גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבכיר שמסביר: זה הרגע שבו נדע שחמאס התפרק

ראש המל"ל לשעבר האלוף (מיל') יעקב עמידרור בראיון לגלובס בו הוא מנתח את תמונת המצב הנוכחית של המלחמה ברצועת עזה ● לדעתו מדובר במשימה היסטורית, וזאת הפעם הראשונה שמדינת ישראל מקבלת על עצמה כמטרה מוצהרת להשמיד אויב ● והוא גם מסביר כיצד יש להתמודד עם המנהרות ואיך לדעתו יתפתח העימות עם חיזבאללה בצפון

אלוף (מיל') יעקב עמידרור / צילום: באדיבות מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
אלוף (מיל') יעקב עמידרור / צילום: באדיבות מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

בימים האחרונים הציבור הישראלי מתבשר על עוד ועוד נופלים בלחימה בעזה ובו בזמן על התקדמות הלחימה המשמעותית ברצועה. כדי להבין לאן הדברים הולכים ואיך צריך להבין את האירועים האחרונים דיברנו עם ראש המל"ל לשעבר האלוף (מיל') יעקב עמידרור שניתח עבורנו את תמונת המצב הנוכחית.

"נשמעות בציבור טענות כאילו שבגלל לחצים אמריקאים, ואולי מסיבות נוספות צה"ל שם מגבלות על הלחימה שלו בדרום ולכן יש יותר נפגעים. אלא שכל ההרוגים של האירוע בסג'איה לא נהרגו בדרום. אין שום קשר בין הלחימה בדרום לבין ההרוגים באירוע הטרגי של השבוע", מבהיר עמידרור שמשמש כיום כחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.

לדבריו, "אני לא מכיר שום הוראה שמקטינה את השימוש באש בלחימה בדרום הרצועה או בכלל. בצפון הרצועה אנחנו כבר כמעט בשליטה מלאה על השטח ועברנו לשלב הטיהור כך שזה שלב אחר עם סכנות אחרות שלא מעידות בהכרח על הפחתה באש".

עמידרור מוסיף כי "אני לא אומר שכל דבר שעושים הוא בלי טעויות. אין ספק שבלחימה ההנחה היא שאנשים עושים טעויות, אבל ההאשמה כאילו צה"ל הפחית את כמות האש, והנה הוכחה, יש הרבה נפגעים - ההוכחה הזאת היא לא רלוונטית לטענה כי כל ההרוגים הם במקום בעל אופי לחימה שונה משלב כיבוש השטח. אין שום הוכחה שאני רואה לכך שהאבדות האחרונות נובעות ממדיניות של צמצום האש".

העובדה שיש עכשיו כמות גדולה של חללים במלחמה עלולה לדעתך לשחוק את התמיכה בהמשך הלחימה?
"אני אגיד לך שני דברים. קודם כל, אם מישהו היה בא למקבלי ההחלטות לפני המלחמה והיה אומר להם שבשלב שבו אנו נמצאים במלחמה, כיבוש צפון הרצועה ושלבים מתקדמים של כיבוש הדרום, ושואל אותם מה יהיו מספר האבדות - אני חושב שברור לגמרי שהמספרים היו גבוהים משמעותית ממה שהם בשטח עכשיו. כלומר, כל חלל צה"ל הוא עולם במלואו וכל סיפור הוא קורע לב אבל במקרו ניתן לומר שאנחנו מופתעים ממספר האבדות הנמוך יחסית לעומת מה שהיה מצופה עד כה.

"שנית, מדובר כאן משימה היסטורית. זאת הפעם הראשונה שמדינת ישראל מקבלת על עצמה כמטרה מוצהרת להשמיד אויב. אף פעם לא השתמשו בלשון הזו, ישראל אף פעם לא לקחה על עצמה משימה כזאת. והפעם, בגלל אירועי השבעה באוקטובר אנחנו משנים את כל האופן שבו אנחנו מתייחסים למשימה. אני לא חושב שמספר האבדות צריך להוריד אותנו מהמשימה ההיסטורית הזו. המשימה הזו תקבע האם נוכל לחיות כאן, האם ישראל תחיה תחת איום קבוע והאם נוכל להחזיר התיישבות לאזור נרחב בישראל. אנחנו צריכים להמשך עד הבסת החמאס ולדעתי רוב הציבור הישראלי מחזיק בעמדה שביטאתי כאן".

לאחרונה דווח שישראל החלה להפעיל משאבות מים כדי לנסות להזרים מי ים לתוך מנהרות החמאס. עד כמה צריך לתלות בזה תקווה ומה צריך לעשות עם המנהרות האלה?
"ההתמודדות עם המנהרות היא בין הדברים היותר קשים בלחימה בעזה. הקושי נובע מכך שאין בעולם כמעט ניסיון בנושא, וכמובן גם לנו אין ניסיון. מדובר ברשת מנהרות ענקית מבחינת ההיקף שלה ולכן כל דרך שניתן לנטרל ולו חלק ממנה אנחנו צריכים לנסות. מנסים עכשיו גם עם מים, זה ניסוי ונבדוק אם הוא עובד ועד כמה ומשם נמשיך. יש עוד דרכים להתמודד עם העניין וצריך לשלב בין השיטות השונות".

ראינו לאחרונה תמונות של עזתים יוצאים עם ידיים מורמות ובחלק מהתמונות גם ללא בגדים. מיד התעורר ויכוח על כמה מאותם אנשים הם אנשי חמאס ומה זה מעיד על תפקוד הארגון. מה דעתך בנושא?
"בראש ובראשונה צריך לומר כי מספר המחבלים שמסגירים את עצמם לידי כוחותינו היא חריגה באופן משמעותי מכל מה שהכרנו בעבר בלחימה מול הטרור. המספר הוא גבוה ומשמעותי וזה כנראה מעיד על משהו שקורה בתוך הארגון.

"מצד שני, אני מציע לא לשים בעניין הזה תקוות יתר. יהיו מקומות שהחמאס ישבר בפתאומיות ובאופן מוחלט, ויהיו מקומות שזה ייקח יותר זמן ויקרה בצורה איטית יותר. אנחנו צריכים להמשיך לנהל את הלחימה ביכולות הכי גבוהות שיש לנו, באינטנסיביות הכי גדולה שאנחנו יכולים לייצר, וביום שהחמאס יתפרק אז לא נצטרך להסביר איך ולמה זה קרה כי זה פשוט יקרה".

אם כך, מתי זה יקרה? כמה זמן להערכתך נשאר לנו למלחמה הזו?
"להערכתי אנחנו צריכים עוד סדר גודל של כחודשיים ללחימה בעצימות הגבוהה. זאת כדי לעשות כמה דברים קריטיים כמו להשתלט על החלקים שאנחנו רוצים בדרום הרצועה, זה לא יהיה על כל הרצועה אבל על חלקים שאנחנו צריכים כדי להשלים את המשימה.

"אחרי השלב הזה נצטרך סדר גודל של בין 6 חודשים לשנה על מנת לנקות את הרצועה. השלב הזה יהיה ברמת אינטנסיביות יותר נמוכה, אבל זו תהיה לחימה מסוכנת, בעיקר בגלל המטענים".

היית ראש המל"ל אז אתה מבין בתחום המדיני, כמה זמן ארה"ב נותנת לנו לדעתך לסיים את המלחמה בעצימות הזו?
עד עכשיו ארה"ב לא שמה עלינו שום מגבלה, מלבד הקריאה לא לפגוע באזרחים לא מעורבים, דבר שאנחנו עושים בו ממילא את המקסימום. הדבר השני שארה"ב ביקשה זה להגביר את כמות הציוד ההומניטרי. אבל באשר לעצם מטרת ישראל להשמיד את החמאס ארה"ב ממש מסכימה איתנו שזה מה שצריך לקרות. לכן העניין כעת הוא יותר דיון על הדרך מאשר על המהות ואני לא חושב שארה"ב תפריע לנו בלוח הזמנים שעליו דיברתי".

באשר לשחרור החטופים, עמידרור סבור כי "העיקרון שצריך להנחות אותנו הוא שבכל פעם שיש הזדמנות או אפשרות לשחרר חטופים, אנחנו צריכים לעשות את זה ולתת לכך עדיפות - גם אם זה יחייב את הפסקת הלחימה. צריך להבין שיש פה שתי משימות. משימה אחת היא היסטורית שנוגעת לביטחון הלאומי שלנו, והשנייה היא משימה מוסרית ואנושית. בכל פעם שיש לנו אפשרות לבצע את המשימה המוסרית צריך לממש את זה ואז להמשיך במשימה ההיסטורית".

לסיום, מה הולך לקרות בצפון? מה אנחנו צריכים לעשות כדי להרחיק את חיזבאללה מהגבול?
"אני לא יודע להגיד לאן אנחנו הולכים. יש פה שתי אפשרויות שונות לחלוטין. אפשרות אחת היא להכות בחיזבאללה מיד לאחר המלחמה בעזה ולפתוח בלחימה קשה בלבנון כדי לדחוק את חיזבאללה מהגבול. זאת מלחמה שהיא קשה, ואם אני אצטרך להשוות לעזה אז היא תהיה פי 10 יותר קשה מהמלחמה הנוכחית בדרום.

"האפשרות השנייה היא להפעיל אמצעים מדיניים כדי לנסות להגיע לפתרון שירחיק את חיזבאללה מהגבול. זה לגמרי מסובך ולא בטוח שאפשרי אבל אלה שני הנתיבים שאפשר ללכת בהם.

"את ההחלטה על איזה נתיב נצטרך לקבל רק ברגע שהדברים בעזה יתחילו להתבהר, כאשר נתקדם עם המלחמה ברצועה בצורה משמעותית. לכן צריך לחשוב על זה, להבין את היתרונות והחסרונות של כל אלטרנטיבה, אבל אין טעם לעסוק עכשיו בקבלת ההחלטה. עכשיו זה מוקדם מדי. ההחלטה תתקבל רק ברגע שנבין לאן הדברים בעזה מתקדמים ונוכל להסיק איך זה ייגמר".

עוד כתבות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

המלחמה האפשרית באיראן מרחיקה את הורדת הריבית בישראל

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?