גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סגירת משרדי ממשלה מיותרים תחסוך למעלה ממיליארד שקל רק בהוצאות מטה

באוצר מציעים לסגור שישה מתוך 36 משרדי הממשלה הקיימים, במסגרת ההצטמצמות התקציבית לשנה הבאה ● אבל כבר לפני חמש שנים העלה צוות בינמשרדי תוכנית רחבה הרבה יותר - שהחיסכון הגדול שהייתה מביאה כבר אז, היה משמעותי אף יותר בממשלה של היום

מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בעת שהתיקונים לתקציב 2023 עדיין בדיונים, באוצר כבר מתכוננים לתקציב 2024. במסגרת ההתכנסות התקציבית הנדרשת למימון המלחמה ושיקום העורף, באוצר מציעים לסגור שישה משרדים בעלי חשיבות פחותה.

כסף למלחמה? הכנסת יוצאת במכרז להקמת מוזיאון בעשרות מיליונים
איך ייראה צה"ל ביום שאחרי המלחמה?

גם אם זה יקרה, למרות התנגדות גורמים במערכת הפוליטית, הדבר אינו מתקרב לצמצום הדרמטי במספר משרדי הממשלה שהומלץ בעבר. בדוח של צוות בינמשרדי מ-2018 הומלץ לממשלה לבחור בין שתי חלופות - אחת הכוללת 17 משרדי ממשלה, והאחרת כוללת 14 משרדים בלבד. כיום ישנם לא פחות מ-36 משרדים.

על פי הערכת הצוות, רק החיסכון בהוצאות מטה מיותרות יגיע ל-1.2 מיליארד שקל בשלוש שנים, ועוד "חיסכון משקי משמעותי" כתוצאה מהתייעלות והפחתת ביורוקרטיה. היום, כשמספר המשרדים גדול יותר, החיסכון צפוי להיות רחב אף יותר.

"בסוף הוחלט על הרחבה"

אך גורמים המעורים בפרטים מסבירים ש"למרות ההמלצות שהוגשו, החליטו בסופו של דבר על הרחבת המשרדים - ללא סיבה ברורה. זאת בזמן שישנם פתרונות פוליטיים שעובדים טוב, למשל סגני שרים, כמו איציק כהן מש"ס כסגן שר באוצר שריכז את נושא ניצולי השואה, או אביר קארה במשרד רה"מ שהתעסק ברגולציה". לדבריו, "בעוד שברור שיש צורך בפתרונות פוליטיים לשם גיבוש קואליציה, מינוי שרים לנושאים קונקרטיים לא בהכרח דורש הקמת משרדים חדשים מאפס".

לא קשה למצוא דוגמאות לבעייתיות בהקמת משרדים חדשים ושינוע של יחידות בין משרדים קיימים: זרוע העבודה, למשל, הוצאה ב-2016 ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה, ולדברי הגורמים, "תהליך המעבר, לרבות התאמת מערכות המחשוב, לקח שלוש שנים. אלא שאז הזרוע חזרה למשרד הכלכלה, עד שנותקה לאחרונה ל'משרד העבודה', משרד בפני עצמו. זה יוצר חוסר יעילות וחוסר אינטגרציה בתוך המשרדים".

הצוות של 2018 נועד לתת פתרונות פוליטיים תוך התבססות על מסקנות ועדה קודמת, מ-2015, שקמה בעקבות חקיקת "החוק להגברת המשילות" ב-2013 בממשלת נתניהו-לפיד.

בדברי ההסבר לחוק להגברת המשילות נאמר, כי "לממשלה גדולה מדי יש חסרונות: העיקרי הוא קשיי תפקוד וקבלת החלטות של הרשות המבצעת, ומעבר תדיר של עניינים ממשרד למשרד לפי המשרדים הנוצרים והנעלמים, באופן שפוגע ביציבות ובקידום של נושאים".

"צמצום יתר של חכ"ים"

נוסף על כך, נאמר בחוק ש"קיים גם חיסרון בצמצום יתר של מספר חברי הכנסת הנושאים בעבודת החקיקה והפיקוח על עבודת הממשלה (שכן בשיטתנו רוב השרים הם גם חברי הכנסת), וחיסרון של בזבוז כספי ציבור ופגיעה באמון הציבור ברשות המבצעת. בעת הרכבת ממשלה קשה לעמוד בלחצים קואליציוניים".

דברים אלו, שהיו יכולים להיאמר באותה מידה גם היום, עמדו ביסוד הוועדה מ-2015, שכללה נציגי אגף תקציבים, משרד רה"מ, נציבות שירות המדינה וחברת ייעוץ חיצונית. אלו ניתחו את חוסר היעילות בריבוי משרדי ממשלה, השוו לעולם כדי להראות אילו משרדים ייחודיים לגמרי קיימים בישראל (ומצא עשרה כאלה אז) והמליצו לצמצם את מספר משרדי הממשלה. בהשוואה הבינלאומית, הצוות מצא שבמדינות ההשוואה במערב יש בין 11 ל-17 משרדי ממשלה, בעוד שאז היו 27 בישראל.

על פי מסקנות הוועדה, מדובר בחיסכון כספי ניכר, "אשר יש בידו כדי למקד את עבודת משרדי הממשלה בליבת עיסוקם באמצעות הסטת משאבים של מספר מיליארדי שקלים".

אך למרות המלצות הוועדה, מסקנותיה לא יושמו, וב-2018 כונס צוות שיגבש "המלצות בדבר החלופות המועדפות לצמצום מספר משרדי הממשלה", ויהפוך את מסקנות הוועדה להמלצות מדיניות בפועל. הצוות המליץ כמה המלצות, הכוללות בין שאר צמצום משרדי הממשלה בחקיקה ל-17, ואף הציע הצעה מצומצמת עוד יותר, עם 14 משרדים בלבד.

לכלול "משרדי ליבה"

בחלופה המצומצמת, של 14 משרדים בלבד, הצוות המליץ לכלול את משרד ראש הממשלה, האוצר, הביטחון, החוץ, המשפטים, ביטחון הפנים, הבריאות, השיכון, הפנים, הכלכלה, החינוך, הרווחה, התשתיות והחקלאות. משרדים אלו הם "משרדי הליבה" כמו חוץ וביטחון, ובנוסף משרדים "שלרוב פעילותם מאוחדת" שאותם מציע הצוות לאחד.

דבר זה, לפי הצוות, יוביל לחיסכון של 1.2 מיליארד שקל בשלוש שנים, ולחיסכון משקי משמעותי בבירוקרטיה. החיסכון חושב ביחס ל-29 המשרדים שהיו בממשלה ה-34, שלה נתן הצוות את המלצותיו, וכיום, כשישנם לא פחות מ-36 משרדים - החיסכון צפוי להיות גדול עוד יותר.

מסביבת סמוטריץ' נמסר: "ייתכן שכמו שזה היה נכון אז, יש בזה צד נכון מבחינה אובייקטיבית, אבל כמו בכל הממשלות הקודמות - יש פער בין הרצוי למצוי, וזה כנראה המצב גם היום. לא ברור מה יהיה ב-2024".

ממשרד האוצר וממשרד רה"מ לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?