ועדת איתור בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד בחרה בעו"ד מוטי שורק לתפקיד ראש רשות הפטנטים ורשם הפטנטים, סימני המסחר והעיצובים, כפי שפורסם בגלובס. שר המשפטים יריב לוין טרם חתם על מינויו של שורק לתפקיד, אך הוא צפוי ככל הנראה להיות מאושר בימים הקרובים. מלשכת השר נמסר, כי "עם השלמת הליכי המינוי, בכוונה השר למנות את המועמד בהתאם לחוק".
● ראיון | עורך הדין שמודה: "טעיתי לגבי בית הדין בהאג, הייתי חלק מהקונספציה במשך 23 שנה"
● תזוזות בענף: עמית פולק מטלון מצרף תשעה עורכי דין
רשם הפטנטים הוא האיש החשוב ביותר בתחום החדשנות בישראל, והוא חולש על רשות שבה 200 עובדים. הוא האיש שעשוי בהחלטתו לקבוע אם חברות ינסקו או יתרסקו. "הוא מחליט אם סטארט-אפ שהושקעו בו מיליונים ילך לעזאזל", הסביר גורם בתחום הקניין הרוחני. משפטן אחר בתחום הגדיר את הרשם "גורם שבלעדיו אין", כלומר האיש שבלעדיו אין חדשנות בישראל.
הבחירה בשורק, עורך דין מוכשר ובעל חזון, עוררה סערה בעולם הקניין הרוחני. זאת, בין היתר בשים לב לוותק של שורק במקצוע (כשמונה שנים), שעומד לבדו בתנאי הסף (שבע שנים), אך שונה מזה שהיה נהוג בתפקיד הזה.
נלווית לכך גם השאלה אם לשורק הניסיון הניהולי הדרוש למשרה, דבר שאותו הגדירה נציבות שירות המדינה בחודשים שקדמו לעבודת ועדת האיתור משמעותי כל כך, עד שהיא ניהלה בעניין זה מלחמת חורמה מול המועמדת השנייה - סגנית הרשם המכהנת, עו"ד ז'קלין ברכה. הנציבות דרשה ניהול של שמונה עובדים ומעלה במשך תקופה מינימלית של חמש שנים.
"תפקיד מורכב שמרכז סמכויות מטורפות"
רשם הפטנטים הוא אחד התפקידים הבכירים ביותר במגזר הציבורי. "מדובר בתפקיד מורכב מאוד מבחינה משפטית שמרכז סמכויות שיפוטיות בתחומים מקצועיים מורכבים ביותר מבחינה משפטית ומדעית, יכולת להתוות מדיניות ולנהל רשות מנהלית גדולה", הסביר עורך דין בתחום.
"מעבר לכסף ולאינטרסים הכלכליים של הצדדים להליך עצמו, להליכים בפני הרשם השלכות רוחב ישירות על ציבור צרכנים, משקיעים ועוד".
לדבריו, "הציפייה בקהילה המשפטית ושל עורכי הפטנטים היא למינוי של אדם עם ניסיון רב-שנים ועם רקע מדעי מוכח. לא סתם הדרישה בחוק היא לכך שמי שימלא את התפקיד הוא אדם שכשיר להתמנות כשופט בבית המשפט המחוזי".
מעבר לכך, ברשות הפטנטים יש עומס תיקים רב. בעבר פורסם כי העומס, כשנוהל לא נכון, גרם הפסדי ענק של חברות. בשונה מתחומים אחרים, כאן הדיונים נשענים על מטרייה עובדתית מדעית וסבוכה. זו גם הסיבה לכך שרבים מהרשמים הקודמים הגיעו לתפקיד עם ידע מדעי מובהק ונחשבו 'שם דבר'", הסביר עורך דין בתחום הפטנטים.
ואכן, הפרופיל של רשמי הפטנטים הקודמים היה מסוים: אופיר אלון, הרשם שסיים את תפקידו לפני כחצי שנה, הוא בעל תארים אקדמיים במדעי המחשב ומשפטים, והוא שימש מאז 2010 ועד מינויו לתפקיד ב-2017 ראש תחום הפטנטים בטכניון.
אסא קלינג, הרשם שקדם לאלון, הוא בעל תואר בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל, והיה קודם למינויו שותף במשרד גילת ברקת מקבוצת ריינהולד כהן, המוביל כבר שנים בתחום הקניין הרוחני. בתקופתו אגב צמחה הרשות מ-140 תקנים ל-220.
ד"ר מאיר נועם, שקדם לקלינג, היה בעלים של משרד עורכי פטנטים מוביל שנקנה בהמשך על ידי קבוצת ריינהולד כהן. בתקופתו כללה הרשות, שכונתה אז "לשכת הפטנטים", 30 איש בלבד.
הציון הגבוה ביותר משלושת המועמדים
שורק, שנבחר על ידי ועדת האיתור, הוא ראש צוות הליטיגציה של משרד סנפורד ט. קולב ושות', משרד ברחובות המונה, על פי אתר האינטרנט שלו, 18 בעלי מקצוע, שישה מהם עורכי דין. במסמך שפורסם באתר האינטרנט של המשרד, ואשר מפרט את תעריף שכר הטרחה שגובה המשרד עבור כל עובד, מצוי שורק ברובריקת הביניים בתקופה הרלוונטית להגשת המועמדות למכרז.
שורק הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ותואר שני נוסף מאוניברסיטת קרדוזו. בשנים 2014-2015 הוא התמחה במחלקת הקניין הרוחני של משרד ש. הורוביץ, הנחשב מוביל בין היתר בליטיגציה של קניין רוחני, ונותר לעבוד שם כעורך דין עד שנסע ללימודים בקרדוזו. בשנת 2019 הוא שב לסנפורד ט. קולב ושות', שם הוא משמש, מאז, כראש צוות הליטיגציה.
ועדת האיתור התרשמה משורק מאוד, ונתנה לו את הציון הגבוה ביותר מבין שלושת המועמדים. בוועדה ישבו פרט למנכ"ל משרד המשפטים ד"ר חגי ויניצקי מן המרכז האקדמי שערי משפט, פרופ' אורית פישמן אפורי מהמכללה למינהל, המדען הראשי פרופ' אברהם יעקב דומב וגב' ורד אבוטבול שהם, מנהלת אגף בכיר בנציבות שירות המדינה. חברי הוועדה התרשמו בין היתר מהחזון שהציג שורק, מן הבקיאות שהפגין, מתפיסתו האסטרטגית לטווח ארוך, ומתפיסתו הניהולית.
"ניהול של שמונה עובדים לחמש שנים לפחות"
אולם, האם שורק עומד בתנאי הסף הניהולי הדרוש? והאם ניתן לניסיון הניהולי משקל ראוי בעבודתה של ועדת האיתור? לעמדת נציבות שירות המדינה התשובה לכך חיובית. הדרישה של הנציבות עסקה ב"ניסיון בניהול של שמונה עובדים ומעלה, לפרק זמן של חמש שנים לפחות", כאשר לבעלי תואר שני כמו שורק, תקופת הניסיון הנדרשת תופחת בשנה אחת. בהקשר זה יצוין כי ברכה, הגורם השני בבכירותו ברשות, נדרשה להראות לנציבות, בהליך שניהלה בבית הדין לעבודה, עד כמה הייתה מעורבת בניהול האנשים תחתיה. עבודה לצד אנשים אחרים, כמו גם העובדה שברשות ישנם כאמור 200 עובדים, לא הספיקה. דרישת הניסיון הניהולי היא פעמים רבות מושא לדיונים במכרזי שירות המדינה. דוגמה זכורה היא זו של יורם טורבוביץ, והמינוי שלא יצא לפועל למשרת היועץ המשפטי לממשלה.
שורק משמש כאמור ראש צוות הליטיגציה בסנפורד ט. קולב מ-2019. בשים לב למספר עורכי הדין במשרד, ולאופייה של עבודת הליטיגציה במסגרתו, לא ברור עד כמה יכול היה לנהל באופן פעיל שמונה עובדים, בשונה למשל מעבודה למול גורמים מקצועיים כאלה ואחרים.
מפרוטוקול ועדת האיתור עולה כי משקל של 15% מציון המועמדים ניתן לרובריקה המכונה "ניסיון ניהולי בכיר", ובתוך כך "ניהול והנעת צוות עובדים, ארגון, ניהול, תיאום עבודת מטה, קביעת נהלים וסדרי עבודה, תוכניות עבודה וניהול תקציב, ניסיון בליווי וייזום פרויקטים והליכי חקיקה". לגלובס נודע כי מרביתם של חברי הוועדה נתנו לשורק ציונים גבוהים ברובריקה הזו.
מנציבות שירות המדינה נמסר: "מועמדותו של הזוכה נבחנה כדין על ידי נציבות שירות המדינה ונמצא כי הינו עומד בדרישות הניסיון - הן הניהולית, הן המקצועית".
שורק בחר שלא להגיב לדברים.
