גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבקר המדינה אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן תוקף בדוח חדש את משרד האוצר ואת בנק ישראל על כך שלא נערכו לעליית מדד המחירים לצרכן, החל משנת 2022. האינפלציה בישראל עלתה לקצב שנתי של 5.3% בשנת 2022, הרבה מעל ליעד שקבעה הממשלה, שעומד על 1%-3%.

● דוח מבקר המדינה | "בעיה מבנית ביעילות השירות הניתן בנמלים בישראל"
● דוח מבקר המדינה | "הנוסחה לחישוב המחיר המפוקח לא התעדכנה כמעט עשור"
● דוח מבקר המדינה | מאגר נתוני האשראי עלה 600 מיליון שקל, אבל התועלת מוטלת בספק

לדברי מבקר המדינה, באגף התקציבים שבמשרד האוצר לא ערכו תוכנית מגירה ולא גיבשו צעדים פיסקליים בכדי להתמודד עם ההתפרצות האינפלציונית. בנוסף, הדגיש המבקר כי הצעדים שננקטו בישראל להתמודדות עם האינפלציה נמצאו חסרים בהשוואה למדינות אחרות. כך, בעוד ישראל פעלה בעיקר לאיזון מחירי הדלק והאנרגיה, מדינות באיחוד האירופי ביצעו צעדים נוספים: הפחתת מחירים של מוצרים ושירותים, הגדלת ההכנסה של אוכלוסיות פגיעות, וצעדים שמטרתם הגדלת הכנסות המדינה כדי לממן את הצעדים המקלים והוזלות המוצרים והשירותים.

חוסר בסקירה מעודכנת של אגפי הכלכלנית הראשית והחשב הכללי

במקביל, נכתב בדוח המבקר, האוצר לא נערך לירידה בהכנסות המדינה, שנפגעו במהלך השנה הקודמת. הדוח מציין, כי "נכון למועד הביקורת, אגף הכלכלנית הראשית (בינתיים, את הכלכלנית הראשית שירה גרינברג החליף כלכלן ראשי, שמואל אברמזון - א.כ) לא הכין סקירה מעודכנת בדבר רגישות הכנסות המדינה ביחס לאינפלציה".

מידע חסר נמצא גם באגף החשב הכללי, בנוגע להתקשרויות המדינה הצמודות למדד המחירים. מבקר המדינה מצביע על כך שחלק עיקרי מתקציב משרדי הממשלה חשוף לשינויים במדד המחירים, כמו גם יותר מ-50% מהחוב הממשלתי. חשיפה זו מגלמת סיכון תקציבי לטווח הקצר ולטווח הארוך, שכן "עלייה במדד תגדיל את הוצאות הריבית והחזר החוב בתקציב המדינה במאות מיליוני שקלים".

גלגול עליות הריבית לפיקדונות האזרחים בוצע רק בשיעור של 60%

במקביל לביקורת על משרד האוצר, דוח המבקר לא חוסך ביקורת גם מבנק ישראל, שהעלה את הריבית במשק מאפריל 2022 מרמה של 0.1% עד לרמה של 4.75% במאי 2023 (ומאז הספיק להוריד אותה ל-4.5% בינואר 2024). העלאת הריבית גררה עליות ריבית על המשכנתאות והגדלת רווחי הבנקים. עם זאת, כותב המבקר, גלגול עליות אלו לפיקדונות האזרחים בוצע רק בשיעור של 60% בזמן הבדיקה. בכך, התאפשר לבנקים - הנתונים לפיקוח על ידי בנק ישראל - ליהנות מריבית גבוהה על האשראי, מבלי לגלגל אותו לריבית על הפיקדונות.

המבקר ממליץ למשרד האוצר להיערך לסביבת אינפלציה משתנה, תוך נקיטת צעדים ממוקדים שיקטינו את האפשרות לסחרור אינפלציוני ותמיכה באוכלוסיות שנפגעו מעליית האינפלציה. כמו כן, המבקר קרא לאגף פיקוח על הבנקים בבנק ישראל להמשיך ולהבטיח את יציבות המערכת הבנקאית, אולם במקביל לפעול לכך שכתוצאה מעליית הריבית הבנקים לא ירשמו רווחי עתק על חשבון החוסכים.