גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

4 אתרי מכירות אונליין ישראליים נסגרו בשבוע אחד. למה זה קרה?

עזריאלי, מליסרון, שופרסל - דווקא החברות הגדולות והמנוסות במשק כשלו בניהול אתרי המסחר שלהן, עד כדי החלטה על סגירתם בשבוע שעבר ● מדוע מה שעובד לאיביי ועליאקספרס לא מצליח בארץ, איזה חלק היה למלחמה בכך, ומי יהיו המרוויחים הגדולים

אורי וטרמן, שופרסל, ליאורה עופר, מליסרון, דנה עזריאלי, קבוצת עזריאלי / צילומים: יונתן בלום, ענבל מרמרי, אריק סולטן
אורי וטרמן, שופרסל, ליאורה עופר, מליסרון, דנה עזריאלי, קבוצת עזריאלי / צילומים: יונתן בלום, ענבל מרמרי, אריק סולטן

בשבוע שעבר הודיעו בזו אחר זו שלוש שחקניות גדולות על סגירת פעילות זירות המסחר האלקטרוני שלהן: עזריאלי סוגרת את עזריאלי.קום, שופרסל סוגרת את המרקטפלייס שחנכה לפני פחות משנה, ומליסרון מוותרת על גרו ובאליגם שרכשה לפני כשנתיים.

הקורונה הפכה את המרקטפלייסים - אתרים שמוכרים מגוון רחב של מוצרים, ללא התמחות מסוימת - למוצר חובה לכל חברה. אלא שהמגפה דעכה, וככל הנראה יחד עמה דעך גם קסם זירות המסחר הדיגיטליות הישראליות. לפני שלוש שנים, הצפי היה שהאתרים הללו ישמרו על המומנטום, ומכירותיהם ימשיכו לזנק. אולם ההספדים של הקניונים והחנויות הפיזיות היו מוקדמים, והאתרים מתקשים לממש את הציפיות.

התייעלות משמעותית בגולף: תסגור 20 סניפים ותפטר 30% מעובדי המטה
מס קנייה מוגדל והתייקרות השילוח: שוק הרכב יפתח את 2024 עם עליות מחירים

כעת, עם הסיכונים מצד החות'ים שמאיימים על ספינות בים האדום - מה שצפוי ליצור בעיות חמורות בשרשראות האספקה והייבוא - לצד הקשיים הכלכליים שהתגברו עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, העדיפו השחקניות להיפטר מההשקעה הכושלת, ולחזור להתמקד בליבה שלהן. למה בעצם המרקטפלייסים האלו נכשלו, ומי יהיו המרוויחות הגדולות?

עזריאלי ומליסרון: בלי יכולות קמעונאיות

לפני הכול, צריך להבין מהו מרקטפלייס, ומה ההבדל בינו לאתר איקומרס רגיל. מרקטפלייס הוא מעין קניון וירטואלי ענק, שבו נמכר הכול מהכול. זה לא אומר שקניון פיזי יצליח להפעיל זירה כזו בהצלחה, כמו שהבינו על בשרם גם עזריאלי וגם מליסרון, המפעילה את קניוני עופר.

התחרות בשוק המרקטפלייסים בארץ נחלקת בין אתרים ישראלים כמו וואלה שופס, KSP וסופר־פארם, לבין אתרים בינלאומיים שמבצעים משלוחים לישראל כמו אמזון, איביי, עליאסקפרס ושיין. כל אתר כזה מחבר בין המוכרים לקונים, מבלי שמי שמפעיל אותו מחזיק במוצרים. הוא לא רכש אותם בעצמו, לא מאחסן אותם ולא מספק אותם - הוא רק מספק את הבמה לספקים. ככל שהמרקטפלייס גדול ומשמעותי יותר, כך יותר מוכרים ירצו להיכלל בו - והם מוכנים לשלם על הבמה הזו עמלות של כ־15%.

מנתוני שופ אנליטיקס, המנטרת את רכישות הישראלים באונליין באמצעות פאנל צרכנים טכנולוגי, עולה כי האתרים עזריאלי, וואלה שופס וגרו מתאפיינים בהיקף הכנסות דומה, שעומד על 90-100 מיליון שקל לאתר בשנה.

מה הקונים מחפשים באתרים הללו? קודם כל, את האפשרות לקנות כמה שיותר בזול, אך גם אמינות, שירות לקוחות טוב וחוויית קנייה חיובית. אלה כנראה הדברים שבהם נכשלו עזריאלי ומליסרון.

עזריאלי, שרכשה ב-2016 את אתר buy2 שהפך לעזריאלי.קום, רשמה הפסדים של כ-300 מיליון שקל על ההשקעה הזו. מליסרון רכשה לפני שנתיים מקרן סקיי את חברת גרופר המפעילה את אתר הקניות GROO, והיקף ההשקעה שלה בפעילות עמד על 100 מיליון שקל.

הפעילות המרכזית של שתי החברות האלו היא בעיקר נדל"נית: קניונים ומשרדים להשכרה. לעומת זאת, בניהול מרקטפלייס נדרשות השקעות עצומות בהבאת טראפיק, פרסום, שירות לקוחות ועוד, כאשר ברוב המקרים אין חפיפה בין הספקים לבין השוכרים בקניונים שלהן.

"לעזריאלי ומליסרון אין יכולות קמעונאיות, והן בקונפליקט עם הקמעונאיות ששוכרות אצלן", אומר בכיר בעולם האיקומרס הישראלי. "כשאתה נשען ב־100% על חברות לוגיסטיות, אין לך אמביציה לרכוש מלאי שייתן לך מרווחים גדולים.

"הסיכוי שלהן באיקומרס מרקטפלייסי הוא אפסי, ולכן הן הפסידו כל כך הרבה כסף עוד לפני שהדליקו את האור בכלל. זה יותר נטל מאשר נכס. כשהשוכרים שלהן לא הסכימו להיות חלק מזה, הבועה התפוצצה. הן גם לא יכלו להיות יבואניות ישירות של חברות מחו"ל, שיתחרו בשוכרות שיושבות בקניונים.

"דנה עזריאלי ידעה כבר לפני שנים שהשוק בעייתי, והתחרות בעייתית. אבל ביום הרכישה היא כבר קיבלה את מה שהיה צריך. את הערך היא הפיקה אז, ומשם זה עסק מדמם. היא לא ריטיילרית. כדי להצליח אתה צריך להיות רייטיילר".

שופרסל: חותכים בהוצאות

המצב אצל קמעונאית המזון הגדולה בישראל, שופרסל, קצת שונה. ברשת לא היו צריכים להשקיע כמו המתחרים בהקמת אתר, למרות שגם שם , כמו בכל המרקטפלייסים, משתמשים בתשתית הטכנולוגית של החברה הצרפתית מירקל.

לשופרסל היו יכולות מאוד גבוהות, אבל העובדה שהחברה בתקופה עסקית מאתגרת כרגע הובילה לסגירת הפעילות, כהחלטה כוללת לחתוך בהוצאות. כאן לא מדובר בכישלון צורב כמו אצל חברות הנדל"ן, אלא בניסוי וטעייה.

כשההכנסות בכל מגזר הנון פוד עומדות על כ־170 מיליון שקל מתוך מחזור מכירות של 15 מיליארד שקל, קל להבין מה מניב שולי רווח נמוכים במיוחד ועל מה כדאי לוותר. מאחר שאלו הם המספרים, שופרסל אפילו לא נדרשה לדווח לבורסה, בניגוד לעזריאלי ומליסרון.

נראה שהמלחמה היא תירוץ להפסקת פעילות הפסדית: זה לא שהחברה כושלת, זה המצב במדינה. כשיש מגמה בשוק, קל יותר לתקשר ולהסביר אותה לעובדים, ללקוחות, ובמקרה של חברה ציבורית, למשקיעים. במלחמה כולם נפגעים במכירות, אנשים קונים פחות, וכנראה שכר הדירה ייאלץ לרדת, מכיוון שהשוכרים לא יהיו מסוגלים לשלם בעקבות הירידות בפדיונות. לכן, מצמצמים כמה שאפשר.

כעת, לקראת סוף השנה, בצל המלחמה והמצב הכלכלי, המסקנה מתבקשת: נחתוך את הדברים שמעיבים על התוצאות. וכך התחיל כדור השלג להתגלגל. ברגע שמישהו אחד - ולא סתם מישהו, אלא שחקן חזק כמו עזריאלי - עושה מהלך כזה, הפחד של האחרים להיתפס ככישלון פוחת.

אם כולם יסגרו יחד, הלחץ של המשקיעים יפחת גם הוא, כי "זה מה שקורה עכשיו בענף". הלחץ הוא זה שתמרץ להיכנס לזירת המרקטפלייסים מלכתחילה, כשבזמנו הידיעות על כניסת אמזון לישראל הרעידו מניות חברות ציבוריות, בשל חשש המשקיעים מהתחרות.

נקודה נוספת היא כמות המועסקים בפעילות הזו. עזריאלי דיווחה כי הועסקו כ־70 עובדים בזירת המסחר האלקטרונית. רובם יפוטרו, חלקם ישולבו בפעילויות אחרות של הקבוצה. מדובר בכוח אדם לא מבוטל, והרווחים בוודאי לא הצדיקו את הכמות הזו.

"יש כמה בעיות בשוק הישראלי. אתה חייב להיות יעיל, וחייב להיות יתרון לגודל", מסביר גורם בשוק. "בהיקף המכירות השנתי של עזריאלי, וואלה שופס וגרו אי אפשר להרוויח כסף כשמחזיקים 50-70 עובדים, מממנים משכורות, לוגיסטיקה.

"כשאתה מתרחק מפעילות הליבה שלך, אם אתה לא מוכר בלפחות 200 מיליון שקל, אתה מפסיד כמעט בוודאות. בעזריאלי ובמליסרון במשך שנים הכלילו בדוחות את הפעילות הזו תחת סעיף 'אחרים'. בגדול, לא הייתה לה הצדקה. כעת, מה שדחף את כולן לסגור זו הסביבה המדינית, הכלכלית והגיאופוליטית, והדכדוך שקיים".

הגורם מדגיש כי בעולמות הסחר, חייבים לקנות סחורה כדי להיות שחקנים משמעותיים. "ברגע שאתה לא קונה סחורה, והספק מעלה את המוצר לאתר שלך בלי שיש לך ביקורת על הדבר, אין לך רלוונטיות ברמת המחיר. גם השירות לא שלך. אי אפשר להיות שחקן אונליין ככה".

וואלהשופס: לא מתכננים לעצור

שבועיים לפני שפרצה המלחמה, בספטמבר האחרון, רכש מועדון הצרכנות הייטקזון (של עובדי חברות ההייטק) את וואלהשופס. למרות הסגירות האחרונות, לא ניכרת שם דאגה, ולדברי ההנהלה אין כוונה להפסיק את ההשקעה ברכישות נוספות.

"השינוי שמתרחש כעת בעוצמה גדולה בשוק האיקומרס היה צפוי ומחויב המציאות, ובעקבות האווירה הכללית במדינה, הוא פשוט הואץ מאוד בשבועות האחרונים", מסביר נועם בוסידן, מנכ"ל ומייסד שותף בהייטקזון.

"אנחנו חווים מתחילת 2023 אי ודאות קיצונית ברמה הפוליטית והכלכלית, והמלחמה בסך הכול נתנה דחיפה קטנה למי שהתקשו עוד לפני כן למצוא הצדקה כלכלית לפעילות מפסידה, שכרוכה בהשקעות גדולות, ובעיקר מצריכה הרבה אורך נשימה.

"איקומרס הוא תחום תובעני שדורש מחויבות ומיקוד. כדי שתרוויח, זה חייב להיות תחום ליבה עבורך, ואתה צריך להיות מוכוון פעילות מסחרית אינטנסיבית, לקחת סיכוני מלאי, להשקיע בטכנולוגיה ובשרשרת אספקה, תוך הכרח לבנות ערך מוסף כמותג ולהצדיק את נאמנות הלקוחות.

"הקונה הישראלי לא פראייר - הוא מתוחכם, יודע להשוות מחירים ורמת שירות. למרות הסנטימנט הנוכחי, אנחנו מאמינים מאוד בשוק הישראלי, ומאמינים באונליין. הרכישה הזו ומהלכים נוספים שאנו מובילים מעידים על כך".

סופר־פארם ו־KSP: מי תהיה אמזון הישראלית

העובדה ששלושה שחקנים מרכזיים בשוק הודיעו על סגירה, מעלה את השאלה מה יעלה בגורל שמות כמו סופר־פארם, KSP וגם וואלהשופס? בשוק לא ממהרים להספיד אותם, אלא להיפך. "הענף עומד להתייצב. לא יהיו הרבה שחקנים אלא 4-5 שחקנים גדולים, שמשקיעים בטכנולוגיה ובסחורה, ושבנו דברים שמייצרים מחזורים שמצדיקים את הפעילות", אומר גורם בשוק.

"למה לסופר־פארם יש יכולת להצליח? כי אין לה את הדרייב של לשלוט בכל התהליך, בניגוד לשופרסל", מסביר בכיר בעולם האיקומרס. "הרשת מרוויחה בין היתר מהריטייל מדיה, והיא מרגילה את הלקוחות שבאים בשביל חיתולים ומגבונים להתחיל לקנות גם מוצרים מהמרקט פלייס. התוצאה: הם מוכרים ביותר מ־100 מיליון שקל בשנה.

"המטרה של סופר־פארם היא להיות אמזון הישראלית. יש לה את אורך הרוח ואת היכולת לצמוד צעד צעד. הם לא משחררים הצהרות, הם פשוט עובדים, ולא חוששים לעשות הרבה מאוד ניסוי וטעייה עם גמישות עסקית מאוד גבוהה.

"יש 300 מיליון שקל שמתפנים עכשיו. מי ייקח אותם? בעיקר הספקים הגדולים, שהיו מוכרים במרקטפלייסים שנסגרו, וספקי יבוא מקביל של ריהוט, צעצועים, ריהוט גינה ועולמות הרכב. כל אלו הן קטגוריות חזקות באיקומרס הישראלי. גם KSP, שהם לא מרקטפלייס בהגדרה, ימשיך לצמוח. אגב, אם יורידו את הפטור ממס על 75 דולר, בדחיפת החות'ים, זה יסייע לאתרים הישראלים".

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר