גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרופאים הישראלים נעלבו מהקולגות אבל משיבים מלחמה

ניסויים קליניים משותפים הופסקו באופן חד צדדי, הזמנות לכנסים מקצועיים לא מגיעות ומאמרים נדחים בשיעורים מחשידים ● רופאים בכירים מדברים על הדרה שעלולה לפגוע לבסוף באיכות הרפואה בישראל, אבל משוכנעים שיש מה לעשות כדי למנוע הידרדרות והקרב לא אבוד

שיתופי פעולה בינלאומיים נעצרו / אילוסטרציה: Shutterstock
שיתופי פעולה בינלאומיים נעצרו / אילוסטרציה: Shutterstock

"אני רגילה להסתובב בכנסים בביטחון. עבדתי קשה כדי להפוך לגורם מוביל בתחומי, וההערכה שאני מקבלת היא בהתאם. אבל בכנס המקצועי האחרון, התרשמתי שיש עניין סביב הישראליות שלי. זה משפיע על כל ההרגשה".

בלעדי | דוח חדש קובע: מערכת בריאות הנפש בישראל היא מהמוזנחות במערב
שאלות ותשובות | פטרייה מסכנת חיים? מומחים מסבירים - למה נפטר הלוחם בעזה

השינוי הזה בהרגשה של רופאה בכירה אחת, פרופ' ענת לבנשטיין, סמנכ"לית שירותים אמבולטוריים ומנהלת מערך עיניים במרכז הרפואי תל אביב, עלול להפוך מהר מאוד לבעיה של כולנו. הוא רק סימן אחד, חמקמק ולא מדיד, לאופן שבו היחס הפוליטי לישראל בעולם משפיע על מערכת הבריאות הישראלית, באופן שעלול להפוך למדיד מאוד.

אוניברסיטת חיפה כבר דיווחה על ירידה של 70% בהתחלות של ניסויים קליניים חדשים באוקטובר ובנובמבר 2023, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה (18 מחקרים לעומת 42 בהתאמה). החודש, רופאים מדווחים על התאוששות, אבל עדיין לא ברור אם היא תהיה מלאה.

פחות כסף זה פחות מחקר ואיכות

הניסויים הם רק חלק מהסיפור. השעיית מחקרים בשיתוף בינלאומי בתירוצים שונים, שיעורי דחייה חשודים של מאמרים מישראל, ביטול השתתפות של ישראלים בכנסים מדעיים, מתח שנובע מפעילויות הסברה - כל אלה אירועים שכבר מתרחשים.

מערכת הבריאות תלויה מאוד בשיתופי הפעולה הבינלאומיים שלה. מחקרים קליניים הכניסו לבתי החולים בישראל 822 מיליון שקל ב־2021, כשלושה אחוזים מהתקציב שלהם. זהו סעיף תקציב שאין לו תקרה התלויה במסים שלנו. יחד עם מענקי מחקר, שרובם מגיעים מחו"ל, מקורות ההכנסה החיצוניים הללו הם כ־9% מתקציבי בתי החולים.

המשמעות של אובדן מענקים וניסויים קליניים היא לא רק כספית. מבחינת מערכת הבריאות, שיתופי הפעולה המחקריים הם אלה שהופכים את הרופאים לטובים יותר בתחומם. רופאים מוערכים בעולם נוסעים להתמחויות ייחודיות חיוניות לאיכות עבודתם. גם כשהם בישראל, הקשרים הבינלאומיים מאפשרים להם ללמוד את שיטות העבודה החדשות והטובות ביותר, ואפילו להתייעץ באופן שוטף בנוגע למטופלים ספציפיים.

מבחינה תקציבית, ניסויים קליניים מאפשרים לטפל בחולים בטכנולוגיות חדשניות, לפעמים מצילות חיים, חינם ולפני שהן זמינות לעולם. בתי חולים חדשניים, המדורגים גבוה במדדים בינלאומיים, מקבלים תרומות רבות יותר.

"לפני שכל זה התחיל, הייתה יופי של תקופה", אומרת פרופ' רלי הרשקוביץ, דיקאנית בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון ובית החולים סורוקה. "קיבלנו מענקים, חוקרים מחו"ל הגיעו אלינו, ובכל העולם רצו את החוקרים שלנו. אבל ברור שאם אנחנו לא בכנסים, אנחנו הולכים אחורה. אם המאמרים שלנו לא מתפרסמים, אנחנו הולכים אחורה".

פרופ' רלי הרשקוביץ / צילום: תמונה פרטית

ד"ר אשר שלמון, מנהל האגף ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, צופה פגיעה ב־2024. "לא נופתע אם תהיה אפילו ירידה של 20% בפעילות הבינלאומית. אנחנו עושים מאמצי על כדי שזה לא יהיה יותר מזה, וכדי להתאושש מהר. כי אפשר להתאושש".

מצעד התירוצים לביטולים

שיתופי הפעולה של ישראל עם העולם הרפואי הבינלאומי לא פסקו בבת אחת ב־7.10. אבל כל הרופאים והחוקרים שדיברנו איתם מרגישים שמשהו השתנה.

ד"ר יונה וייסבוך מבית החולים רמב"ם, מומחה לרפואת אף אוזן גרון ומנהל תוכנית הביודיזיין, אומר שמאז המלחמה "אנחנו רואים ביטולים של פרויקטים שהוסכם עליהם אבל טרם התחילו, בעיקר מול אירופה. הם עושים את זה בצורה קצת צבועה: 'בטח בגלל המצב יהיה לך קשה לשתף פעולה בזמן הזה', גם אם הישראלי כלל לא רמז שתהיה לו בעיה להשתתף".

שלמון מספר שתגובות דומות התקבלו מכתבי עת שהוגשו להם מאמרים מדעיים על ידי רופאים ישראלים. "שמענו על דחיית מאמרים בנימוק 'אתה בטח עסוק עכשיו ולא יהיה לך זמן לתקן'", הוא אומר. זה לא קורה כל הזמן, מאמרים ישראליים עדיין מתקבלים, אבל זה קורה.

התגובות לפעמים מבלבלות, ולא תמיד ברור אם הגורם הזר באמת חושש שהתנאים הקיימים בארץ לא יאפשרו להשלים פרויקט מסוים, או שהוא לא בטוח לגבי המשמעויות של עבודה עם ישראלים כרגע ומעדיף לא לקחת סיכון, או שההחלטה שלא לשתף פעולה היא פוליטית באופן מובהק.

הפסקת שיתוף פעולה מסיבות פוליטיות מוצהרות הן נדירות, אך קיימות. הרשקוביץ מספרת על דוגמה אחת. "לחוקרים שלנו נאמר שהם אינם יכולים להשתתף בפגישה לשיפוט מאמר כי הם ישראלים. עניין פוליטי לגמרי".

במקרים אחרים ברור שאין כוונה להזיק לישראלים, אבל התוצאה זהה. "תאגיד תרופות גדול הזמין אותי כמרצה ורופאים נוספים כקהל על חשבונם לאירוע שלהם בווינה, שחשוב לנטוורקינג ולחשיפה לטכנולוגיות חדשות", לבנשטיין מסבירה, "ואז הם גילו שלתאגיד יש מדיניות שאסור לה להטיס לכנסים אנשים מאזורי קונפליקט. הם ביטלו את ההזמנה לרופאים הישראלים, וממני ביקשו להעביר את ההרצאה בזום".

התגובות הללו גורמות לישראלים להיות חשדנים. כולם מסכימים שיש תחושה שרף הקבלה של מאמרים מדעיים מישראל עלה, שזו דרך יפה לומר שמאמרים נדחים מסיבות פוליטיות. אבל האם זו אכן המציאות או רק תחושה? ואיך יודעים מתי יש להתרעם ולהתנגד?

"כשמאמר עובר ביקורת עמיתים, הם יודעים מי החוקר ומהיכן הוא מגיע. אני חושב שיש סיכון אמיתי להשפעה שלילית גם על מאמרים וגם על גראנטים", אומר אורן כספי, מנהל היחידה לאי־ספיקת לב ברמב"ם ויו"ר האקדמיה הלאומית הצעירה לרפואה ומדע, "אבל צריך להיזהר בנוגע לשאלה מתי מתחילים לצעוק 'אנטישמיות'. צריך לעשות זאת רק כשיש ראיות".

כספי עצמו החליט לנקוט גישה פרואקטיבית ולא כועסת. "ב־7.10 קיבלנו יחד עם המון תמיכה גם הודעות על הפסקה חד־צדדית של מחקרים, כי 'אולי לא תהיו פנויים'. נאלצנו להיכנס ל'טורבו' ולהגיד שאנחנו כאן וממשיכים לדלוור. הצלחנו לשמר 38 מתוך 40 פרויקטים שכבר היו בסיכון".

הפעילות הזאת השתלמה, מה שמעיד שדעת הקהל העולמית עדיין גמישה, והמאבק רחוק מלהיות אבוד. "עכשיו כן חזרנו להתחיל דברים חדשים. אולי כי בחודש הראשון ממש יצאנו מגדרנו כדי לשמר את הקשרים ולהציע כמה שיותר שיתופי פעולה. גם אנשים שלנו שעברו אובדנים לא פשוטים לקחו חלק במאמץ הזה", אומר כספי.

האכזבה מהקולגות ודילמת ההסברה

הדילמה אם להסביר ולהיאבק או לחכות בשקט ולקוות שהגל יעבור נוכחת בכל פעילות של רופאים ישראלים בזירה הבינלאומית. לדוגמה, מספרת לבנשטיין, מיד אחרי הטבח של 7 באוקטובר, משלא התקבלה הודעת התמיכה המצופה מאיגוד רופאי הרשתית האמריקאים, קבוצה גדולה של רופאים יהודים חברי האיגוד הציעו להתפטר ממנו. "אנחנו הישראלים החלטנו לא לקדם מהלך כזה. אנחנו לא מעוניינים להיות מחוץ לאיגוד".

פרופ' ענת לבנשטיין / צילום: תמונה פרטית

שלמון אומר גם הוא שהרופאים בישראל הבינו די מהר שפרישה מהאיגודים רק תפגע בהם. "מה יעזור לנו שישראל תהיה המדינה היחידה שאינה חברה באיגוד? אויבנו רוצים לראות אותנו מבודדים".

מעבר לכך, הזירה הרפואית היא זירת הסברה חשובה. אל מול ואקום הסברתי, בעיקר בתחילת המלחמה, נכנסו חלק מהרופאים בהתנדבות לתפקיד. הם פרסמו מאמרים בכתבי עת רפואיים המפריכים פייק ניוז לגבי התקפות צה"ל בעזה ומדגישים את המפלצתיות של התקפות חמאס. הם דרשו גינויים מאיגודי הרופאים, מארגוני הרווחה העולמיים ומארגון הבריאות העולמי.

"כתב העת Lancet פרסם טור פרו־ישראלי אחרי 7 באוקטובר ומאמר נוסף שמדבר על כך שרופאים ישראלים מאז ומתמיד טיפלו בתושבי עזה", אומר כספי. "זה מאמר שיצא לאור ביוזמה ובשותפות עם בית החולים רמב"ם.

"אנחנו מקדמים גם מאמרים שמסבירים איך חמאס משעבד את המערכת הרפואית בעזה. זה פשע מלחמה, והוא פוגע קודם כול בעזתים, ביכולתם לקבל טיפול רפואי. דובר צה"ל העביר לנו תמונות ואנחנו העברנו אותם לכל מי שאנחנו בקשר איתו בעולם המקצועי, וגם לקהל הרחב".

לעומת זאת, BMJ, כתב עת חשוב בעולם הרפואה, פרסם מידע שקרי לגבי התקפה ישראלית שלא הייתה על בית חולים. "למרות שפנינו אליהם והסברנו להם, המאמר עדיין שם, והוא היחיד בכתב העת הזה שעוסק בקונפליקט".

למאמצי ההסברה הללו יש גם מחיר. "יש לי חבר מאוד טוב בעולם האקדמי, שותף חשוב שלי, שאני רגיל לדבר איתו כל יום. הוא פעיל זכויות אדם והשיח איתו הפך יותר מורכב", אומר כספי.

לבנשטיין, שפותחת את הרצאותיה בכנסים במסר של תודה על תמיכת הרופאים בישראל בתקופה קשה, מספרת שבימים הראשונים אחרי הטבח, היא הייתה מקבלת מחיאות כפיים, אך בפעם האחרונה שזה קרה, "קם דובר מהקהל, כנראה ממוצא ערבי, והתחיל לצעוק שאני מערבת פוליטיקה באירוע. בהפסקה אנשים אמרו לי, 'שמענו שהייתה מריבה', כאילו יש כאן איזון בין הצדדים". שתי קולגות שציפתה מהם לתמיכה בלתי מסויגת ענו לה באופן מתחמק, ואחר כך התנצלו, אבל האווירה הייתה לא נעימה.

את מרגישה שמעמדך המקצועי עלול להיפגע?
"זה יכול לקרות. אני נשיאת איגוד הרשתית האירופי, וגם לפני כן היו מי שאמרו 'אבל ישראלית היא בכלל לא אירופאית'. אולי עכשיו מישהו עלול לומר 'אולי עדיף שלא נבחר נשיא ישראלי, כדי לא לעצבן אף אחד'. ואם אני מארגנת כנס בארץ, יכול להיות שאנשים ממוצא מוסלמי לא יבואו".

המחווה הגרמנית והעמדה הסינית

קשרים בינלאומיים בעולם הרפואה מתחילים עוד בזמן הלימודים, וכאן כבר יש פגיעה רצינית. "קיבלנו בתחילת המלחמה פניות מסטודנטים לרפואה באירופה שחוו אנטישמיות, למשל ציור של צלבי קרס על השולחן, והם החליטו לחזור לארץ", אומרת הרשקוביץ. "חלקם סטודנטים שחזרו כדי להילחם, ואנחנו חוששים מאוד מהיחס שהם יקבלו כשיחזרו לחו"ל כלוחמים לשעבר. תמונת המראה היא סטודנטים לתארים מתקדמים שלמדו פה ועזבו, בעיקר מתוך פחד".

אבל בתחום הזה יש גם חדשות מעודדות, אפילו מחממות לב. "באוניברסיטה בגרמניה שמעו שחלק מהסטודנטים שלנו לא יכולים להמשיך את המחקר אצלנו, מכל מיני סיבות, והם הציעו להם לבוא לחקור אצלם במעבדה, על חשבונם, והמחקר ייחשב כאילו הוא נעשה אצלנו. שלחנו אליהם כבר שני סטודנטים. זו מחווה מדהימה של רצון טוב, שמאוד מחזקת את הקשר מול אותה אוניברסיטה".

סיבה נוספת לאופטימיות מגיעה ממזרח. "הקשרים הכי טובים שלנו הם באסיה פסיפיק, ומעל כולם אוסטרליה והודו, שתומכים בנו מהיום הראשון", אומר וייסבוך.

שלמון מוסיף שמתחת לפני השטח הקשרים ממשיכים גם במדינות שהתבטאו נגד ישראל באופן רשמי. "בסין, לדוגמה, יש הפרדה מוחלטת בין האמירות ברמת המדינה לבין התיאבון שלהם לטכנולוגיות ישראליות. היו ביקורים רשמיים שבוטלו, אבל המסר היה שבשטח כן רוצים לקדם שיתופי פעולה".

להזכיר לעולם מה הוא צריך

ייתכן שבתיאבון הסיני ששלמון מדבר עליו טמון המפתח להמשך. בתחום החדשנות הרפואית, פשוט לא משתלם לעולם לוותר עלינו, אומרים הרופאים, אף שבהחלט מתעוררת השאלה אם המחדל המודיעיני שהתרחש כאן ישפיע על התדמית שנוצרה לישראל. אם אומת הסטארט־אפ לא אבחנה את החמאס, האם היא באמת תוכל לראות פוליפ בקולונוסקופיה?

"יותר מ־70% מהחדשנות בתחום אי־ספיקת הלב מגיעה מישראל. אני לא חושב שמישהו רוצה לוותר עלינו בתחום הזה", אומר כספי. מבחינת הרופאים זה מנוף להשתמש בו.

ד''ר אורן כספי / צילום: תמונה פרטית

"אנשי חדשנות בעולם נמצאים בקשר אינטימי עם זירת החדשנות בישראל, ובעוד שבאקדמיה אנחנו נחשבים טובים, בחדשנות רפואית אנחנו נחשבים יוצאי דופן. לאבד את ישראל כשותפה בחדשנות רפואית, זה סיפור אחר", אומר וייסבוך.

"לכל מי שפנה לתמוך, כתבנו שהמדינה שלנו, שכל כך תורמת לעולם, זקוקה לתמיכה שלהם. זכינו לתהודה ברשתות גם אצל גורמים לא ישראליים, ואז הדהדנו את מה שהם אמרו עלינו, השקענו בזה אפילו כסף שאין לנו. המטרה הייתה שאלה שמסכימים איתנו אבל מפחדים לדבר על זה ייקחו דוגמה. וזה עבד. השיא היה מכתב גינוי רשמי לטבח שהוציאו תוכנית הביודיזיין באוסטרליה, ואחר כך גם נשיא הביודיזיין של סטנפורד, בעוד שהאוניברסיטה עצמה והנשיאה שלה לא עשו זאת.

"הגישה הייתה שאנחנו מפסידים ברשתות כמו טיקטוק כי זה משחק של מספרים, אבל בואו נמנף את מה שיש לנו, שזה קשרים בינלאומיים אמיתיים. אני רואה הבדל גדול בתגובות לפוסטים שלנו בין אנשים שמגיעים מהחדשנות הרפואית לבין אלה שמגיעים מהאקדמיה. האקדמאים שותקים. אנשי החדשנות תומכים.

"קבוצה שלישית היא של רופאים שלא נמצאים עמוק בתוך העולם האקדמי כרגע, גם הם אנשים זהירים, לא פוליטיים, ולא רוצים להסתבך, אבל יש להם מסורת של הומניות שגורמת להם להבין שטבח ואונס זה טבח ואונס, ולכן קל לנו יותר לדבר איתם מאשר עם הצדדים היותר רדיקליים של האקדמיה. בסופו של דבר ארגון הבריאות העולמי אמר יותר מאשר אמרו ארגוני האו"ם וזכויות האזרח".

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדות למונייד": המניה מזנקת אחרי הדוחות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; הדולר מתחזק מול השקל

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת בכ-12% לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.8% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.14 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

גם מחיר כלכלי ואישי: הדילמה של טראמפ בדרך למלחמה רחבה

ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו