינה ● "לא הרבה פעמים אנשי אקדמיה יושבים עם אנשי הפרקטיקה הטובים בארץ. זה יצר מפץ גדול

פרופ' קרין נהון / צילום: שלומי יוסף
פרופ' קרין נהון / צילום: שלומי יוסף

כשפרופ' קרין נהון הצטרפה ב-7 באוקטובר לחמ"ל אונליין שנועד "לעזור לאנשים לעבור את היום", זה היה הרבה לפני שהבינה מה באמת מתרחש. ביומיום היא ראש מסלול דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן ובשנה האחרונה גם פעילה במאבק ובמחאה - מה שאפשר לה ולחבריה לפעול במהירות יחסית. 

"התחלנו עוד בלי להבין בכלל שיש חטופים ונעדרים", היא מספרת. "למחרת בבוקר הגענו למיקסר באקספו תל אביב (חלל עבודה משותף - ג"ח) והוצאתי קריאה בקבוצות וואטסאפ שכוללות 25 אלף אנשים מהמחאה. בצהריים כבר הייתה שם חצי עיר. לקחתי על עצמי את הטיפול בנעדרים, חשבתי שמדובר בחמישה וחצי אנשים, אירוע של יום וחצי וזהו. ואז התחלנו למפות את בעלי העניין, היחידות האחראיות, מי היה בדרום באותו יום, מי היה במסיבה. 

"יצרנו שם מערך נעדרים שהוא פלא, כי כולו מורכב ממתנדבים עם סכין בין השיניים ומוטיבציה בשמים. אנשים אפסנו את האגו בכניסה, והיו שם מבוקר עד לילה שבועות. בהתחלה הכול היה ידני, ולאט לאט הגיעו אנשי טכנולוגיה ומידענות, והתחלנו לעשות דברים בצורה סיסטמתית. כך הפכנו לאחד ממקורות המודיעין של מערכות הביטחון ויחידות הממשלה. התחלנו עם 10,000 נעדרים, ירדנו ל-4,500, ואז המספר ירד, עד שהוא לא ירד יותר, כי כל הזמן נוספו עוד שמות".

"אתה מסתכל לרוע בעיניים"
לדברי נהון, בשלב הראשון סירבו בפיקוד העורף לעבוד עם החמ"ל. "כולם היו חשדניים", היא מספרת, "אבל בתוך שלושה ימים כבר היה קשר בעצימות גבוהה עם השב"כ, להב 443, מערך המ"מ וגופים נוספים. התחלנו להעביר בשוטף חומרים, ומיד כשהיה זיהוי, עדכנו. אחרי שנוצר האמון, נציגים הגיעו אלינו לביקורים. הם אמרו שסיפקנו מידע משמעותי למדינת ישראל. היום, אם חס וחלילה יהיה משהו דמוי אסון כזה, נדע להרים את המערך מאפס ל-100 קמ"ש בשעה". 

משהו בעבודת היומיום הכין אותך לזה?
"כנראה שכן, אני פרופסורית לפוליטיקה של המידע, וכל חיי מטיפה לבינתחומיות. בניתי את החמ"ל בדנ"א של מה שאני מאמינה בו - מרחבים של מומחיות, שמאפשרים לקבוצות מגוונות לפרוח במקביל. לא הרבה פעמים אנשי אקדמיה יושבים עם אנשי הפרקטיקה הטובים בארץ, מגוגל, אמזון, אינטל ועוד, וזה יצר מפץ גדול, טכנולוגיות שלא היו קיימות בשוק". 

נהון ניהלה את מערך החטופים והנעדרים עם אריה הראל, שאותו היא מגדירה "יד ימיני התפעולי", והייתה אחראית על 22 דסקים, להם העניקה שמות כמו סוסי פרא, לבה מתפרצת וחוד חנית. העשייה הזאת, היא יודעת, גובה גם מחיר נפשי. "אתה מסתכל לרוע בעיניים", היא אומרת. "בדסק שבו עוברים על כל הפריימים היו רק אנשים מבוגרים יותר, והצמדנו להם 35 פסיכולוגים ופסיכולוגיות. המערך שלנו ידע דברים שבחוץ לא יודעים, ואי אפשר לדבר עליהם. כולנו עדיין לא מבינים את השפעה של זה עלינו. היינו בפול מוד של עשייה וניסיון לעזור לאתר אנשים, אבל זה גם היה סוג של בריחה מהמציאות".

מה היה הרגע הכי קשה?
"היה ראיון של אבא שעלה לשידור בערוץ 13, והראה סרטון עם ארבעה צעירים, אחד מהם הבן שלו, וחייל מגן עליהם. הוא חשב שחטפו אותם לעזה. כמה דקות אחרי זה התקשרה אליי מתנדבת תיירת ממיאמי, שעוקבת אחרי ערוצי חמאס, ואמרה 'יש לי את הסרטון דקה אחרי זה'. רואים שם את כולם שחוטים. 

"היו לנו גרפיקאים ואנשי דיזיין שעברו על סרטונים, הוציאו פריימים וטייבו את התמונות בעזרת בינה מלאכותית. כשאתה מזהה בן אדם, זו מצד אחד הצלחה והתרוממות רוח, אבל הרבה פעמים זה מישהו שנרצח אז זה הזוי להגיד 'הישג'. אתה חי חיים מוזרים, שבהם הצלחה היא טראגית, אבל נותנת מזור למשפחות. הכול מתערבב".

"אופטימיות בתקופה שחורה"
המערך פעל במשך קצת יותר מחודש, עם כ-1,500 מתנדבים. "אנשים כעסו עליי ששלחתי אותם לאכול ארוחת שבת. היה צריך לדחוף להם אוכל. זה מחזיר את האמון ב'אנחנו', וזה נתן אופטימיות בתקופה שחורה מאוד". עם סיום פעילות החמ"ל הועברו כל האלגוריתמים והנתונים למערכות המדינה. "הקפדתי גם להעביר לארכיון המידע ולספרייה הלאומית כדי שיקטלגו את המידע, וביום מן הימים החומרים יונגשו לציבור. זו קפסולה היסטורית".

מהן התחושות האישיות שלך?
"מטריד אותי שראינו חולשה ופירוק של חלק ממוסדות השירות הציבורי, וזה לא היה במקרה. שנים החלישו את השירות הזה, שיש לו חשיבות לדמוקרטיה, כי הוא המתווך הראשון בין האזרח לממשלה. יש חשיבות לשירות ציבורי איכותי עצמאי. נאבקנו תשעה חודשים ברחובות כדי שישראל תהיה יהודית ודמוקרטית, והכול מתחבר. מבנה שלטוני חזק, שיכול לספק ביטחון אישי ודברים בסיסיים לאזרח, לא יכול להתקיים בסיטואציה שבה ממנים מקורבים.

"לעומת זאת, ההתגייסות של האזרחים הייתה אירוע מדהים. אני לא מכירה הרבה מדינות שהיו יכולים להיות בהן דברים כאלה. באיזשהו מקום נרדמנו בשנים האחרונות, הפכנו לאינדיבידואליסטים. 7 באוקטובר היה קריאת השכמה, שמזכירה לנו להתעסק גם בקולקטיב ובהגדרה של הציונות 2.0. בזה אני עוסקת עכשיו".

עוד כתבות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

3 המניות שיכולות להרוויח בגדול מהורדת ריבית בארה"ב

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

"ירקנו דם כדי להילחם בבנקים": כך הפכו המוסדיים לשליטים של ניהול הכסף שלנו

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגיאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

נשיא סוריה אחמד א־שרע / צילום: ap, Stephanie Lecocq

נשיא סוריה: המו"מ עם ישראל יכול להוביל לתוצאות בקרוב

דרמר ושר החוץ הסורי נפגשו בפעם השלישית: הושגה התקדמות לקראת הסכם אפשרי ● בריטניה תכריז על הכרה במדינה פלסטינית בסוף השבוע - אחרי עזיבתו של טראמפ ● מטה משפחות החטופים: עשרות העבירו את הלילה במאהל בסמוך למעון רה"מ בירושלים ● ענת אנגרסט, אימו של מתן: "מטרת המלחמה היא כרגע כיבוש עזה ולא הצלת החטופים כמו שהוגדר" ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה