גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשמעויות הכלכליות של הרחבת סמכויות שב"כ

תזכיר החוק של משרד רה"מ מבקש להרחיב את סמכויות שב"כ, בין השאר לאפשר חדירה למחשבים ולטלפונים ● עורכי דין מתריעים מפגיעה בקשרי מסחר עם האיחוד האירופי, שקבע סטנדרט ביחס לשמירה על פרטיות ● "החוק יאלץ את החברות לעמוד בדרישות מחמירות יותר מהדין הישראלי ויקשה על איסוף מידע", אומרים בתחום

רונן בר, ראש השב''כ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
רונן בר, ראש השב''כ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

תזכיר חוק השב"כ שפורסם השבוע מבקש להרחיב את סמכויות הארגון במישורים רבים ובאופן חסר תקדים. כך, בין היתר, מבקש התיקון לאפשר חדירה למחשבים ולטלפונים, לקבל מידע ממאגרים שונים - בהם כאלה שכוללים מידע רגיש על אזרחים - ולהעביר אותו הלאה לצרכים שונים. ההשלכות של התיקון המוצע הן רחבות היקף במישור חיי הפרט, וגם, כך מתברר, במישור הכלכלי. עורכי דין שמלווים חברות מסחריות מתריעים מפני אובדן ה"תאימות" עם הדין האירופי - תנאי לקיום קשרי מסחר עם האיחוד.

על סף משבר הומניטרי: המדינה שהולידה איום חדש על ישראל
13 חברות נדל"ן תובעות מרמ"י החזרת תשלומי פיתוח במכרזים  

הפרטיות של היום

בשנת 2016 חלה מהפיכה של ממש בכל הנוגע לפרטיות, עם חקיקתה של הרגולציה הכללית להגנה על מידע באירופה, המכונה בקיצור GDPR (General Data Protection Regulation). אסופת ההוראות שאימץ האיחוד האירופי קבעה סטנדרט אחיד ומחמיר ביחס לשמירה על פרטיות. על מנת לקיים קשרי מסחר עם שחקנים באיחוד האירופי, נדרשת הוכחה שהצד השני עומד באמות המידה הללו.

 

ספק ביחס לאי־עמידה בסטנדרט יוביל לכל הפחות לביורוקרטיה אינטנסיבית, הכרוכה בעלויות כלכליות כבדות, אך עלול גם להביא לקץ החוזה. על הרקע הזה פורסם לפני כמה חודשים כי חברת מובילאיי שקלה להוציא את עובדיה מישראל. המיקוד אז היה הרפורמה במערכת המשפט.

יצוין כי עוד ב־2011 נהנתה ישראל מהמעמד שמכונה "תאימות", קרי התאמה, לדין האירופי, והיא נתפסת כמי שעומדת באמות המידה המחמירות גם כיום. רק באוגוסט האחרון נכנסו לתוקפן תקנות הגנת הפרטיות, הנוגעות למידע שהתקבל בישראל החל ממאי 2023. בפרסום הרשמי של הרשות להגנת הפרטיות ביחס לתקנות צוין כי "הן דרך חשובה בתהליך חידוש מעמד התאימות שניתן לישראל על ידי האיחוד האירופי ב־2011". המעמד כאמור עוד שמור לישראל - אך היא מצויה כל העת בבחינה על ידי הנציבות האירופית.

"יכול לפגוע בכלכלה"

כעת, במסגרת השינוי שמבקש שב"כ לעשות ביחס לסמכויותיו, עורכי דין בתחום חוששים כי החברות הישראליות ימצאו עצמן בבעיה, בדומה לזו שחוות חברות אמריקאיות עד היום. אלה נתקלות בביורוקרטיה מכבידה, נמנעות מהן התקשרויות, ולפעמים הן צריכות לאחסן את המידע שלהן באירופה. ד"ר אבישי קליין, ראש מחלקת הפרטיות והסייבר במשרד ברנע ג'פה לנדה, מזכיר כי פייסבוק למשל נקנסה ב־1.2 מיליארד דולר על הפרת מנגונני הפרטיות של האיחוד.

עורכי הדין מוטרדים בעיקר משני שינויים שכלולים בתזכיר החוק: האחד הוא האפשרות להשיג ממאגרי מידע של חברות פרטיות מידע באופן חופשי. "נכון שצריך את אישור רה"מ ועמדה של היועמ"ש - אבל לא חייבים לכבד אותה", אומר קליין. "יותר מזה, גם ביחס למידע רגיש (כמו מידע רפואי, גנטי או אידיאולוגי - נ"ס), שהוא כביכול מוחרג, יש לשב"כ אפשרות לעשות בו שימוש ולקבל על כך אישור בדיעבד". השני הוא היכולת לעשות שימוש בחומר מחשב, לרבות שינוי שלו. התזכיר, מסביר קליין, מאפשר לשב"כ להשתמש בתוכנות כמו פגסוס מהדלת הראשית.

"כל המאמצים שעשתה ישראל בתחום ההגנה על הפרטיות עלולים להימחק במחי יד", אומרת עו"ד מרים פרידמן, שותפה בתחום הפרטיות וקניין רוחני, ארנון, תדמור־לוי. "אני מייצגת הרבה חברות הייטק בינלאומיות ואחרות. המידע זה הדבר הכי חשוב שיש להן, זה הנפט החדש בעולמנו", היא מבהירה. "כשיש חקיקה כל כך בוטה, שמקנה סמכויות כאלה, זה יכול לפגוע בכלכלה הישראלית".

לדברי פרידמן, פעמים רבות מופנות אליה שאלות הנוגעות לפרטיות, והתאימות האירופית היא תשובה ניצחת. "כל כך הרבה פעמים שואלים אותנו אם חברה זרה תשתמש בנתונים של חברה ישראלית, ואנחנו תמיד אומרים - אל תדאגו". החשש הנוכחי שעליו מצביעה פרידמן הוא מהפסקת החוזים של חברות בינלאומיות עם חברות ישראליות. לדבריה, גל העזיבה שהביאה עמה הרפורמה במערכת המשפט עלול להתגבר. "החוק הזה הוא עוד פוש של חברות ישראליות מחוץ לישראל".

עו"ד גפנית לגזיאל־שבבו, שותפה וראש תחום הגנת הפרטיות במשרד עו"ד פירון ושות', מביעה גם היא דאגה. "בין היתר, התיקון מעלה חשש לפגיעה במעמד התאימות המוקנה לישראל, אותו היא נלחמת לשמר בחודשים האחרונים, אשר ככל שיישלל עלול להסב פגיעה לפעילות העסקית של חברות בישראל למול עסקים באיחוד האירופי, ויאלץ אותן לעמוד בדרישות מחמירות יותר מהדין הישראלי מחד ולהקשות על איסוף מידע מנושאי מידע, אשר יחששו למסור אותו לאור התיקון האמור, מאידך".

מי יסרב לחוק?

האספקט של החברות הוא כמובן רק אחד מבין שורה ארוכה של חששות ביחס לתיקון. אחד מהם נוגע לתזמון. התזכיר מצוי בעבודה במשרדי הממשלה כבר כמה שנים, אך העיתוי שנבחר להביאו לכנסת, בזמן מלחמה, מעורר את השאלה אם יהיו מי שיתנגדו לו. מעבר לכך, ישנם גם אתגרים נוספים הנוגעים לתוכן של החוק בהיבטים הרוחביים שלו, אלה שחלים לא רק כלפי איום קונקרטי, אלא ביחס לציבור כולו.

לדברי לגזיאל־שבבו, "אמנם ביטחון המדינה הינו אינטרס בחשיבות עליונה, אך דומה כי מדובר בחשש לפגיעה רחבה ומשמעותית בפרטיות, מערכות איזונים ובלמים שאינם מספקים ומעלים תהיות בנוגע לאופן הפיקוח והבקרה, והלימתם לפגיעה המבוקשת. כך לדוגמא, התיקון מאפשר לשב"כ, במקרים מסוימים, להקנות באישור ועדת השרים לענייני השירות, סמכות למשך שנה או עד לעיגון סמכות שבחוק". בצד אלה, מועלות גם טענות שלפיהן ממילא פעל השב"כ עד היום כפי שמבקש עתה החוק להתיר לו - מכוח פרשנות שניתנה לו במשרד המשפטים, ולא בחקיקה מסודרת.

גורמים בשב"כ מסרו לגלובס כי "בהתחשב בשינויים המשמעותיים שחלו בתמונת האיומים עימם מתמודדת מדינת ישראל בשנים האחרונות, נדרש להתאים את ההוראות הקבועות בחוק שב"כ. ההתאמות שבוצעו בחוק יסייעו לשירות לממש את ייעודו ולמלא את תפקידו בצורה המקצועית והטובה ביותר".

עוד כתבות

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

קרן הגידור של אנשי השוק הוותיקים שמככבת עם תשואה של 31% מתחילת השנה. ומה עשו המתחרות?

הבורסה טסה במחצית הראשונה של השנה, וחלק מקרנות הגידור המקומיות התקשו להדביק את הפער ● מי בכל זאת כיכבה, מה מגלות התשואות של השנתיים האחרונות ומה צפוי בהמשך? ● "הסרנו איום של עשרות שנים שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות"

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

מחנה אוהלים בח'אן יונס / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש המיליציה העזתית: "אין מניעה מעימות עם חמאס וממלחמת אחים"

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות