גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנשים קונים חרבות, גרזנים, מצ'טות. הם שופכים סכומים לא הגיוניים, רק כדי להיות מוכנים למתקפה הבאה"

בשעה שחלק מהעסקים בישראל חווים פגיעה כלכלית, ישנם ענפים שדווקא משגשגים ● הביקוש לאנשי מקצוע בתחומי אבטחת הבית רשם זינוק של מאות אחוזים, גם קורסים להגנה עצמית ומכירות כלי נשק אלטרנטיביים מציגים עלייה, ובגזרת הקניות המנחמות בולט השוקולד ● "בעולם המודרני 'לעשות משהו' פירושו 'לקנות משהו'. זה נותן לאנשים תחושת ביטחון, שהם לא האדם שיושב מפוחד ורואה סרטונים כל היום"

שיעור חץ וקשת. ''אנשים התקשרו ושאלו: האם זה יכול להרוג מחבלים?'' / צילום: נועם מורדו
שיעור חץ וקשת. ''אנשים התקשרו ושאלו: האם זה יכול להרוג מחבלים?'' / צילום: נועם מורדו

בתחילת נובמבר נכנס לטקטיקול, חנות לממכר מוצרים להגנה עצמית ואביזרים לנשק בפתח תקווה, גבר חרדי בן 68 וביקש לרכוש "עשרה סכיני הטלה". מדובר בסכיני קומנדו, ובעל החנות תומר מור היה בטוח שהוא רוכש אותם לאחד מקרוביו כמתנה ייחודית. כששאל אותו למה הם מיועדים, הוא נדהם מתשובתו: "הכנתי עשרה כידונים, ואני רוצה לחבר אליהם את הסכינים. יש לי עשר נפשות בבית ואני צריך להגן עליהן ממחבלים במקרה הצורך, אז הכנתי כידון לכל אחד".

ראיון | הישראלים מוצאים נחמה במכוני הקעקועים: אלה הפופולריים ביותר
כך הפכו החות'ים ממטרד מקומי לאיום אזורי

מור הציע לו לוותר על הסכינים - ללא הצלחה. "הסברתי לו שזה לא פרקטי להתגונן כך, אבל זה לא שכנע אותו. הוא רוצה להיות מוכן לאירוע כמו זה שקרה ב־7 באוקטובר. המתקפה בדרום הוכיחה לנו שיש דברים שהם לא בלתי נתפסים. אם אתה בממ"ד ומגיעים מחבלים - כל דבר יותר טוב משום דבר".

מור מספר שמאז אותה השבת לקוחות מגיעים משעות הבוקר ועד חצות, לפעמים גם מאוחר יותר. "אנשים קנו כל מה שאפשר: חרבות, גרזנים, מצ'טות. בקליינט הראשון צחקתי וכך גם בקליינט השני. בקליינט השלישי הבנתי שאנשים מפחדים, ולא יעזור כמה שאסביר להם שהכלים שהם רוצים לרכוש אינם מתאימים להגנה עצמית". מור אף הגדיל לעשות כשהבהיר להם שחרב סמוראית למשל זה דבר מסוכן. "אמרתי לקליינט שכשהוא בממ"ד עם האישה והילדים, אין ממש מרחב להניף את החרב הזאת".

תמיר מור, בעל טקטיקול, חנות למוצרי הגנה עצמית / צילום: פרטי

רק כדי לסבר את האוזן, החרב הסמוראית עולה בטקטיקול 1,200 שקל, אבל המחיר הגבוה לא מרתיע את הלקוחות. "אנשים שפכו כאן סכומי כסף לא הגיוניים, למרות שניסיתי לשכנע אותם לא לבזבז את כספם".

במקרה אחר מור מספר שהגיע אליו לקוח שניהל בחנות שיחת וידאו עם בני משפחתו, כל אחד מהם רצה חרב. "הוא השאיר כאן 6,000 שקל", נזכר. אצלו בחנות, הוא מעיד, "הביקוש למוצרי ההגנה העצמית הקלאסיים, דוגמת תרסיס פלפל, עלה בכ-50%. הביקוש לכלים הלא קונבנציונליים, אלה שרוכשים רק אספנים, כמו מצ'טות, חרב סמוראית וגרזנים, עלה באלפי אחוזים. כרגע אין לנו במלאי מצ'טות וגרזנים".

לביקוש למוצרים אלה מצטרף תחום הנשק החם. כך, מאז פרוץ המלחמה ועד היום התקבלו במשרד לביטחון לאומי 270 אלף בקשות לרישוי כלי ירייה. לשם השוואה, מינואר 2023 עד 7 באוקטובר התקבלו כ־37 אלף בלבד. מתוך הבקשות החדשות 36 אלף אושרו, 21 אלף נדחו, וניתנו כ־56 אלף אישורים מותנים.

רונן זילברשטיין, בעלים שותף בארומה ארמס טקטיקל, חנות נשק ותחמושת בפתח תקווה, מספר שמפרוץ המלחמה החנות מלאה. "כדי להתמודד עם הביקוש, הכפלנו את צוות העובדים". לדבריו, הלקוחות החדשים שונים מלקוחות העבר. "האנשים שמגיעים הם מלח הארץ. היום פוקדים את המקום בני משפחה, זוגות, אנשים שחוזרים ואומרים לנו 'אנחנו רוצים להגן על הבית שלנו'. המראות הזוועתיים שנחשפנו אליהם והחשש כי מה שקרה בגבול עזה יקרה גם בפנים הארץ מובילים אנשים לרכוש נשק".

לדבריו, התופעה הזאת לא נולדה במלחמה הנוכחית. "אחרי כל אירוע ביטחוני הביקוש גדל. לפני מבצע שומר חומות רק 125 אלף איש היו בעלי רישיון לנשק. בשומר חומות הוגשו 90 אלף בקשות. לפני מלחמת חרבות ברזל כבר היו 150 אלף איש בעלי רישיון. מתוך אותם 270 אלף שהגישו עכשיו לא כולם ייענו בחיוב. במקרה הטוב בין 10% ל־15%".

ומי שלא יכול לרכוש כלי נשק, מנסה להפוך את עצמו לכלי נשק. "אנשים מחפשים דרכים להילחם באויב", אומר אבי מויאל, לשעבר מפקד פלוגה ללוחמה בטרור וכיום יו"ר והמדריך הראשי של האיגוד הבינלאומי לקרב מגע. "יש דרישה עצומה לכל סוגי קרבות המגע, מהגנה עצמית ועד לחימה כקבוצה".

אבי מויאל, יו''ר האיגוד הבינלאומי לקרב מגע / צילום: פרטי

בימים אלה, במסגרת המילואים, מויאל מעביר שיעורי קרב מגע ללוחמים וכיתות כוננות. הוא מספר שהשיעורים של מאמני האיגוד עמוסים ורשימות ההמתנה מתארכות. "אנחנו עדים לעלייה של 40% בהרשמה. אנשים מגיעים לשיעורים לא רק כדי להגן על עצמם ועל משפחתם, אלא גם כדי לפרוק את הזעם שהצטבר אצלם אחרי אירועי 7 באוקטובר".

מחדר האימונים של תמיר כהן, מדריך קרב מגע והגנה עצמית בגבעתיים, נשמעת הצעקה "אללה אכבר". לדבריו, זה מה שהמתאמנים רוצים וצריכים היום. "באימונים אנחנו מדברים מנקודת מבט של אחרי ה-7 באוקטובר, מחבלים, סכינים, ועכשיו שואלים אותי כל הזמן על רובים".

החרדה הקיומית מובילה אנשים לחפש דרכי הגנה אף מעט הזויות. אחת מהן היא עולם הקשתות. "אנשים התקשרו ושאלו אותי: האם קשת יכולה להרוג מחבלים? האם אפשר להוציא אצלך רישיון לקשת?", מספר רואי גולדמן, מדריך אימוני ירי וקליעה בקשת ובעליו של בית הספר "דרך הקשת" בקריית טבעון. "אנשים שרצו להוציא רישיון לכלי ירייה והבינו שזה ייקח זמן, החליטו ללכת על האופציה הזאת. הסברתי להם שקשת אינה כלי להגנה עצמית ואני לא מעודד שימוש בה כנשק".

אמנם הביקוש העולה לכלים ודרכים להגנה העצמית אינו הדבר שייחלנו לו, ובמובן מסוים נכפה עלינו ברוח התקופה - אבל לפחות הוא מביא איתו בשורה חיובית, לפחות לחלק מהאנשים: כך, בעוד עסקים מסוימים ספגו פגיעה כלכלית עקב המלחמה, יש מי שדווקא משגשגים.

נזכרו בידית של דלת הממ"ד

אחד מהענפים האלה הוא תחום מיגון הבית. מנתוני אתר מידרג, המדרג אלפי בעלי מקצוע ב-127 תחומים שונים, לאוקטובר האחרון עולה כי הביקוש למנעולנים זינק ב־388%, לעומת אוקטובר אשתקד, הביקוש למתקיני דלתות צמח ב-387% והביקוש למסגרים ב-263%. מתקיני מצלמות האבטחה מבוקשים גם הם, אך פה העלייה קטנה יותר, 60% בביקוש לעומת אוקטובר 2022. עוד מגמה המסתמנת במידרג: בחודש נובמבר נרשמה עלייה משמעותית בביקוש למתקני כספות לנשק.

נוחם אוחנה, מייסד מידרג, מסביר את התופעה: "הקורונה, המלחמות והזמנים המתוחים מבחינה ביטחונית משפיעים באופן ישיר על הביקושים לבעלי מקצוע. במלחמת חרבות ברזל העלייה בביקוש לבעלי מקצוע המתמחים בממ"דים, בעיקר מתקני חלונות ודלתות, הייתה דרמטית. בעלי המקצוע הכלולים באתר עבדו מסביב לשעון ונסעו לכל חלקי הארץ, גם למקומות שהם לא מגיעים אליהם בדרך כלל. הייתה התגייסות מאוד משמעותית מצדם. אחד העסקים אמר לנו: זו השליחות שלי. זה מה שאני יכול לעשות למען המאמץ המלחמתי".

מתן מור, מנעולן וסטודנט להנדסת מכונות מבאר שבע, חי את המציאות הזאת. "ביומיים הראשונים למלחמה היה קיפאון, ואז ביום שלישי, ב-10 באוקטובר, הכול התפוצץ. בבת אחת כולם רצו לתקן את דלתות הממ"ד. היו גם פניות בנושאים אסתטיים, ידית לא יציבה של דלת למשל. אף אחד לא הזמין אותי לחזק את הידית הזאת לפני המלחמה. יש גם בקשות לנעול דברים שאי אפשר לנעול, כמו דלת זכוכית גדולה הפונה לחצר. הסברתי לאישה שפנתה אליי עם הבקשה הזאת שאין דרך לעשות את זה. אם מישהו נחוש, הוא ישבור את הזכוכית וייכנס".

בהתחלה, מעיד מור, הפניות היו מאזרחים שמחבלים חדרו ליישובים שלהם. "הבית או העסק שלהם נפרצו ונשארו כך כשהם פונו. נכנסתי לערים בדרום תחת מטחים כבדים. בעל חנות בשדרות ביקש ממני להחליף את המנעול של העסק ולהעביר את המפתחות לתחנת המשטרה. אני שם בווייז משטרת שדרות ושכחתי בכלל שהיה שם קרב מטורף עם מחבלים ומוטטו את הבניין".

ענף נוסף שנולד ביקוש אליו הוא פריצת הדלתות, זאת לאחר שהמילואימניקים לקחו עמם את כל המפתחות. "היו לי לא מעט מקרים כאלה". שמואל דונרשטיין, תעשיין ויו"ר קבוצת רב בריח, מספק זווית נוספת: "הרבה מאוד אזרחים רכשו דירות עם ממ"ד ובמהלך השנים הורידו את הדלת שלו. חלקם זרקו אותה או חתכו את ציריה כדי שהחדר ישמש כחדר רגיל". הוא מספר שב־8 באוקטובר הטלפונים במחלקת שירות הלקוחות לא הפסיקו לצלצל. "מערכות השירות שלנו קרסו מעשרות אלפי פניות של משפחות שביקשו להרכיב דלת לממ"ד. זה הגיע ל-1,500 פניות בשעה. הייתה פאניקה מוחלטת". לדבריו, עד עכשיו הטלפונים לא מפסיקים לצלצל.

שמואל דונרשטיין / צילום: איל יצהר

למשפחות אחרות יש בעיה חמורה עוד יותר. "בפריפריות בצפון ובדרום יש הרבה מאוד דירות ללא ממ"ד. ל-40% מתושבי אשקלון למשל אין, כי הם מתגוררים בדירות שנבנו לפני 1992, כשעוד לא מיגנו את הבתים. וכאן אנחנו מגיעים לקבלנים וחברות המתמחות בבניית חדרי ממ"ד, גם הם מדווחים על עלייה בביקוש. גם הצבא היה צריך לא מעט מיגוניות ומרחבים מוגנים ציבוריים".

"צריכת שוקולד שברה שיאים"

מול כל הרכישות שאמורות להקנות לתושבים ביטחון ושקט נפשי, ישנן אלה שפשוט מסבות להם נחמה. זה בולט במיוחד בשוק השוקולד. זה נכון בימי שגרה, אבל נכון הרבה יותר בימי מלחמה. על פי נתוני ספקית המידע העסקי סטורנקסט מאז המתקפה נרשמו עליות חדות במכירות הענף: באוקטובר של 33.3% (לעומת אוקטובר 2022) ובנובמבר - 34.3%.

דניאל ברקת, מנכ״ל ומייסד שותף / צילום: אורי ברקת

ב-CofaceBDI, חברת המידע העסקי, מעריכים כי הכנסות שוק השוקולד יסתכמו ב־2023 בכ-1.85 מיליארד שקל - גידול של כ-12% ביחס ל-2022. לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת, "שוק השוקולד מתאושש השנה לאחר המשבר ב-2022, אז נאלצה חברת שטראוס לבצע ריקול נרחב שהוביל לירידה בהכנסות. מאז פרוץ המלחמה נראה כי צריכת השוקולד הגיעה לשיאים חדשים, ונבעה, בין היתר, מהצטיידות הציבור במוצרי מזון וכן מההתגייסות החברתית והאזרחית לסייע לציבור המפונים ולחיילים. כמו כן היא נבעה מהשינוי בהרגלי האכילה של הציבור. יש עלייה משמעותית באכילה בכלל ובאכילה רגשית בפרט". גם דניאל ברקת, מנכ"ל ומייסד שותף במותג השוקולד הטבעוני פנדה, מרגיש את הדרישה הגוברת. "הקטגוריה צמחה ב-24% בחודש נובמבר הנוכחי בהשוואה לנובמבר הקודם ובכ־31% בהשוואה לנובמבר ב-2021. אנחנו שומעים מלקוחות שעושים מילואים או שפונו מבתיהם על האפקט המנחם של השוקולד, שעוזר למצוא רגע של שלווה בתקופה מוטרפת ומלאת חרדה".

במרחק רכישה אחת מהחלום

פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ומבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל וחוקר התנהגות צרכנים, מסביר כי העלייה בביקושים משקפת כ מה תופעות: "ראשית, הסטנדרטית ביותר היא שהפחד עלה ואיתו גדלו ההוצאות שעוזרות לנו לישון יותר טוב בלילה - ממ"ד מאובזר, מנעולים, נשק, קורסים להגנה עצמית. נחשפנו לזוועות, כלומר למדנו משהו חדש על הסביבה שבה אנו חיים, ובהתאם עדכנו את הביקושים. התופעה השנייה היא צריכה כסמן חברתי־תרבותי. זו שפה שמשדרת לי ולאחרים מה הזהות שלי. גם כאן יש צריכה שהיא לחלוטין סימבולית. פוסטר Bring them home במשרד, דיסקית 'הלב שלנו שבוי בעזה' על הצוואר, חנוכיות 'ביחד ננצח' על אדן החלון. מלבד זאת, פרופילים ברשתות החברתיות, האשטגים, חולצות עם מסר ברור, וכמובן, החולצות השחורות של מקבלי ההחלטות במקום החולצה הלבנה עם העניבה והז'קט. הכול סימבולי. ולא רק אצלנו: מה הסמל המסחרי של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מאז הפלישה הרוסית? חולצה בצבע זית צבאי. הוא משדר פה מסר: העם האוקראיני, שאותו אני מנהיג ומייצג, נמצא כרגע במלחמה".

פרופ' אורי חפץ / צילום: יוסי זמיר

וזה מביא אותנו לתופעה השלישית שלדברי חפץ היא "הכי פחות מובנת במחקר הכלכלי על צרכנות", והיא "הצורך לספר סיפור טוב על עצמך, למשל שאתה תורם למאמץ הלאומי. הסבתות שסורגות כובעי צמר לחיילים, ההתנדבויות בכל מיני ארגונים. לא חשוב מה המניע שעומד מאחוריהן, הרבה פעמים הן מצולמות מכל זווית, מתויגות, מצויצות ומופצות מיד. זו צריכת ראווה".

ואיך כל זה קשור לרכישת נשק, מנעולים לבית או קורס הגנה עצמית?
"זה כל התופעות האלה יחד. כאבא, למשל, אתה מסתכל פתאום על הילדים ושואל את עצמך: האם אני, בתפיסה שלי את עצמי או בתפיסה של אחרים אותי, האם אני דומה לאבא הגיבור ההוא מהטלוויזיה, שממש כמו רמבו הציל את משפחתו מהתופת? וכמובן מזה נגזרת השאלה הבאה: מה אני יכול לעשות בשביל להידמות לו? תשובה ריאלית: אולי לא הרבה. אבל תשובה שתיתן לי משמעות ומטרה: שיעור קרב מגע, נשק אישי, שער חשמלי, מערכת מצלמות אבטחה משוכללת. זה הכול תמיד חוזר למהות העמוקה של תרבות הצריכה. יש דברים שלעולם לא נהיה. אבל הפרסומות תמיד מבטיחות שאנחנו כמעט כבר שם, שאנחנו במרחק רכישה אחת בודדת מהגשמת החלום".

ד''ר עידית גוטמן / צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, תומכת בהסבר של חפץ: "התנדבות או קניית מוצר היא אסטרטגיה טובה להתמודד עם חרדה, לשפר את התחושה שאני לא רק קורבן פסיבי, אלא יכול לעשות משהו. בעולם הקפיטליסטי המודרני 'לעשות משהו' פירושו 'לקנות משהו'. אנשים שעורכים קניות עתידיות, כמו קורסים, מרגישים שהם יהפכו להיות הבנאדם הזה מהפרסומת, הלוחם שיגן על עצמו מול מחבל". אלא שאף אחד מהמתאמנים החדשים בקורס הגנה עצמית או מרוכשי החרבות הסמוראיות לא יהפוך ללוחם הזה. רובם גם מבינים את זה, "אבל זה נותן להם תחושת ביטחון, שהם לא האדם שיושב מפוחד ורואה סרטונים כל היום".

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון