היזהר, האויב משדר / צילום: Shutterstock
בתוך הכאוס המוחלט ששרר ב־7 באוקטובר ובימים שהגיעו אחריו ישראל שיוועה למידע. רבים חיפשו כל פרט קטן כדי לגלות מה עלה בגורל בני משפחתם וחבריהם. חלקם מצאו את התשובות ברשת, ולא סתם ברשת: בימים הראשונים למלחמה יותר ויותר אנשים סיפרו בתקשורת כי גילו שקרוביהם נחטפו לעזה או שאינם עוד בין החיים רק כי עקבו אחרי ערוצי מדיה ערביים.
● 200 נכסים, עשר חברות, משפחה אחת
● הצוללת | פרופ' רבקה כרמי: "קשה להאמין שקטאר תורמת בעשר ספרות לאקדמיה בלי תמורה"
אחד השמות שחזר שוב ושוב היה Gaza Now, ובמיוחד חשבון הטלגרם של סוכנות הידיעות, שעד לאותה השבת הייתה אלמונית למדי. את העדכונים החדשותיים מהשטח שהערוץ מפרסם ללא הפסקה ואת הסרטונים והתמונות שאמורים לספק מבט פנימי למה שקורה בעזה - ישראלים רבים בולעים בשקיקה. חלקם אולי לא מבינים שכך הם למעשה משרתים את חמאס.
העוקבים אחרי Gaza Now מקבלים את הלוחמה הפסיכולוגית ישר לווריד. בסרטון אחד למשל נראה מסדרון של כלא, כשברקע מנגינה מלאת אימה. קולו של אחד החטופים נשמע מתחנן בלב שבור. המסרים שהוא מוציא מפיו מכוונים בצורה מדויקת לישראל, למנהיגיה ולציבור. אלה 30 שניות של מסחטת רגשות שנחתמות במילים "אוזל הזמן", בעברית ובערבית.
בסרטון נוסף שפורסם שם בימים האחרונים נראים שלושת החטופים המבוגרים יורם מצגר, חיים פרי ועמירם קופר כשברקע נשמע השיר הישראלי "אל תשליכני לעת זקנה", והם מהדהדים את אותו המסר, כפי שחמאס דורש מהם. האסטרטגיה, התסריט והעריכה כאילו נלקחו היישר מקורסים להשפעה ציבורית.
בחמאס מנסים לעשות את הלוחמה הפסיכולוגית הקשה ביותר, ויודעים כי לשם כך הם זקוקים לקהל רחב, שיגדל ככל שהביצוע יהיה טוב יותר. לכן הם פועלים ביתר שאת בטלגרם, שם לא יפעילו עליהם סנקציות כמעט בכלל. במקביל הערוץ משמש לשליטה בנרטיב - כלפי המערב, בעולם הערבי, בחברה הפלסטינית ובעזה עצמה.
"לחמאס יש עשרות, אם לא מאות, פלטפורמות מוסוות", מסביר ד"ר הראל חורב, היסטוריון וחוקר בכיר לענייני פלסטינים במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. "הם מבינים שהדור הצעיר התרחק מהם מרחק רב־שנים אחורה. לכן, בסיוע חיזבאללה, פיתחו אסטרטגיה תקשורתית. הם בונים חשבונות מושקעים מאוד לכל הגילאים ולכל הקבוצות. אפילו זיהינו שיש להם פלטפורמות לילדים". לדבריו, "האדם הממוצע לא מבין שעמוד כמו Gaza Now הוא של חמאס, ושם הוא מפיץ את התעמולה שלו כפי שאמר גבלס, התעמולה הטובה ביותר היא זו שאינך יודע שהיא תעמולה".
לחשבון הטלגרם של Gaza Now יש כ־1.9 מיליון משתמשים רשומים היום, לעומת כ־350 אלף לפני 7 באוקטובר לפי DFRLab, מעבדת המחקר של מכון Atlantic Council, על בסיס נתוני אתר האנליטיקה TGStat. ממוצע הצפיות בפוסט בערוץ זינק בתחילת המלחמה ל־430 אלף, לעומת 42 אלף קודם לכן, אך לפי הנתונים נמצא בירידה מתמדת בחודש האחרון ועומד עתה על כ-205 אלף. ערוץ הטלגרם לא לבד, לסוכנות הידיעות, שהוקמה לפני 15 שנה בשם Gaza Now News Network, יש ערוץ טלוויזיה המשודר בניילסאט, חברת תקשורת לוויינית מצרית, אתר אינטרנט ונוכחות ענפה ברשתות חברתיות נוספות: בפייסבוק יש לה 5 מיליון עוקבים, באינסטגרם כמיליון עוקבים ובטוויטר 350 אלף עוקבים (לאחר שב־2022 דווח כי החשבון הוסר בשל תמיכה בפיגוע דקירה שבו נרצחו ארבעה ישראלים). בטלגרם, נוסף לערוץ העיקרי בערבית, ישנם מקבילים באנגלית ובעברית.
מה אפשר למצוא שם? העמוד מדווח על הנעשה בעזה מפי גורמים הומניטריים, ביטחוניים או מדיניים וגם מספק עדכונים ישירים מיחיא סינוואר; תמונות וסרטונים גרפיים של פצועים עזתיים או של גופות זוכים בו לצפיות רבות; ומופצות שם גם תמונות של חיילי צה"ל שנהרגו בידי חמאס, מידע שלא פעם נלקח מגופי התקשורת בישראל. תכנים מהסוג הזה "זוכים" לעלות שם לעתים לפני כל הערוצים האחרים. כל זה באצטלה של גוף תקשורת לגיטימי, אך התוכן מניפולטיבי, אמינותו מוטלת לא אחת בספק, בלשון המעטה, והמסרים ברורים: תמיכה מובהקת "בהתנגדות לישראל", שבח של מחבלים וטרוריסטים, תעמולה של חמאס שמטרתה להפעיל לחצים על ישראל והמערב ותצוגת תכלית לפלסטינים בעזה כדי להראות חוזקה של הארגון. מי אם כן באמת עומד מאחורי סוכנות הידיעות המדוברת והפופולרית?
מי אתה מוסטפא עיאש
בחודש האחרון התחברו כמה קצוות פתוחים שכעת מסייעים להבין את המצב, אך הסיפור עדיין לא סגור. מי שמוצג לעיני הציבור כבעלים וכמייסד של הסוכנות הוא מוסטפא עיאש. בעמוד הלינקדאין שלו, שהוקם ב־2020, הוא כתב על עצמו כי משנת 2008 התחיל לעבוד עם כלי תקשורת שונים בעולם הערבי, במוסדות הומניטריים ועוד. עוד כתב כי סיקר "שלוש מלחמות שפתחה ישראל ברצועת עזה", נוסף לדיווחים על המהפכות הערביות בתוניסיה ובסוריה. הוא מספר שם כי התחיל לעבוד כמנהל סוכנות הידיעות המדוברת בשנת 2009.
בסוף נובמבר התפרסם ברשתות הערביות כי בני משפחתו של עיאש נהרגו בתקיפה אווירית ישראלית. הדיווחים שונים, אך מדברים על רשימה של יותר מעשרה בני אדם. לפי פרסומים של עיאש עצמו, ברשימה נכללו הוריו, אחיותיו, אחיו ועוד קרובים. ב־Gaza Now קראו לאנשים לבוא לעזור, שכן ההריסות קברו את חלקם. בערוץ הטלגרם אף יצאה הודעה רשמית ששולחת תנחומים לעיאש. ההודעה הגיעה לאחר התנצלות על היעדר עדכונים בשל התמיכה שהיו צריכים לספק למשפחת עיאש. אחת הסיבות לכך היא כי אחד ההרוגים היה עז א־דין בעלושה, בן דודו של עיאש, שהיה ככל הנראה בין המתפעלים של הערוץ.
אורית פרלוב, חוקרת מגמות שיח בעולם הערבי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אמרה לגלובס: "נכון להגיד שכל עמוד רשמי מעזה מזוהה עם חמאס. אין שם שום עמוד עצמאי. עזה זה לא אזור חופשי שכל אחד יכול לקבל בו מיליון עוקבים ולהישאר ביקורתי". סביר להניח כי עיאש הוא לא המנהל האמיתי, או לפחות לא זה שמקבל את ההחלטות הגדולות וכי גורמים בחמאס, בג'יהאד האסלאמי ובאיראן - עשו שימוש בעמוד כה מפותח. כמו כן, בערוץ הטלגרם הדיווחים על משפחתו של עיאש היו בגוף שלישי, ואילו העדכונים באתר האינטרנט נכתבו בגוף ראשון.
נוסף להדהוד המסרים של ארגוני הטרור ישנו קשר כלכלי מובהק ביניהם לבין Gaza Now. ארי רדבורד, ראש תחום משפט וממשל בחברת TRM Labs, פרסם טור בפורבס שעסק בשאלת מימון מתקפת 7 באוקטובר, וכתב כי חברת מודיעין הבלוקצ'יין שבה הוא עובד זיהתה כמה מאמצי גיוס כספים מאז החלה המלחמה. "קבוצת Gaza Now, שבסיסה בעזה ותומכת באופן פעיל בחמאס, מבקשת תרומות במטבעות קריפטוגרפים", כך כתב לדוגמה בטור שהתפרסם ב־17 באוקטובר. לדבריו, הכתובות שבהן השתמשו הראו "נפח נכנס ויוצא של כ־6,000 דולר בעקבות התקיפות ו־6 מיליון דולר סך הכול". פרלוב מוסיפה: "אין שקיפות, אז לא ידוע לאן הכסף הולך, אבל אפשר להעריך שחלק הולך לתחזוק האתר וחלק גם למטרות חמאס".
במיוחד ציין רדבורד כי "בין אוגוסט 2021 ליולי 2022 כתובת של Gaza Now קיבלה 12 אלף דולר מארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. הכתובת הזאת, שהייתה פעילה לראשונה באוגוסט 2021, קיבלה כמעט 800 אלף דולר סך הכול ופחות מ־5,000 דולר בקריפטו מאז המתקפות". בטור הבהיר כי אחת הסיבות הסבירות לכמות התרומות הנמוכה לגופים כמו Gaza Now היא כי גורמים ישראליים מנסים להיאבק בכך.
קרב בלימה בחזית הטלגרם
הסיבה שחמאס משתמש דווקא בטלגרם לא מקרית. האפליקציה הוקמה בידי פאבל דורוב, ממייסדי הרשת החברתית הרוסית הפופולרית VK, שעליה השתלט הממשל הרוסי. דורוב השיק את טלגרם ב־2013 כאפליקציה שמקדמת חופש וזכויות אדם, ומאפשרת להעביר מידע מוצפן ממקום למקום. כיום יש לה כ־700 מיליון פעילים חודשיים.
בעוד סביב מלחמת רוסיה־אוקראינה דורוב אמר כי טלגרם "הופכת למקור מידע פחות ופחות מאומת", בנוגע לחמאס הגישה שלו דווקא שונה. כך הוא אמר למשל כי ארגון הטרור עושה שימוש בטלגרם כדי להזהיר אזרחים באשקלון לעזוב את האזור לקראת שיגור טילים. בהודעה ב־8 באוקטובר שאל "האם השבתת הערוץ שלהם תעזור להציל חיים או שתסכן חיים נוספים?", וכך למעשה הצדיק את הפעילות של חמאס בפלטפורמה.
טלגרם לא משקיעה באמת בניהול תוכן ולא מעוניינת להסיר תכנים, זאת בזמן שרשתות חברתיות אחרות דווקא כן פועלות בנושא. בשל כך אפליקציית העברת המסרים ספגה לחץ קשה מאוד מהאיחוד האירופי וענקיות הטכנולוגיה לפעול. במהלך המלחמה דווח כי גוגל ואפל דרשו מטלגרם לחסום כמה ערוצים כמו אלה של חמאס והזרוע הצבאית, אם האפליקציה הורדה מחנות האפליקציות שלהם. במקרה כזה עלתה למשתמשים הודעה כי לא ניתן להציג את הערוץ. עם זאת, Gaza Now, המזוהה עם חמאס, לא נחסם.
"צריך שיהיה ברור לפלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר שהן גורם טרור", הסביר יונתן בן חורין, מנהל קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי, שדרכו אפשר לדווח ולהצביע על פגיעות ברשת. "הן מתיימרות להיות ערוץ חדשות, אבל הן פרופר שופר של חמאס. הסיבה שהפעם הגיעו אלינו דיווחים על ערוצים כאלה היא שאנשים נחשפו שם לתכנים נורא קשים. הם עושים לוחמה פסיכולוגית ותעמולה חמאסית, זו מסחטת דמעות משומנת מאוד, הרבה סרטונים נורא קשים לצפייה".
בן חורין הסביר כי האיחוד האירופי פועל כמו שצריך בנושא: "מבדיקה שאנחנו עשינו, אם תקנו מספר טלפון גרמני או קפריסאי, מספרים מהאיחוד האירופי, ותנסו להתקין טלגרם ולהתחבר משם - לא תצליחו לגשת לעמודים. מוצגת הודעה שזה מפר את החוק המקומי, ולכן האיחוד האירופי פועל כמו שצריך סביב הנושא הזה. מישהו שם עושה עבודה טובה".
לכאורה מדובר בערוץ שצריך לפעול כדי להסיר מהפלטפורמות השונות, אך בן חורין אומר כי המלחמה מולו מורכבת: "גורמים רשמיים דיברו על זה בעבר. אם יצליחו להוכיח בבירור שהעמוד הוא של חמאס ומזוהה עם חמאס, אז פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם ואחרות יסירו אותו - כי יש איסור מובהק להדהד מסרים של ארגון טרור מוכרז. כרגע זו רק תיאוריה, כי לא הצליחו להציג הוכחה חותכת. אם בתחילת המלחמה פרסמו שם את כלל סרטוני הזוועות וסרטונים של חטופים, מאוחר יותר הבינו שזה לא משרת אותם והסירו חלק מהם".
המערכה על הנרטיב
ד"ר יניב לויתן, מומחה ללוחמת מידע מאוניברסיטת חיפה, מסביר כי "מדובר בערוץ תעמולה של חמאס המהווה צינור חשוב להפצת תכנים שלא יכולים להתפרסם בשום רשת חברתית אחרת. Gaza Now הוא צינור ישיר לקהלי יעד שאמור להגשים את מטרות חמאס: ראשית, לקהל הפלסטיני הביתי שלהם, אלה התומכים - ולהם הם רוצים להראות עוצמה ויכולות, להעביר מסר ברור כדי להראות שהם מסוגלים לעמוד במשימה; שנית, לקהל הישראלי, שלו הם רוצים להעביר מסרי דמורליזציה. הם מעוניינים להגביר את תחושת הפחד ולייצר את הלוחמה הפסיכולוגית החזקה ביותר. לכן ישראלים סקרנים שנחשפים שם לתכנים האלה משרתים את האינטרס של חמאס. ולבסוף, כמו כל שאר ערוץ תעמולה, לעולם הם מעבירים את המסר שחמאס הם לוחמי חופש נגד ישראל הכובשת".
פרלוב מרחיבה: "מה הם מרוויחים? זה ברור, השפעה. כדי לעצב את הנרטיבים ומה האדם הרגיל צורך, צריך הרבה טראפיק. הם מעצבים את הנרטיב, ממסגרים אותו ומגישים אותו. זה מכוון גם לעולם הערבי, גם לעולם המערבי וגם לפלסטינים עצמם בעזה. לכך מצרפים את העובדה שהערוץ מגייס כספים לחמאס, וככה הוא משלים את הייעוד שלו עבור ארגון הטרור".
"כשהם כותבים שכל הישראלים הם מתנחלים", מסביר חורב, "הם בעצם אומרים ששום ישראלי אינו לגיטימי. או כשקוראים לחיפה כבושה, הצרכן שואל את עצמו למה היא כבושה. כך הם עושים שימוש בטרמינולוגיה שפוגעת בלגיטימציה. הם מצליחים לקבע בראש מה נכון ומה לא נכון, מה מותר ומה אסור. אין להם צורך לכתוב את המילה חמאס בכלל, אבל הם יכולים להסית אנשים לפיגועי בודדים או להטיל ספק בתמיכה בישראל או ברשות הפלסטינית שמשתפת איתה פעולה".
הוא מוסיף כי "בגלל שאין לזה חתימה של חמאס, יש להם את היכולת לגרום לאנשים לחשוב שמדובר באתר חדשות אותנטי. חמאס מקדישים לזה המון תשומת לב, וזו המטרה של הדברים האלה. יש להם מוסדות שלמים, גם בעזה ושלוחות של האיראנים, שמכשירים אנשים ברשתות חברתיות - איך לכתוב, מה לנסח וכל מה שקשור. הם הרבה יותר מתוחכמים ממה שאנשים חושבים, אפשר לראות את הדוגמה של Gaza Now מאוד בבירור".
מתקפה פסיכולוגית על ישראל
אחת הסכנות היא שישראלים רבים עוקבים באדיקות אחר הערוץ, לוקחים משם את המידע ומתייחסים אליו כאמת מובהקת. פרלוב מונה את הסיבות לכך. "בראש ובראשונה הרבה אנשים צורכים ממנו מידע, כי הוא מקור, וזה לא משנה אם הוא שקרי או אם לא כל העובדות נכונות. זה משגשג בתקופות מלחמה, הוא לא מחויב לרגולציות ולחוקים שיש לערוצים רשמיים".
לדבריה, "לכך מצטרפת העובדה שאנשים רוצים לקבל מידע בזמן אמת. אנחנו רעבים ורוצים מידע בלי הכרה, ופחות חשובה האמינות. אנשים לאו דווקא רוצים אמת, אלא רוצים מה שמעניין, נגיש, טעים וזול. וזה מה ש-Gaza Now יודעים לספק. אנחנו נמצאים בחוסר ודאות, יש רצון לדעת יותר ידע כי זה נותן לנו תחושת ודאות ושליטה. אנחנו חיים בעולם של נרטיבים ודימויים שהפכו להיות הרבה יותר חזקים מעובדות. זה אפילו לא ביטחון אמיתי, אלא רק שתהיה לנו תחושת ביטחון. וככל שאני יודעת יותר, ככה יותר כיף לי ומתאים לי. ובגלל שאנשים סקרנים, הם קודם כל צורכים את המידע. אחר כך הם בודקים אם זה אמיתי או לא, אם זה אתי שאני מקבל את המידע לפני המשפחה השבורה. אלה מלחמות שכבר הפסדנו בהן".
ד"ר לויתן אמר כי "כל זה חלק מקמפיין הלוחמה הפסיכולוגית הגדול בהיסטוריה. התעמולה של חמאס מתלכדת עם מבצעי השפעה שמנהלות איראן, רוסיה וסין. לכל מדינה אמנם יש אינטרס שונה, אבל לכולן יש תפיסת הפעלה ברורה לגבי המטרות האסטרטגיות. לא נראה שישראל מבינה תחת איזו מתקפה היא נמצאת. את תוצאות שילוב הכוחות האלה אנחנו רואים בהעמקת הקיטוב בארץ ובהתגברות האנטישמיות, כשם שהם מפעילים בוטים וקמפייני פרופגנדה אגרסיביים בישראל".
אוהד חמו, כתב לענייני ערבים בחדשות 12, אמר לגלובס כי "גורמים כמו Gaza Now מתמחים בזה, בשקרים, בסילוף של המציאות, בדיווחים לא מאומתים". חמו, שמסקר את הזירה הפלסטינית שנים רבות, הסביר כי החשיבות שלו ושל עמיתיו, היא לא רק באספקת האינפורמציה, אלא גם בתיווך ובצורת ההגשה. "יש לכתבי צבא, ערבים וכל מי שמסקר את הזירה הזו הרבה מאוד מקורות, אי אפשר שלא לקחת בחשבון את העבודה הרבה ואת הסינונים שאנחנו עושים. עיבוד החומרים, הצלבת מקורות, סינון וניקוי כלל הרעשים של הלוחמה הפסיכולוגית".
על כך שישראלים ניגשים לערוצים כאלה, ומחפשים שם מידע בעצמם אמר חמו, "זה אסון. אותו אדם נכנס לזירה שאין לו שום הבנה בה, אין לו שום יד ורגל, וזה רק מעודד חרדות. 90% מהדיווחים אינם אמינים, ואם תאמינו לכלל הדברים שנאמרים שם ותתנו לזה במה, תהיה התחושה של 1967, אוטוטו המצרים שוחטים אותנו והאויבים שלנו כבר בשערי העיר. תיווך המידע בעזרת גופי התקשורת המסורתיים, עם אימות ועיבוד הוא קריטי, אפילו בהגשת המידע בטון הנכון. שם, בערוצים האלו, אתם לא מקבלים אמת, אין קונטקסט, ועושים עליכם מניפולציות".
איך אפשר להילחם בעובדה שישראלים רבים שם? פרלוב עונה: "צריך לייצר חלופה, כמו בכל דבר. זה לא יבטל אותם, בדיוק כמו בשוק המסחרי צריך לייצר תחרות. אם היה דף שהוא נותן חומרים מקוריים וראשוניים מתוך עזה, לא יבטלו את Gaza Now, אבל כן ייצרו פה תחרות. ולכן, צריך להיות אמינים, להביא ויז'ואל מהשטח, להגיב בזמן אמת. תהיה כאן מורכבויות ויהיה קשה לנצח, אבל יהיה אפשר להציע לצרכנים אפשרויות נוספות".