גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לבטל את הפטור ממע"מ באילת וגם את תכנית חיסכון לכל ילד": המומחים בטוחים – על הממשלה לנקוט בצעדים קשים

עם פתיחת השנה החדשה, הולך ומתקרב היום שבו תידרש הממשלה לגבש תקציב חדש ● בכירים באוצר לשעבר מציעים דרכים להתמודדות כלכלית עם המצב ● העלאת שיעורי המס לזמן מוקצב, צמצום משרדי הממשלה, וקיצוץ בהטבות הם חלק מהצעדים שהוצעו ● מהם היתרונות והחסרונות שלהם?

ד''ר מיכאל שראל, דוד מילגרום, דוד בועז / איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ד''ר מיכאל שראל, דוד מילגרום, דוד בועז / איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ראשי הכלכלה במדינת ישראל יידרשו לספק בקרוב מענה כלכלי לבור התקציבי שהביאה עמה המלחמה, כשעל השולחן ניצבים כלים שונים - חלק פופולריים יותר, וחלק פחות.

שאלות ותשובות | באיזה רוב באמת נפסל חוק הסבירות ומה הממשלה תעשה כעת?
מחבר "הברבור השחור": "ישראל היא מדינה שברירית שתלויה בארה"ב"

כדי לקבל תמונת מצב מקצועית על האתגרים הכלכליים שיצרה המלחמה והפעולות שיש לנקוט בשל כך, גלובס שוחח עם שלושה בכירים לשעבר במשרד האוצר: ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי לשעבר (בין השנים 2012־2014) וכיום ראש פורום קהלת לכלכלה; דוד בועז ודוד מילגרום, הממונים על התקציבים באוצר לשעבר - בועז בין השנים 1987־1991, ומילגרום בין 1997־2000. זה מה שהיה לכל אחד מהם לומר.

לבטל את הפטור ממע"מ באילת, ואת הפטור ממס על רווחי הון

מיכאל שראל: הכלכלן הראשי לשעבר, כיום ראש פורום קהלת לכלכלה

"יש 38 שרים ו־30 ומשהו משרדי ממשלה - אין שום היגיון במספרים האלו", כך אומר ד"ר מיכאל שראל, שמכהן כיום ראש פורום קהלת לכלכלה. לדעתו, אחד הצעדים המתבקשים בשלב זה הוא לקצץ במספר שרי ומשרדי הממשלה. "יש הצעות לצמצם את מספר משרדי ממשלה ל־14, וזה הרבה יותר מתאים לישראל, גם מבחינה תפקודית, גם מבחינת האינטגרציה של נושאים שונים, וגם מבחינת היעלות של הניהול. הטענה שצריך הרבה שרים ומשרדים כדי לשמור על יציבות קואליציונית היא פשוט זלזול בציבור".

לדעת שראל, צעד נוסף שמתבקש לנקוט בו כעת הוא קיצוץ בהטבות מס שונות. "צריך לבטל המון פטורים והטבות. אפשר להתחיל עם המע"מ, יש ארבעה פטורים ממע"מ שאין בהם שום היגיון כלכלי או חברתי - הפטור ממע"מ באילת, הפטור מתיירות נכנסת, הפטור על יבוא מתחת ל־75 דולר והפטור על פירות וירקות. אלה עולים לנו הרבה מאוד כסף. הם שם בגלל סיבות היסטוריות ולחצים שונים. הם לא משפרים את המצב של השכבות החלשות, אין להם תרומה כלכלית מבחינת יעילות או פריון, ואף להיפך".

"חוץ מזה", הוא מוסיף, "יש פטורים גם ממסים ישירים שכדאי לבטל. למשל יש פטור ממס על רווחי הון בהרבה מאוד תחומים ובמקומות שבהם זה עוזר דווקא לעשירונים העליונים. לדוגמה, הפטור ממס על רווחי הון מקרנות השתלמות אין לו שום הצדקה. יש עוד הרבה סעיפים כאלה שאפשר דרכם להביא להכנסות".

"העלאת מסים פוגעת בצמיחה"

שראל דווקא מזהיר מהעלאת מסים: "זה פוגע בצמיחה, ורק יחריף את הבעיה של הצמיחה שיש לנו גם ככה". במקביל, הוא מציע לקצץ בנקודות הזיכוי במס: "נקודות הזיכוי להורים גדלו בצורה דרמטית בעשור האחרון וב־2024 הם צפויים לגידול נוסף משמעותי", הוא אומר. "הצעדים האלה, אם היינו במצב תקציבי טוב ולא היינו צריכים לקצץ יכול להיות שאיכשהו הם היו בסדר, אבל במצב שאנחנו נמצאים בו היום צריך למצוא מקומות להגדיל הכנסות ולהקטין הוצאות".

שראל גם מציין את הסכם השכר במגזר הציבורי, שנחתם ביולי האחרון ולפיו עובדי המגזר הציבורי יקבלו תוספות שכר רוחביות עד סוף 2027. "צריך לומר שאנחנו במצב שלא היינו בו כשחתמו על הדבר הזה, ולכן כדאי להקפיא את זה, לפחות לעת עתה".

ומה בנוגע לכספים הקואליציוניים? לפי שראל, "יש חשיבות מאוד גדולה לצמצם אותם לא בגלל שהם קואליציוניים. זה בסדר שיהיו תקציבים לתחומים שכל ממשלה רוצה לתת להם עדיפות. אבל כאן יש כמה סיבות לעצור. קודם כל, חלק מהתוכניות עוד לא התחילו, וברגע שהן מתחילות קשה מאוד לבטל אותן, אבל מה שהכי חשוב הוא שהכספים הקואליציוניים פוגעים בצמיחה. יש לנו עדויות ומחקרים שהחינוך של בנים בחברה החרדית מוביל לרכישת השכלה שלא מתאימה לשוק העבודה המודרני ואין שום סיבה להשוות את התקצוב של ילד חרדי לילד לא חרדי אם זה המצב".

להקפיא את התוכנית חיסכון לכל ילד, ולקצץ במשרדי הממשלה

דוד מילגרום: הממונה על התקציבים באוצר לשעבר

במהלך השיחה הדגיש דוד מילגרום כי התפיסה שעליה צריכות להתקבל ההחלטות הבאות על התקציב היא זו שהמציאות השתנתה - ואיתה הכל צריך להשתנות. "סדר העדיפויות חייב להשתנות", הוא אומר. "אם משהו היה נכון פעם זה ממש לא הוכחה שהוא נצרך גם כעת. כולם צריכים עכשיו לבוא ולהגיד 'זה היה נכון לשעתו, אבל עכשיו אין ברירה וצריך לעשות שינוי'".

כמו שראל, גם מילגרום תומך בהצעה לקצץ את מספר השרים בממשלה, ואף מציע "להחזיר את משרדי הממשלה שנתיים אחורה - כלומר לבטל את כל התוספות התקציביות שהן קיבלו בשנתיים האלו. שיעשו דיאטה, זה יחסוך לנו מיליארדים".

בנוסף, מילגרום שותף להצעה לקצץ באופן נרחב את הטבות המס השונות. "צריך להבין, הטבות המס ניתנות כאשר בשנה מסוימת סקטור מסוים לוחץ ולוחץ עד שנותנים לו הטבה. מאותו רגע זה נשכח וממשיך איתנו הלאה. כך נאספו בהדרגה 84 מיליארד שקל בהטבות מס בכל שנה. הסכום הזה שווה ל־20% מהכנסות המדינה ממסים - כלומר, נתנו כאן הטבות שחייבו להטיל מס יותר גבוה ב־20% על כלל הציבור כדי לממן אותן".

מילגרום מציע: "לקבל החלטה שאין יותר הטבות כאלה דרך המסים ובמקום זאת אנחנו הופכים את ההטבות להוצאה תקציבית. לוקחים 84 מיליארד שקל בהכנסות ומחליפים אותם בהוצאות לתמיכה בכל מי שקיבל הטבת מס. בשלב הזה לא עשינו שום דבר, לא קיצצנו וגם לא הוספנו. אבל זה קריטי וחשוב כי זה יאפשר לציבור ולמקבלי ההחלטות לראות איזה הטבות אנחנו נותנים ולשקול אם אנחנו רוצים להמשיך את ההטבות הללו, במיוחד בתקופה הקרובה".

"תוכניות שמצריכות בחינה מחדש"

בנוסף, מילגרום מציע לשקול מחדש תוכניות תקציביות שונות שבמצב תקציבי טוב הן מיטיבות עם הציבור, אולם בשל המצב הנוכחי, עדיף דווקא לעצור אותן. "יש כמות אדירה של תוכניות קטנות שהממשלות קידמו לאורך השנים שעולות הרבה מאוד כסף. הכל למטרות טובות ובמצב שיש כאן שפע תקציבי יכול בהחלט להיות שיש לכך הצדקה, אבל אנחנו כעת במקום אחר. למשל תוכנית חיסכון לכל ילד - תוכנית חשובה מאוד - אבל בעת הזו כדאי להקפיא אותה לכמה שנים כדי לא לקצץ במקומות קריטיים הרבה יותר. יש עוד עשרות רבות של תוכניות כאלה שצריכות בחינה מחדש".

לבסוף, מילגרום מזהיר מהפעולות הנוכחיות של הממשלה: "הדרך הנוכחית של הממשלה, שניתן לכנותה 'שב ואל תעשה', משולה לדהירה בכביש לעבר תהום ואף אחד לא אומר עצור. שומעים פוליטיקאים אומרים שלא צריך לפעול כי זה אולי יעבור, כי זה לא הזמן לפגוע באנשים ובציבור ועוד ועוד. זה דבר מאוד מאוד מאוד חמור ואני חושב שזה מחייב את האוצר לפעולה נמרצת כדי לעשות תיקון, גם אם לא תיקון מלא, שיוריד את הגירעון הצפוי בצורה משמעותית. צריך לעשות פעולות בהיקף של עשרות מיליארדים".

להעלות את שיעורי המס למשך שנתיים על חברות, יחידים ודיבידנדים

דוד בועז: הממונה על התקציבים באוצר לשעבר

דוד בועז, שניסח מסמך המתאר את פעולות הממשלה הנדרשות כעת, אומר כי יש להפעיל תוכנית שתכלול את העלאת שיעורי המס - פעולה שיש סביבה חילוקי דעות רבים, גם בין המומחים ששוחחנו איתם. בועז מציע בין היתר להעלות את שיעור המע"מ מ־17% ל־19% למשך שנתיים - תקופת זמן שתיקבע מראש בחוק.

פעולה זו תתבטא לדבריו בתוספת של כ־15 מיליארד שקל לקופת המדינה. לדבריו, "מעבר להקטנת הגירעון, מהלך זה יאותת לגורמים הבינלאומיים שהממשלה נחושה לשמור על מסגרת התקציב. מבחינה מוסרית, מהלך זה יאפשר לממשלה לדרוש מהציבור להסכים לצעדי המדיניות ולהשלים עם ירידה זמנית ברמת החיים".

הוא מפרט: "שיעורי מס הכנסה על יחידים יועלו ב־2 נקודות אחוז מהכנסה חודשית של כ־21 אלף שקל. מס חברות יועלה מ־23% ל־25% והמס על דיבידנדים יועלה ב־2%. העלאת מס החברות תוסיף להכנסות המדינה כ־5 מיליארד שקל לשנה והעלאת מס על יחידים תתבטא בתוספת של כ־6 מיליארד שקל לשנה".

לפי בועז, העלאת המסים תהיה כאמור זמנית, תוך התחייבות להחזיר את שיעור המס לרמה המקורית בתנאי שהיחס של חוב־תוצר לא יחרוג מ־65%.

"העולם לא יהיה כאן עבורנו"

בנוסף, בועז מציע שלושה סוגי מקורות לשם צמצום הפער בין ההכנסות להוצאות. כמו שראל ומילגרום, גם הוא תומך ב"ביטול ההסכמים הקואליציוניים, ההעברות המגזריות ותקציבי המשרדים המיותרים, והעברתם לטובת כיסוי עלויות המלחמה". לדבריו, "לפי אומדן זהיר ניתן יהיה לחסוך כך סכום של 14 מיליארד שקל, מחציתו ב־2024".

בנוסף, בועז סבור כי יש לפעול למשיכת דיבידנדים מחברות ממשלתיות - צעד שניסתה להוביל מיכל רוזנבוים, שהתפטרה לאחרונה מתפקידה כמנהלת רשות החברות. "בתקציב 2023 נקבע שהמדינה תמשוך דיבידנד של 2 מיליארד שקל, אך עד כה הדבר לא בוצע. להערכתי ניתן להטיל על החברות הממשלתיות הביטחוניות ב־2024 דיבידנד נוסף של מיליארד שקל לפחות".

לבסוף, בועז מסכם: "צריך להבין שמבחינה כלכלית אין כזה דבר 'אנחנו נילחם כמה שצריך'. לכל דבר יש מחיר, והמחיר של מלחמה הוא עצום". לדבריו, "יש כאן משהו שלא מדברים עליו - בדיוק כמו שהעולם לא עומד ממש לצידנו במלחמה, העולם לא יהיה כאן עבורנו מבחינה כלכלית, ואם לא נעשה את מה שצריך אז יהיה לנו מאוד בעייתי". לדבריו, "אם ימשיכו לעשות עסקים כרגיל, מבחינת שר האוצר וכל הממשלה - שדוגלת במדיניות כלכלית בלתי ריאלית ולא מתאימה למציאות - יש סכנה גדולה מאוד".

עוד כתבות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-6%, מחירי הנפט מזנקים

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?