כיצד השפיעה המלחמה על ההייטק הישראלי?
מלחמת חרבות ברזל נמשכת כבר מעל לחודשיים ומשפיעה רבות על הכלכלה הישראלית, בפרט על ענף ההייטק. דוח חדש שיצא היום (ד') מטעם מכון המדיניות והמחקר SNPI, מבקש לבחון את השפעות המלחמה על חברות סטארט-אפ ישראליות.
● עדי סופר תאני, מנכ"לית מטא ישראל: "ההייטק הוא ציר קריטי ליציאה מהמשבר"
● דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "כשהכסף הזר בורח, צריך כסף ישראלי שימשיך לתמוך"
הנתונים עליהם התבסס הדוח הגיעו מאחת מקרנות החירום הפרטיות שקמו בצל המלחמה על מנת לעזור לסטארט-אפים הישראלים, בניתוח של כ-600 בקשות שהוגשו לאותה קרן על ידי חברות טק ישראליות.
מן הדוח עולה, בין היתר, כי הסטארט-אפים הקטנים הם הנפגעים העיקריים מן המצב (חברות בהן ישנם עד כ-10 עובדים), ומרבית הבקשות לקרן הוגשו על ידי חברות אלו. בנוסף, עולה כי חמישית מהחברות שהגישו בקשה הן חברות ותיקות (הוקמו לפני שנת 2017). וכי רוב גורף של הבקשות הוגשו על ידי חברות שלאורך קיומן גייסו עד 5 מיליון דולר.
מגבלות בתוכנית הסיוע של רשות החדשנות
מפילוח הקשיים איתם מתמודדות החברות עולה כי הקושי העיקרי הוא בגיוסי הון. לטענת חברות רבות, כך לפי הדוח, תהליכי גיוס רבים נפסקו בצל המלחמה, הן על ידי משקיעים זרים והן על ידי משקיעים ישראליים. במקביל, ולמרות שרשות החדשנות השיקה תוכניות סיוע לסטארט-אפים, ישנן בתוכנית זו שתי מגבלות משמעותיות, לפי הדוח.
המגבלה הראשונה, היא העובדה שרשות החדשנות דורשת מהחברות לבצע מאצ'ינג בקרב המשקיעים - כלומר כל סכום שהרשות תשקיע יושקע בהתאמה גם מצד משקיעים, דבר שגם בימים כתיקונם לא קל לביצוע, והופך לדרישה "דרקונית" בימי המלחמה.
מגבלה שנייה היא העובדה שרשות החדשנות, בהתאם לחוק המו"פ, נותנת מענקים רק למחקר ולפיתוח, בעוד שחברות זקוקות לעזרה במימון בין היתר גם בשיווק ובמכירות. מגבלות אלו שופכות אור על כך שתוכנית הסיוע של הרשות אינה אפקטיבית דיה.
הסקטורים שנפגעו: תוכנה ארגונית ובריאות דיגיטלית
עוד מצא הסקר כי השפעה ניכרת על החברות היתה הגיוס הנרחב למילואים, מה שפגע באופן החזק ביותר בחברות הקטנות, חברות של עד כ-10 עובדים. עוד מצא הסקר כי מתוך כ-20% מהחברות שדיווחו שפעילותן בישראל נפגעה, היו שני סקטורים בולטים, הם תוכנה ארגונית ובריאות דיגיטלית. בסקטורים אחרים, דוגמת סייבר, מסחר מקוון, משחקים ואלקטרוניקה, אף חברה מאלו שמהן נאספו הנתונים, לא דיווחה על פגיעה בפעילות בישראל.
הדוח מצא כי שיעור החברות שדיווחו על פגיעה עקב פעילות באזורי עימות הוא הגבוה ביותר (כ-20%) בסקטור הפודטק. כמו כן, כ-12% מכלל החברות דיווחו על פגיעה בשלושה אופנים לפחות או יותר.
"חלק מהסטארט-אפים חווים פגיעה כפולה ומשולשת"
דני בירן, עמית מדיניות בכיר במכון SNPI, אמר לגלובס כי: "מעבר לגיוס המילואים הנרחב שמשפיע על כלל המשק, סטארט-אפים נפגעים מהמלחמה בדרכים נוספות: החל מקשיים גוברים בגיוס הון, וכלה בפגיעה בפעילות העסקית בארץ ובחו"ל. חלקם חווים פגיעה כפולה ואף משולשת בקטגוריות שונות. המשבר הנוכחי מעמיד את סקטור ההייטק הישראלי בחיסרון משמעותי ביחס למדינות אחרות, בזמן שהתחרות הגלובלית מואצת. עלינו לזכור שלסטארט-אפים הללו יש חשיבות עצומה, משום שהם מהווים את הבסיס שממנו תצמחנה בעתיד חברות הייטק גדולות - שתרומתן לכלכלה, לפריון, ולתעסוקה בישראל היא קריטית. ככל שהמשבר יימשך, יש סכנה הולכת וגוברת שלפחות חלק מהחברות לא יצליחו לשרוד, ולכן יש לסייע להם בכל דרך אפשרית".
על הטענה כי הערוץ המהיר לעזרה שהשיקה אינו אפקטיבי דיה, נמסר מרשות החדשנות כי: "מטרת הערוץ המהיר היא לאפשר לחברות הארכה של ה-Runway ל-9 חודשים לפחות במידה והן זוכות במענק. חלק מהארכת ה-Runway מגיע מהרשות וחלק יגיע ממשקיעים פרטיים - מענק הרשות מוריד את הסיכון, מהווה סיגנל לאיכות החברה ומקל על החברות לגייס כסף מהשוק הפרטי (את המאצ'ינג ניתן לגייס גם בדיעבד לאחר אישור הרשות).
"ככלל, תפקיד המאצ'ינג הוא לשמש קטליזטור להשקעות והן לשמש כסנן לאיכות החברות ולוודא שהכסף מגיע לחברות שזוכות לאמון גם מצד המשקיעים.
"הערוץ המהיר הוא מהלך אחד מתוך שורה של מהלכים שהרשות מתכננת להוציא לדרך במהלך ולאחר המלחמה כדי לחזק את ההייטק הישראלי במשבר הנוכחי".