אונייה של חברת COSCO / צילום: יצרן
חשיפת גלובס אתמול (א') אודות החלטת ענקית הספנות הסינית קוסקו להפסיק לשוט לישראל, גרמה לתהודה בינלאומית הן בתקשורת והן בענף הסחר הבינלאומי. הסיבה לכך היא שהחברה נמנעה מהודעה רשמית על כך, וכאשר פנו לתשובות ממנה או מגורמים מטעמה - לא התקבלה תגובה רשמית.
● המסר מאחורי החלטת ענקית הספנות קוסקו להפסיק לשוט לישראל: סין בחרה באיראן
● חברת הספנות הסינית הרביעית בגודלה בעולם מפסיקה לשוט לישראל
● עורך הדין שמודה: "טעיתי לגבי בית הדין בהאג, הייתי חלק מהקונספציה במשך 23 שנה"
מבין המדווחים הייתה זו סוכנות הידיעות הבינלאומית רויטרס שציינה כי "משרדי קוסקו בישראל סירבו להגיב", וכן בכירים בנמלי ישראל סיפרו שהם בודקים את הדיווח. מבין האתרים המקצועיים של עולם השיט, The Maritime Executive ו־gCaptain בלטו מבין המסקרות, כאשר ב־gCaptain כתבו כי בעוד שהפרטים מאחורי החלטת קוסקו לא נחשפו, "המהלך מהווה שינוי פוטנציאלי בדינמיקת השילוח הבינלאומית".
מי שגילו עניין רב במדווח הם כלי תקשורת ממרבית אויבי ישראל: הערוץ האיראני הממלכתי Press TV, אל־מיאדין שקרובים לחיזבאללה, ו־LBC שנחשבים לערוץ טלוויזיה לבנוני מאוזן יחסית - אלו הם רק חלק מכלי התקשורת במדינות עוינות מאוד שהתייחסו לנושא. ברמה הפן־ערבית, רשת "אל־ג'זירה" הקטארית סיקרה את החלטת קוסקו בהרחבה.
מדינות נוספות שבהן גילו עניין רב בנושא הן מצרים, שם "סעדה אל־בלד" דיווחו על ההתפתחויות, וטורקיה שבה הסחר הימי משמעותי מאוד. במדינה זו שהיקף הסחר בינה לבין ישראל הוא גבוה יחסית, גם היום, נמנעו מלהתייחס בכלי תקשורת ממלכתיים, ומרבית הדיווחים היו בערוצים כלכליים מוכרים דוגמת "אקוטורק" ובעמודי טוויטר מפורסמים. הסיבה להיעדר התהודה בכלי התקשורת הממלכתיים היא, ככל הנראה, חששות ארדואן ואנשיו מזריקת עידוד לאסלאמיסטים האנטי־ישראלים שדורשים ממנו לאסור סחר עם ישראל.
מזרחה מן המזרח התיכון, דיווחים נרשמו בחצי האי ההודי בכלי תקשורת דוגמת כלי התקשורת הכלכלי המוביל במדינה, אקונומיק טיימס, וכן India Blooms ההודית וערוץ "דוניה" הפקיסטני. בד בבד, עסקו בנושא במזרח הרחוק, כמו בערוץ הטלוויזיה CNA מסינגפור וב"אסיה פיננשל" מהונג קונג. שתי המדינות מגלות עניין בנושא משום שחברת ONE הסינגפורית, שקטנה בהרבה מקוסקו, ביצעה צעד דומה לענקית הסינית - וכבר הספיקה להתקפל. בדיוק כמו חברה־בת של קוסקו, OOCL מהונג קונג.
מדינות רבות נוספות עסקו בנושא, בהן מרוקו שמתמודדת עם מחאות אנטי־ישראליות רבות. בארצו של המלך מוחמד השישי, באתר "מורוקו מייל" תהו "האם הצעד של קוסקו נובע מחשש ממתקפות תימניות או מסולידריות עם אזרחי עזה?" בה בעת, באמריקה הלטינית עסקו בנושא כלי תקשורת מקצועיים, כשהבולט שבהם הוא "פורטל פורטואריו" מצ'ילה.