חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (בעיגול: מישל ווננטסוס. צילום:Zai Labs)
מישל ווננטסוס, שפרש מביוג'ן, מצטרף לחברה ישראלית
חברת התרופות קיוריס (Quris), אשר משכה לשורותיה כבר כמה שמות נוצצים מחברות תרופות בינלאומיות, הודיעה על הצטרפות של דמות מסקרנת נוספת לדירקטוריון שלה: מישל ווננטסוס, עד לאחרונה מנכ"ל ענקית התרופות ביוג'ן .
ווננטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן כשזו השיקה את התרופה לאלצהיימר אדוהלם, לאחר שקיבלה אישור שיווק שנוי במחלוקת מה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי. אף שרוב הביקורת על המהלך הייתה כלפי ה-FDA, וונסנטוס נחשב למי שהתעקש על ההשקה של אדוהלם למרות הסנטימנס השלילי של השוק כלפי התרופה. ההשקה נכשלה, וביוג'ן החליטה להחליף את המוצר בדור הבא של תרופות האלצהיימר שלה, לקמבי. על הדרך בחרה להחליף גם את המנכ"ל ולבצע שינויים מרחיקי לכת נוספים בחברה.
אבל למרות הפרשיה הזו, וונסנטוס נחשב למנהל עתיר ניסיון בכמה מן החברות הבולטות ביותר בשוק התרופות העולמי. לביוג'ן הצטרף כסמנכ"ל סחר, ולאחר שמונה חודשים קיבל את תפקיד המנכ"ל, לאחר שהציע את עצמו באופן פרו-אקטיבי לתפקיד. הוא כיהן בתפקיד במשך שש שנים. כמה מהתרופות המובילות של ביוג'ן היום נרכשו או פותחו במשמרת שלו: לקמבי עצמה; Spinraza - התרופה הראשונה בעולם לטיפול במחלת ניוון השרירית הגנטית SMA, וגם תרופה Qalsody שאושרה לסוגים מסויימים של ALS ב-2023.
וונטסוס ביקר בישראל מספר פעמים. ב-2018 נתן ראיון ל"גלובס" שבו סיפר על התרשמותו מאקוסיסטם פיתוח התרופות הישראלי. ביוג'ן החלה אז גם בשיתוף פעולה עמוק עם מחלקת הנוירולוגיה בבית החולים איכילוב.
מאז פרישתו מביוג'ן הצטרף למספר חברות, בין היתר כדירקטור לחברת התרופות הסינית-אמריקאית Zai Labs, וכחבה הועדה המייעצת לחברת האבחון הנוירולוגי מבוסס הבינה המלאכותית LANGaware.
קיוריס מצידה, הודיעה לאחרונה על הצטרפותו של יוסי בן עמרם לתפקיד הנשיא. בן עמרם שימש כנשיא לתחום שוקי אירופה, רוסיה, אפריקה והמזרח התיכון בחברת מרק (MSD), וכן דירקטור-מנהל במרק ישראל. לפני כן שימש במספר תפקידים בכירים בטבע.
קיוריס פיתחה טכנולוגיה של "חולה על שבב", וכן כלי תוכנה שונים, כדי לחזות את הסיכוי של תרופה לעבור את הניסויים הקליניים ואת ההתאמה שלה לקבוצות חולים מסויימות. החברה נוסדה על ידי צחון בנטואיץ' ויוסי הרן, וגייסה עד היום 37 מיליון דולר. בין משקיעיה נמנים סופטבנק, וולטק ונצ'רס, איי-איינג'לס, גלנרוק, קובי ריכטר, מתיו ברונפמן, רמי אונגר ועוד.
כאמור, החברה כבר גייסה כאמור כמה שמות מרשימים, ביניהם מנכ"ל פייזר לשעבר ויו"ר סוכנות האשראי מודיס, האנק מקינל; פרופ' רוברט לנגר מ-MIT, מייסדם של מספר רב של סטארט אפים בתחום הרפואי, ביניהם חברת התרופות מודרנה; זוכה פרס נובל פרופ' אהרון צ'חנובר ועוד.
● הבטחת האלצהיימר ועתיד התרופות נגד דיכאון: מנכ"ל החברה המדוברת בעולם בראיון
ספקטרום דיינמיקס שוב עצמאית, ומוכרת בעשרות מיליוני דולרים
ספקטרום דיינמיקס, אחת החברות המיתולוגיות מהפורטפוליו של קרן Medinvest של פרופ' שלמה בן חיים עברה לא מעט מאז שנמכרה ב-2013 לחברת Biosensors International הסינגפורית ב-51 מיליון דולר. החברה חזרה להיות עצמאית, מוכרת בעשרות מיליוני דולרים ומעסיקה קרוב למאה עובדים בישראל. לאחרונה התקינה מכשיר חדש מותאם לילדים בבית החולים שניידר.
ספקטרום פיתחה מערכת רפואה גרעינית להדמיה תלת ממדית של הלב, והיא נחשבת היום למובילה של שוק זה, המגלגל כ-120-150 מיליון דולר. בשנים האחרונות היא החלה להיכנס למגרש של הגדולים, עם מכשירי רפואה גרעינית לסקירה של כל הגוף, בתחרות ישירה עם הענקיות של התחום: GE, וסימנס. שוק זה כבר מגלגל כ-2 מיליארד דולר. בין ספקטרום ובין GE מתקיימת תביעה לגבי סודות מסחריים של ספקטרום בהם זו טוענת ש-GE משתמשת ללא רשות. המשפט בנושא צפוי להתרחש במחצית השניה של השנה.
החברה מנוהלת מאז 2019 על ידי גלעד יואלי, שמספר: "ספקטרום קמה ב-2,000 ורושמת הכנסות מ-2007. החברה נרכשה ב-2013 על ידי החברה ביוסנסורס. הם עסקו בתחום הסטנטים מצופי התרופה, וחשבו ששילוב של סטנטים כאלה עם הדמיה של הלב, יהיה בעל ערך, והשילוב אל כל כך המריא. קרן Citic Private Equity הסינית רכשה את ביוסנסורס מהבורסה וב-2017 החליטה להפריד בין החברות כחלק מהצפת הערך בחברה האם. הבעלים שלנו היום הם סיטיק וקבוצה של משקיעים שרכשו איתה את ביוסנסורס מהבורסה.
הנהלת ספקטרום יושבת היום בקיסריה, וגם הפיתוח והיצור מתקיימים בישראל, כאשר חלק מן הרכיבים נרכשים מקבלני משנה ישראלים גם הם.
יואלי: "המכשיר לכל הגוף כולל גם רפואה גרעינית וגם CT, מכשיר אחד שעושה גם הדמיה של תפקוד הרקמות וגם של המבנה שלהם".
כאמור, לאחרונה החברה התקינה את המוצר שלה לראשונה בבית חולים לילדים, בית החולים שניידר. "המוצר שלנו למבוגרים משמש בשגרה גם להדמיה של ילדים, אבל הפעם מיקדנו את המוצר בילדים. למשל, בנינו אותו באופן שמונע כניסה של אצבעות קטנות למקומות מסוכנים. הקטנו את כמות הקרינה שהילד נחשף אליה, וגם האצנו את מהירות המכשיר, כי בבדיקות הקיימות הילדים צריכים לפעמים להימנע מתזוזה במשך חצי שעה עד אפילו שעה וחצי, ואם הם מתחילים לזוז, הבדיקה יכולה להיפגע, ואנחנו גם רוצים שיהיה להם יותר נעים".
פרופ' צבי בר סבר, מנהל המכון לרפואה גרעינית, מסבר כי: "המצלמה הזו מקצרת את זמן הבדיקה תוך שהיא דווקא מעניקה תמונה טובה יותר, שזה חשוב במיוחד באיברים הקטנים של הילדים והתינוקות. שניידר שונה מרוב המכונים האחרים לילדים בכך שאנחנו עושים את בדיקות ההדמיה שלנו בדרך כלל בלי הרדמה, והקיצור של משך ההדמיה מאוד משמעותי לנו. כיוון שאנחנו המקום הראשון שבו הותקנה המצלמה הזו לשימוש ממוקד בילדים, אנחנו לומדים מהחברה והיא לומדת מאיתנו, וזה נחמד מאוד שכולנו ישראלים".
אופקו גייסה 200 מיליון דולר באג"ח להמרה כדי למחזר חוב
חברת הביומד הרב תחומית האמריקאית אופקו , בשליטתו של יו"ר טבע לשעבר ד"ר פיליפ פרוסט, הודיעה על גיוס של 200 מיליון דולר באג"ח להמרה לחמש שנים. הריבית על האג"ח היא 3.75% לשנה, בתשלומים חצי שנתיים. המטרה העיקרית של המהלך הוא מחזור חוב קיים.
מחיר ההמרה הוא 1.15 דולר, כלומר פרמיה של 26.8% על מחיר השוק בעת הסגירה, אך בעקבות ההנפקה ירד מחיר המניה ב-41%. החברה נסחרת בתל אביב ובנאסד"ק ושווי עומד על 686 מיליון דולר אחרי הירידות.
פרוסט נוהג לרכוש מעת לעת מניות של אופקו בסכומים גדולים, ולהנפקה זו מצטרפת הנפקה פרטית בהיקף של 71.1 מיליון דולר לפרוסט ומשקיעים שהם בעלי תפקידים בחברה המזוהים איתו. מדובר באג"ח מאותה סדרה אך יהיו מגבלות נוספות על המרתם.
אופקו התחייבה להשתמש בכ-50 מיליון דולר מן ההכנסות כדי לבצע רכישה עצמית של מניותיה בשוק. אחרי הירידות של המניות בשוק, המחיר שבו היא תוכל לעשות את זה הוא נמוך יותר.
עוד הודיעה החברה כי תשתמש ב-144 מיליון דולר מכספי ההנפקה כדי להחזיר חוב למחזיקי אג"ח להמרה שאמורות להגיע למימוש ב-2025, ונושאות ריבית שך 4.5%. החברה ציינה כי כבר נכנסה למו"מ עם מחזיקי האג"ח הללו לגבי המהלך. ייתכן שהיא תשתמש בסכומים נוספים מן ההנפקה כדי לרכוש או להחזיר את החוב על חלק נוסף מהאג"ח שאמורות לפקוע ב-2025, שהיקפן מגיע לכ-213 מיליון דולר, כולל הסכום לגביו כבר מתנהל המו"מ.
לחברה היו 138.6 מיליון דולר בקופת המזומנים שלה נכון לדו"חות הרבעון השלישי, לפני השלמת המהלך הנוכחי.
אופקו, המהווה חברת אחזקות רב תחומית של פעילויות ביומד רבות ביניהן רשת מעבדות, תרופות חדשניות, בדיקות אבחון ועוד, רשמה ברבעון השלישי של 2023 הכנסות של 178.6 מיליון דולר, סכום דומה לרבעון המקביל אשתקד. שירותי המעבדה אחראים על עיקר הסכום, כאשר חלק קטן מן ההכנסות של החברה מבוסס על מכירות התרופות שהיא משווקת ישירות. כאמור יש לחברה גם אחזקה בחברות, שהיא עשויה למכור מעת לעת כך שנתון ההכנסות הרבעוני משקף רק חלק מפעילות. ההפסד הנקי של החברה עמד על 84.5 מיליון דולר, גם כן בדומה לשנה שעבר. אופקו הייתה חברה רווחית בעבר, אך רק ברבעונים מעטים במהלך שנות פעילותה.
באוגוסט 2023 השיקה חברת פייזר את הורמון הגדילה בשחרור מושהה שפיתחה בשיתוף פעולה עם אופקו לאחר שאופקו רכשה את חברת פרולור הישראלית. ההכנסות ממוצר זה אמורות להשפיע על השורה התחתונה של החברה ברבעונים הבאים.