גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לבטל את הפטור ממע"מ באילת וגם את תכנית חיסכון לכל ילד": המומחים בטוחים – על הממשלה לנקוט בצעדים קשים

עם פתיחת השנה החדשה, הולך ומתקרב היום שבו תידרש הממשלה לגבש תקציב חדש ● בכירים באוצר לשעבר מציעים דרכים להתמודדות כלכלית עם המצב ● העלאת שיעורי המס לזמן מוקצב, צמצום משרדי הממשלה, וקיצוץ בהטבות הם חלק מהצעדים שהוצעו ● מהם היתרונות והחסרונות שלהם?

ד''ר מיכאל שראל, דוד מילגרום, דוד בועז / איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ד''ר מיכאל שראל, דוד מילגרום, דוד בועז / איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ראשי הכלכלה במדינת ישראל יידרשו לספק בקרוב מענה כלכלי לבור התקציבי שהביאה עמה המלחמה, כשעל השולחן ניצבים כלים שונים - חלק פופולריים יותר, וחלק פחות.

שאלות ותשובות | באיזה רוב באמת נפסל חוק הסבירות ומה הממשלה תעשה כעת?
מחבר "הברבור השחור": "ישראל היא מדינה שברירית שתלויה בארה"ב"

כדי לקבל תמונת מצב מקצועית על האתגרים הכלכליים שיצרה המלחמה והפעולות שיש לנקוט בשל כך, גלובס שוחח עם שלושה בכירים לשעבר במשרד האוצר: ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי לשעבר (בין השנים 2012־2014) וכיום ראש פורום קהלת לכלכלה; דוד בועז ודוד מילגרום, הממונים על התקציבים באוצר לשעבר - בועז בין השנים 1987־1991, ומילגרום בין 1997־2000. זה מה שהיה לכל אחד מהם לומר.

לבטל את הפטור ממע"מ באילת, ואת הפטור ממס על רווחי הון

מיכאל שראל: הכלכלן הראשי לשעבר, כיום ראש פורום קהלת לכלכלה

"יש 38 שרים ו־30 ומשהו משרדי ממשלה - אין שום היגיון במספרים האלו", כך אומר ד"ר מיכאל שראל, שמכהן כיום ראש פורום קהלת לכלכלה. לדעתו, אחד הצעדים המתבקשים בשלב זה הוא לקצץ במספר שרי ומשרדי הממשלה. "יש הצעות לצמצם את מספר משרדי ממשלה ל־14, וזה הרבה יותר מתאים לישראל, גם מבחינה תפקודית, גם מבחינת האינטגרציה של נושאים שונים, וגם מבחינת היעלות של הניהול. הטענה שצריך הרבה שרים ומשרדים כדי לשמור על יציבות קואליציונית היא פשוט זלזול בציבור".

לדעת שראל, צעד נוסף שמתבקש לנקוט בו כעת הוא קיצוץ בהטבות מס שונות. "צריך לבטל המון פטורים והטבות. אפשר להתחיל עם המע"מ, יש ארבעה פטורים ממע"מ שאין בהם שום היגיון כלכלי או חברתי - הפטור ממע"מ באילת, הפטור מתיירות נכנסת, הפטור על יבוא מתחת ל־75 דולר והפטור על פירות וירקות. אלה עולים לנו הרבה מאוד כסף. הם שם בגלל סיבות היסטוריות ולחצים שונים. הם לא משפרים את המצב של השכבות החלשות, אין להם תרומה כלכלית מבחינת יעילות או פריון, ואף להיפך".

"חוץ מזה", הוא מוסיף, "יש פטורים גם ממסים ישירים שכדאי לבטל. למשל יש פטור ממס על רווחי הון בהרבה מאוד תחומים ובמקומות שבהם זה עוזר דווקא לעשירונים העליונים. לדוגמה, הפטור ממס על רווחי הון מקרנות השתלמות אין לו שום הצדקה. יש עוד הרבה סעיפים כאלה שאפשר דרכם להביא להכנסות".

"העלאת מסים פוגעת בצמיחה"

שראל דווקא מזהיר מהעלאת מסים: "זה פוגע בצמיחה, ורק יחריף את הבעיה של הצמיחה שיש לנו גם ככה". במקביל, הוא מציע לקצץ בנקודות הזיכוי במס: "נקודות הזיכוי להורים גדלו בצורה דרמטית בעשור האחרון וב־2024 הם צפויים לגידול נוסף משמעותי", הוא אומר. "הצעדים האלה, אם היינו במצב תקציבי טוב ולא היינו צריכים לקצץ יכול להיות שאיכשהו הם היו בסדר, אבל במצב שאנחנו נמצאים בו היום צריך למצוא מקומות להגדיל הכנסות ולהקטין הוצאות".

שראל גם מציין את הסכם השכר במגזר הציבורי, שנחתם ביולי האחרון ולפיו עובדי המגזר הציבורי יקבלו תוספות שכר רוחביות עד סוף 2027. "צריך לומר שאנחנו במצב שלא היינו בו כשחתמו על הדבר הזה, ולכן כדאי להקפיא את זה, לפחות לעת עתה".

ומה בנוגע לכספים הקואליציוניים? לפי שראל, "יש חשיבות מאוד גדולה לצמצם אותם לא בגלל שהם קואליציוניים. זה בסדר שיהיו תקציבים לתחומים שכל ממשלה רוצה לתת להם עדיפות. אבל כאן יש כמה סיבות לעצור. קודם כל, חלק מהתוכניות עוד לא התחילו, וברגע שהן מתחילות קשה מאוד לבטל אותן, אבל מה שהכי חשוב הוא שהכספים הקואליציוניים פוגעים בצמיחה. יש לנו עדויות ומחקרים שהחינוך של בנים בחברה החרדית מוביל לרכישת השכלה שלא מתאימה לשוק העבודה המודרני ואין שום סיבה להשוות את התקצוב של ילד חרדי לילד לא חרדי אם זה המצב".

להקפיא את התוכנית חיסכון לכל ילד, ולקצץ במשרדי הממשלה

דוד מילגרום: הממונה על התקציבים באוצר לשעבר

במהלך השיחה הדגיש דוד מילגרום כי התפיסה שעליה צריכות להתקבל ההחלטות הבאות על התקציב היא זו שהמציאות השתנתה - ואיתה הכל צריך להשתנות. "סדר העדיפויות חייב להשתנות", הוא אומר. "אם משהו היה נכון פעם זה ממש לא הוכחה שהוא נצרך גם כעת. כולם צריכים עכשיו לבוא ולהגיד 'זה היה נכון לשעתו, אבל עכשיו אין ברירה וצריך לעשות שינוי'".

כמו שראל, גם מילגרום תומך בהצעה לקצץ את מספר השרים בממשלה, ואף מציע "להחזיר את משרדי הממשלה שנתיים אחורה - כלומר לבטל את כל התוספות התקציביות שהן קיבלו בשנתיים האלו. שיעשו דיאטה, זה יחסוך לנו מיליארדים".

בנוסף, מילגרום שותף להצעה לקצץ באופן נרחב את הטבות המס השונות. "צריך להבין, הטבות המס ניתנות כאשר בשנה מסוימת סקטור מסוים לוחץ ולוחץ עד שנותנים לו הטבה. מאותו רגע זה נשכח וממשיך איתנו הלאה. כך נאספו בהדרגה 84 מיליארד שקל בהטבות מס בכל שנה. הסכום הזה שווה ל־20% מהכנסות המדינה ממסים - כלומר, נתנו כאן הטבות שחייבו להטיל מס יותר גבוה ב־20% על כלל הציבור כדי לממן אותן".

מילגרום מציע: "לקבל החלטה שאין יותר הטבות כאלה דרך המסים ובמקום זאת אנחנו הופכים את ההטבות להוצאה תקציבית. לוקחים 84 מיליארד שקל בהכנסות ומחליפים אותם בהוצאות לתמיכה בכל מי שקיבל הטבת מס. בשלב הזה לא עשינו שום דבר, לא קיצצנו וגם לא הוספנו. אבל זה קריטי וחשוב כי זה יאפשר לציבור ולמקבלי ההחלטות לראות איזה הטבות אנחנו נותנים ולשקול אם אנחנו רוצים להמשיך את ההטבות הללו, במיוחד בתקופה הקרובה".

"תוכניות שמצריכות בחינה מחדש"

בנוסף, מילגרום מציע לשקול מחדש תוכניות תקציביות שונות שבמצב תקציבי טוב הן מיטיבות עם הציבור, אולם בשל המצב הנוכחי, עדיף דווקא לעצור אותן. "יש כמות אדירה של תוכניות קטנות שהממשלות קידמו לאורך השנים שעולות הרבה מאוד כסף. הכל למטרות טובות ובמצב שיש כאן שפע תקציבי יכול בהחלט להיות שיש לכך הצדקה, אבל אנחנו כעת במקום אחר. למשל תוכנית חיסכון לכל ילד - תוכנית חשובה מאוד - אבל בעת הזו כדאי להקפיא אותה לכמה שנים כדי לא לקצץ במקומות קריטיים הרבה יותר. יש עוד עשרות רבות של תוכניות כאלה שצריכות בחינה מחדש".

לבסוף, מילגרום מזהיר מהפעולות הנוכחיות של הממשלה: "הדרך הנוכחית של הממשלה, שניתן לכנותה 'שב ואל תעשה', משולה לדהירה בכביש לעבר תהום ואף אחד לא אומר עצור. שומעים פוליטיקאים אומרים שלא צריך לפעול כי זה אולי יעבור, כי זה לא הזמן לפגוע באנשים ובציבור ועוד ועוד. זה דבר מאוד מאוד מאוד חמור ואני חושב שזה מחייב את האוצר לפעולה נמרצת כדי לעשות תיקון, גם אם לא תיקון מלא, שיוריד את הגירעון הצפוי בצורה משמעותית. צריך לעשות פעולות בהיקף של עשרות מיליארדים".

להעלות את שיעורי המס למשך שנתיים על חברות, יחידים ודיבידנדים

דוד בועז: הממונה על התקציבים באוצר לשעבר

דוד בועז, שניסח מסמך המתאר את פעולות הממשלה הנדרשות כעת, אומר כי יש להפעיל תוכנית שתכלול את העלאת שיעורי המס - פעולה שיש סביבה חילוקי דעות רבים, גם בין המומחים ששוחחנו איתם. בועז מציע בין היתר להעלות את שיעור המע"מ מ־17% ל־19% למשך שנתיים - תקופת זמן שתיקבע מראש בחוק.

פעולה זו תתבטא לדבריו בתוספת של כ־15 מיליארד שקל לקופת המדינה. לדבריו, "מעבר להקטנת הגירעון, מהלך זה יאותת לגורמים הבינלאומיים שהממשלה נחושה לשמור על מסגרת התקציב. מבחינה מוסרית, מהלך זה יאפשר לממשלה לדרוש מהציבור להסכים לצעדי המדיניות ולהשלים עם ירידה זמנית ברמת החיים".

הוא מפרט: "שיעורי מס הכנסה על יחידים יועלו ב־2 נקודות אחוז מהכנסה חודשית של כ־21 אלף שקל. מס חברות יועלה מ־23% ל־25% והמס על דיבידנדים יועלה ב־2%. העלאת מס החברות תוסיף להכנסות המדינה כ־5 מיליארד שקל לשנה והעלאת מס על יחידים תתבטא בתוספת של כ־6 מיליארד שקל לשנה".

לפי בועז, העלאת המסים תהיה כאמור זמנית, תוך התחייבות להחזיר את שיעור המס לרמה המקורית בתנאי שהיחס של חוב־תוצר לא יחרוג מ־65%.

"העולם לא יהיה כאן עבורנו"

בנוסף, בועז מציע שלושה סוגי מקורות לשם צמצום הפער בין ההכנסות להוצאות. כמו שראל ומילגרום, גם הוא תומך ב"ביטול ההסכמים הקואליציוניים, ההעברות המגזריות ותקציבי המשרדים המיותרים, והעברתם לטובת כיסוי עלויות המלחמה". לדבריו, "לפי אומדן זהיר ניתן יהיה לחסוך כך סכום של 14 מיליארד שקל, מחציתו ב־2024".

בנוסף, בועז סבור כי יש לפעול למשיכת דיבידנדים מחברות ממשלתיות - צעד שניסתה להוביל מיכל רוזנבוים, שהתפטרה לאחרונה מתפקידה כמנהלת רשות החברות. "בתקציב 2023 נקבע שהמדינה תמשוך דיבידנד של 2 מיליארד שקל, אך עד כה הדבר לא בוצע. להערכתי ניתן להטיל על החברות הממשלתיות הביטחוניות ב־2024 דיבידנד נוסף של מיליארד שקל לפחות".

לבסוף, בועז מסכם: "צריך להבין שמבחינה כלכלית אין כזה דבר 'אנחנו נילחם כמה שצריך'. לכל דבר יש מחיר, והמחיר של מלחמה הוא עצום". לדבריו, "יש כאן משהו שלא מדברים עליו - בדיוק כמו שהעולם לא עומד ממש לצידנו במלחמה, העולם לא יהיה כאן עבורנו מבחינה כלכלית, ואם לא נעשה את מה שצריך אז יהיה לנו מאוד בעייתי". לדבריו, "אם ימשיכו לעשות עסקים כרגיל, מבחינת שר האוצר וכל הממשלה - שדוגלת במדיניות כלכלית בלתי ריאלית ולא מתאימה למציאות - יש סכנה גדולה מאוד".

עוד כתבות

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.8% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.14 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; הדולר מתחזק מול השקל

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת בכ-12% לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?