אילת / צילום: Shutterstock
אילת מתקשה להתאושש מהמכה הכלכלית שספגה בשל המלחמה - כך עולה מנתונים שפרסמה חברת שבא, מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי. מדובר בנתוני ההוצאות בכרטיסי האשראי בערים מרכזיות בדרום, בצפון, במרכז ובשפלה בישראל, במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
● בלעדי | המלחמה נגמרה? האוצר מתכנן לעצור את מתווה הסיוע לעסקים
● ענפי התיירות והמסעדות נפגעו בצורה הקשה ביותר מפרוץ המלחמה
בין הערים שלא מצויות באזורי לחימה בולטת העיר אילת, שספגה פגיעה כלכלית משמעותית. למרות שהצריכה בעיר נמצאת במגמת שיפור, גם בשבוע ה־11 (17 עד 23 בדצמבר) היא עומדת על ירידה של 30%, בין היתר על רקע הפיכתה מעיר נופשים לעיר מפונים.
ראש העיר אילת, אלי לנקרי, ביקש מהאוצר לחוקק מתווה פיצוי ייחודי לעיר, והנושא אף נדון בשבוע שעבר בוועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ משה גפני. במסגרת הדיון הציג לנקרי נתונים לפיהם האבטלה באילת זינקה ל־14% לעומת 3.4% ערב המלחמה, ונתוני האשראי בעיר הם הנמוכים במדינה. לנקרי טען כי באוצר מזלזלים בבקשתו לסיוע לעיר ואמר, בין היתר, כי באוצר "קיימו דיוני סרק, זלזלו בנו. טוענים שהעיר אינה שונה משאר הארץ".
מנגד, באוצר טענו כי הבדיקה בעיר מורכבת בהיעדר רכיב המע"מ, וכי מבדיקות שערכו לעניין עסקים פרטניים שונים וכן במסגרת מקדמות לפיצויים, עלה כי אין שוני בין עסקי העיר אילת לבין שאר העסקים בארץ, ועל כן המתווה הכללי נותן מענה לכך.
במשך השבוע צפויה להתקיים פגישה בין ראש העיר אילת לנקרי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' סביב השאלה האם אילת תקבל סיוע נוסף.
"אין ספק, כפי שעולה מהנתונים, שמלבד יישובי קו העימות בצפון ובדרום - אילת נמצאת במצב הכלכלי הכי מאתגר בישראל, ללא מגמת שיפור מהותית, כמו בשאר חלקי הארץ, עם צפי לשיפור רק כאשר תחזור התיירות לעיר", אומר יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. לדברי גינדי, "המצב הזה מחייב את האוצר להוביל עבור העסקים באילת מתווה משופר וייחודי גם לחודשים הבאים, על־מנת להשאיר את העסקים האילתיים כעסקים חיים וכמנועי צמיחה של העיר כאשר תסתיים הלחימה. לקחתי מונית באילת, והנהג הראה לי את הסכום המצטבר לחודש דצמבר - 3,160 שקל בלבד. זה אומר הכול".
התאוששות באופקים ובעורף, ירידה חדה בשדרות ובקריית שמונה
בערים שדרות וקריית שמונה, שעדיין מפונות מרוב תושביהן, קיימת ירידה חדה בפעילות העסקית, הנובעת מהיקף התושבים, וכן מכך שחלק מהעסקים עדיין סגורים. ההוצאות בערים אלה נחתכו בהיקף של כ־70% גם במהלך השבוע ה־11 של המלחמה. מנגד, באופקים נרשמה חזרה לשגרה מבחינת היקף הצריכה בכרטיסי אשראי באותו שבוע בדיוק.
בבחינת ערים שאינן בעוטף או באזורי הלחימה בצפון, מצטיירת תמונה של התאוששות במרבית חלקי הארץ. בשבוע ה־11 ללחימה, ערים רבות במרכז, בשפלה ובשרון, הציגו ירידה מינורית בפעילות העסקית ובצריכה, ואף עלייה בממוצע הרכישות מתחילת 2023. כך, באשדוד נרשמה עלייה של 4% בהיקף הרכישות הממוצע, בבאר שבע ובחיפה נרשמה עלייה של 6%, בבני ברק נרשמה עלייה של 7%, וכך גם בחולון. בבת ים נרשמה עלייה של 8%, בהרצליה עלייה של 8%, ובנס ציונה עלייה של 10%. גם רחובות, אשדוד ורמלה הציגו עלייה ברכישות נכון לשבוע ה־11 ללחימה.
גם בקרב הערים שהצריכה בהן עדיין נמוכה, ניכר כי המשבר התמתן. בירושלים נרשמה ירידה של 6% בלבד בהיקף הרכישות, בנתיבות ירידה של 9%, בלוד ובנתב"ג ירידה של 13%, בקריית אונו ירידה של 2% בלבד, וכך גם בראשון לציון. בפתח תקווה נרשמה ירידה של 7%, בתל אביב נרשמה ירידה של 20% בפעילות העסקית, וברעננה נרשמה ירידה של 19%.
לדברי טלי הולנברג, סמנכ"לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא, "ניתוח ההוצאות על בסיס גאוגרפי מאפשר להבין שהחזרה לשגרה בצל המשך המלחמה היא לא נחלת כלל מדינת ישראל, אלא מתמקדת באזור המרכז, השרון והשפלה. אילת, שהפכה מתחילת המלחמה לעיר מפונים, התאוששה מעט במהלך השבוע של חנוכה. הדבר ככל הנראה קשור בכך שהמדינה החלה לפנות את חלק מבתי המלון בעיר, ומאפשרת ליותר נופשים שמבקשים להתרענן להגיע אליה. אולם ההוצאות באילת עדיין נמוכות בהיקף של כ־30% מבשגרה".
עוד מסבירה הולנברג כי "בעיר תל אביב־יפו קיימת עדיין השפעה משמעותית של המלחמה, עקב שילוב של מספר גורמים, ביניהם היעדר תיירות חוץ, העיכוב בפתיחת שנת הלימודים האקדמית והחזרה החלקית לעבודה מהמשרדים, על רקע המשך גיוס המילואים והמשך הירי לאזור המרכז".
4.1 מיליארד שקל עברו לעסקים שנפגעו
עד כה, העבירה רשות המסים פיצויים ומקדמות בסך של כ־4.1 מיליארד שקל לעסקים שנפגעו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". עד 31 לדצמבר 2023 הוגשו לרשות המסים 220 אלף תביעות לפיצויים עבור נזק עקיף (אובדן הכנסות) כתוצאה מהמלחמה, כאשר בכ-182 אלף מתוכן (83%) קיבלו בעלי העסקים תשלום פיצוי סופי או מקדמות. כ-8,000 תביעות נדחו, ואחרות נמצאות בשלבי טיפול שונים.
רק השבוע אושרה בכנסת החקיקה המאריכה את תוכנית הסיוע גם לחודש דצמבר 2023, וכפי שנחשף בגלובס, במשרד האוצר לא מתכוונים להאריך את התוכנית גם לשנת 2024. הסיבה לכך היא הנתונים המעידים על התאוששות העסקים ועל עלייה בצריכה.