חלוקת נכסים בצוואה / צילום: Shutterstock
הכותבת היא שותפה במשרד מ.פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
צוואה הדדית היא צוואה שנערכת על ידי בני זוג באותה העת, ומביאה לביטוי הסתמכות הדדית בינהם, שתבטיח מצד אחד, שבן הזוג הנותר בחיים לא יהיה תלוי ברצון הטוב של הילדים, לאפשר לו להמשיך ליהנות בשארית חייו מהבית וההכנסות המשותפות, ובכך ימנעו מתחים ומריבות בין בן הזוג הנותר לילדים, ומצד שני תמנע מבן הזוג הנותר בחיים האפשרות להוריש את כל הרכוש המשותף לאדם זר, לדוגמה לבן זוג חדש, ובכך להותיר את הילדים המשותפים ללא כל זכויות ירושה.
● האם בעקבות המלחמה יוחזרו נשקים לגברים אלימים?
● המלחמה משפיעה גם על הסדרי שהות של זוגות גרושים
הפתרון שמציעה הצוואה ההדדית הוא שבשלב ראשון יעבור הרכוש במלואו לבן הזוג, אולם לאחר מותו הוא יחויב לפעול על פי הצוואה ההדדית, ולהוריש את הרכוש לילדים או לצדדי ג' אחרים שנקבעו בצוואה. בדרך זאת בן הזוג הוא היורש הראשון, ויכול ליהנות מניצול מלוא הרכוש, לרבות מכירתו, כל עוד הוא עושה זאת בתם לב, ולא במטרה מכוונת לסכל את רצונו של בן הזוג שנפטר, ביחס ליורשים הבאים בתור.
כעת מתברר שגם מנגנון זה של "יורש אחר יורש" במסגרת צוואה הדדית אינו מספק כדי למנוע את סיכול רצונו של בן הזוג המנוח בצוואתו, ביחס למה יעשה ברכושו לאחר שבן הזוג השני ילך לעולמו.
בפסק דין שניתן השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הבהירו השופטים, שיש ביכולתו של בן הזוג הנותר בחיים להפוך את צוואתו של בן הזוג שהלך לעולמו למעשה לבלתי קיימת, פשוט על ידי הסתלקות מהצוואה.
במקרה המתואר בני הזוג ערכו צוואות הדדיות שבהן הורישו את רכושם זה לזו, ולאחר מותו של השני מבינהם, חילקו את רכושם, כך שבנם ירש 80% מהעיזבון, ושתי הבנות את 20% הנותרים. לאחר מותו של האב האם התחרטה על החלוקה הבלתי שיוויונית בין הילדים, וביקשה לשנות את שתי הצוואות, כך שהילדים ירשו את כל הרכוש בחלקים שווים.
המצב החוקי כיום
חוק הירושה מאפשר לבן הזוג הנותר בחיים להחלץ מכבלי הצוואה ההדדית לאחר מות בן הזוג הראשון, אם הוא מוותר על טובת ההנאה שהייתה אמורה לצמוח לו מהצוואה. לכן כל מה שנדרש מהאם לעשות, הוא להסתלק מחלקה בעזבון האב. במקרה כזה ניתן היה לצפות שיכנס לתוקפו חלקה השני של צוואת האב, ורכושו יתחלק כך שהבן ירש 80% והבנות 20%.
כך אכן היה נוסחה המקורי של הצעת החוק בנושא הצוואות ההדדיות, אולם, כפי שמבהיר בית המשפט המחוזי בפסק דין ארוך ומורכב, אין זה המצב המשפטי שחוקק בסופו של יום. פרשנות החוק הקיים מחייבת, שבמקרה של הסתלקות בן הזוג, צוואת הראשון למעשה בטלה, ועזבונו מתחלק בין יורשיו לפי דין, כלומר במקרה זה הרכוש יתחלק בין שלשת הילדים בחלקים שווים, כפי שרצתה האם. ובאשר לרכושה של האם, ובכן, מרגע שהסתלקה מירושתה בעזבון האב, היא ממילא חופשיה לערוך צוואה חדשה כראות עיניה.
בית המשפט היה ער לעובדה שמצב משפטי זה יוצר עיוות דין במקרים רבים, וסביר שגם אינו תואם את ציפיותיהם ורצונם של מנוחים שערכו צוואות הדדיות. לכך הוא מציע שתי תרופות. עבור צוואות של אנשים שכבר הלכו לעולמם, ניתן לנהל הליך משפטי, ולנסות להוכיח שהמנוח התכוון, שגם אם בן הזוג יסתלק מהעזבון, ולא רק ילך לעולמו, רכושו יתחלק בהתאם לרשום בצוואה. לגבי צוואות שעורכים כעת, ממליץ בית המשפט להוסיף התייחסות גם למקרים כאלה, באמצעות הוספת מנגנון של "יורש במקום יורש", בנוסף למנגנון של "יורש אחר יורש".