השבוע פורסמו נתונים חדשים על מצב שוק העבודה הישראלי במהלך המלחמה: מספר המשרות הפנויות בחודש נובמבר, עמד על 92.9 אלף משרות פנויות. מדובר בירידה משמעותית בביקוש לעובדים חדשים, שכן ערב המלחמה, בחודש ספטמבר היו 114 אלף משרות פנויות בישראל.
● שאלת היום | מה הפיצוי על רכב פרטי שגויס למלחמה
● שאלת היום | איך תדעו מה גובה המענק לו אתם זכאים
עם זאת, היחלשות שוק העבודה עדיין לא מתבטאת בנתוני האבטלה הרשמיים, שעומדים על 3.4% נכון לחודש אוקטובר. גילי בן אברהם, מאגף הכלכלה של בנק לאומי, מסביר כי "שיעור האבטלה במשק נותר ברמה יציבה במהלך החודשים האחרונים, והוא נמוך יחסית בהשוואה היסטורית. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי שיעור האבטלה ה'סטנדרטי' אינו משקף את השלכות המלחמה על שוק העבודה".
בן אברהם מסביר שבהסתכלות על שוק העבודה בהגדרתו הרחבה, "יש להוסיף את העובדים שהוצאו לחל"ת או שנעדרו בשל המלחמה, את מי שפוטרו מעבודתם בשנתיים האחרונות ואינם משתתפים בכוח העבודה, וגם אלו שהתייאשו מחיפוש עבודה. אם ניקח בחשבון נתונים אלו נראה כי שיעור האבטלה עלה בחודש אוקטובר 2023 ל־10.4%, וזאת בהשוואה ל־4.2% בספטמבר 2023 וכ־5.2% באוקטובר 2022".
בן אברהם משווה את הנתונים לתקופת הקורונה: "מדובר ברמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז אפריל 2021, מיד לאחר הסרת המגבלות על המשק במסגרת הסגר השלישי בתקופת הקורונה, ומשקפת בעיקר את הגידול בהיקף הנעדרים זמנית מעבודה מסיבות כלכליות (חל"ת או היעדרות אחרת), אך היא נמוכה מאלו שנרשמו במהלך סגרי הקורונה השונים".
לדבריו, הרמה הזו "משקפת בעיקר את הגידול בהיקף הנעדרים זמנית מעבודה מסיבות כלכליות (חל"ת או היעדרות אחרת), אך היא נמוכה מהרמות שנרשמו במהלך סגרי הקורונה השונים".
תעסוקת גברים מהחברה הערבית נפגעה במיוחד
ד"ר סרגיי סומקין, חוקר בכיר במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, מצביע על כך שאחת האוכלוסיות שהכי נפגעו בשוק התעסוקה מהמלחמה, היא גברים מהחברה העברית. "המלחמה פגעה באופן משמעותי מאוד בתעסוקה של כל קבוצות האוכלוסייה, ובמיוחד בגברים מהחברה הערבית.
"שיעור התעסוקה (בניכוי נעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות, סיבה אחרת ומילואים) של גברים ערבים בחודש אוקטובר 2023 (54.6%) ירד בכ-22.7 נקודות אחוז בהשוואה לשיעור בתעסוקה שלהם בחודש ספטמבר 2023 (77.3%). עיקר הירידה היא בגלל סיבה 'אחרת', הכוללת בתוכה אי תעסוקה של גברים ערביים על רקע חשש להגיע למקום עבודה או סירוב העסקה".
ירידה בהשקעות בהייטק תפגע בשוק העבודה
עניין נוסף שעשוי להשפיע על שוק העבודה הישראלי, הוא הפגיעה ספציפית בענף ההייטק, הקטר של המשק. ד"ר סומקין אומר כי "המלחמה גורמת להמשך הירידה בהיקף ההשקעות הזרות. מכיוון שירידה של 1 מיליארד דולר בהיקף ההשקעות הזרות מקטינה את תוספת כוח האדם בענף ההייטק בכ-3,500 עובדים, הרי שירידה בשיעור של 10 מיליארד דולר בהיקף ההשקעות הזרות, שמתרחשת בשנת 2023 ואילך, תפגע משמעותית בגידול מספר העובדים בענף ההייטק. זאת תוצאה שונה לחלוטין מתקופת קורונה, שבה ההייטק דווקא חווה עלייה משמעותית מאוד בהיקף ההשקעות הזרות".
"שיעור האבטלה יעלה ככל שהלחימה תימשך"
בן אברהם צופה, כי "לנוכח הפגיעה הצפויה בפעילות הסדירה של ענפים רבים בסקטור העסקי, אשר צפויה להכביד על האיתנות הפיננסית של חברות רבות, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים, צפוי שיעור האבטלה להוסיף לעלות בתקופה הקרובה, ככל שהלחימה תימשך.
"שיעור האבטלה בגילאי 15 ומעלה בשנת 2023 צפוי להסתכם בכ-3.6% בממוצע, ובשנה הבאה הוא צפוי לעלות לכ-4.6% בממוצע". לדבריו, "בתרחיש מרכזי, שיעור האבטלה הסטנדרטי צפוי לעלות בהדרגה, ולהגיע לסביבה של כ-5% בסוף שנת 2024, ולאחר מכן הוא צפוי לרדת בהדרגה, ולהתייצב ברמה של כ-4%". מדובר בתרחיש אופטימי יחסית ובמספרים שעדיין משקפים חוסן לשוק העבודה הישראלי.
ומה יקרה אחרי המלחמה? בן אברהם, כאמור, חוזה ירידה של האבטלה חזרה למצב נורמלי, אך זה עלול לקחת זמן.
*** גילוי מלא: שאלת היום הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי
אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם
