ג'רי סיינפלד והבת שלו בישראל. בהתחלה הוא לא רצה לבוא / צילום: מתוך עמוד האינסטגרם
קיבי, אשתו של השחקן והקומיקאי מייקל רפפורט, לא ראתה את בעלה בוכה כבר עשור. אבל בחודש דצמבר, במהלך ביקורו בישראל, הסכר נפרץ. זה קרה כשהוא פגש את אופיר אנגל, בן ה־17, שחזר משבי החמאס. המפגש הזה הגיע לאחר שבועות שבהם רפפורט ניסה לסייע למשפחתו של אנגל ופרסם פוסטים הקוראים להחזרתו. כשהשחקן היהודי־אמריקאי ראה את הנער עומד מולו, הוא לא הצליח לעצור את הדמעות. זו לא הייתה הפעם האחרונה שבה רפפורט בכה במהלך הביקור. בארוחת שישי האחרונה שלו בישראל הוא סיפר לצוות שליווה אותו כמה הטיול הזה היה משמעותי עבורו, והדמעות ירדו מעצמן.
● האם ChatGPT היה מתריע מפני מתקפת הפתע של חמאס?
● אוניברסיטת העילית שפיצחה את המורכבות של 7 באוקטובר
● אנטישמיות, גניבה ספרותית והתפטרות: מי את קלודין גיי?
שורה של שחקנים, אנשי עסקים ומשפיענים מהבולטים והמובילים בעולם הגיעו לישראל מאז פרוץ המלחמה. כולם הגיבו כך. "נגמר לנו הטישו במטה", מספרת דורית גוילי, מנהלת קמפיין ההסברה של מטה משפחות החטופים בישראל ובעולם ו־COO של קבוצת פובליסיס המלווה את משפחות החטופים. "אלה פגישות מאוד מאוד קשות. ג'רי סיינפלד ישב עם המשפחה ובכה, דברה מסינג בכתה. כולם בכו, כי אי אפשר שלא לבכות. אתה לא יכול להקשיב לאימא שלא יודעת מה קורה עם הבן שלה 80 יום ולהישאר אדיש. אז הם ואנחנו מתפרקים יחד חמש דקות, בוכים וחוזרים לשגרה".
"הטלפון מתפוצץ מאנשים שרוצים להגיע לישראל"
רשימת המפורסמים שפקדו את ישראל בחודשים אחרונים בלתי נגמרת. חלקם אנשי עסקים ובעלי תפקידים חשובים כמו היזם אילון מאסק, בעלי טסלה והרשת החברתית X, איוונקה טראמפ, בתו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, ובעלה ג'ראד קושנר. לצד אלה היו גם לא מעט שחקנים וכוכבים, שנחתו כאן בזה אחר זה - השחקן והקומיקאי ג'רי סיינפלד ומשפחתו, השחקן והקומיקאי מייקל רפפורט ואשתו, השחקנית דברה מסינג, השחקן והיוצר ג'יימס מאסלו, השחקן והקומיקאי ברט גלמן והשחקן האוסטרלי נת'ניאל בוזוליק, כוכב "יומני הערפד". נוסף עליהם המפיק המוזיקלי ומנהלם של ג'סטין ביבר ואריאנה גרנדה, סקוטר בראון, הגיע לישראל, וגם את המנהל האישי של מדונה, גיא עוזרי, ניתן היה לראות במחוזותינו לאחרונה.
אז איך מצאה את עצמה ישראל כרכבת למשפיענים בעיצומה של המלחמה? חלק מהכוכבים, כמו ג'רי סיינפלד, הגיעו לכאן מיוזמתם, בלי שאף אחד יבקש מהם להיכנס אל "אזור המלחמה". אחרים, בהם איוונקה טראמפ, הגיעו לאחר שיחות עם גורמים ישראלים.
מי ששכנע למשל את מאסק להגיע לישראל היה כוכב הכדורסל לשעבר, עומרי כספי, אשר מנהל כיום את קרן ההשקעות 'שבע' ומוביל השקעות בחברות טכנולוגיה. כספי לא עצר במאסק וממש בימים אלה הוא ממשיך לנסות לשכנע אנשי עסקים בכירים להגיע ולהביע תמיכה בישראל.
מעבר ליוזמות של אנשים פרטיים, יש גם ארגונים יהודים שדואגים לכך שהכוכבים יגיעו לכאן, כדי לספר את הסיפור של ישראל לעולם. אחד מהם הוא ארגון ההסברה היהודי־אמריקאי "Maccabee Task Force" שעוד לפני המלחמה עסק בהבאת משפיענים וסלבס לישראל, לטובת שיפור תדמיתה של המדינה בעולם. מאז ה-7 באוקטובר המטרה השתנתה.
"לפני המלחמה לא ממש דיברנו על דברים פוליטיים, וזה היה בסדר", אומר אוריאל דיסון, מנהל משותף (לצד שרה גרנוף) של מחלקת המדיה בארגון ההסברה Maccabee Task Force. "לישראל היה מיתוג נורא ואיום בעולם והיא לא נתפסה בחו"ל כמדינה שכדאי לטייל בה. הבאנו לכאן משפיענים לביקורים כדי להראות לקהל היעד המתאים שיש מה לעשות ושכיף פה. זה היה ממש מספיק לנו לפני המלחמה.
"אבל עכשיו אנחנו לא מביאים אנשים לטייל כאן. הם אמורים להגיע, לראות בעיניים את תוצאות המלחמה ולהפוך למעין שגרירים שלנו בתקופת המלחמה. אז זה לא היה פשוט להביא אותם בהתחלה. היה מין ריקוד כזה, של 'כן', 'אולי', 'לא', 'עוד חודש', הלוך-חזור, אומרים תאריך וחוזרים בהם".
אבל "הריקוד" הזה הופך לפשוט יותר עם כל מפורסם שדורך בארץ. דיסון והצוות שלצידו הביאו לכאן בחודשיים וחצי האחרונים את רפפורט, מאסלו, בראון, מסינג, הבמאי הישראלי זוכה האוסקר גיא נתיב והעיתונאית איב בארלו. הם אף סייעו במהלך ביקורם של בוזוליק, הראפר היהודי-אמריקאי קושה דילז, התסריטאי והקומיקאי הבריטי לי קרן, מכותבי "בוראט", ועוד רבים אחרים.
"בהתחלה היה קשה לשכנע אותם לבוא, אבל עכשיו הטלפון שלי מתפוצץ מבקשות של אנשים. משפיענים מחברים אותנו למשפיענים אחרים וסלבריטאים לסלבריטאים אחרים אז זה מפרה את עצמו", מספר דיסון.
חברת נוספת שמנסה לספר את הסיפור של ישראל באמצעות המשפיענים היא Rova Media. דן לוקסנברג, שבשגרה משמש כבעלים של חברת מדיה Soul shop, מספר איך הכל התחיל. "כשפרצה המלחמה ידענו שיהיו שני צדדים לשיח. מצד אחד, תהיה ההסברה הישראלית שלא תשכנע אף אחד. ומהצד השני יש את אלג'זירה, שהם גוף חדשות בחסות קטארית והם פשוט שונאים ישראלים ויהודים. כל סיפור שהם יספרו הוא מטבעו יהיה בנושא הזה".
מתוך ההבנה הזו הוא ניסה, יחד עם שותפו, לייצר את הגרסה שלהם לגופי תוכן שמספרים סיפורים, וכך ייסדו את Rova Media. "אנחנו רוצים לתת לאנשים תובנות אמיתיות על ניצולי התקיפה או משפחותיהם של בני הערובה, וגם מה הפוליטיקאים חושבים. יש לנו משפיענים ואנשי בעלי דעה ציבורית שעומדים בתור להגיע לישראל, עדיין לא חשפנו את השמות אבל יש שם עיתונאים, משפיעני מדיה חברתית, אמנים ועוד".
כמה עולה ביקור של סלבס בעוטף עזה?
מעבר לתמונות שיוצאות, ביקור הסלבס בישראל כרוך בלא מעט לוגיסטיקה. רבים מהמפורסמים שמגיעים לכאן לנים במלונות 5 כוכבים. חלקם, כמו מסינג וסקוטר בראון, אף מבקשים ללון במלונות יוקרה כמו דוד קמפינסקי במרכז ת"א והג'אפה הוטל, שעלויות החדרים בהם מתחילות בכ־1,800 שקל ללילה (ומעל עשרת אלפים שקל לסוויטות). חוץ מעלויות הלינה, לרשות הסלבריטאים עומדים מאבטחים, וואן Vip עם כורסאות מפנקות, ארוחות במסעדות וכל בקשה שלהם מבוצעת מיד.
קיבלתם בקשות מיוחדות?
"חלק ביקשו אוכל בריא, אך באופן כללי הם לא היו מפונקים ולא היו דרישות מיוחדות בנוגע לאוכל", אומר דיסון. "אנחנו יכולים לשבת איתם בחומוס או בשווארמה בדרך, כמו שעשינו הרבה עם מייקל רפפורט שמאוד זרם וגם אכל איתנו בורקסים ושייקים בדרכים. יש לנו את התקציב והרצון לקחת אותם גם למסעדות יותר יקרות, אבל במלחמה זה פחות האישיו. לפעמים אנחנו סתם מזמינים להם וולט למלון".
כמה עולה ביקור כזה בישראל?
"זה נורא מורכב להביא את האנשים האלה במלחמה, כי הם אנשים ששווים המון כסף, וחלק מחברות ביטוח לא רוצות לבטח אותם כשהם מגיעים למדינה במלחמה. אנחנו משלמים להם על טיסות, מלונות וכו'.
"לפני המלחמה הוצאנו בערך עשרת אלפים דולר בממוצע לטיול עבור משפיען, שזה לא הרבה בכלל. היו לנו המון-המון שיתופי פעולה עם מלונות וחברות תעופה. עכשיו העלות עומדת על כ־20 אלף דולר למשפיען בממוצע. אל-על נתנו לנו הנחות בטיסות, של 30%-40%, וגם חלק מהמלונות נתנו לנו דילים טובים ומוזלים. אבל הטיסות מאוד יקרות היום, ורק אל-על טסים ביזנס עכשיו. כמובן שיש סלבריטאים שהביקורים שלהם יקרים יותר. למשל, הביקור של דברה מסינג, סקוטר בראון וארי דיין עברו בהרבה את ה־50 אלף דולר".
הארגון, שמתקיים מתרומות, הביא לישראל בסך הכל עשרה סלבריטאים, והם עלו לו כ־200 אלף דולר. "לשם השוואה, לפני המלחמה הבאנו כ־100 אנשים לטיולים, במשך כשנתיים וחצי, וזה עלה לנו כ־900 אלף דולר", נותן דיסון פרספקטיבה.
כל סלבריטאי מגיע עם רצונות משלו
מלבד הטיסות שהתייקרו, הביקורים של הסלבריטאים בארץ מלווים על ידי צוות הפקה מקצועי. "לפני המלחמה הייתי מביא צלם אחד שעושה כל מיני קולאז'ים, משהו פשוט ויפה", מסביר דיסון. "כי בסוף מה שעשינו את זה למתג את ישראל ולגרום לה להיראות יפה וכיפית, לא היינו צריכים להסביר מורכבויות של קונפליקט ישראלי פלסטיני.
"עכשיו אנחנו עובדים על מסרים סופר מורכבים - פצועים, חטופים, צבא, קונפליקט, לבנון, חמאס. אלה מסרים שגם אנחנו צריכים לעבוד עליהם ולוודא שהם עוברים לקהל בצורה הנכונה ביותר באמצעות המשפיען. זה דורש עריכה יותר משמעותית. בנוסף, אנחנו צריכים מפיק שיהיה בקשר מול דובר צה"ל וכוחות הביטחון, שיאפשרו לנו את כל הביקורים".
"אנחנו מייצרים תוכן פרימיום באיכות גבוהה ובשל העובדה שאנחנו מבינים איך התעשייה עובדת, יש לנו צוות טוב שמייצר תוכן בתקציב נמוך", מסביר לוקסנברג. "בסופו של דבר, הטיול לא יקר כמו שאנשים חושבים שהוא והתוכן לא זול כמו שאנשים חושבים".
בין המפיקות שעסוקות בביקורי הסלבריטאים בימים אלה ניתן למצוא את דפנה דננברג, בעלים של חברת שמונה הפקות, שמלווה את הביקורים בארץ מאז פרוץ המלחמה. בין היתר, היא הפיקה את הביקור של נת'ניאל בוזוליק (נייט באז), מייקל רפפורט, דברה מסינג, סקוטר בראון, ג'יימס מאסלו והשחקנית וכוכבת הטיק טוק האמריקנית מונטנה טאקר. "יש צוות הפקה, מפיק ואיש תוכן והרבה מהסיורים אני מלווה גם באופן אישי. עם נייט הייתי חודש שלם בכל הסיורים. עזבתי את הבית ועברתי לגור בבית מלון", מסבירה דננברג.
למעשה, כל הביקור עובר דרך השולחן של דננברג. "אנחנו דואגים ליצור תוכן, לקבוע פגישות, לתאם סיורים וראיונות, להביא צלמים, ולפעמים גם לעשות את העריכות של הסרטונים. אנחנו בקשר עם צה"ל ועם משפחות החטופים וגם עם נשיא המדינה ועם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. אנחנו פשוט מייצרים את התוכן יחד עם הסלבריטאים שמגיעים, כשכל המטרה היא שהם באמת יבואו ויהיו שגרירים שלנו בעולם".
את בכלל מגיעה מעולם הפקות הטלוויזיה. איך מצאת את עצמך בתפקיד הנוכחי?
"אני רואה בזה שליחות. מהיום הראשון אני רק מגויסת למלחמה ומנסה לתפור להם את הביקור שהכי מתאים להם כדי שהם יוכלו לספר את הסיפור שלנו בעולם".
כאמור, מדובר במלאכת תפירה מורכבת במיוחד ולכל סלבריטאי יש רצונות משלו. כך למשל, איוונקה טראמפ הגיעה לכאן לפחות מיממה ולכן החליטה להתמקד בביקור בכפר עזה בלבד, במסגרת סיור שערכה יחד עם יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה. היא סיפרה לאנשים של אוחנה שחשוב לה לשמוע את הזווית הנשית של המלחמה, ולכן הפגישו אותה עם שוטרות ולוחמות מג"ב שלחמו ב־7 באוקטובר וכן עם תושבות העוטף.
גם לשחקנית דברה מסינג היה חשוב לדבר עם לוחמות ולשמוע על מעשי האונס והזוועה שביצעו מחבלי החמאס בנשים במהלך אותו יום, כדי להעלות את המודעות לנושא בעולם. בנוסף, מלבד הביקורים שלה בכפר עזה ובבארי, מסינג - שזו הייתה הפעם הראשונה שלה בישראל - ביקשה לבקר גם בירושלים.
בניגוד לאלו, הביקור של מייקל רפפורט היה שונה. "הוא רצה לראות ולחוות את הכול, לטרוף את כל המדינה, ישר והפוך, מהצפון לדרום. הוא דיבר עם מיליון אנשים ברחוב, דיבר בעצרת החטופים, פגש אינסוף משפחות, אינסוף פצועים. עשה הכול, וגם סתם הסתובב ברחובות וצילם סרטונים שלו עושה הרבה שטויות", מספר דיסון. רפפורט, שהגיע גם הוא לראשונה לישראל, היה אמור לשהות בארץ 6 ימים בלבד, אך בכל פעם האריך את הביקור, ולבסוף עזב לאחר 14 ימים.
במהלך הסיורים הרבים שלו רפפורט התקשר לא פעם אל חברו ג'רי סיינפלד ואמר לו שהוא חייב להגיע לביקור בישראל, דווקא עכשיו. "במקור ג'רי סיינפלד לא היה אמור להגיע", מספרת גוילי ממטה החטופים. "הצוות שלו יצר איתנו קשר לתיאום פגישות לאשתו ולבת שלו שהיו אמורות להגיע בלעדיו, אבל ברגע האחרון הודיעו לנו שגם הוא מגיע. הרכבנו במהירות עם הצוות שלו את הפגישות הרלוונטיות".
עם מי הוא רצה להיפגש?
"היה חשוב לו להיפגש עם משפחה של חטופים שיצאו מהשבי. וזה מה שעשינו, אבל בחרנו במשפחה שעדיין יש להם יקיר שנותר בשבי. בנוסף, הוא גם פגש משפחה שיש לה חטוף בגיל של הבת שלו, שזה משהו שאפשר להזדהות איתו ולהיכנס לנעליים של ההורים. הוא שאל הרבה שאלות ויצא מאוד מטולטל מהפגישות הללו. לא צריך להיות ג'רי סיינפלד כדי שזה יטלטל אותך כשאתה שומע את הסיפורים. כולם יוצאים מפה מטולטלים".
צועדים בין ההריסות ומשתטחים על הכביש
מעבר לסרטונים המרגשים והחשובים שיוצאים מהמפגשים האלו, המשפיענים והשחקנים שמגיעים לכאן נאלצים לחוות את המציאות הישראלית בלי פיטלרים. לעיתים זה גם יוצר סיטואציות מלחיצות שהם עצמם לא פגשו מעולם. "כולם חוו אזעקות וריצה למרחב מוגן", מספר דיסון. "באחת הפעמים כשהיינו בעוטף יחד עם ג'יימס מאסלו היינו צריכים לרוץ לאחת המיגוניות, אחרי שמאסלו שמע לא מעט סיפורים על הדברים הנוראיים שעברו חלק מהנרצחים ב-7 באוקטובר במיגוניות. אז לא היה פשוט עבורו ועבורנו להתחבא שם".
במקרה אחר, במהלך סיור בכפר עזה הם לא הספיקו לרוץ למרחב מוגן ומאסלו השתטח עם כולם על הקרקע, וצפה בכיפת ברזל מיירטת את הטיל מעל ראשם. רגע מלחיץ נוסף עבור השחקן היה כאשר במהלך ביקור בעוטף, באמצע צילומים לטובת עוד פוסט תמיכה בישראל, הגיע אליהם קצין וביקש מהם לזוז מהמקום שבו הם עומדים במהירות כי הצלפים של חמאס רואים אותם והם בטווח הירי.
"זה היה רגע מפחיד. מאסלו פרסם סרטון ותוך כדי שומעים ברקע שאומרים לנו שאנחנו צריכים לזוז", מספר דיסון, אך לדבריו רוב הסלבריטאים שמגיעים לא מופתעים מהחוויות הללו: "הם בטוחים שהם באים למלחמת גוג ומגוג פה, אז זה לא מפתיע אותם. הם מוכנים לרע מכל. הם יותר מופתעים מזה שאפשר לצאת לבר בתל אביב ולבלות".
אחת החוויות הכי מטלטלות בביקור בישראל היא הצפייה בסרט הזוועות שערך דובר צה"ל מאירועי ה-7 באוקטובר. "הרבה מהם מבקשים במפורש לא לראות את סרט הזוועות. חלקם לא יכלו להכיל את זה", אומרת גוילי. דברה מסינג לא ראתה את סרט הזוועות, סקטור בראון גם לא צפה בו. רפפורט, מאסלו ואחרים כן.
"הם עוברים בביקור את כל קשת הרגשות. משתטחים על הכביש באזעקות, מבקרים חטופים בבוקר, בוכים, הלב נקרע ובלילה יוצאים לבלות בת"א", אומרת דננברג. "בתור הפקה היה לנו חשוב לתת להם חוויה של כל החושים של האוכל המגניב בישראל, ואפילו קצת תחושה של הנאה. תל אביב התחילה לחזור לחיים קצת ואתה כל היום עם לב שבור אז בערב צריך קצת הפוגות".
מאות מיליונים של חשיפות ברשתות החברתיות
המשמעות ההסברתית והכלכלית של הביקורים האלה למדינת ישראל ברורה. כל משפיען וסלבריטאי שמגיע מפרסם עשרות פוסטים ביום מהסיורים שהוא עורך, חושף את העולם לעוד סיפור ועוד משפחה של חטופים ומשנה את דעת הקהל ברחבי העולם. "בממוצע אנחנו מביאים אנשים שיש להם לפחות 3 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות והם מפרסמים 110 פרסומים בטיול", מספר דיסון.
לפני המלחמה הסלבריטאים שהיו מגיעים לכאן היו חתומים על חוזה עם התחייבות למינימום פרסומים ברשתות ביום, אך מטבע הדברים הדרישה הזאת נעלמה בשבעה באוקטובר. "במלחמה אנחנו לא מחתימים אותם, אבל לכל מי שהגיע היה מאוד ברור שהוא יפרסם, אפילו לא היינו צריכים לבקש".
"אם ניקח את הביקור של אילון מאסק ואת ההשפעה שלו, זה ברור שיש כאן משהו שאי אפשר לקנות בכסף", אומרת גוילי, "הוא עונד את שרשרת החטופים שהוא קיבל מאבא של חטוף ובכל מקום שהוא נמצא זה מחוץ לחולצה. כשעושים הקבלה לעולם המסחרי אין אף מותג שיכול לקנות כזה פרסום. אי אפשר היה להשיג את זה אם הוא לא היה מבקר בארץ, אם הוא לא היה נפגש פיזית עם החטופים".
מאז ביקורו בישראל, הפרסומים של סטפן תומפסון, בעלי המותג "ויסגראד 24" (Visegrad24) שפועל בעיקר ב-X, הגיעו ליותר מ־3 מיליארד חשיפות. "זה מטורף. מייקל רפפורט הגיע למאות מיליונים של חשיפות. אחרים גם הגיעו למאות מליונים אבל תומפסון חריג. אלה פרסומים ששווים בין 50 ל־100 מיליון דולר במדיות הרגילות. העמוד של צה"ל, של משרד החוץ ושל Stand With Israel עומדים על כ־200 מיליון חשיפות מתחילת המלחמה", אומר דיסון.
דיסון מספר שמאז שהוא ביקר בארץ תופסון רק חושב איך להמשיך למנף את החשיפה שלו לטובת ישראל. "הוא יחזור לכאן בשבוע הבא ואנחנו הולכים לייצר איתו 500 סרטונים ותכנים שמראים את הפנים של ישראל - מאנשים בצבא, לניצולים מהנובה, ניצולי שואה, משפחות חטופים, אינסוף סרטונים שהוא יפציץ. אנחנו מקווים שזה לבד יגיע לבין 200 מיליון ל־500 מאות מיליון חשיפות".
המשפיענים גם מפסידים עוקבים וכסף
בעוד אנחנו נהנים פה מאבק הכוכבים שהם מותירים אחריהם, חלק מהמשפיענים משלמים על כך מחיר נפשי, מקצועי וכלכלי. "חלקם איבדו עוקבים וגם הרבה מאוד כסף", מספר דיסון. "ב־8 באוקטובר, לאחר שהעלה פוסט תמיכה בישראל, איבד ג'יימס מאסלו יותר מעשרת אלפים עוקבים. כל פעם שדיבר על ישראל הוא איבד 5,000־6,000 עוקבים, אבל כשהוא הגיע לארץ הוא הרוויח הרבה עוקבים ישראלים ופרו ישראלים שהתחילו לעקוב אחריו".
ולא רק העוקבים נוטשים. "להרבה מהאנשים האלה יש בקריסמס שיתופי פעולה עם חברות לפרסום מוצרים שלהן, וחלקם אמרו לנו שהם לא קיבלו מוצרים לפרסם השנה ואיבדו מאות אלפי דולרים. וזה רק בגלל שהם תומכים בישראל ומפרסמים פוסטים. חלק אמרו שהם לא יכולים לפרסם יותר כי הסוכנים שלהם אומרים להם שהם לא יצליחו להשיג להם עבודות בגלל זה".
אבל למרות הכל, זה לא מרתיע את המפורסמים והמשפיענים. "הם לגמרי מגויסים. מאסלו כותב לי כל יום שהוא רוצה לעשות עוד, לדבר בקמפוסים, ליצור תוכן, לבוא שוב לישראל, ליצור סרט. הוא ממש רוצה להתמקד בתוכן פרו ישראלי ולהילחם באנטישמיות. גם אחרים ממשיכים לפרסם ולהעלות את המודעות למה שקרה כאן ברחבי העולם".
"הדור הבא של אנשים עם השפעה וכוח, לא מחפשים כסף או תהילה. הם מחפשים להשפיע. זה הזמן שלהם לעמוד על מה שהם מאמינים בו", מסביר לוקסנברג. "בוזוליק אמר לי שיש בעולם 15.2 מיליון יהודים בעולם ואחת הסיבות לכך שאנטישמיות נפוצה כל כך היא בגלל שרוב האנשים פשוט לא פגשו יהודי. המשימה שלו היא להיות שותף מלא שלנו, להכיר לאנשים את העם היהודי והישראלי, דרך ערוצי המדיה החברתית וערוצי ההפצה שלו".