נשיאת אוני' פנסילבניה ליז מגיל / צילום: Reuters, Ken Cedeno
עד חג ההודיה, חשבו הנאמנים של אוניברסיטת פנסילבניה כי הם נחשפו לקמפיין האגרסיבי ביותר של בוגרי האוניברסיטה העשירים, שקראו לפטר את הנשיאה ליז מגיל בשלל חששות מהאנטישמיות בקמפוס. התקווה הזו גוועה כשמגיל הופיעה בפני הקונגרס בשבוע שעבר.
● פרשנות | האנטישמיות באוניברסיטאות: הנדבנים איימו לסגור את הארנק, ונשיאת פנסילבניה אולצה להתפטר
● משקיע באג"ח קטסטרופה, יצירות אמנות וביטקוין: הכירו את הבכיר שגרם לנשיאת אונ' פנסילבניה להתפטר
● התפטרותה של נשיאת האוניברסיטה מעוררת סערה בארה"ב
נשיאת האוניברסיטה אמרה בקונגרס כי "נדרש הקשר" כדי לקבוע אם קריאה לרצח עם של יהודים תיחשב לבריונות או להטרדה באוניברסיטה. הסרטון נעשה ויראלי. מושל פנסילבניה אמר שדבריה של הנשיאה "מבישים". מגיל מיהרה להוציא סרטון שבו ניסתה לסגת מהדברים שאמרה בפני הקונגרס. אבל עד סוף השבוע, מגיל ויו"ר הדירקטוריון סקוט בוק התפטרו שניהם.
תגובת האוניברסיטה למתקפות 7 באוקטובר נגד ישראל הייתה הקש האחרון מבחינת בוגרים יהודים בולטים של האוניברסיטה, שחשו שהמוסד לא עושה מספיק כדי להגן על סטודנטים יהודים. אותם בוגרים הפעילו קמפיין גם מאחורי הקלעים וגם באופן פומבי, ואיימו כי יעצרו תרומות של מיליוני דולרים במקרה שהנהגת האוניברסיטה לא תתחלף. הם פעלו לפי ספר הכללים של עולם העסקים, וניגשו לעולם המעודן יחסית של השכלה גבוהה כמו משקיעים אקטיביסטים. וזה עבד.
מגיל תישאר נשיאה עד שימונה ממלא מקום, ואז תישאר בסגל של בית הספר למשפטים. בוק, שהוא מנכ"ל בנק ההשקעות Greenhill, אמר שההתפטרות שלו תקפה באופן מיידי. החיכוך באוניברסיטת פנסילבניה מדגים את הפער הגדל בין מי שנמצאים בתוך ומחוץ לאוניברסיטאות היוקרתיות, ואת הירידה החדה באמון שאנשים נותנים בחינוך האקדמי בארה"ב.
ההתפתחות הזו מהווה שינוי מדהים במאבק כוח ממושך בבית הספר היוקרתי בפילדלפיה. מאז ספטמבר, תורמים מרכזיים נפגשו בעשרות פגישות פרטיות, החליפו עשרות מכתבים ופנו גם לשידורי הרדיו והטלוויזיה במאמץ להיאבק באנטישמיות בקמפוס, ובסופו של דבר, לכפות שינוי בהנהגה.
אוניברסיטאות בעלות נטייה שמאלנית וכמה מהתורמים הנוטים לשמרנות שלהן נמצאים במסלול התנגשות כבר שנים. המוסדות אימצו תוכניות גיוון, קידמו רעיונות פרוגרסיביים ויישמו באופן לא אחיד סטנדרטים המבדילים בין זכויות חופש הביטוי להטרדה. בוגרים של המוסדות ביטאו אי־נחת במה שחלקם הגדירו כגישה פייסנית לקיצוניות בתוך אקווריום אקדמי שלא מחובר לעולם האמיתי.
התיאור להלן של הקרע באוניברסיטת פן מבוסס על שיחות עם יותר מתריסר נאמנים כיום ובעבר, ותומכים ותיקים של האוניברסיטה.
חיכוכים קודמים
מגיל, ילידת צפון דקוטה ומשפטנית חוקתית שהייתה עוזרת של שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג, ועבדה באוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת וירג'יניה, נכנסה לתפקיד כנשיאת פן ביולי 2022. כמו אוניברסיטאות רבות אחרות במדינה, פן הייתה שקועה בעימותים על נושאים רגישים הנוגעים לגזע, מגדר וחופש הביטוי.
ב־2018, המרצה למשפטים של פן, איימי ווקס, התבטאה נגד אפליה מתקנת מבוססת גזע והגירה, מה שהוביל לתלונה רשמית וחקירה. ב־2022, לאחר שהשחיינית הטרנסג'נדרית ליה תומס עברה מקבוצת הגברים לקבוצת הנשים וזכתה במירוץ NCAA 500 יארד בסגנון חופשי, בית הספר מינה אותה כספורטאית NCAA (התאחדות ספורט הקולג'ים הלאומי) האישה של השנה.
תחילת הסוף מבחינת מגיל הייתה בקיץ האחרון, עם הוצאת פרסומות לפסטיבל ספרות של כותבים פלסטיניים, שתואר כחגיגה של סופרים ואמנים פלסטיניים ונועד להתקיים בקמפוס של פן בגיבוי כמה מהמחלקות במוסד. איל ההון רונלד לאודר - שמכהן כנשיא הקונגרס היהודי העולמי, ובאוניברסיטה מתקיימת תוכנית לתואר על שמו - ביקר בפילדלפיה על מנת להביע בפני מגיל את חששותיו לגבי דוברים שיפיצו באירוע דעות אנטישמיות. בשני ביקורים עוקבים, הוא דחק בה לבטל את הפסטיבל.
הדעות הפוליטיות של בוגרי המוסד מתפרשות על כל הספקטרום הפוליטי. קבוצה חשובה קשורה לבית הספר וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה, אחת מתוכניות לימודי העסקים המובילות בארה"ב, שרבים מבוגריה המשיכו לקריירות מצליחות בוול סטריט.
בוגרים ותורמים מחווים את דיעותיהם לפן דרך מגוון ועדים מייעצים. בעשרה מתוך 12 בתי הספר שבאוניברסיטה יש ועדים כאלו, ולאוניברסיטה גם חבר נאמנים רשמי. בחבר הנאמנים של כל האוניברסיטה כ־50 חברים, ומרכז הכוח שלו הוא המועצה המנהלת.
מרק רואן, מנכ"ל Apollo Global Management שנתן לבית הספר וורטון יותר מ־50 מיליון דולר לאורך השנים, עזר לארגן מכתב פתוח שביטא חששות לגבי תוכן הפסטיבל. רואן פרש מחבר הנאמנים של פן מוקדם יותר השנה כשהתמנה ליושב ראש הארגון היהודי UJA-Federation of New York, אבל הוא עדיין יושב ראש המועצה המייעצת לביה"ס וורטון.
המשקיע רוס סטיבנס וכמה נאמנים כיום ובעבר חתמו על המכתב הפתוח. בסופו של דבר, חתמו עליו יותר מ־4,000 איש נוספים. פקידים בכירים באוניברסיטה פרסמו הודעה שבה גינו את האנטישמיות לפני הפסטיבל, אבל הרשו לו להתקיים.
היו חברי סגל שהופתעו מהמידה שבה התורמים נעשו מעורבים. "זה היה מוזר שיש להם פלטפורמה כזו להעביר ביקורת על אירוע", אמר חוקר ההיסטוריה והסוציולוגיה של המדע הרון קוקוק, שבזמנו ניהל את מרכז המזרח התיכון באוניברסיטה, ותמך בקיום האירוע.
הוויכוח לגבי הפסטיבל הספרותי גרם לקרע בחבר הנאמנים. בוק פנה לנאמנים לשעבר, ושאל למה חתמו על המכתב נגד הפסטיבל, וביקש ממי שנמצאים כיום בחבר הנאמנים לשקול אם הם יכולים באופן לגיטימי להישאר בתפקידיהם בהתחשב באי־ההסכמה הפומבית שלהם עם החלטות של הנהגת האוניברסיטה. אחד הנאמנים הכניס את הוויכוח הפומבי להקשר תאגידי: "זה כמו לנהל קרב פרוקסי נגד החברה שלך", אמר.
הסכסוך הזה אולי היה יכול להתמסמס. אבל אז, ב־7 באוקטובר, חמאס תקף את ישראל.
התגובה ל־7 באוקטובר
שלושה ימים לאחר מכן, מגיל פרסמה הודעה שכינתה את ההתקפה הרצחנית "מזעזעת", אבל לא גינתה באופן מפורש את חמאס כארגון טרור.
רואן יצא נגדה בכל הכוח, אמר שההצהרה לא מספקת ודחק בבוק ובמגיל להתפטר. ג'ולי פלאט, אז סגנית יושב ראש חבר הנאמנים, גיבתה באופן פומבי את מגיל ובוק.
בוק ורואן נפגשו בוקר אחר כך בניו יורק. למרות ששניהם עבדו ברמות הגבוהות ביותר של עולם הפיננסים בניו יורק, ורואן היה מנאמני האוניברסיטה, לא היו ביניהם הרבה אינטראקציות, כך אמרו גורמים המכירים את היחסים. לאחר מכן הלך רואן לריאיון ברשת CNBC, שם שוב קרא לפיטוריהם של בוק ומגיל. "למיקרו־אגרסיות מגיבים בגינוי חזק ואומרים שהן מקוממות מבחינה מוסרית, אבל אלימות, בעיקר אלימות נגד יהודים, אנטישמיות, מצאה מקום סובלני בקמפוס", אמר רואן בשידור.
תורמים גדולים אחרים גם הם איימו לסגור את הצ'קים בפני פן, כולל הדיפלומטים ג'ון הנטסמן ג'וניור, מפיק הטלוויזיה דיק וולף ולאודר. גם תורמים קטנים יותר התרגזו, ושלחו מיילים רבים לרואן, מגיל ולתקשורת.
רואן החל שלחו מיילים כל יום ב־7 בבוקר לחבר הנאמנים של פן, בהם לרוב העביר אליהם הלאה הודעות זועמות ששלחו בוגרים. הוא עשה כך במשך כ־40 ימים, ואז החל לשלוח להם מאמרים שחשב שהם מעניינים. חבר הנאמנים נותר חזק מאחורי מגיל ובוק - וחשב שהטקטיקות האגרסיביות של רואן גובלות בהטרדה ופוגעות במוניטין של האוניברסיטה.
בינתיים, סטודנטים בקמפוס אירגנו הפגנות, עשו עצרת מחוץ לפגישה של חבר הנאמנים ולבשו כאפיות כסימן לתמיכתם בחזון הפלסטיני. עשרות החלו לגור באוהלים מחוץ לאיגוד הסטודנטים, וסטודנטים יהודים אומרים שחשו לא בנוח לגשת לבניין בגלל זה. קבוצה של אנשי סגל בפן קיבלו במיילים הודעות שאיימו לפעול באלימות נגד חברי הקהילה היהודית. מהאוניברסיטה נמסר כי כל ההודעות האלו דווחו לבולשת הפדרלית כפשע שנאה פוטנציאלי.
פעם אחת בתחילת נובמבר, נסעה משאית ברחבי הקמפוס עם שלט דיגיטלי שבו נכתב (בשגיאת כתיב בשם משפחתה): "האנטישמית המובילה באוניברסיטת פן: ליז מגיל".
קוקוק, המרצה להיסטוריה, ניסה לחשוב על דרכים לקדם דיאלוג מנומס לגבי האירועים במזרח התיכון. אבל הוא אמר שבפקולטה החלו לחוש עצבניים לאחר שהופצה עצומה לפטר חלק מהמרצים בגלל ההצהרות שלהם בעד הפלסטינים.
קוקוק התפטר ממרכז המזרח התיכון לאחר שעזר לארגון אמריקאי יהודי־שמאלני להזמין אולם להקרין בו סרט על יהודים אמריקאים שנעשו תומכים בפלסטינים, והאוניברסיטה רצתה לדחות את ההקרנה מסיבות ביטחוניות. "זה קמפוס שותק", אמר. "אנשים לא מרגישים שהם יכולים לדבר בחופשיות בכלל".
במועצה המייעצת של וורטון החלו לנקוט תפקיד יותר אקטיביסטי בדרמה באמצע נובמבר. בין החברים במועצה ישנם מנהלים בכירים בבלקסטון, מקינזי, Moels & Co. ו־Related Cos. כמה מהחברים גם מכהנים בחבר הנאמנים הכללי.
על סדר היום בפגישה שגרתית של חבר הנאמנים ב־16 בנובמבר היה רשום דיון בנושא אינטליגנציה מלאכותית. על פי אחד הנוכחים, דיקנית וורטון אריה ג'יימס מנתה דוגמאות של הנזק למוניטין שסאגת מגיל גורמת למוסד: מאות אזכורים בתקשורת; השפעה לא ידועה על כמות הנרשמים; וירידה של 28% בתרומות שתביא לאובדן תרומות בסך 100 מיליון דולר תוך חמש שנים.
ואז רואן, יושב הראש של חבר הנאמנים, דיבר כ־10 דקות על החששות שלו ולמה החליט לנקוט עמדה כל כך פומבית, והמליץ על צעדים להמשך. רואן פסל עצמו מעיסוק בשאר הפגישה, ולא ניסח אף אחת מהודעות מהדירקטוריון, כך אמרו כמה גורמים המכירים את התהליך.
הדירקטוריון ניסה להתקדם בשקט, ושלח מכתבים פרטיים לנאמנים של האוניברסיטה ולמגיל, וערך שמונה פגישות בין ה־16 בנובמבר והשימוע בקונגרס שבוע שעבר.
בנובמבר, המועצה בוורטון הציעה לעשות שינוי בהנהגה ועודדה את חבר הנאמנים באוניברסיטה לעדכן את הקוד ההתנהגותי של פן כך שיהיה כתוב בו מפורשות שסטודנטים, אנשי סגל ועובדים יהיו נתונים לענישה משמעתית אם "יחגגו או יקראו לרצח, הריגה, רצח עם, או השמדת חברי הם לכיתה או כל קבוצת אנשים בקהילה שלנו".
עמוד של "שאלות ותשובות על חופש הביטוי" באתר של אוניברסיטת פן קובע שהצהרות פומביות "ראויות לפעולה משמעתית רק אם השיח המסית במכוון ובאופן יעיל גורם להמון לבצע פעולה אלימה ולא חוקית באופן מיידי".
השימוע
ביום שלישי האחרון, אחד הנאמנים צפה בשימוע בוועדת בית הנבחרים על חינוך וכוח העבודה בבוקר, ואחר כך התפנה להמשך יום העבודה שלו, כשהיה נראה שהאירוע הסתיים לאותו יום. אולם, מופע הזיקוקים אפילו לא החל.
חברת בית הנבחרים אליז סטפניק, רפובליקאית בולטת מניו יורק, הפנתה שאלה פשוטה לכאורה לכל שלוש הנשיאות שהעידו באותו יום - קלודין גיי מאוניברסיטת הארוורד, סלי קורנבלות' ממכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT), ומגיל. כל אחת מהן סיפקה תשובה דומה.
"האם לקרוא לרצח עם של יהודים מפר את קוד ההתנהגות של אוניברסיטת פן?" שאלה סטפניק. "אם השיח הופך להתנהגות זה יכול להיות הטרדה, כן", ענתה מגיל.
"אני שואלת, באופן ספציפי, האם קריאה לרצח עם של יהודים, האם היא מהווה בריונות או הטרדה?" הקשתה סטפניק. "אם זה מכוון או חמור ומתמשך, אז זו הטרדה". "אז התשובה היא כן?" שאלה סטפניק. "זו החלטה תלוית־הקשר, חברת הקונגרס" ענתה מגיל.
"זו החלטה תלוית־הקשר?", שאלה סטפניק. "זו העדות שלך היום, לקרוא לרצח עם של יהודים זה משהו שתלוי בהקשר? זו לא בריונות או הטרדה? זו השאלה שהכי קל לענות עליה בכן, גב' מגיל". מגיל אמרה שוב שאם השיח הופך להתנהגות אז הוא יכול להיחשב להטרדה, ועל כך שאלה סטפניק, "התנהגות כלומר ביצוע הפשע של רצח עם?". לאחר שנשאלה פעם נוספת אם קריאה לרצח עם של יהודים נחשב להטרדה, הנהנה מגיל, ואמרה "זה יכול להיות הטרדה".
נאמני האוניברסיטה וחברים בחבר הנאמנים של וורטון החלו להחליף הודעות נדהמות ביניהם ביום שלישי אחר הצהריים. יום לאחר השימוע, ניסח חבר הנאמנים של וורטון מכתב למגיל.
שוב, הם קראו באופן פרטי לשינוי בהנהגה. רובם רצו שבוק יעזוב, אבל היו מפולגים לגבי מגיל, כך אמר גורם הבקיא בשיחות. עצבניים על היעדר התגובה מנאמני האוניברסיטה, הם הפעילו את האסטרטגיה המוכרת של משקיעים אקטיביסטים, והפכו את המכתב לפומבי ביום חמישי בערב.
מושל פנסילבניה ג'וש שפירו, דמוקרט, גינה את העדות של מגיל כ"מבישה לחלוטין" והאשים את בית הספר בכישלון מנהיגותי. הוא דחק בחבר הנאמנים - בו יש לו מושב של חבר לא מצביע - להיפגש בדחיפות כדי לדון בעתידה במוסד. חבר הנאמנים עבר למצב של משבר.
בוק ארגן פגישת זום ביום חמישי בבוקר, שנמשכה כ־90 דקות. נציג של שפירו נכח בפגישה. הנאמנים הסכימו שנחוצה פעולה כלשהי מעבר לסרטון שהוציאה מגיל ביום רביעי בערב, אבל לא הושג קונצנזוס מה זה יהיה. רק אחד הנאמנים גינה את בוק ומגיל באופן ישיר ודרש שיתפטרו. "לגמרי נכשלתם מבחינתנו'', צוטט אחד הנאמנים. "איבדתם את הסמכות המוסרית להנהיג, והפכתם אותנו לבדיחה ברמה לאומית".
הקבוצה בכל זאת נותרה ברובה תומכת במגיל, על פי כמה מהנאמנים שנכחו בפגישה. הם דנו באפשרויות כמו פרסום הודעה מחבר הנאמנים או רענון המדיניות באוניברסיטה על הטרדה, כך אמר אחד הנאמנים.
המועצה המנהלת של חבר הנאמנים נפגשה ביום חמישי למפגש מרתון שארך חמש שעות. על פי הפרוטוקולים של האוניברסיטה, הפגישה הרשמית הקודמת של המועצה המנהלת הזו, בספטמבר, נמשכה 11 דקות. באותו אחר צהריים, סטיבנס איים לקחת בחזרה תרומה מ־2017 שאמר שכיום שוויה מגיע ל־100 מיליון דולר.
ימי שישי ושבת עברו בשרשרת של פגישות עם קבוצות מתוך חבר הנאמנים, בדיונים איך עשוי להיראות שינוי מנהיגות ובדיקה של כללי חבר הנאמנים לגבי פרטי התהליך הפורמלי לסילוק הנשיאה.
גורמים הבקיאים בשיחות אלה אמרו שהם לא היו בטוחים שלחבר הנאמנים היה מספיק קולות כדי לסלק את מגיל - שני שליש מהנאמנים צריכים לתמוך בהחלטה כזו - אבל הם קיוו שהאיום של עריכת הצבעה בנושא יכריח אותה להתפטר בעצמה.
במועצה המייעצת של וורטון שיגרו מכתב לנאמני האוניברסיטה ביום שישי. באותו יום, 74 חברי קונגרס חתמו על מכתב הקורא לנאמנים וכן לחברי הנאמנים בארוורד ו־MIT, לפטר את נשיאות המוסדות האלה.
תוך 30 דקות, כינס בוק פגישת חבר נאמנים וירטואלית בשבת אחר הצהריים. הוא היה הראשון לדבר בפני המועצה המנהלת, ואחר כך שאר חבר הנאמנים, והסביר שמגיל הסכימה להתפטר, כך אמר חבר במועצה המנהלת. מגיל עצמה לא הייתה נוכחת. מסך המחשב הראה גריד של פרצופים נדהמים.
בוק אמר לחבר הנאמנים שגם הוא מתכנן לפרוש. הוא אמר שזה היה כבוד לכהן, ואז התנתק. כמה שעות אחר כך, השימוע בוועדת בית הנבחרים כבר הפך למערכון בסטרדיי נייט לייב.