המלחמה בעזה חושפת בכל יום מחדש את ממדי ההתעצמות הצבאית והכלכלית של חמאס בשנים האחרונות. המנהרה המשוכללת באורך 4 ק"מ שהתגלתה בצפון הרצועה בתחילת השבוע, דרכה יכלו לנוע עשרות כלי רכב עמוסי מחבלים מתחת לפני הקרקע ישירות למעבר ארז, היא דוגמה מוחשית להשקעה הכספית האדירה בתשתיות הטרור ב־16 שנות שלטון חמאס בעזה. לפי ההערכה, חפירת מאות קילומטרים של מנהרות לאורכה ולרוחבה של הרצועה עלתה לארגון הטרור לא פחות מ־150 מיליון דולר - כעשירית מהתקציב השנתי שלו כיום.
● ראיון | הבכיר שמסביר: זה הרגע שבו נדע שחמאס התפרק
● WSJ | "עזה אולי אבודה": חמאס מתחיל להתכונן ליום שאחרי המלחמה
● WSJ | איראן קיוותה להרוויח ממלחמת ישראל בחמאס, אבל בינתיים לא רואה תשורות גדולות
על פי הערכות שונות, קודם לטבח האכזרי ב־7 באוקטובר, התקציב השנתי של חמאס נע בין 1.5 ל־2 מיליארד דולר. גם היום, חודשיים לאחר מכן, תנועת הכספים אינה עוצרת, וכל ניסיון לבלום אותה לא צלח באופן משמעותי עד כה. עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, מנכ"לית ארגון שורת הדין, שמנהלת בעצמה תביעות נגד ארגוני טרור ומדינות המממנות אותם, טוענת כי נכון לכתיבת שורות אלה, חמאס עדיין נהנה מהכנסות שנתיות בהיקף של כ־1.5 מיליארד דולר. "הכסף ממשיך לזרום ואיש לא עושה דבר", היא אומרת לגלובס.
קטר לדוגמה, ממשיכה להזרים לחמאס 360 מיליון דולר בשנה באמצעות חברת הנפט והבנק שלה, באופן ישיר או באמצעות האו"ם, ועוד מאות מיליוני דולרים מקרן הצדקה שלה שמממנת אגודות חמאס ברצועה. "קטר לא משכה ידיה מחמאס", אומרת דרשן־לייטנר. "להפך, היא מעוניינת להיות גורם דומיננטי בשחרור החטופים ובשיקום רצועת עזה ביום שאחרי".
עוד לפחות כחצי מיליארד דולר מעבירה הרשות הפלסטינית לעזה עבור מערכות החינוך, הבריאות והרשויות המקומיות. זאת בנוסף ל־100 מיליון דולר שאיראן מעבירה ישירות לזרוע הצבאית של חמאס, ועשרות מיליוני דולרים שמגייס ארגון הטרור באמצעות בורסות קריפטו, עסקים צדדיים ומס על העברת סחורות שהוא גובה ברצועה מאזרחיו.
ההתעצמות הכלכלית של חמאס היא רבת שנים, במקרים רבים תוך עצימת עין מצד ישראל. תחקיר של הניו יורק טיימס חשף כיצד התריעו בכירי יחידת צלצל, שהוקמה במוסד כדי להילחם כלכלית בטרור, על רווחים שגרף ארגון הטרור הפלסטיני מניהול עסקים בתחום הכרייה, תשתיות כבישים, מזון ונדל"ן במדינות כגון איחוד האמירויות, אלג'יריה וטורקיה. אלה ייצרו לחמאס הכנסות נוספות של כ־100 מיליון דולר, לפחות עד שנת 2018.
במסגרת התחקיר שפורסם ביום ראשון, חשף הניו יורק טיימס כי יחידת צלצל נסגרה בשנת 2017 בתקופתו של יוסי כהן כראש המוסד. היחידה שהוקמה על ידי מאיר דגן ופעלה כ־20 שנה, הביאה את המוסד ושותפותיו בעולם למבצעים הרואיים שכללו הפצצת בנקים הקשורים בארגוני טרור, הפעלת רשויות בעולם להטיל סנקציות על פעילים וקידום תביעות משפטיות שהסתיימו בתשלומי פיצויים של מיליונים. עם סגירתה, המלחמה של ישראל במימון הטרור חוותה טלטלה. האם מדובר בהזנחה מכוונת, תכתיב אמריקאי או מהלך בירוקרטי?
"בצלצל ניהלו מבצעים שראשי ממשלות לא הסכימו להם בקלות"
יחידת צלצל הוקמה בשנת 1996 כיחידה במל"ל (מועצה לביטחון לאומי), לאחר שדגן שכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו בנחיצותה כדי להילחם בטרור באמצעות ייבוש מקורות המימון שלו. עם זאת, היא פעלה ללא סמכויות רבות ולא הצליחה להכפיף תחתיה גופים רבים כמו המוסד, השב"כ וחיל המודיעין. כל זה השתנה עם מינויו של דגן לראש המוסד ב־2002 על ידי אריאל שרון. אז התנסתה היחידה בהכוונת טנקים ישראלים לצור על בנקים ביהודה ושומרון, שהחזיקו בחשבונות של חמאס וג'יהאד אסלאמי.
את האמנה שלה ניסח המזכיר הצבאי של שרון, גדי אייזנקוט. במשך 20 שנה היא פעלה תחת רוחו החיה של דגן, ולאחריו תחת פיקודו של תמיר פרדו, עד לפירוקה בין השנים 2016־2017. "אם צלצל הייתה ממשיכה להתקיים היום, היא הייתה נלחמת בחורמה במימון של חמאס", קובעת דרשן־לייטנר, שחיברה ספר בנושא היחידה המיוחדת הנושא את שמה הלועזי, הרפון (Harpoon). שורת הדין, הארגון שהיא עומדת בראשו, שימש במשך שנים כזרוע המשפטית של היחידה נגד אנשי כספים, ארגונים ומדינות. גם היום מקדמים בארגון הליכים משפטיים נגד קטר, הרשות הפלסטינית, הצלב האדום, יוניסף (UNICEF) ובורסת הקריפטו בייננס, דרכה חמאס מגייס כספים. בצלצל ניהלו מבצעים הרואיים, כאלה שראשי ממשלות לא היו מסכימים להם בקלות, היא קבעה תקדים בעניין הפצצת בנקים בזמן מלחמה".
כך לדוגמה, מספרת דרשן־לייטנר, במלחמת לבנון השנייה שכנעו בכירי היחידה את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ואת חיל האוויר, להפציץ בנקים לבנוניים, בהם בנק קנדה־לבנון שהחזיק חשבונות של חיזבאללה. "מדובר היה ביחידה חובקת עולם, עם כושר שכנוע בינלאומי. אנשיו של מאיר דגן שכנעו את ה־CIA ואת התובע הכללי בניו יורק להעמיד לדין ראשי בנקים לבנוניים בגלל החזקת חשבונות של חיזבאללה. הם גם שכנעו את נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, להפציץ את שדות נפט של דאע"ש, כחלק מהמלחמה הכלכלית בארגון הטרור. הם אף הגיעו ליועץ ההשקעות של חיזבאללה ושכנעו אותו להשקיע 5 מיליון דולר בחברה פיקטיבית, כחלק מתרגיל הונאה מרהיב. זו הייתה יחידה עם סכין בין השיניים שאיש לא יכול היה לעצור".
המעורבות האמריקאית והמכתב שהוביל לפירוק היחידה
פירוק היחידה נעשה בסמוך לכישלון מבצע "קסנדרה", שנועד לתפוס את כספי חיזבאללה באמצעות השתלטות על מערך הסחר בסמים שבו הייתה מעורבת בדרום ומרכז אמריקה. צלצל, בשיתוף המנהל לאכיפת סמים האמריקאי (DEA), אמנם שמה את ידה על בכירים רבים במערך, אך ממשלתו של ברק אובמה החליטה להפסיק את המבצע בעיצומו על מנת לאפשר הגעה להסכם גרעין עם איראן, שהתגבש באותם ימים.
האכזבה של הצוות הישראלי מהתגובה האמריקאית גרמה לחלקם לעזוב את היחידה. "צלצל מאוד הפריעה לרשויות האמריקאיות כי היא פעלה במנדט שהם לא היו מוכנים לקבל", אומר אודי לוי, יוצא המוסד ששירת ביחידה ברוב שנותיה. "היא הייתה יחידת מודיעין מבצעי שעבדה לא רק מול רשויות ביטחון, אלא גם מול מזכירות האוצר, התובע הכללי בניו יורק ובנקים - וזה לא היה משהו שהרשויות האמריקאיות אהבו תמיד".
את צלצל ניהל באותם שנים פול לנדס, שהובא לארגון מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שבמשרד המשפטים. באותה עת, לנדס ניסח מכתב לראש המוסד יוסי כהן, ובו טען כי יחידה כמו צלצל לא יכלה להצליח עוד בגוף ביון, וחיפש לה מקום חדש. במוסד חשבו שהגיע הזמן שהפעילות תיעשה לא מתחת לרדאר, אלא כחלק מעבודה שוטפת וממוסדת עם הגופים בעולם שאחראים על טיפול בהלבנת הון ומימון טרור.
כהן הציע לאביגדור ליברמן, אז שר הביטחון, להעביר את היחידה למשרדו. בהחלטת קבינט עברו כל סמכויות צלצל למט"ל (המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור), ובמחצית השנייה של 2017 הוקם הגוף באופן רשמי במשרד הביטחון. למעט לנדס, רבים פרשו ממנה והעדיפו שלא להמשיך במשרד הביטחון. רק ב־2018, שנה לאחר שהוקמה, הצליח המטה להקים תשתית מבצעית אפקטיבית של פרסום צווים ופעולה מול רשויות בעולם.
"להקים גוף ביטחוני חדש לוקח זמן", מודה בכיר ממשרד הביטחון. עם הקמתו, קיבל מט"ל לפעול רק בזירה הפלסטינית. רק לאחר שהוכיח את עצמו כגוף אפקטיבי מספיק, קיבל לידיו טיפול בזירות נוספות. התחקיר של הניו יורק טיימס העלה כי סוכני הארגון התקשו לגייס תמיכה ללוחמה הכלכלית נגד החברות בבעלות חמאס בין השנים 2018 ו־2022, ואכן, ככל הידוע, מט"ל החל לעסוק בחברות במערך ההשקעות של ארגון הטרור העזתי רק באוגוסט 2022.
כיום חלק מהמודיעין שמט"ל תלוי בו מגיע מהרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, הגוף האזרחי היחיד המוגדר בחוק שיכול לאסוף מידע פיננסי על גורמי הטרור השונים, לרכזו ולהעבירו לכל הגופים הרלוונטיים. עד לאחרונה לא היה קשר מודיעיני ישיר בין שני הגופים הללו. הרשות לאיסור הלבנת הון הייתה מחויבת להעביר את כל המידע דרך המשטרה. רק בעקבות המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר בין ישראל לחמאס, תוקנה התקלה ומט"ל מקבלת כעת מידע מלא וישיר מהרשות.
"רוקנו את כל יתרונותיה": מדוע צלצל, למרות הצלחתה, נסגרה?
אין חולק על כך שהיחידה הכלכלית המהוללת נסגרה בימיו של כהן כראש המוסד, אך מה הייתה הסיבה לכך? לוי מתקשה להצביע על הסבר ספציפי, אך משוכנע בדבר אחד - ההחלטה הובילה להחלשת הלוחמה הכלכלית של ישראל בטרור. "שר הביטחון דאז, ליברמן, הסכים להכפפת הפעילות שלה למשרד הביטחון, והיחידה הוקמה מחדש כמט"ל. המהלך הזה רוקן מצלצל את כל היתרונות שהיו לה: הקשר הישיר לראש הממשלה וסמכויות חסרות תקדים שניתנו לגוף ביצועי המקורי לאורך השנים. צלצל יכלה לנהל כמעט כל גורם במדינת ישראל במערכה הכלכלית הודות לנגישות למידע ויכולות הפעלה, ועצם היותה יחידה במוסד, העניקה לה יכולות אופרטיביות שאפשרו לה לבצע חלק ניכר מהפעולות. אלא שברגע שפוצלה - כוחה נוטרל".
לוי, כמו גורמים נוספים, אינו מרוצה מהמהלך שהובל עם פרישתו מהמוסד. עבורו מדובר בפגיעה ביכולת להילחם בכלכלת הטרור. "במוסד אנשי צלצל יכלו להגיע ישירות לראש הארגון", הוא אומר. "היום, לעומת זאת, מדובר ביחידה שצריכה לעבור כמה גורמים בדרך".
עם זאת, גורם בכיר במשרד הביטחון טוען אחרת. "אם אתה רוצה להילחם במימון טרור, לא תוכל לנצח עם צוות קומנדו. אתה צריך גייסות שעובדות בצורה מסודרת עם תורת הפעלה ברורה. מט"ל, בשונה מצלצל, עובד בדרך משפטית, פיננסית וכלכלית, כגוף מקצועי שמקובל על רשויות בינלאומיות ומשרדי אוצר. כל צו שהוא מוציא או שם שהוא מפרסם ברשימת החשודים, מקבלת משקל ברחבי העולם". עם זאת, היא יודעת איך לטפל בחלפני כספים ובהעברות בבורסות קריפטו, אבל אין לה יכולת להתמודד עם מזוודות הכסף שהועברו לעזה למשל. בהקשר זה, דרשן־לייטנר מדגישה כי הכסף הקטרי, כמו גם האיראני וכספי האו"ם, ממשיכים לזרום כל העת לחמאס - גם בימים אלה.
בכיר לשעבר במערכת הביטחון מוסיף כי צלצל, בראשית דרכה, הייתה יחידה די קטנה במוסד שהצטיינה בהבאת מודיעין ובסיכול ממוקד של פעילות מתחת לפני השטח. "אם היה חשבון שצריך לפעול בעקבותיו - היא דאגה שזה יקרה", הוא אומר. "לעומת זאת, מט"ל במשרד הביטחון מטפל בסוגיה באופן מערכתי, למשל באמצעות פרסום סנקציות שמייצרות גלי הדף בכל העולם. כמו כן, הוא תלוי במודיעין שהוא מקבל מגופים חיצוניים. אם התקבלה החלטה שלא לאסוף מידע מסוים, או לתת לו עדיפות גבוהה, מט"ל לא יוכל לטפל בה".
בכיר לשעבר במוסד מבקר את ההחלטה לפרק את צלצל ולהעבירה למשרד הביטחון: ״היחידה הזו עבדה בצורה מוצלחת במשך עשרים שנה, אז מדוע לפרקה? אם הדבר נעשה כדי לאפשר לה לנהל משטר של סנקציות עולמיות, הרי שמשרד הביטחון איננו המקום הנכון. בשאר העולם חונות רשויות כאלה במשרד החוץ או האוצר. אבל צלצל עבדה כגוף עם מנדט נרחב ממשרד ראש הממשלה, שמאפשר לה לפנות ישירות לשרי חוץ או לבכירים נוספים - בשונה מהמוסד שיכול לדבר רק עם אנשי ה- CIA, הייתה לה יכולת פיקודית על גופים כמו שב״כ ומוסד, היא לא היתה מחלקה אלמונית שהיתה צריכה לעבור כמה רמות פיקוד״.
יוסי כהן: "נושא הלוחמה הכלכלית טופל במוסד לפני כהונתי, במהלכה ואחריה"
"סדר העדיפות השתנה, או שהמדינה החליטה שהיא תאפשר מימון של טרור - כפי שקרה עם מזוודות הכסף", מסכמת דרשן־לייטנר. "ישראל חשבה שתוכל לרכוש שקט תמורת כסף, אך במקביל לא טיפחה תחליף בעל עוצמה, כזה שיגייס סביבו את כל כוחות הביטחון לטובת המשימה".
לצד זאת, משטר הסנקציות של מט"ל הוא החידוש העיקרי שלא נעשה בימי צלצל. היכולת של בנקים, חברות אשראי ורגולטורים ברחבי העולם לעבוד במשותף עם גוף ביטחוני, בירוקרטי ולא־פוליטי, נתפס כיתרון עבור רבים במערכת הביטחון. בשנתיים האחרונות, מאז החל הארגון לעבוד באופן אפקטיבי, הוצאו צווים נגד 300 ישויות הקשורות במימון טרור בהם הנהגת חמאס באירופה, חלפני כספים שמעבירים כספים מאיראן, לבנון וטורקיה לארגון הטרור העזתי, גורמים המעורבים בפרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה, ורשת של מוכרי זהב הפועלים בשירות כוח קודס של חיזבאללה. מאז תחילת הלחימה חלט מט"ל למעלה מ־30 מיליון שקל באמצעות פנייה לבורסות קריפטו בלבד.
השבוע התראיין כהן, ששימש כראש המוסד בין 2016 ל־2021, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, והכחיש את הדברים שיוחסו לו בתחקיר הניו יורק טיימס. לדבריו, "התחקיר לא היה מדויק, בלשון המעטה. המוסד פועל לפי המדיניות שמכתיבה ממשלת ישראל והקבינט. הוא לא ממציא את תוכן הדיון, אלא יכול להיות שותף לו. לא אפרט מה אמרנו לאורך כל הדרך, רק אדגיש שנושא הלוחמה הכלכלית טופל במוסד לפני כהונתי, במהלכה ואחריה".
בהקשר זה, יש לציין שהגוף המבצעי הקטן, שכלל לפני סגירתו לא יותר ממספר מצומצם של אנשי מטה, לא היה היחיד במוסד שעסק בתחום הטרור הכלכלי. לצידו עבדה יחידה נוספת שהמשיכה לאחר מכן לעסוק במבצעים מיוחדים נגד מטרות כלכליות מעבר לים, אם כי היא פעלה במגוון סמכויות מצומצם יותר מזה של צלצל ולא התמקדה בזירה הפלסטינית. ככל הידוע, המלחמה באנשי הכספים, החלפנים וחשבונות הבנק של אנשי חמאס, המשיכו להתקיים גם בתקופה של כהן.
