גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היא עשתה השבוע אקזיט מפואר ויש לה 400 מיליון שקל בכיס: הסיפור של דליה קורקין

תחת ניהולה של דליה קורקין צמח שווי עסקי הסיעוד של חברת עמל ומעבר ל-1.5 מיליארד שקל ● "היא נשארה קיבוצניקית בנפשה, ומדברת עם אנשים בגובה העיניים גם אחרי ההצלחה שלה", מעיד עליה גורם בענף ● בדרך, ייצרה לעצמה מי שהייתה גזברית רמות מנשה הון אישי של כ-400 מיליון שקל ● לאחר צירוף קרן פימי ובנק הפועלים כמשקיעים בעמל, התחנה הבאה עשויה להיות הבורסה

דליה קורקין / צילום: נועה זני
דליה קורקין / צילום: נועה זני

חברת שירותי הסיעוד עמל ומעבר תחגוג השנה 40 שנה להקמתה, וקשה להאמין שמישהו ממייסדיה ציפה אי אז באמצע שנות ה-80 ששוויה יטפס ל-1.5 מיליארד שקל, כשבין משקיעיה מצויים קרן ההשקעות המובילה בישראל ואחד משני הבנקים הגדולים במדינה.

מובילאיי רשמה את "היום הגרוע בתולדותיה", מה צפוי קדימה? 
ראיון | בונים על צרות של אחרים: צמד היזמים שקנו בזמן קצר נדל"ן בשווי 3 מיליארד שקל 

מנצחת על כל האופרציה הזו - שותפה והרוח החיה בעמל ומעבר - היא המנכ"לית הוותיקה דליה קורקין, קיבוצניקית לשעבר שהחלה לנהל את החברה ב-1998 כשעוד נקראה "עמל סיעודית". כיום, מחזיקה קורקין מניות החברה בשווי של כמעט רבע מיליארד שקל, וזאת לאחר שמכרה מניות בכ-160 מיליון שקל.

 

אקזיט חלקי של מניותיה ביצעה קורקין לפני שנתיים, כשמכרה אותן תמורת 100 מיליון שקל לידי בעלת השליטה בחברה, קרן פימי שמוביל ישי דוידי. בשבוע האחרון דווח כי היא מוכרת חלק נוסף מהחזקותיה תמורת כ-60 מיליון שקל לידי בנק הפועלים, כך שבסך הכול מדובר עבורה ביצירת הון אדיר של כ-400 מיליון שקל, רובו עדיין "על הנייר".

"דליה היא אישה חכמה, ראויה, שהקימה אימפריה מכלום, וכל זה בצניעות מרובה ומקצועיות מרובה", אומר עליה דורון רז, יו"ר איגוד חברות הסיעוד, שמאגד 17 חברות מהתחום ומטרתו לקדם ולפתח אותו. לדברי רז, "אנשים מאוד מעריכים אותה. העובדים אוהבים אותה. היא נשארה קיבוצניקית בנפשה, ומדברת עם אנשים בגובה העיניים גם אחרי ההצלחה שלה". לפני מספר שנים רכשה עמל ומעבר את חברת טיפולית שהקים רז, אשר מוסיף כי "צריך להוריד את הכובע בפני דליה על צורת הניהול שלה".

חבר קרוב של קורקין מספר כי עמל ומעבר היא מפעל החיים שלה. "בעשר אצבעות היא פיתחה חזון והביאה הישגים", הוא אומר. "היא הייתה מנכ"לית שכירה, ובימים שבהם עמל הוחזקה בידי התשלובת הקיבוצית גרנות העסק התפתח מאוד, נפתחו בתי אבות חדשים, הם רכשו את משען ברעננה.

"בשלב מסוים, גרנות החליטו לשנות מיקוד בשל שינויים בהנהלה, ולמכור את עמל לאיש עסקים יהודי אמריקאי בשם הארי גרוס. דליה אספה את המשפחה שלה ואמרה להם שהיא מעוניינת להצטרף להשקעה; היא שאלה אם יהיו מוכנים ללכת איתה על זה, 'ואולי נצטרך לעבור לגור באוהל'. הם תמכו בה כי ראו כמה שהיא חיה את הנושא. היא לקחה הלוואות ונכנסה לשותפות עם גרוס. היא הייתה הרוח החיה שם", מציין החבר.

 

30 אלף מטופלים באמצעות עשרות סניפים

עמל ומעבר שהוקמה בשנת 1984 עסקה בתחילת דרכה בהפניית כוח אדם בתחומי הבריאות והסיעוד לקיבוצים. נכון להיום, מדובר באחת החברות הגדולות בארץ בתחום שירותי הסיעוד, ולה שיתופי פעולה עם קופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית, עם המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הביטחון, משרד הרווחה והקרן לרווחה לנפגעי השואה.

החברה מספקת סיעוד ביתי לכ-30 אלף מטופלים באמצעות 34 סניפים. בנוסף, היא עוסקת בהפעלת רשת של 15 בתי אבות סיעודיים לדיירים שאינם עצמאיים ברחבי ישראל; במתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,000 מטופלים; ובמתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות במסגרת גני ילדים, בתי ספר ומערכי דיור בקהילה. מחזור ההכנסות השנתי שלה כיום עומד על כ-1.7 מיליארד שקל עם רווח תפעולי תזרימי המוערך ביותר מ-150 מיליון שקל.

בעסקה שדווחה בשבוע האחרון מוכרת קרן פימי, שנכנסה להשקעה בחברה לפני כשנתיים (לפי שווי של מיליארד שקל לעמל ומעבר) חלק מהחזקותיה לידי פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, לפי שווי גבוה בהרבה של 1.5 מיליארד שקל.

לאחר השלמת העסקה עם הבנק, תחזיק קרן פימי ב-64% ממניות חברת עמל ומעבר, פועלים אקוויטי תחזיק ב-20% מההון וקורקין (שמוכרת בעסקה מקצת מהחזקותיה) ביתרת המניות, כ-16%, ששוויין לפי העסקה עומד על 240 מיליון שקל.

מי שחושב שקורקין בת ה-62 תנצל את ההזדמנות לפרוש לאחר 25 שנות ניהול, ואחרי שכבר עשתה לביתה, טועה ככל הנראה. לדברי מי שמכיר אותה, המוטיבציה שלה עדיין גבוהה, והיא ממשיכה בכל הכוח קדימה בניהול הרשת, גם לאחר כניסת בנק הפועלים.

"ללמוד רק מה שהקיבוץ אישר"

קורקין גדלה בקיבוץ רמות מנשה. בראיון למוסף G של גלובס מלפני מספר שנים הגדירה את עצמה "ג'ינג'ית, אנרגטית, צריכה לנהל ויודעת להקשיב לאחרים". הוריה, ילידי אורוגוואי, הכירו שם בפעילות של השומר הצעיר ועלו ארצה, והתיישבו ברמות מנשה. אביה הפך בהמשך למרכז המשק, ואמה שימשה כמטפלת בחינוך המשותף בבית הילדים.

כשהייתה בת 9 יצאה משפחתה לשליחות בת 4 שנים בארגנטינה, תקופה עליה אמרה כי הייתה משמעותית מאוד עבורה. באותו ראיון היא סיפרה כי "למדתי בבית ספר ישראלי. אני זוכרת שכשהיינו נוסעים באוטובוס לבית ספר, מלפנים ומאחור אבטחו אותנו אופנועים".

כשהייתה בת 13, חזרה המשפחה לישראל: "לשקט, לריק, ללינה המשותפת, מה שלא היה פשוט אחרי שהתרגלתי לחדר לבד ולחיי העיר הגדולה", היא סיפרה. "במוסד החינוכי בקושי למדנו, כך שאין לי בגרות, אבל למדנו שם כלכלה ומתמטיקה ומאוד אהבתי את זה".

אביה של קורקין נפטר זמן קצר לפני שהתגייסה לצבא. לאחר שירות צבאי ביחידת 8200, היא טסה לטיול בדרום אמריקה, וכשחזרה עבדה כעיתונאית בביטאון הקיבוצים ולמדה ריכוז משק וכלכלה במכללת רופין - "כי זה מה שהקיבוץ אישר" - כשהיא עובדת בסופי השבוע במשק. בהמשך, החלה לעבוד בהנהלת החשבונות של מפעל מדי המים המצליח ארד, שבה שותף רמות מנשה עם קיבוץ דליה. תקופה מסוימת כיהנה כגזברית הקיבוץ, ועל כך סיפרה: "אחרי שהובלתי את קבוצת הצעירים שמחתה נגד הסדר חובות הקיבוצים בבנקים, מוניתי לגזברית בתקופה הכי קשה לתנועה הקיבוצית".

עד גיל 38 חיה עם משפחתה - בעלה אורי ושלושת ילדיה - בקיבוץ, אך אז החליטו לעבור לבנימינה, משום שהשינויים בקיבוץ לא היו לטעמם. "כשעזבתי את הקיבוץ נשבעתי שלא אהיה יותר בקבוצות בחיים, ומצאתי את עצמי בקבוצת ריצה. עשיתי כבר חצי מרתון", סיפרה באותו ראיון.

כאמור, ב-1998 מונתה קורקין למנכ"לית עמל, אז חברה קטנטנה. "ערן גורן, שהיה אחד הבעלים של עמל סיעודית, הציע לי לנהל את החברה כשפעלה מדירה בחיפה", סיפרה בראיון ההוא ל-G. "למדתי את התחום, הייתי קשובה למה שקורה בו, חייתי את הלקוחות שלי, והתחלנו להתפתח בלי תוכנית אסטרטגית סדורה".

גם ללא תוכנית אסטרטגית נראה שהניהול של קורקין הצליח. בשנת 2000 נכנסה תשלובת גרנות להשקעה בעמל ומעבר (שהוחזקה אז בידי אבי רויכמן וערן גורן). גרנות, תשלובת חקלאית-תעשייתית בבעלות משותפת של עשרות קיבוצים, הייתה חלק מהבעלות בחברה במשך 15 שנים.

כמנהלת החברה, סיפרה באותו ראיון, היא דוגלת בתפיסה שכל מטופל וכל משפחה של מטופל הם עולם ומלואו ומקפידה על איכות השירות של עובדיה, שמקבלים הכשרות ייעודיות מטעם החברה. בסרטון וידיאו שפרסמה עם פרוץ מגפת הקורונה, היא פנתה לעובדי החברה וקראה להם לפנות לסיוע אם הם או ילדיהם סובלים מחרדה, ולקבל מענה מקצועי.

בהמשך ביצעה כאמור קורקין מהלך של רכישת הבעלות בחברה בידי מנהליה (MBO - Management Buyout) לצדו של שותפה גרוס. העסקה בוצעה ב-2015 לפי שווי של 240 מיליון שקל לעמל ומעבר, כשחלקה של קורקין עמד לאחר העסקה על 30% מהמניות (על פי ההערכות זכתה למימון מגרוס, איל מלונאות ונדל"ן מניו יורק). שש שנים מאוחר יותר העמיד גרוס את מניותיו בעמל למכירה, ומי שרכשה אותן הייתה קרן פימי, בעסקה שבה מכרה גם קורקין חלק מהחזקותיה תמורת 100 מיליון שקל.

 

פורמט ייחודי בקיבוצים ותוכניות התרחבות

מכירת המניות הנוכחית בעמל ומעבר לידי פועלים אקוויטי, לפי שווי חברה של 1.5 מיליארד שקל, משלימה זינוק של יותר מפי 6 בשווי החברה תוך פחות מ-9 שנים. הצפת הערך המהירה של השנתיים האחרונות מגיעה על רקע כמה מהלכים שהובילה קרן פימי יחד עם קורקין בחברה (כיו"ר עמל ומעבר משמשת לילך אשר טופילסקי, שותפה בכירה בפימי ולשעבר מנכ"לית בנק דיסקונט).

בפימי זיהו את עמל ומעבר כחברה חזקה בתחומה עוד לפני שרכשו אותה, ולאחר מכן הובילו להקמת חטיבה נוספת, "אדם". בניגוד לפעילות המסורתית ששמה דגש על אוכלוסיית הקשישים, החטיבה החדשה מיועדת לאוכלוסיות מיוחדות ומתמקדת בעיקר בתחום האוטיזם; החברה מציעה במסגרת זו חטיבה, בתי ספר לחינוך מיוחד, הוסטלים ומרכזי תעסוקה.

מקורבים לקורקין מזכירים גם את זכייתה של עמל במכרז של המדינה למניעת אובדנות. במקרה אחר, החברה פיתחה פרוטוקול טיפולי בשם "חיבוקי" שמבוסס על בובת כלב המפחיתה חרדה, מצוקה ופוסט טראומה. לאחרונה, נעשה שימוש בשיטה זו עם המפונים מהעוטף עזה, בהתנדבות, לאחר שהחברה הפעילה אותה עם ילדים באוקראינה קודם לכן.

במקביל, עמל רכשה מאז כניסת פימי להשקעה בה מספר חברות בתחומי הפעילות השונים שלה - סיעוד, בתי אבות ובריאות הנפש, כאשר לפי הערכות היקף הרכישות מסתכם בעשרות מיליוני שקלים. לאחר כניסת הקרן עובתה ההנהלה וצורפו חברי הנהלה חדשים, כאשר קורקין ממשיכה לנהל את החברה ביד רמה.

בעתיד צפויה עמל להמשיך ולהתרחב בתחומים הקיימים שלה, הן באמצעות רכישות והן בצמיחה אורגנית, כשהאתגרים המרכזיים שלה בהמשך ההתרחבות הזאת היא שמירה על השירות שהיא מספקת וגם תחרות על כוח אדם. כך למשל, החברה עשויה לפתוח עוד בתי אבות קיבוציים - פורמט ייחודי לה, להפעלת בתי אבות בשותפות עם הקיבוצים ובתוך הקיבוצים, במודל כפרי.

בתחום הטיפול בקשישים בביתם, עמל פועלת בכפוף לחוק הסיעוד, ובפיקוח הביטוח הלאומי. לדברי רז, יו"ר איגוד חברות הסיעוד, "החוק מטפל ב-330 אלף זכאים ומאפשר להם סיוע על-ידי מטפלים או אופציות כמו מרכז יום, לחצן מצוקה ועוד. החוק נחקק ב-1988 והוא אחד המוצלחים בישראל, שמאפשר לקשישים להזדקן בבית, כפי ש-97% מהם מעדיפים. במשך השנים התפתחו סביב החוק שירותים נוספים". רז מסביר, שהחוק מתוקצב על-ידי ביטוח לאומי במכרז שמגדיר את מחויבות נותני השירות וקובע את התעריפים עד לרמת שכר המטפלים, כך שהתחרות בין החברות בתחום אינה על מחיר אלא על טיב השירות.

כיום נלחם האיגוד בראשות רז בשינוי מ-2018 שאיפשר לזכאי החוק לקבל חלק מהכסף במקום הטיפול עצמו, מה שלדבריו הגדיל משמעותית את היקף הזכאים כי הוגשו יותר תביעות, אך פגע בטיפול עצמו משום שהזכאים מעדיפים כסף, שלא בהכרח משמש לטיפול - כך שמספר הקשישים שמתו בביתם ואיש לא ידע, עלה מאוד בשנים אלה.

רז מציין כי "מתח הרווחים של החברות בתחום עומד על 4%, סכום שמאפשר קיום ושירות, ועובדה שגופים עסקיים כמו בנק הפועלים ופימי מצאו לנכון להשקיע סכומים כאלה. הם רואים עתיד בתחום - האוכלוסייה מתבגרת ותוחלת החיים עולה. אני מטפל בקשישים 40 שנה. בעבר, הם חיו על פנסיה זעומה או קצבת ביטוח לאומי, והיום יש רבים עם הון עצמי, חיסכון, ביטוחים, פנסיות מסודרות, כך שהעתיד בתחום נראה ורוד".

"יכולה להנפיק כבר מחר בבוקר"

ייתכן שהשלב הבא בחייה של עמל ומעבר יהיה בשוק הציבורי. חברה אחרת מהתחום כבר נסחרת בבורסה - דנאל , חברה ללא גרעין שליטה שבעלת המניות הגדולה בה כיום היא יבואנית הרכב UMI. דנאל נסחרת בשווי של 1.86 מיליארד שקל לאחר שאיבדה יותר ממחצית שווייה בשנתיים האחרונות, לנוכח הרעה במצב עסקיה. בתחומים מסוימים החברות הן מתחרות, לדוגמה בתחום הסיעוד הביתי, אך דנאל פועלת גם בשוק הרפואי (למשל רפואת עיניים) ובתחום כוח האדם, ועמל פועלת בתחום בריאות הנפש ובתי האבות הסיעודיים.

גורם שמכיר היטב את עמל ומעבר אומר שהחברה ראויה ומתאימה להנפקה, ושאם הייתה רוצה הייתה יכולה לעשות זאת "כבר מחר בבוקר". זאת משום שהיא מתנהלת באופן מסודר ועורכת דוחות כספיים כמו חברה ציבורית. לא מן הנמנע שבעוד מספר שנים, האקזיט הבא של קורקין בעמל ומעבר יהיה במסגרת הנפקה לציבור.

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים