השר איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (ישיבת סיעה, 18.12.23) / צילום: דוברות הכנסת
השר איתמר בן גביר הקדיש את דבריו בפתח ישיבת הסיעה שלו לביקורת על האופן שבו מנהל קבינט המלחמה את המערכה בעזה. בן גביר מנה מספר דוגמאות ל"חולשה" שמפגינה ישראל, והתייחס גם לעניין החטופים. "אין (לנו) יד חופשית להוציא לפועל את חוק עונש מוות למחבלים, שהיה מאפשר להציב משוואה ברורה: כל יום שחטופים לא חוזרים, מוציאים עוד נוח'בה להורג". למה התכוון השר?
● המשרוקית | מתי אפשר לגזור עונש מוות בישראל, והאם זה רלוונטי לאירועי ה־7 באוקטובר?
● עבירות חמורות ובתי דין מיוחדים: כך נערכת ישראל להליכים משפטיים נגד מחבלי חמאס
כזכור, לפני כחודש, התעקשו בעוצמה יהודית לקיים דיון בוועדה לביטחון לאומי בתיקון לחוק העונשין, שעוסק בעונש מוות למחבלים. מדובר בתיקון שהוגש כבר בכנסות קודמות על ידי ח"כים מישראל ביתנו ובראשם אביגדור ליברמן, ובכנסת הנוכחית הגישה אותו ח"כ לימור סון הר־מלך. בפברואר השנה, אושר הנוסח על־ידי ועדת השרים לחקיקה, חרף התנגדות היועמ"שית, ובהמשך הוא עבר בקריאה טרומית. החוק - שיש בו כמה אספקטים בעייתיים שעסקנו בהם בעבר - קובע כי מי שרוצח ישראלי "כשהמעשה נעשה… מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו, דינו - מיתה, ועונש זה בלבד". כלומר, הוא לא מותיר לשופטים שיקול דעת לגבי העונש.
אירועי ה־7 באוקטובר הפכו בעיניי אנשי עוצמה יהודית את החוק לרלוונטי במיוחד, וביוזמתם נערך בו כאמור דיון בכנסת, למרות בקשות משפחות חטופים שלא לעשות זאת בזמן שיקריהם מוחזקים בשבי החמאס. בסופו של דבר, הדיון היצרי הוביל לכך שראשי הקואליציה הודיעו שלא יקדמו כעת את החוק להצבעה בקריאה ראשונה. ולכן, טען כעת בן גביר כי אם לא היו בולמים אותו לפני כחודש, ניתן היה לכאורה להפעיל לחץ רב יותר על חמאס. אבל האם זה נכון?
כבר במהלך הסערה הציבורית שהתעוררה באותם ימים בכנסת, היה מי שהסביר כי החוק ממילא לא יוכל להיות רלוונטי למה שאירע באוקטובר. כפי שאמר לנו בעבר עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש וכיום, בין היתר, יועץ למשפחות החטופים, על פי סעיף 5 לחוק העונשין, "תיקון חוק המבקש להחמיר בעונש שנקבע לעבירה אינו חל באופן רטרואקטיבי". נזרי אמנם ציין כי ישנם גם חריגים לכלל, כמו במקרה הידוע של חוק עשיית דין לנאצים ועוזריהם, אלא שבמקרים כאלה יש מחויבות "להגדיר במפורש בחוק שהענישה תהיה רטרואקטיבית", הגדרה שלא מצויה בחוק שעליו דיבר כעת בן גביר.
אגב, גם ללא קשר לטענותיו של השר, מזה זמן כבר ברור כי העמדה לדין של מחבלי הנוח'בה היא אירוע מורכב שעשוי לקחת זמן רב. על רקע הקשיים הללו, התכנסה השבוע לראשונה ועדת משנה ייעודית של ועדת החוקה לדיון חסוי בעניין. על פי דיווחים, ההערכה היא שההליכים נגד המחבלים ייצאו לדרך רק בסיום המלחמה.
מטעמו של בן גביר נמסר: "בחוק הקיים היום האפשרות היא דלה ובעייתית מאוד. ולכן, אנחנו דוחפים לחוק עונש מוות למחבלים - ובהוספה של סעיף אחד בהליך חקיקה - הבעיה הקיימת, נפתרת".
בשורה התחתונה: דבריו של בן גביר מטעים. סעיף 5 לחוק העונשין קובע במפורש שתיקון המחמיר בעונש לא חל רטרואקטיבית. לכן, גם אם החוק שקודם על ידי עוצמה יהודית היה מתקבל בנוסחו הנוכחי, הוא לא היה רלוונטי לעבירות שביצעו מחבלי הנוח'בה ב־7 באוקטובר.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו