גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמבק של הפקקים: המשק חזר לפעילות, העומסים בכבישים גדולים מכפי שהיו

עם פרוץ המלחמה, חלה ירידה של כ־40% בהיקף התנועה בנתיבי איילון, אולם הנתונים מראים כי העומסים חזרו, ובחלק מהשעות הם אף גרועים יותר - מפני שרבים יוצאים מוקדם כדי להגיע הביתה לפני "שעת האזעקה"

פקקים באיילון / צילום: איל יצהר
פקקים באיילון / צילום: איל יצהר

דוח חדש של חברת נתיבי איילון מראה כי פקקי התנועה "בשעות העומס" חזרו לנתיבי איילון, ובחלק מהמקרים אף הוחמרו ביחס למצב שלפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל. זאת, חרף הגיוס ההמוני לשירות מילואים והעבודה מרחוק בחלק ניכר ממקומות העבודה.

משרד האוצר: אין פתרון לפקקים עד ל־2030, מלבד החלת אגרות גודש
משרתי המילואים עותרים לבג"ץ בדרישה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת

הדבר מיוחס בין היתר לניסיון של הנהגים להגיע במהירות הביתה ולפני שעות הערב המאוחרות - אז נצפתה ירידה מסוימת בעומסים. פקקים נתפסים כחדשות רעות ואולם במצב מלחמה הם דווקא יכולים להצביע על חזרה הדרגתית של המשק לפעילות. ואולם, מעבר לתמורות שהביאו נסיבות המלחמה לכביש, ההסכמה במשרדי הממשלה ובקרב מומחים היא שלא תהיה הקלה בשנים הקרובות כלל.

עם פרוץ המלחמה חלה ירידה בהיקף התנועה בנתיבי איילון, הכביש הפקוק ביותר במדינה, של למעלה מ־40%. בשבוע השני של המלחמה חלה ירידה של כ־33% שצומצמה בהדרגה עד ל־7% בימי החול בתאריכים 12־15.10.2023.

אף כי התנועה ירדה, המהירות לא בהכרח שופרה. כך, באיילון צפון המהירות הממוצעת נמוכה באחוז אחד בלבד מבימי השגרה ומ־69 קמ"ש, מהירות הנסיעה "שופרה" לכ־70 קמ"ש. באיילון דרום מדובר בשיעור דומה ומהירות הנסיעה הממוצעת היא 80 קמ"ש.

ואולם בשעות השיא התמונה מתחדדת: בשעות הבוקר עם פרוץ המלחמה שופרה המהירות במאות אחוזים - כך למשל בקטע הכביש הקוממיות־יוספטל המהירות שופרה באיילון צפון בכ־500% מ־14 קמ"ש בימי השגרה ל־80 קמ"ש. באיילון דרום בקטע גלילות־השלום נרשמה עלייה של כ־200% מ־22 קמ"ש ל־65 קמ"ש. ואולם על פי הדוח "כיום המהירויות הינן דומות לתקופה הרגילה, בעיקר בקטעים העמוסים, כמו מבוא איילון־מחלף השלום בכיוון איילון צפון ובקטע מחלף שפיים־מחלף השלום בכיוון איילון דרום".

החזרה לאוטובוסים איטית בהרבה

לעלייה בהיקפי התנועה ולירידה במהירות בשעות השיא, גם בבוקר וגם בשעות אחר הצהריים, יש כמה סיבות אפשריות. הנחה אחת מתייחסת לכך שכמו בתקופת הקורונה גם בזמן מלחמה - החזרה של הנוסעים לתחבורה הציבורית איטית הרבה יותר מהחזרה של נהגים לכלי הרכב שלהם ולכן ביצוע הנסיעות ברכב, למי שיש אפשרות לכך, כנראה עדיין גבוה ביחס לשגרה, כל זאת כאשר גם בשגרה ישראל סובלת מפיצול נסיעות נמוך בתחבורה הציבורית לעומת בכלי הרכב הפרטיים ביחס למדינות ה־OECD בעשרות אחוזים.

הנחה נוספת היא שפיק הצהריים מתרחב כי נהגים מעוניינים לחזור בשעות מוקדמות יותר לביתם מאז פרוץ המלחמה וזאת לנוכח האזעקות שנשמעו בגוש דן בשעות הערב והרצון להיות עם בני הבית באותה שעה.

נקודת האופטימום של הכביש איננה המהירות הכי גבוהה, אלא מהירות סבירה ביחס לביקוש. לכן, בשעות הלילה כשהנסיעה מהירה - הכביש לא נמצא בנקודת האופטימום שלו משום שהוא יכול להכיל הרבה יותר כלי רכב.

נקודת אופטימום כזו עמדה בעבר על 120 קמ"ש בנתיבי איילון והמהירות הממוצעת ירדה כאמור עד שהגיעה לכ־80־100 קמ"ש בממוצע כשבמקטעים העמוסים המהירות ירדה אף היא למעט יותר מ־10 קמ"ש בשעות העומס.

לכן, מעבר להנחות שיכולות אולי להסביר את העובדה שהכבישים מלאים, אף שישראלים רבים מגויסים למילואים או עובדים מרחוק, ההידרדרות בביצועי הכביש היא מתמשכת, עקבית וחד־משמעית.

הדבר נכון למטרופולין גוש דן כולו וכן למטרופולינים אחרים בישראל. בכנס השנתי של עמותת "תחבורה היום ומחר" שנערך בשבוע שעבר, הסבירה ספיר איפרגן, רכזת התחבורה במשרד האוצר, כי הפתרונות התשתיתיים להסעת המונים יוכלו להקל על המצב אך הם לא יהיו בשלים לפני שנת 2030. מדובר בהשלמת מערכת הרכבות הקלות בגוש דן, בהוספת מסילה נוספת באיילון ופרויקטים נוספים ובהמשך כמובן פרויקט המטרו אדיר הממדים.

עקב כך, לעמדת משרד האוצר הדרך להתמודד עם המצב בטווח הזמן המיידי היא באמצעות ניהול הביקוש: קרי החלת אגרות גודש בכניסה למטרופולין והסדרת מדיניות החניה בו והעלאת תעריפי החנייה הציבורית. שרת התחבורה מירי רגב מתנגדת למהלכים אלו.

גם אחרי 2030 לא יהיה פתרון

למעשה גם לאחר שנת 2030 לא יהיה פתרון לפקקים, אבל כן יפותחו מערכות תחבורה ציבורית אטרקטיביות שיוכלו לשמש את מי שיבחר באלטרנטיבה לעמידה בפקקים. כיום, בעבור מרבית הישראלים זה לא המצב, או שלכל הפחות הם אינם חווים אותו ככזה.

כך לפי איפרגן, תקציב הסובסידיה לתחבורה הציבורית רשם עלייה כמעט פי שלושה בתוך שמונה שנים במונחים ריאליים מ־5 מיליארד ל־14 מיליארד ובעקבות ההנחות בתחבורה הציבורית שיזמה הממשלה הקודמת, סבסוד המדינה הגיע לכ־85% בהשוואה ל־15% בלבד שמשלמים הנוסעים.

למרות ההשקעה המסיבית, שיעור הנוסעים בתחבורה הציבורית לא עלה. אף לכך יש מגוון סיבות: נקודת המוצא הייתה נמוכה כל כך עד שגם שילוש התקצוב לא הביא לתועלות הנדרשות; ניהול התקציב לוקה בחסר כשמופעלים אוטובוסים רבים כ"קווי רפאים" שאיש לא עולה עליהם; ניהול לא נכון של התמריצים לחברות המפעילות את האוטובוסים באמצעות מכרזי משרד התחבורה; והיעדר השקעות מספקות בנתיבי העדפה לאוטובוסים (בשל התנגדות הרשויות המקומיות) שגורם לנסיעות להיות איטיות ולא מהימנות.

גם התכנון העירוני שעדיין מקדם בנייה פרברית בלב המטרופולין - גורם לנסיעות בתחבורה הציבורית להיות לא כדאיות ביחס לנסיעה ברכב הפרטי.

כך או כך, לפי נתוני הלמ"ס המגמה ברורה: הכבישים בישראל מצטופפים בצורה דרמטית. בבדיקה ארוכת שנים מאז שנת 2000 ועד 2022, עולה כי הצפיפות בכבישים ממשיכה לגדול: הנסועה השנתית (בקילומטרים) גדלה ב־81% ומספר כלי הרכב יותר מהכפיל את עצמו (פי 2.2). ואולם באותה תקופה שטח הכבישים גדל ב־61% ואורך הכבישים ב־25%. מגמה של ביקושים גדולים יותר מהתשתית הקיימת, נפוצה גם במקומות אחרים בעולם ועל כן הרחבת כבישים וסלילת כבישים חדשים לא הוכחה ככזו שתמיד ובכל מקרה תוריד פקקים, במקרים רבים שנבדקו הוכח ההפך - כשהביקושים דווקא עלו.

עוד כתבות

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

וושינגטון. מעמד משפטי מיוחד

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה. זו הסיבה

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה ● אתונה, פריז, רומא ואחרות מגבילות את גובה הבנייה כדי לשמור על הנוף ● איך זה עובד ומהם יוצאי הדופן?

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

״אינתיפאדה עולמית״ מתפשטת בקמפוסים של ארה״ב אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות