גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לבטל את הפטור ממע"מ באילת וגם את תכנית חיסכון לכל ילד": המומחים בטוחים – על הממשלה לנקוט בצעדים קשים

עם פתיחת השנה החדשה, הולך ומתקרב היום שבו תידרש הממשלה לגבש תקציב חדש ● בכירים באוצר לשעבר מציעים דרכים להתמודדות כלכלית עם המצב ● העלאת שיעורי המס לזמן מוקצב, צמצום משרדי הממשלה, וקיצוץ בהטבות הם חלק מהצעדים שהוצעו ● מהם היתרונות והחסרונות שלהם?

ד''ר מיכאל שראל, דוד מילגרום, דוד בועז / איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ד''ר מיכאל שראל, דוד מילגרום, דוד בועז / איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ראשי הכלכלה במדינת ישראל יידרשו לספק בקרוב מענה כלכלי לבור התקציבי שהביאה עמה המלחמה, כשעל השולחן ניצבים כלים שונים - חלק פופולריים יותר, וחלק פחות.

שאלות ותשובות | באיזה רוב באמת נפסל חוק הסבירות ומה הממשלה תעשה כעת? 
מחבר "הברבור השחור": "ישראל היא מדינה שברירית שתלויה בארה"ב" 

כדי לקבל תמונת מצב מקצועית על האתגרים הכלכליים שיצרה המלחמה והפעולות שיש לנקוט בשל כך, גלובס שוחח עם שלושה בכירים לשעבר במשרד האוצר: ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי לשעבר (בין השנים 2012־2014) וכיום ראש פורום קהלת לכלכלה; דוד בועז ודוד מילגרום, הממונים על התקציבים באוצר לשעבר - בועז בין השנים 1987־1991, ומילגרום בין 1997־2000. זה מה שהיה לכל אחד מהם לומר.

לבטל את הפטור ממע"מ באילת, ואת הפטור ממס על רווחי הון

מיכאל שראל: הכלכלן הראשי לשעבר, כיום ראש פורום קהלת לכלכלה 

"יש 38 שרים ו־30 ומשהו משרדי ממשלה - אין שום היגיון במספרים האלו", כך אומר ד"ר מיכאל שראל, שמכהן כיום ראש פורום קהלת לכלכלה. לדעתו, אחד הצעדים המתבקשים בשלב זה הוא לקצץ במספר שרי ומשרדי הממשלה. "יש הצעות לצמצם את מספר משרדי ממשלה ל־14, וזה הרבה יותר מתאים לישראל, גם מבחינה תפקודית, גם מבחינת האינטגרציה של נושאים שונים, וגם מבחינת היעלות של הניהול. הטענה שצריך הרבה שרים ומשרדים כדי לשמור על יציבות קואליציונית היא פשוט זלזול בציבור".

לדעת שראל, צעד נוסף שמתבקש לנקוט בו כעת הוא קיצוץ בהטבות מס שונות. "צריך לבטל המון פטורים והטבות. אפשר להתחיל עם המע"מ, יש ארבעה פטורים ממע"מ שאין בהם שום היגיון כלכלי או חברתי - הפטור ממע"מ באילת, הפטור מתיירות נכנסת, הפטור על יבוא מתחת ל־75 דולר והפטור על פירות וירקות. אלה עולים לנו הרבה מאוד כסף. הם שם בגלל סיבות היסטוריות ולחצים שונים. הם לא משפרים את המצב של השכבות החלשות, אין להם תרומה כלכלית מבחינת יעילות או פריון, ואף להיפך".

"חוץ מזה", הוא מוסיף, "יש פטורים גם ממסים ישירים שכדאי לבטל. למשל יש פטור ממס על רווחי הון בהרבה מאוד תחומים ובמקומות שבהם זה עוזר דווקא לעשירונים העליונים. לדוגמה, הפטור ממס על רווחי הון מקרנות השתלמות אין לו שום הצדקה. יש עוד הרבה סעיפים כאלה שאפשר דרכם להביא להכנסות".

"העלאת מסים פוגעת בצמיחה"

שראל דווקא מזהיר מהעלאת מסים: "זה פוגע בצמיחה, ורק יחריף את הבעיה של הצמיחה שיש לנו גם ככה". במקביל, הוא מציע לקצץ בנקודות הזיכוי במס: "נקודות הזיכוי להורים גדלו בצורה דרמטית בעשור האחרון וב־2024 הם צפויים לגידול נוסף משמעותי", הוא אומר. "הצעדים האלה, אם היינו במצב תקציבי טוב ולא היינו צריכים לקצץ יכול להיות שאיכשהו הם היו בסדר, אבל במצב שאנחנו נמצאים בו היום צריך למצוא מקומות להגדיל הכנסות ולהקטין הוצאות".

שראל גם מציין את הסכם השכר במגזר הציבורי, שנחתם ביולי האחרון ולפיו עובדי המגזר הציבורי יקבלו תוספות שכר רוחביות עד סוף 2027. "צריך לומר שאנחנו במצב שלא היינו בו כשחתמו על הדבר הזה, ולכן כדאי להקפיא את זה, לפחות לעת עתה".

ומה בנוגע לכספים הקואליציוניים? לפי שראל, "יש חשיבות מאוד גדולה לצמצם אותם לא בגלל שהם קואליציוניים. זה בסדר שיהיו תקציבים לתחומים שכל ממשלה רוצה לתת להם עדיפות. אבל כאן יש כמה סיבות לעצור. קודם כל, חלק מהתוכניות עוד לא התחילו, וברגע שהן מתחילות קשה מאוד לבטל אותן, אבל מה שהכי חשוב הוא שהכספים הקואליציוניים פוגעים בצמיחה. יש לנו עדויות ומחקרים שהחינוך של בנים בחברה החרדית מוביל לרכישת השכלה שלא מתאימה לשוק העבודה המודרני ואין שום סיבה להשוות את התקצוב של ילד חרדי לילד לא חרדי אם זה המצב".

להקפיא את התוכנית חיסכון לכל ילד, ולקצץ במשרדי הממשלה

דוד מילגרום: הממונה על התקציבים באוצר לשעבר

במהלך השיחה הדגיש דוד מילגרום כי התפיסה שעליה צריכות להתקבל ההחלטות הבאות על התקציב היא זו שהמציאות השתנתה - ואיתה הכל צריך להשתנות. "סדר העדיפויות חייב להשתנות", הוא אומר. "אם משהו היה נכון פעם זה ממש לא הוכחה שהוא נצרך גם כעת. כולם צריכים עכשיו לבוא ולהגיד 'זה היה נכון לשעתו, אבל עכשיו אין ברירה וצריך לעשות שינוי'".

כמו שראל, גם מילגרום תומך בהצעה לקצץ את מספר השרים בממשלה, ואף מציע "להחזיר את משרדי הממשלה שנתיים אחורה - כלומר לבטל את כל התוספות התקציביות שהן קיבלו בשנתיים האלו. שיעשו דיאטה, זה יחסוך לנו מיליארדים".

בנוסף, מילגרום שותף להצעה לקצץ באופן נרחב את הטבות המס השונות. "צריך להבין, הטבות המס ניתנות כאשר בשנה מסוימת סקטור מסוים לוחץ ולוחץ עד שנותנים לו הטבה. מאותו רגע זה נשכח וממשיך איתנו הלאה. כך נאספו בהדרגה 84 מיליארד שקל בהטבות מס בכל שנה. הסכום הזה שווה ל־20% מהכנסות המדינה ממסים - כלומר, נתנו כאן הטבות שחייבו להטיל מס יותר גבוה ב־20% על כלל הציבור כדי לממן אותן".

מילגרום מציע: "לקבל החלטה שאין יותר הטבות כאלה דרך המסים ובמקום זאת אנחנו הופכים את ההטבות להוצאה תקציבית. לוקחים 84 מיליארד שקל בהכנסות ומחליפים אותם בהוצאות לתמיכה בכל מי שקיבל הטבת מס. בשלב הזה לא עשינו שום דבר, לא קיצצנו וגם לא הוספנו. אבל זה קריטי וחשוב כי זה יאפשר לציבור ולמקבלי ההחלטות לראות איזה הטבות אנחנו נותנים ולשקול אם אנחנו רוצים להמשיך את ההטבות הללו, במיוחד בתקופה הקרובה".

"תוכניות שמצריכות בחינה מחדש"

בנוסף, מילגרום מציע לשקול מחדש תוכניות תקציביות שונות שבמצב תקציבי טוב הן מיטיבות עם הציבור, אולם בשל המצב הנוכחי, עדיף דווקא לעצור אותן. "יש כמות אדירה של תוכניות קטנות שהממשלות קידמו לאורך השנים שעולות הרבה מאוד כסף. הכל למטרות טובות ובמצב שיש כאן שפע תקציבי יכול בהחלט להיות שיש לכך הצדקה, אבל אנחנו כעת במקום אחר. למשל תוכנית חיסכון לכל ילד - תוכנית חשובה מאוד - אבל בעת הזו כדאי להקפיא אותה לכמה שנים כדי לא לקצץ במקומות קריטיים הרבה יותר. יש עוד עשרות רבות של תוכניות כאלה שצריכות בחינה מחדש".

לבסוף, מילגרום מזהיר מהפעולות הנוכחיות של הממשלה: "הדרך הנוכחית של הממשלה, שניתן לכנותה 'שב ואל תעשה', משולה לדהירה בכביש לעבר תהום ואף אחד לא אומר עצור. שומעים פוליטיקאים אומרים שלא צריך לפעול כי זה אולי יעבור, כי זה לא הזמן לפגוע באנשים ובציבור ועוד ועוד. זה דבר מאוד מאוד מאוד חמור ואני חושב שזה מחייב את האוצר לפעולה נמרצת כדי לעשות תיקון, גם אם לא תיקון מלא, שיוריד את הגירעון הצפוי בצורה משמעותית. צריך לעשות פעולות בהיקף של עשרות מיליארדים".

להעלות את שיעורי המס למשך שנתיים על חברות, יחידים ודיבידנדים

דוד בועז: הממונה על התקציבים באוצר לשעבר

 דוד בועז, שניסח מסמך המתאר את פעולות הממשלה הנדרשות כעת, אומר כי יש להפעיל תוכנית שתכלול את העלאת שיעורי המס - פעולה שיש סביבה חילוקי דעות רבים, גם בין המומחים ששוחחנו איתם. בועז מציע בין היתר להעלות את שיעור המע"מ מ־17% ל־19% למשך שנתיים - תקופת זמן שתיקבע מראש בחוק.

פעולה זו תתבטא לדבריו בתוספת של כ־15 מיליארד שקל לקופת המדינה. לדבריו, "מעבר להקטנת הגירעון, מהלך זה יאותת לגורמים הבינלאומיים שהממשלה נחושה לשמור על מסגרת התקציב. מבחינה מוסרית, מהלך זה יאפשר לממשלה לדרוש מהציבור להסכים לצעדי המדיניות ולהשלים עם ירידה זמנית ברמת החיים".

הוא מפרט: "שיעורי מס הכנסה על יחידים יועלו ב־2 נקודות אחוז מהכנסה חודשית של כ־21 אלף שקל. מס חברות יועלה מ־23% ל־25% והמס על דיבידנדים יועלה ב־2%. העלאת מס החברות תוסיף להכנסות המדינה כ־5 מיליארד שקל לשנה והעלאת מס על יחידים תתבטא בתוספת של כ־6 מיליארד שקל לשנה".

לפי בועז, העלאת המסים תהיה כאמור זמנית, תוך התחייבות להחזיר את שיעור המס לרמה המקורית בתנאי שהיחס של חוב־תוצר לא יחרוג מ־65%.

"העולם לא יהיה כאן עבורנו"

בנוסף, בועז מציע שלושה סוגי מקורות לשם צמצום הפער בין ההכנסות להוצאות. כמו שראל ומילגרום, גם הוא תומך ב"ביטול ההסכמים הקואליציוניים, ההעברות המגזריות ותקציבי המשרדים המיותרים, והעברתם לטובת כיסוי עלויות המלחמה". לדבריו, "לפי אומדן זהיר ניתן יהיה לחסוך כך סכום של 14 מיליארד שקל, מחציתו ב־2024".

בנוסף, בועז סבור כי יש לפעול למשיכת דיבידנדים מחברות ממשלתיות - צעד שניסתה להוביל מיכל רוזנבוים, שהתפטרה לאחרונה מתפקידה כמנהלת רשות החברות. "בתקציב 2023 נקבע שהמדינה תמשוך דיבידנד של 2 מיליארד שקל, אך עד כה הדבר לא בוצע. להערכתי ניתן להטיל על החברות הממשלתיות הביטחוניות ב־2024 דיבידנד נוסף של מיליארד שקל לפחות".

לבסוף, בועז מסכם: "צריך להבין שמבחינה כלכלית אין כזה דבר 'אנחנו נילחם כמה שצריך'. לכל דבר יש מחיר, והמחיר של מלחמה הוא עצום". לדבריו, "יש כאן משהו שלא מדברים עליו - בדיוק כמו שהעולם לא עומד ממש לצידנו במלחמה, העולם לא יהיה כאן עבורנו מבחינה כלכלית, ואם לא נעשה את מה שצריך אז יהיה לנו מאוד בעייתי". לדבריו, "אם ימשיכו לעשות עסקים כרגיל, מבחינת שר האוצר וכל הממשלה - שדוגלת במדיניות כלכלית בלתי ריאלית ולא מתאימה למציאות - יש סכנה גדולה מאוד".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסכים ירוקים בוול סטריט: נאסד"ק עולה באחוז וחצי

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● מניית אפל עולה במסחר המוקדם ב-6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ●  לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית