גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים נחשפים: כמה אנשים לא עומדים בתשלום המשכנתה שלהם?

נתוני בנק ישראל חושפים כי היקף המשכנתאות בפיגור עלה בכחצי מיליארד שקל מאז אוקטובר, על רקע המלחמה ועליית הריבית, כשבמקביל גם היקפי הקפאות והמיחזורים זינקו ● מדובר בשיעור נמוך מכלל החובות, אך הצטרפות משקי בית רבים בקצב מהיר למעגל המאחרים בתשלומים מעוררת דאגה במשק

היקף המשכנתאות זינק / אילוסטרציה: Unsplash
היקף המשכנתאות זינק / אילוסטרציה: Unsplash

שוק המשכנתאות בישראל מתמודד בימים אלה עם צונאמי של פיגורים, הקפאות ומיחזורים כפי שלא חווה ככל הנראה מעולם. במהלך החודשיים של הלחימה, היקף המשכנתאות בפיגורים זינק בכ־20% בהשוואה לספטמבר, והגיע ל־3.16 מיליארד שקל. מדובר בשיא מאז שהבנק המרכזי החל לפרסם נתוני משכנתאות באפריל 2011. גם במשבר הקורונה, בו המשק הושבת כמעט לחלוטין, רמת הפיגורים הייתה נמוכה יותר. אמנם מדובר בסך־הכול ב־0.6% מכלל החובות, אך הצטרפות משקי בית רבים בקצב כה מהיר למעגל היא בראש ובראשונה איתות אזהרה - ואם חוסר הוודאות ימשך, אין ספק שהיקפה רק יעלה.

ניתוח גלובס | בנק ישראל רוצה להלוות ללוקחי משכנתאות עד 200 אלף שקל נוספים. כך זה ישפיע על מחירי הדירות
שאלת היום | האם משתלם למחזר עכשיו את המשכנתה

בנוסף, ההקפאות של המשכנתאות עלו פי 2.5 בהשוואה לתקופה לפני המלחמה, והגיעו ליותר מ־68 מיליארד שקל. בעקבות המצב, בנק ישראל פרסם מתווה הכולל מתן אפשרות להקפאה של משכנתאות בתנאים משופרים לתושבי עוטף עזה וגבול לבנון, למשפחות החטופים והנפגעים ולמילואימניקים, וככל הנראה העלייה קשורה לכך. ועדיין, מאז הקורונה לא זוהו מספרים כאלה, והחשש כעת הוא שהמשבר יחמיר.

הקשיים במלחמה פגשו את שוק המשכנתאות בתקופה מאתגרת ממילא, נוכח הקפיצה בריבית בשנה וחצי האחרונות. מיחזור המשכנתאות - שמעיד בעיקר על ניסיון של משקי הבית לפרוס את ההלוואה בצורה נוחה יותר בשל ההתייקרות - זינקו בהיקף של כ־25% בהשוואה להיקף המיחזורים החודשי הממוצע בחצי שנה שקדמה לה, והגיע ל־2.5 מיליארד שקל. גם במקרה הזה, מדובר בשיא שלא נצפה מאז החל בנק ישראל לפרסם הנתונים.

"נוריות אדומות שדולקות כבר זמן רב"

מעיבוד שערכו בהתאחדות יועצי המשכנתאות לנתוני בנק ישראל עולה כי מאז תחילת העלאת הריבית, קפץ גובה ההחזר החודשי של משכנתאות בחדות, מסדר גודל של 4,000 שקל לחודש לכמעט 6,000 שקל. בנוסף, פדיונות מקרנות השתלמות וקופות גמל בעשרת החודשים הראשונים של השנה היו גבוהים מאשר בכל אחת משמונה השנים הקודמות.

"המלחמה פגשה אותנו בעיצומו של משבר מחירים וריביות, אבל עכשיו היא פוגשת אותנו במשבר תעסוקה, שזה מכפיל כבד", אומרת נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות. "הנתונים הכלכליים של משקי בית בישראל חמורים ואינם באים לידי ביטוי רק פיגורים והקפאות. אנו רואים עלייה בלקיחה של משכנתה לכל מטרה, עלייה במשיכת כספים מקרנות גמל והשתלמות, ועלייה בפיגורים. מדובר במקבץ של נוריות אדומות שדלוקות כבר זמן רב, אבל התפרצו בגלל המלחמה משום שמאות אלפים נפגעים ממנה בצורה ישירה, וציבור הרבה יותר גדול נפגע ממנה באופן עקיף".

עוד מוסיפה יעקב כי המתווה של בנק ישראל להקפאת המשכנתאות נוכח המלחמה הוא "פצצת זמן פיננסית", שתכה במשקי הבית ברגע שהם ישובו לשלם את החזרי המשכנתה. "אנשים שסומנו במעגל הראשון שמעו שדוחים להם משכנתאות ללא ריבית ל־48 חודשים והם קפצו על זה מבלי שהבינו את המשמעות האמיתית", היא אומרת. "הקפאת החזרי משכנתה של 5,000 שקל בחודש למשך שישה חודשים מסתכמת ב־30 אלף שקל. כשהלווים ישובו לשלם את ההחזר החודשי הם יגלו שהוא עלה ב־625 שקל לחודש".

נופר יעקב, יו''ר התאחדות יועצי המשכנתאות / צילום: כדיה לוי

המתווה החדש של בנק ישראל מעורר ביקורת

בשבוע שעבר פרסמו בבנק ישראל מתווה שמטרתו לאפשר לציבור להמיר הלוואות קצרות מועד שניתנו לו, במשכנתאות ארוכות טווח ובריביות נוחות יותר. על פי טיוטת המתווה, נוטלי משכנתאות יוכלו ללוות עד לשיעור מימון של 70% ולא יותר מ־200 אלף שקל מעבר למחצית שווי הנכס שלהם, כהלוואות לכל מטרה.

יעקב סבורה שהמתווה החדש לא יסייע להתמודד עם הצונאמי הפיננסי המתגבש. לדבריה, רבים מנוטלי המשכנתאות מתמודדים עם הלוואות בהיקפים הרבה יותר גבוהים מאשר 200 אלף שקל. מעבר לכך, היא מתריעה כי משקי בית רבים לא יוכלו ליהנות מההקלה הזו, מכיוון שרבים מהם מתמודדים עם משכנתאות שמגיעות כבר כעת לאחוז שקרוב ל־70% משווי הנכס שרכשו.

בנוסף, קיימת סוגיית יחס ההחזר. כלומר, משקל ההחזרים החודשיים של המשכנתה מכלל ההכנסה של משקי הבית. נכון לחודש נובמבר, כמחצית מלווי המשכנתאות עמדו על יחס החזר של 30% ויותר, ובמצב זה היכולת של רבים מהם לקחת משכנתה נוספת מוגבלת מאוד, שכן יחס ההחזר יגדל אל מעבר למה שבנקים מוכנים לאפשר. "יחס ההחזר הוא בעיה גדולה בגלל שהחזרי המשכנתה עלו משמעותית בתקופה האחרונה, ויש רבים שאינם יכולים לעמוד ביחס הנדרש", אומרת יעקב. לפיכך, החשש במשק הוא שמשקי בית רבים לא יוכלו לממש את המתווה החדש.

"המערכת נותרה יציבה והציבור לא במצוקה"

מהצד של הבנקים התמונה שונה בתכלית. בנקאים בכירים עימם שוחחנו מעריכים שדווקא בעקבות הנסיבות הקשות שיצרה המלחמה וסביבת הריבית הגבוהה, המערכת מגלה יציבות רבה ואינה משדרת בעייתיות, ולא מזכירה מציאות כמו בתקופת משבר הסאב־פריים בארה"ב מלפני 15 שנים.

"יש עלייה בפיגורים והיא נוצרה אחרי 10 העלאות ריבית רצופות, שהעלו את החזרי המשכנתה ב־1,000־1,500 שקל לחודש", אומרים גורמים במערכת הבנקאית איתם שוחננו. "למרות זאת, כשאתה בוחן את יתרת המשכנתאות בפיגור לעומת כלל תיקי המשכנתאות, מדובר בפחות מאחוז. בחמש השנים האחרונות היקפי המשכנתאות קפצו ב־60% ואחוז הפיגורים נמצא בירידה. גם במקרים של אי־כיבוד משכנתאות, שהם החמורים ביותר שאנו בודקים אצלנו בבנק, לא נרשמה התנהלות שונה מהרגיל". אחד הבנקאים מדגיש: "המערכת הייתה יציבה ונותרה יציבה, והציבור אינו משדר אותות מצוקה".

לגבי הגידול בהקפאות, אותם בנקאים מצביעים על הקשר בינן לבין מתווה בנק ישראל שאיפשר את קיומן, ועל כך שבניגוד למשבר הקורונה, שאז ההקפאות ניתנו לשנתיים, כיום מדובר בחודשים ספורים בלבד. "הקפיצה בנסיבות האלה היא סבירה מאוד, שכן הקפאות נועדו לאירועים חריגים", אומר אחד מהבנקאים.

כך או כך, הנתונים שהציג בנק ישראל מדאיגים מבחינת הלווים בישראל. אלה שחשים כיצד ההלוואות שלקחו בשנים האחרונות חונקות יותר ויותר, אלה שמנסים לנקוט בצעדים למניעת קריסה, וכמובן אלה שכבר לא יכולים לעמוד בהחזרים.

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"