השרה אורית סטרוק / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
צאו לרגע מהשיח הילדותי והשטוח כאילו אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, מתעלמת לגמרי מכל מה שקורה מסביב, באה כגנבת בלילה ומעבירה כספים לחבריה בהתנחלויות - על חשבון חיילינו הגיבורים. כאילו מתרחשת ביזה של הקופה הציבורית, בשעה שאפילו בני משפחתה הקרובים ביותר נמצאים במערכה - כולל ארבעה ילדים וארבעה חתנים.
● שאלות ותשובות | מאיפה יגיע הכסף ומה קרה עם הכספים הקואליציוניים: כל מה שכדאי לדעת על התקציב שאושר
● סגירת משרדי ממשלה מיותרים תחסוך למעלה ממיליארד שקל רק בהוצאות מטה
● כסף למלחמה? הכנסת יוצאת במכרז להקמת מוזיאון בעשרות מיליונים
מנגד, עם עובדות קשה להתווכח. מתוך תקציב של 543 מיליון שקל, המשרד של סטרוק נטל 478 מיליון שקל ממה שמוגדר כספים קואליציוניים שאינם בבסיס התקציב, ואין הגדרה טובה יותר לתקציבים שמנסים לעבור מתחת לשולחן ולא בדרך המלך.
ואם זה לא מספיק, עוד 110 מיליון שקל של כספים קואליציוניים התחבאו היטב בתקציב משרד ראש הממשלה. וכל זאת, כשברור שמדובר במשרד מומצא ומיותר לחלוטין (אם כי זה נכון ל־20 משרדים לפחות, מתוך 36 משרדי ממשלה קיימים).
אז למי שבכל זאת מחפש סיפור מעט יותר מורכב, שאינו כולל רק רעים מול טובים, מה בעצם קורה פה? בראש ובראשונה, זו בעיקר הזדמנות לראות את התנהלות ממשלות ישראל בכל הנוגע לתקצוב וסיוע לאזרחים שחיים מעבר לקו הירוק. להבין שהדרך המרכזית להתנהל ביו"ש - ואת זה יודעים אוהביה ומתנגדיה - היא בקומבינה ובמעקפים. בפתרונות אד הוק, טלאי על טלאי. כך, שגם אם צורכי הביטחון וההוצאות השוטפות עלו שבעתיים מאז ה־7 באוקטובר, וגם אם הכי מגיע, אי אפשר פשוט לייעד לשם כספים רק בצינורות הרגילים. כי זה יו"ש. מקום שהוא לא בדיוק פה ולא שם, ולכן סעיפים רבים מוכרחים להיות מוחבאים - אולי הסוד הכי גלוי לכל מי שמכהן בכנסת ובממשלה.
חבל ארץ שבו הולכים עם ומרגישים בלי
מהי "החטיבה להתיישבות" אם לא ההוכחה המושלמת לכך? הרבה לפני שהמציאו את המשרד של סטרוק, החטיבה הזו משמשת עשרות בשנים כזרוע מרכזית להקמה ולפיתוח ישובים מעבר לקו הירוק. רק באוגוסט האחרון פרסמה הממשלה את "תוכנית העבודה השנתית של החטיבה להתיישבות", שכלל תקציב של 533 מיליון שקל.
למעשה, מדינת ישראל בראה במו ידיה יצור כלאיים - זרוע שמתוקצבת על ידי הממשלה, אבל שייכת פורמלית להסתדרות הציונית העולמית, ה"אמא" של הקרן הקיימת והסוכנות היהודית ומי שנחשבת ל"חברה פרטית בבעלות העם היהודי" - כדי שתוכל לנוע בין הטיפות והממשלה תוכל לומר "זו לא אני, זו היא".
לפני חצי שנה סערה המדינה סביב אישור הקמת קרן ארנונה. על הדרך חשפה אותנו הקרן המתגבשת להבדל בין שני צדי הקו הירוק, גם בממשלתם של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. תזכורת: כדי לעודד בנייה למגורים, החליטה הממשלה שקרן חדשה, שתחל לפעול ב־2024, תקבל נתח מכספי הארנונה שיגבו רשויות מקומיות מפרויקטים חדשים לתעסוקה ולמסחר, והיא תחלק את הכסף חזרה לרשויות שיאשרו דירות מגורים.
רק שאז התברר, שהרשויות ביו"ש לא יעבירו בעצמן כסף לקרן, כי אסור למדינה לקבל כסף מיו"ש. "בשל המצב המשפטי באזור", הסבירה ועדת הפנים של הכנסת, המדינה רק תקזז את הכספים שהן אמורות להעביר. חבל ארץ שבו הולכים עם ומרגישים בלי.
למדו לנצל את יתרונות אזור הדמדומים
לכל הצדדים זה בדרך כלל די נוח. מי שחי בשטח אפור לומד לנצל את יתרונות אזור הדמדומים. לא מעט יזמים שעובדים מעבר לקו הירוק יעידו כמה נוח ומשתלם להעסיק שם פועלים. מקום שבו חוקי הבטיחות של ישראל לא ממש חלים ונאכפים, כולל חוקי תעסוקה כמו שכר מינימום והפרשות סוציאליות. או האפשרות של תושבי חוץ וחברות זרות לקנות קרקעות ודירות בפטור ממס, בעיקר מע"מ ומס שבח, שמסייע לשווק לא מעט פרויקטים.
והעובדה שדה פקטו, כמעט ואין היטלי השבחה מעבר לקו הירוק, בין השאר כי קונים רבים נחשבים רשמית "בר רשות" ולא בעלים "אמיתיים". כלומר בעוד שבתוך הקו הירוק בעלים של קרקע שעוברת שינוי והשבחה, כמו תוספת זכויות בנייה, מעביר מחצית מהשבח לרשות המקומית - סכום שעומד בכל שנה על מיליארדי שקלים וזורם לקופות הרשויות המקומיות - ברחבי יו"ש היטל ההשבחה כמעט לא קיים. זה גם מסביר את הצורך המובנה של הרשויות בסיוע מוגבר מצד המדינה.
ורק פה ושם, הבלגן המשפטי והפוליטי הזה, תפוח האדמה הלוהט ששני הצדדים מגלגלים כבר 56 שנה, מייצר התנגשויות ופופוליזם, שמשרתים לרגע את אחד הצדדים "המופתעים".
כוכבי השבוע
מצוין: בשורה ללא תאריך יעד
אנשי הצפון קיבלו השבוע את ההבטחה המיוחלת על פינוי מפרץ חיפה מהמפעלים המזהמים. "יום היסטורי", הודיעה ועדת השרים, שצירפה מילים גבוהות על "יצירת חיבור אורבני רציף בין הקריות לחיפה", ו"פרישה חדשה ומאוזנת של ייעודי הקרקע - מגורים, תעסוקה ופארק מטרופוליני לאורך הנחלים". מדובר בבשורה חשובה ואופטימית - אישור תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 75, שכוללת מעל ל־100 אלף דירות ומיליוני מ"ר לתעסוקה ומסחר במפרץ חיפה. גם תכנון מחדש של שטח עצום בצפון, וגם בשורה על סילוק המפגעים שהעיקו עשרות שנים על מאות אלפים מתושבי הסביבה.
בכל זאת כדאי לחכות רגע עם החגיגות. הודעה שהוציאה חברת בזן, זו שיושבת בלב השטח, דיווחה לבורסה כי "תמ"א 75 אינה מציינת מועד להפסקת פעילות החברה, ולהערכת החברה אין בה כדי לפגוע בפעילות הקיימת, בתוכניות ובהיתרים שהונפקו". אז אמנם מדובר בבשורה חשובה לתושבים, אבל היא רק בגדר מתישהו.
בלתי מספיק: רשת המטרו מתפרקת
רק לאחרונה אישרה הוועדה המחוזית בתל אביב עוד תוכנית להקמת מגדלי ענק של כ־50 קומות, בעיר בת ים. גם הפעם, התוכנית נשענה על הפתרון התחבורתי הענק שנמצא מעבר לפינה, המטרו של גוש דן. זה שבמינהל התכנון עדיין מתעקשים שיתחיל לנסוע בעוד 10 שנים, שכולל 150 ק"מ תת־קרקעיים מתחת ל־23 רשויות, ושכבר הוצא בגינו סכום ענק של 1.5 מיליארד שקל מהקופה הציבורית.
אבל המרחק בין החלומות הגדולים למציאות העגומה התברר גם השבוע. שנתיים לאחר הקמתו, בגלובס נחשף כי מחצית מעובדי רשות המטרו הרימו ידיים ועזבו. הם ראו למשל שלא ממונה מנהל לרשות ושחוק המטרו מתגלגל בכנסת, בלי שלאף אחד בוער להגיע לקו הסיום. אז נכון שבמשרד התחבורה עדיין מתעקשים שהכל מתקדם כרגיל, ושהם אפילו חתמו על הסכמים נוספים בעלות של מיליארדים לפיתוח המטרו, אבל לא כדאי שתסמכו על זה אם אתם חושבים לקנות דירה או משרד באחד המגדלים.