לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", רבים מאזרחי ישראל השאירו מאחור את מקומות העבודה שלהם. אם כדי לשרת במילואים, להתנדב ולעתים גם בנסיבות מצערות של אובדן אישי או טראומה. על־פי נתוני משרד האוצר, בחודש אוקטובר, מספר המועסקים שנעדרו ממקום עבודתם מסיבות הקשורות למלחמה עמד על כ-764 אלף. בחלוף חודש, נראה ששוק העבודה התחיל להסתגל, ונצפתה התאוששות משמעותית עם חזרתם של כ-401 אלף מועסקים למקומות העבודה - ירידה של 47% בכמות המועסקים שנעדרו מראשית המלחמה.
● המילואימניקים נקרעים: "פתאום התחיל לחלחל פחד שיסתדרו בלעדיהם"
● פורשים מהעבודה? הטופס המקוון שנכנס היום לתוקף ויקל על העזיבה
ובהתאם, נתוני שירות התעסוקה מצביעים על ירידה משמעותית בכמות דורשי העבודה. לאחר חודשיים של עלייה באוקטובר ובנובמבר, במהלך דצמבר נרשמו ירידות במספר תובעי האבטלה ותובעי הבטחת ההכנסה. מספר תובעי האבטלה עמד החודש על 236.6 אלף, בעוד מספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד על 54.1 אלף, קרוב מאוד למספרם קודם לפרוץ המלחמה.
"נראה שבנובמבר משהו משתחרר ברמת המתח", אומר ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה. "לאחר השבועיים הראשונים של השוק שחווינו, ראינו שבטווח הזמן ביניהם ועד תחילת נובמבר, הייתה קפיצה מאוד מהירה בכמות הנרשמים. בשבוע הראשון של נובמבר הגיע השיא, ומיד אחרי זה ראינו ירידה חדה ומהירה שהמשיכה עד דצמבר. להערכתי, אחרי הנאום הראשון של נסראללה, הבינו שהסבירות למלחמה בחזית נוספת נמוכה. אחרי השבוע של הנאום הראשון שלו, רואים שנכנסנו לסוג של שגרת חירום".
"בנובמבר אמנם מספר דורשי העבודה היה הכי גבוה מאז היציאה מהקורונה", הוסיף ד"ר זהר, "אבל בדצמבר ראינו ירידה במספרים. הצפי הוא שכמות דורשי העבודה תמשיך לרדת אלא אם תהיה החמרה משמעותית של המלחמה. נראה שיש מגמת ירידה מהירה יחסית". יחד עם זאת, ייתכן ויהיו מבין מסיימי תקופת הזכאות לדמי אבטלה אשר יתקשו לשוב למעגל העבודה ויזדקקו לרשת ביטחון סוציאלית. על כן, ייתכן כי מספר תובעי הבטחת ההכנסה יעלה בחודשים הבאים.
לפי הנתונים של ביטוח לאומי, מאז תחילת המלחמה ב־7 באוקטובר, 208,319 ביקשו דמי אבטלה מהביטוח הלאומי, כאשר 93,926 יצאו לחל"ת שלא מרצון. מתחילת חודש ינואר, 8,207 אזרחים ביקשו דמי אבטלה, כאשר 3,891 הוצאו לחל"ת שלא מרצון.
מבין כלל מבקשי דמי האבטלה מהביטוח הלאומי: 61% בני 20-40, 38% בני 41-67, וישנן כ-804 בקשות של בני 67 ומעלה".
איזה ענפים לא מצליחים להתאושש?
נתוני משרד האוצר מצביעים על שיעור גבוה של נעדרים במספר ענפים עיקריים בחודש נובמבר האחרון: 27% בענפי אירוח ואוכל, 22% באמנות, 22% בענף הנדל"ן ו־20% בענף הבינוי. זאת, על אף הירידה שנרשמה בהשוואה לחודש אוקטובר. בענפי האירוח והאוכל ובענף הבינוי, עיקר ההיעדרות היא כתוצאה מסיבות כלכליות.
על־פי נתוני שירות התעסוקה, משלחי היד שנפגעו באופן המשמעותי ביותר הם עובדים העוסקים במתן ובאיסוף מידע, בעלי משלח יד של פועלים בלתי־מקצועיים בכרייה ובבנייה. כמו כן, נפגעו מתקינים ומתקנים של ציוד חשמלי, נהגי אוטובוס ומשאיות כבדות, וכן מפקחים על תחזוקת בניינים ועל עבודות משק בית.
פגיעות נרשמו גם בקרב משלחי יד שונים בקרב ענף המכירות והשירותים, כמו מוכרים בחנויות. "הרבה יותר אנשים שמגיעים ממקצועות שלרוב לא פונים לשירות התעסוקה פנו. לא מדובר באוכלוסיות הכי חזקות של המשק, אלא בקבוצות ביניים, אבל הקבוצה הזאת חוזרת לעבודה מהר יותר" מסביר ד"ר זהר.