השמרנים של איראן בתקופה לא נוחה, ולא מן הנמנע כי יש לכך הקשר ישראלי. השבוע חוסל בתקיפה אווירית מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה בסוריה, ראזי מוסאווי. בטהרן טענו כי את החיסול ביצעה ישראל, ואיימו לנקום. המתקפה הזו הכאיבה ובלבלה מאוד את האיראנים. זה בא לידי ביטוי בכך שדובר משמרות המהפכה הכריז כי "מתקפת 7 באוקטובר היא נקמה על חיסול קאסם סולימאני", התקפל וחזר בו בטענה כי "לא הבינו את דבריי"; לאחר מכן משמרות המהפכה חזרו על המנטרה של "ננקום את חיסול סולימאני, לא ידענו על מתקפת 7 באוקטובר". בשורה התחתונה, ככל שאויביה של איראן יכאיבו לה יותר, כך ישראל צפויה לתפוס מקום מרכזי יותר במערכת הבחירות הקרובה בטהרן.
אזרחי איראן יצאו ב־1 במרץ להצביע בבחירות למג'לס (הפרלמנט) ולמועצת המומחים, הגוף שמפקח לכאורה על המנהיג העליון עלי חמינאי. זהו יום שמשטר האייתוללות מנסה לנצל כדי למתג את עצמו כדמוקרטי. אז מה אם רק מי שהמשטר רוצה מתמודד. הבחירות למג'לס מתקיימות אחת לארבע שנים, ולמועצת המומחים אחת לשמונה שנים. המועצה הבאה תהיה רבת חשיבות: חמינאי בן 84, וקיימת סבירות לא מבוטלת שהמנהיג, שבשנים האחרונות צפו שמועות לגבי מצבו הרפואי, ימות במהלך כהונתה. במצב זה את המחליף בוחרת מועצת המומחים, אם כי ספק שהבחירה תהיה חופשית.
הבחירות למועצה עשויות להשיב לקדמת הבמה את הנשיא לשעבר חסן רוחאני, שנחשב למתון הרבה יותר ממחליפו אברהים ראיסי. עוד עשוי לחזור יו"ר המג'לס לשעבר, עלי לריג'אני, שמאחורי הקלעים בוחן יצירת לובי פרלמנטרי שיסייע לו בקרב לנשיאות ב־2025. על הקוים מתחמם גם הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד. הוא לא צפוי להתמודד בבחירות למג'לס, אך שואף להכניס כמה שיותר מקורבים, כדי ליצור לו כר פורה לבחירות לנשיאות ב־2025. צורך זה במקורבים מתקשר למכה שספגו אחמדינג'אד ולריג'אני בבחירות 2021, כשמועצת שומרי החוקה האיראנית אסרה עליהם להתמודד לנשיאות. כך, חמינאי סלל ל"תליין מטהרן" ראיסי ניצחון עם 72.3% מהקולות. גם המתמודדים החלשים שניצבו מולו לא הוסיפו.
לא מאמינים במשטר
איראן מושפעת מאוד ממחאת החיג'אב, שהתעצמה אחרי שמשמרות הצניעות רצחו את הצעירה מהסה אמיני בספטמבר אשתקד. כוחות המשטר הרגו כ־530 אזרחים, ויותר מ־22 אלף נעצרו. בפן הכלכלי, האיראנים נאבקים בזמן שבכירי המשטר נהנים מחיי פאר. קצב האינפלציה השנתי כבר יותר משנה סביב 40%, ולפי מרכז המחקר של המג'לס, שיעור העוני חצה את רף ה־30%. ולמרות זאת, הסיכויים לראות שינוי במג'לס קלושים. מסקר שפורסם בעיתון איראני עולה כי 68% מהמשיבים אינם שבעי רצון מהתנהלותו, ויותר ממחציתם כלל לא ידעו מיהו יו"ר המג'לס. בבחירות ב־2020 השתתפו רק כ־42.5%, השיעור הנמוך מאז המהפכה האסלאמית ב־1979.
בראש סדרי העדיפויות של המשטר ניצבת הישרדותו, וזה ניכר בתקציב הביטחון: משמרות המהפכה קיבלו ב-2023-2022 כ־1,190 טריליון ריאל, בזמן שהצבא, המשטרה ומשרד המודיעין נהנו יחד מ־1,334 טריליון ריאל. ניתוב כספים זה מוביל לחשש שרק תומכי משטר יגיעו להצביע. מגמה זו תחמיר את שיעור השמרנים במג'לס, שכבר עומד על 78%. ההערכות, למשל, שרק 15% מבעלי זכות ההצבעה בטהרן יגיעו לקלפיות מבהירות: חלק הארי מאזרחי איראן לא מאמין במשטר.
