גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהלי השיווק נערכים ל-2024 עם קמפיינים צנועים ותקציבים מאתגרים

המחיר הכלכלי של המלחמה, שעדיין לא ידוע מתי תסתיים, מחייב את מחלקות השיווק בארגונים לפעול בשני כיוונים: מהלכי נתינה תדמיתיים לצד מהלכי מכירות ● המומחים ממליצים לתת הטבות עם ערך כדי להרוויח נאמנות בהמשך, וגם ללמוד מהמקרה של אוקראינה ● לקראת 2024, פרויקט מיוחד

מנהלי השיווק נערכים ל–2024 עם קמפיינים צנועים ותקציבים מאתגרים / אילוסטרציה: Shutterstock
מנהלי השיווק נערכים ל–2024 עם קמפיינים צנועים ותקציבים מאתגרים / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שההלם הראשוני ממתקפת החמאס ב־7 באוקטובר פינה מקומו לחוסר ודאות לגבי הסלמה אפשרית ומועד סיום המלחמה, אחת המשימות המשמעותיות בכל ארגון הוטלה על מנהלי השיווק: לנהל מחדש את הקשר בין המותג לצרכנים.

איך לגבש תוכנית פרסום בזמן מלחמה
האם התגייסות חברות למאמץ המלחמתי מועילה להן שיווקית?
לסובב את גלגלי המשק: הפתרונות של מנהלי השיווק לפעילות בזמן מלחמה

מסקר שביצע איגוד השיווק בקרב 100 מנהלים בענף בחודש נובמבר עולה כי מחציתם עובדים תחת ההנחה שהמלחמה תסתיים עד תום הרבעון הראשון של 2024. 28% סבורים כי היא תסתיים בתום המחצית הראשונה של השנה, ו־12% חושבים שהיא תסתיים עד סוף השנה הנוכחית.

איזו השפעה תהיה לכך? 46% צופים כי תקציב השיווק שלהם יישאר זהה לזה של 2023, 23% סבורים כי הוא יהיה קטן משמעותית, 23% נוספים חושבים כי יהיה קטן יחסית, ורק 10% מאמינים כי יהיה גדול יותר.

אחד הנתונים המפתיעים הוא הדבקות בשפה התקשורתית של המותג: 61% אומרים כי ימשיכו בשפה הרגילה עם התאמות מסוימות, 12% ימשיכו עם השפה התקשורתית הרגילה, ורק 23% ישנו את השפה והמסרים כך שיתכתבו עם המציאות המלחמתית.

מומחים ויועצים עמם דיברנו מזכירים כי אומנם חשוב להציג עמדה ערכית, אך השפה התקשורתית אינה חזות הכול. מסרים שהתאימו ונדרשו בשבועות הראשונים, בסגנון "יחד ננצח", צריכים לפנות את מקומם לעשייה אמיתית. מי שממשיך איתם פשוט מייצר תחושה של ניצול ציני.

"אנשי ונשות השיווק מבינים את האחריות שיש להם, כמובילי חברות ומותגים, להניע את הכלכלה ולבנות את המחר", אומרת סיגלית הורן־גלפרין, מנכ"לית איגוד השיווק. "ישנה היערכות לשנה מורכבת, שבה יהיו תנודות משמעותיות. אנחנו רואים כבר עתה יותר ויותר פעילויות שיווק, ואני מעריכה שברבעון הראשון נראה עוד הגדלת תקציבים, כשהכול תלוי במצב".

חלון הראווה

"מחלקת השיווק היא חלון הראווה של החברה שנכנסה להלם, והתפקיד שלה היה להחזיר את החיות", אומר אבי זיתן, מומחה לשיווק ואסטרטגיה. "אנשי השיווק נאלצו לצאת מההלם ולעשות התאמות בעדינות, בלי שמחה או הומור, לצד הגבלות בתקציבים. כל הקמפיינים הרבה יותר צנועים".

בשלב מסוים התגבשה ההבנה שגם בתוך הכאוס יש לפעול שיווקית ועסקית, ומותגים חזרו לפעילות עם דגש על שירות, ערכים ואמפתיה. "למרות הכאב, חייבים להניע את הכלכלה ולהמשיך לשווק ולפרסם", מציין זיתן, "אחרת בעוד כמה חודשים ייסגרו משרדי הפרסום, יוציאו אנשים לחל"תים ויצמצמו תקציבים.

"אני מניח שהמלחמה תגיע לסיומה לקראת סוף הרבעון הראשון, אבל אז תתחיל המלחמה הבאה - של הכלכלה. מחלקות השיווק בונות על רבעון צנוע, יותר הטבות ושחיקת הרווחיות, כדי לתת לאנשים מה שהם צריכים כרגע - ביטחון, שירות ומינון".

אבי זיתן / צילום: יבגני שוורץ

איך ייראו תקציבי השיווק ב־2024?
"השנה עומדת להיות קשה ומאתגרת כלכלית. כמו שעושים בתקופות משבר, יהיה מיקוד על קטגוריות הליבה שמייצרות את ההכנסות הגדולות, הפרה החולבת והעוגנים, ותהיה פחות תמיכה במותגי נישה ובהשקות קטנות.

"אם התקציב יקטן, המשמעות היא להיכנס לפחות הרפתקאות וללכת על קו שמרני יותר. חשוב להקפיד על האמפתיה והחיבור. אי־אפשר לראות על המסך בתקופה הזו 50% הנחה, כשחמישה חיילים נהרגים. מצד שני, אין ברירה, כי אם לא יפרסמו, אז ייתקעו עם מלאי, יפגעו ברווחיות וייאלצו לפטר עוד עובדים. אז תפרסמו, תשווקו - אבל תבינו שאנשים במצב צבירה מורכב, וצריך להיות אמפתיים".

שיווק תחת אש

מוטי אלבז, מנכ"ל פירמת הייעוץ האסטרטגי שיווקי Success Code, אופטימי פחות מזיתן ומעריך כי המלחמה תימשך עד מחצית 2024. "חשוב לזכור שיש זירה נוספת לטפל בה - בצפון", הוא אומר. "יש עשרות אלפי אנשים שלא יחזרו לבתיהם לפני שהאיום שם ינוטרל".

לדבריו, "מחלקות השיווק יצטרכו לסגל לעצמן שיטות התנהגות תחת אש. כשהמלחמה תסתיים, יתחיל תהליך החלמה כלכלי שייקח עוד כמה חודשים. לכל אורך השנה יהיה צורך להתמקד בשני כיוונים: מהלכי נתינה תדמיתיים לצד קמפייני מכר".

מוטי אלבז, מנכ״ל Success Code / צילום: עידו סקעת

באיזה אופן השפה תשתנה?
"אי־אפשר להשתמש בשפה הרגילה של 'אנחנו מציעים חבילות מאוד משתלמות, בוא תקנה'. צריך להוסיף אבן ענקית שאומרת 'אני נותן תדמיתית'. מהלכים של חברות עכשיו הם לתת חינם, להעניק הטבות ללא ריבית או הנחות מאוד משמעותיות, לפעמים במחיר עלות.

"הצרכן היום מצויד בגלאי בולשיט, אי־אפשר לערבב אותו - לא עכשיו. מנהלי השיווק צריכים להסתכל לטווח רחוק יותר ממה שהם רגילים. זה בסדר לתת כמויות של הטבות ומתנות ולא להרוויח, כדי להרוויח נאמנות בשנה שלאחר מכן. וזה מתקשר למשקיעים, שתמיד רוצים כאן ועכשיו, שגם התפיסה שלהם תצטרך להשתנות".

אחת הנקודות החשובות בעיני אלבז היא שלמרות הקשיים, חשוב להטמיע כלים טכנולוגיים חדשים בארגונים ובחברות. "זו שעת הכושר של כל מנהל שיווק במדינה להטמיע כלים טכנולוגיים שלא הספיק להכניס ב־2023 ובשנים לפניה. תמיד הבעיה היא זמן, אבל דווקא עכשיו כשהמלחמה בעיצומה, חשוב להשקיע במערכות ניהול מסע הלקוח באונליין ובאופליין".

האם ניתן לשכנע את הישראלים לקנות כחול־לבן לאורך זמן, ולוותר על האתרים הבינלאומיים?
"יש כוחות לכלכלה. אם יהיו סלי קנייה זולים יותר ב־50%, שם יקנו. בזמן מלחמה, הפטריוטיות שולטת. כשהיא תיגמר, הכוח הכלכלי יגבר על הפטריוטיות מסיבה אחת - המצב הכלכלי במדינה לא יהיה פשוט".

לשמור על רגישות

ד"ר דנה טבת, מומחית בהתנהגות צרכנים מבית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, מציעה להסתכל על המצב באוקראינה. "במלחמה שם, תקציבי השיווק ירדו ב־63% בממוצע. תמהיל אמצעי הפרסום והשיווק השתנה, כמו גם המסרים. בישראל זה נעשה אולי אפילו באופן אינטואיטיבי, מסרי התמיכה והתאמה של מוצרים ושירותים לטובת הציבור, הנפגעים והצבא.

"ככל שהמצב הופך להיות סוג של שגרת מלחמה, לכולנו ברור שחלק מהחוסן הוא כלכלי, ושגם חברות צריכות להתפרנס. גם הצרכנים משנים את סדרי העדיפויות. באוקראינה, מעבר לירידה דרמטית בתקציבי הפרסום, הייתה התאמה למצב, כי הציבור רצה לראות את המותגים תומכים בצבא, בערכים ובתרבות האוקראינית. הם לא הסתפקו בתרומה של 20% מההכנסות, אלא רצו לראות עשייה.

"גם אצלנו, הצרכנים מצפים מהחברות להיות חלק ממערך התמיכה. המלחמה הביאה מעגלים חדשים של משפחות למצב כלכלי לא פשוט. אנשים יתנו פחות דגש על מותרות. בנוסף, לא נרצה לרכוש רק מוצר ושירות, אלא גם לדעת שהחברות מעניקות ערך מוסף, כמו תמיכה בעסקים ובמפונים".

השאלה היא עד מתי הם יוכלו להמשיך בכיוון הזה.
"החברות צריכות להמשיך להתקיים, ולכן הן מחפשות את האיזון הדק בין הצורך להתפרנס לשגרת המלחמה ומתן הערך המוסף שחשוב לצרכנים. הרגישות צריכה להיות גדולה, מכיוון שיש פה קהלים שונים, שכל אחד מהם נמצא במעגל אחר של המלחמה.

"מסתובבים בינינו אנשים שהם במעגל הראשון ואיבדו אנשים, יש מעגל שני ושלישי, וכל אחד סוחב את הכאב שלו. מותגים חייבים לקחת בחשבון את כל המעגלים הללו. מי שיפרסם בצורה אופורטוניסטית, יזכה לפחות תמיכה ויכעיס. זה ייקח זמן, אם בכלל, עד שנחזור לנורמליזציה. לא כל עוד יש חיילים שנלחמים, מצב ביטחוני בסימן שאלה וטילים".

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח בירידות ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו תחל להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● מהן מניות HALO ולמה הן הפכו לטרנד בוול סטריט ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחסר

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?