נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו / צילום: Associated Press, Ajit Solanki
סמוך ליום השנה העשירי לעלייתו לשלטון, בחודש אפריל, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי יעמוד לבחירה חוזרת. כמעט מיליארד בעלי זכות בחירה ייקראו אל הקלפיות ב־28 המדינות של האיחוד ההודי וב־8 טריטוריות. אלה מספרים שהדעת מתקשה לתפוס. גם אם רק שני שלישים של בעלי הזכות יצביעו (כפי שקרה ב־2019), עדיין יותר בני אדם יצביעו בהודו לבדה ממה שיצביעו בבחירות הממשמשות ובאות בארה"ב, באינדונזיה, במקסיקו ובדרום אפריקה גם יחד.
כל כך מסובך הוא תהליך ההצבעה עד שוועדת הבחירות המרכזית עורכת אותו בחלקים. ב־2019, הפתקים של השבוע הראשון חיכו חמישה שבועות לספירתם. ברוב העולם, המתנה כה ארוכה היתה מעוררת חשדות של זיופים. לא בהודו. היא התחילה לבחור את ממשלותיה לפני קצת יותר מ־70 שנה, וספקות על כשרות ההצבעה מעולם לא עלו.
אין זאת אומרת שהדמוקרטיה ההודית עולה לה כפורחת. למען האמת, בעשר שנות שלטונה של מפלגת העם של בהאראט (BJP) התחולל כרסום הדרגתי וברור של החירויות הדמוקרטיות. זרועות אכיפת החוק מופעלות ללא הרף נגד יריבים פוליטיים. אנשים נעצרים, מוחזקים בכלא לאורך זמן ומועמדים למשפט על דעות פוליטיות. בשבוע שעבר הושעו 140 חברי פרלמנט של האופוזיציה בגלל הפרעת הדיונים במליאה.
עם זאת מועט הספק שנרנדרה מודי הוא הפוליטיקאי הפופולרי ביותר אשר נראה בהודו לפחות זה 50 שנה, ואולי מאז ומעולם. הסקרים מעמידים פעם אחר פעם את הפופולריות שלו על 70 עד 80 אחוז.
מפלגתו, שהיא לאומנית דתית, אמנם אינה משתווה לשיעור הזה, אבל הסקרים חוזים לה ניצחון ברור. סקר אחד שהתפרסם בשבוע שעבר חזה לה רוב מוחלט בלוק סאבהא (הבית התחתון של הפרלמנט), אם כי גם הראה שייצוגה של האופוזיציה יגדל מאוד. בשתי הבחירות הקודמות, מפלגת הקונגרס, שהנהיגה את הודו ב־50 מ־67 שנותיה הראשונות, לא קיבלה די מושבים לקבל מעמד רשמי של האופוזיציה הראשית. זה עומד להשתנות.
הרצועה ההינדית
האופוזיציה עושה ניסיון להציג חזית מאוחדת. בשיטת הבחירות ההודית, המועתקת מזו הבריטית, כל ציר נבחר ממחוז בחירה נפרד, ודי לו אם הוא או היא מגיעים למקום הראשון, אפילו בהפרש קטנטן ובלי רוב. פילוג בשורות האופוזיציה מחזק אפוא את סיכוייהם של מועמדי הממשלה להגיע ראשונים. מפלגת העם של מודי חזרה וניצחה אף כי מעולם לא הגיעה אל 50% ברוב מחוזות הבחירה. ב־2014 למשל היא קיבלה רק 33% מן הקולות.
גם כך, אחדות האופוזיציה כנראה לא תספיק. מודי ומפלגתו עומדים על בסיס מוצק להפליא: תמיכתם המסיבית של מאות מיליונים בצפון הודו, השייכים לדת ההינדו ומדברים בלשון ההינדית.
לא כל ההינדו דוברים הינדית. בדרום הם מדברים בלשונות מקומיות, והזהות הלשונית והתרבותית משתקפת היטב בדפוסי ההצבעה שלהם. אבל הרוב הגדול של ההודים מתגוררים בצפון, במה שמכנים "הרצועה ההינדית". בהודו יש גם 200 מיליון מוסלמים (הערכה לא מוסמכת). היסטורית הם הצביעו בעד מפלגת הקונגרס, אבל הקירבה הזו פחתה בשנים האחרונות.
מחלק התה, שומר הלילה
מודי שייך למפלגה שמייסדיה היו בני הכת הגבוהה ביותר במדרג הכתות ההודי, הברהמינים. אבל הוא עצמו בא מדלת העם, וזה חלק ניכר של קסמו הפוליטי. בבחירות קודמות, כאשר האופוזיציה לגלגה עליו שהוא בא מרקע של "מחלקי תה", הוא מייד הוסיף לשמו את התואר "מחלק התה"; כאשר קראו לו בלגלוג "שומר הלילה", הוא עודד את תומכיו לאמץ את התואר הזה כאות כבוד, מפני שמיליוני הודים מתפרנסים משמירת לילה.
מודי יצר תמהיל אטרקטיבי של לאומנות הינדואית, עם משקע אנטי־מוסלמי סמיך, ושל תוכנית לפיתוח כלכלי וטכנולוגי מסיבי. הוא שכנע את בני ארצו, שהוא העמיד את הודו בעמדת זינוק בין־לאומית יוצאת מגדר הרגיל. הוא גם מנחיל גאווה פטריוטית להמוני הודו. רכב חלל הודי לא־מאויש נחת השנה על הירח, הראשון של ארץ כלשהי שנגע בקרקע הקוטב הדרומי של הירח, והודו יצאה מגדרה מעונג.
אבל דווקא הימים האלה מבטאים חולשות הודיות בזירה האזורית והבין־לאומית. אף כי איראן והחות'ים מאיימים במישרין על נתיבי השיט החיוניים ביותר של הודו, שתיקה נכלמת צנחה על הדיפלומטיה ההודית. רק השבוע משהו זז קצת, כאשר ארבע אניות של הצי ההודי נשלחו אל הים הערבי לפקוח עין.
להודו יש דאגות חמורות מיידיות נוספות בזירה הבין־לאומית, בייחוד יחסיה האיומים עם פקיסטן ויחסיה המתוחים מאוד עם סין. הדאגות האלה הביאו את הודו עוד לפני 30 שנה ויותר לכונן קשרים אסטרטגיים קרובים עם ישראל. הקשרים עומדים לפי שעה במבחן מלחמת עזה, אבל המלחמה מעוררת התנגדות ניכרת מצד השמאל ההודי וכמובן מצד המיעוט המוסלמי הגדול.
כאחד האלים
מעמדו הציבורי של מודי עבר שינויים דרמטיים ב־20 השנה האחרונות. הוא היה לפנים מוקצה מחמת מיאוס, בגלל תפקידו בטבח של מוסלמים כאשר היה ראש הממשלה של מדינת גוג'ראט, במערב הודו. באותם הימים הוא נודה בעולם, וארה"ב והאיחוד האירופי אסרו את כניסתו.
כיום הוא נהנה ממעמד של כוכב עליון, מבית ומחוץ. מבית, פולחן אישיות נרקם סביבו כמעט עד כדי האלהה (הוא מושווה עם אלי דת ההינדו). מחוץ, ראשי מדינות מתחרים על חסדיו. הוא אולי היחיד בעולם הנהנה מכבוד מלכים בירושלים ובטהראן, בוושינגטון ובמוסקבה.
הוא האיץ את קצב הרפורמות הכלכליות בהודו, וכלכלתה עומדת כיום במקום החמישי בעולם (על פי חישוב התמ"ג הנומינלי). הוא מקווה להפוך אותה למעצמת על בייצור מוליכים למחצה, שהשוק העולמי צמא להם. אבל הפרופיל הדיפלומטי של הודו רחוק מלהשתוות לפרופיל הכלכלי. חמש השנים הבאות אולי יעניקו למודי את ההזדמנות לאזן את השניים.
רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.