גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשמעויות הכלכליות של הרחבת סמכויות שב"כ

תזכיר החוק של משרד רה"מ מבקש להרחיב את סמכויות שב"כ, בין השאר לאפשר חדירה למחשבים ולטלפונים ● עורכי דין מתריעים מפגיעה בקשרי מסחר עם האיחוד האירופי, שקבע סטנדרט ביחס לשמירה על פרטיות ● "החוק יאלץ את החברות לעמוד בדרישות מחמירות יותר מהדין הישראלי ויקשה על איסוף מידע", אומרים בתחום

רונן בר, ראש השב''כ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
רונן בר, ראש השב''כ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

תזכיר חוק השב"כ שפורסם השבוע מבקש להרחיב את סמכויות הארגון במישורים רבים ובאופן חסר תקדים. כך, בין היתר, מבקש התיקון לאפשר חדירה למחשבים ולטלפונים, לקבל מידע ממאגרים שונים - בהם כאלה שכוללים מידע רגיש על אזרחים - ולהעביר אותו הלאה לצרכים שונים. ההשלכות של התיקון המוצע הן רחבות היקף במישור חיי הפרט, וגם, כך מתברר, במישור הכלכלי. עורכי דין שמלווים חברות מסחריות מתריעים מפני אובדן ה"תאימות" עם הדין האירופי - תנאי לקיום קשרי מסחר עם האיחוד.

על סף משבר הומניטרי: המדינה שהולידה איום חדש על ישראל
13 חברות נדל"ן תובעות מרמ"י החזרת תשלומי פיתוח במכרזים

הפרטיות של היום

בשנת 2016 חלה מהפיכה של ממש בכל הנוגע לפרטיות, עם חקיקתה של הרגולציה הכללית להגנה על מידע באירופה, המכונה בקיצור GDPR (General Data Protection Regulation). אסופת ההוראות שאימץ האיחוד האירופי קבעה סטנדרט אחיד ומחמיר ביחס לשמירה על פרטיות. על מנת לקיים קשרי מסחר עם שחקנים באיחוד האירופי, נדרשת הוכחה שהצד השני עומד באמות המידה הללו.

ספק ביחס לאי־עמידה בסטנדרט יוביל לכל הפחות לביורוקרטיה אינטנסיבית, הכרוכה בעלויות כלכליות כבדות, אך עלול גם להביא לקץ החוזה. על הרקע הזה פורסם לפני כמה חודשים כי חברת מובילאיי שקלה להוציא את עובדיה מישראל. המיקוד אז היה הרפורמה במערכת המשפט.

יצוין כי עוד ב־2011 נהנתה ישראל מהמעמד שמכונה "תאימות", קרי התאמה, לדין האירופי, והיא נתפסת כמי שעומדת באמות המידה המחמירות גם כיום. רק באוגוסט האחרון נכנסו לתוקפן תקנות הגנת הפרטיות, הנוגעות למידע שהתקבל בישראל החל ממאי 2023. בפרסום הרשמי של הרשות להגנת הפרטיות ביחס לתקנות צוין כי "הן דרך חשובה בתהליך חידוש מעמד התאימות שניתן לישראל על ידי האיחוד האירופי ב־2011". המעמד כאמור עוד שמור לישראל - אך היא מצויה כל העת בבחינה על ידי הנציבות האירופית.

"יכול לפגוע בכלכלה"

כעת, במסגרת השינוי שמבקש שב"כ לעשות ביחס לסמכויותיו, עורכי דין בתחום חוששים כי החברות הישראליות ימצאו עצמן בבעיה, בדומה לזו שחוות חברות אמריקאיות עד היום. אלה נתקלות בביורוקרטיה מכבידה, נמנעות מהן התקשרויות, ולפעמים הן צריכות לאחסן את המידע שלהן באירופה. ד"ר אבישי קליין, ראש מחלקת הפרטיות והסייבר במשרד ברנע ג'פה לנדה, מזכיר כי פייסבוק למשל נקנסה ב־1.2 מיליארד דולר על הפרת מנגונני הפרטיות של האיחוד.

עורכי הדין מוטרדים בעיקר משני שינויים שכלולים בתזכיר החוק: האחד הוא האפשרות להשיג ממאגרי מידע של חברות פרטיות מידע באופן חופשי. "נכון שצריך את אישור רה"מ ועמדה של היועמ"ש - אבל לא חייבים לכבד אותה", אומר קליין. "יותר מזה, גם ביחס למידע רגיש (כמו מידע רפואי, גנטי או אידיאולוגי - נ"ס), שהוא כביכול מוחרג, יש לשב"כ אפשרות לעשות בו שימוש ולקבל על כך אישור בדיעבד". השני הוא היכולת לעשות שימוש בחומר מחשב, לרבות שינוי שלו. התזכיר, מסביר קליין, מאפשר לשב"כ להשתמש בתוכנות כמו פגסוס מהדלת הראשית.

"כל המאמצים שעשתה ישראל בתחום ההגנה על הפרטיות עלולים להימחק במחי יד", אומרת עו"ד מרים פרידמן, שותפה בתחום הפרטיות וקניין רוחני, ארנון, תדמור־לוי. "אני מייצגת הרבה חברות הייטק בינלאומיות ואחרות. המידע זה הדבר הכי חשוב שיש להן, זה הנפט החדש בעולמנו", היא מבהירה. "כשיש חקיקה כל כך בוטה, שמקנה סמכויות כאלה, זה יכול לפגוע בכלכלה הישראלית".

לדברי פרידמן, פעמים רבות מופנות אליה שאלות הנוגעות לפרטיות, והתאימות האירופית היא תשובה ניצחת. "כל כך הרבה פעמים שואלים אותנו אם חברה זרה תשתמש בנתונים של חברה ישראלית, ואנחנו תמיד אומרים - אל תדאגו". החשש הנוכחי שעליו מצביעה פרידמן הוא מהפסקת החוזים של חברות בינלאומיות עם חברות ישראליות. לדבריה, גל העזיבה שהביאה עמה הרפורמה במערכת המשפט עלול להתגבר. "החוק הזה הוא עוד פוש של חברות ישראליות מחוץ לישראל".

עו"ד גפנית לגזיאל־שבבו, שותפה וראש תחום הגנת הפרטיות במשרד עו"ד פירון ושות', מביעה גם היא דאגה. "בין היתר, התיקון מעלה חשש לפגיעה במעמד התאימות המוקנה לישראל, אותו היא נלחמת לשמר בחודשים האחרונים, אשר ככל שיישלל עלול להסב פגיעה לפעילות העסקית של חברות בישראל למול עסקים באיחוד האירופי, ויאלץ אותן לעמוד בדרישות מחמירות יותר מהדין הישראלי מחד ולהקשות על איסוף מידע מנושאי מידע, אשר יחששו למסור אותו לאור התיקון האמור, מאידך".

מי יסרב לחוק?

האספקט של החברות הוא כמובן רק אחד מבין שורה ארוכה של חששות ביחס לתיקון. אחד מהם נוגע לתזמון. התזכיר מצוי בעבודה במשרדי הממשלה כבר כמה שנים, אך העיתוי שנבחר להביאו לכנסת, בזמן מלחמה, מעורר את השאלה אם יהיו מי שיתנגדו לו. מעבר לכך, ישנם גם אתגרים נוספים הנוגעים לתוכן של החוק בהיבטים הרוחביים שלו, אלה שחלים לא רק כלפי איום קונקרטי, אלא ביחס לציבור כולו.

לדברי לגזיאל־שבבו, "אמנם ביטחון המדינה הינו אינטרס בחשיבות עליונה, אך דומה כי מדובר בחשש לפגיעה רחבה ומשמעותית בפרטיות, מערכות איזונים ובלמים שאינם מספקים ומעלים תהיות בנוגע לאופן הפיקוח והבקרה, והלימתם לפגיעה המבוקשת. כך לדוגמא, התיקון מאפשר לשב"כ, במקרים מסוימים, להקנות באישור ועדת השרים לענייני השירות, סמכות למשך שנה או עד לעיגון סמכות שבחוק". בצד אלה, מועלות גם טענות שלפיהן ממילא פעל השב"כ עד היום כפי שמבקש עתה החוק להתיר לו - מכוח פרשנות שניתנה לו במשרד המשפטים, ולא בחקיקה מסודרת.

גורמים בשב"כ מסרו לגלובס כי "בהתחשב בשינויים המשמעותיים שחלו בתמונת האיומים עימם מתמודדת מדינת ישראל בשנים האחרונות, נדרש להתאים את ההוראות הקבועות בחוק שב"כ. ההתאמות שבוצעו בחוק יסייעו לשירות לממש את ייעודו ולמלא את תפקידו בצורה המקצועית והטובה ביותר".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה